תפיסת האלוקות על פי הקבלה לשיטתו של לייטמן

הכוונה לפי מסורת הדורות שאחרי התלמוד. איני צריך להיות יותר פרום מהרמב"ם והאריז"ל בנושא כזה. מה היסטורית היה אמונת המקרא והתלמוד אינה השאלה אלא מה שמקובל על שלומי אמוני ישראל באלף שנים האחרונות מספיק לי. ובאלף שנים אלו מקובל שתפיסךת אלוקות אינה חייבת להיות כפשוטו או בכלל מוגדרת בשום גדר.

מה באמת האמינו בזמן המקרא ואפילו התלמוד הוא נושא אחר וניתן לפרשנויות רבות. ואם אתה רוצה בדווקא, הרי לפי המקרא מהותו של אלקים נגישה רק לנביא, ולך תדע מה הבינו הנביאים האלה. ולפי התלמוד היא נגישה רק לחכמים ומבינים מדעתם העומדים על סודות המרכבה , לך תדע מה הם חשבו. מה שהם אמרו ודרשו בשם האלקים אינו רלוונטי לשאלת מהותו בעצמו לפי דעתם. אני לא מכיר במקרא תיאור של מהות האלוקות שאפשר להבין בשום צורה כמגדירה משהו בנושא זה, אלא אם כן האדם שעל הכסא ביחזקאל אומר משהו בשבילך. 

תוקן על ידי יהיאור ב- 21/01/2013 13:02:34

יהיאור
אני מתעניין גם בהיסטוריה, מותר?
אולם אתה מעלה בעיה אחרת, הרי אנחנו רואים את עצמנו כממשיכי מסורת וכמחויבי מסורת, אם בענין כ"כ יסודי, אין מסורת, ואתה טוען במודע שאין מסורת, אז מדוע אנחנו חייבים משהו לתפיסות של החכמים מאלף השנים האחרונות, במיוחד שהם ראו את עצמם כממשיכי קודמיהם או כמביני הסוד של קודמיהם.

יהי,

מסופקני אם יש מנין שלומי אמוני ישראל באלף השנים האחרונות המסכימים לאלוהים מהסוג שאתה מציג כאן.

אל נא תתפוס אותי על מספר המניין.

התפיסה של שלומי אמוני ישראל דומה מאד לתפיסה המקראית והחזלית הפשוטה, עם אי אלו מלמולי התאמה לחשיבה קצת יותר מעודכנת.

גם תפיסתך את האר"י משקפת יותר את תפיסתך, מאשר את מה שעולה מכתביו ומכתבי מי שעסקו בתורתו.

זכותך לתפוס את האלוהים כהבנתך.

את המקורות יש לנסות לפרש קרוב ככל האפשר לכוונתם.

כך גם את השקפת שלומי אמוני ישראל.

מקס,

מה בדיוק "ח"ו" בזה שהוא אחד מכמה.

גם אם אסכים שזו בעיה, וכי לכן נעקם את הכתובים.

אם אני חושב לדוגמה שדברי הרב שטיינמן שכל הגויים גזלנים הם שטויות וכי אעקם את דבריו?

אפשר לתת להם פרשנות רכה יותר, אך אין דברים יוצאים מפשטות כוונת אומרם.

ואם הדוגמה לא מוצלחת, אביא אחרת, נאה הימנה.