|
|
| נשלח ב-8/3/2013 10:14 |
 |
| |
ישיבה מזרחיתראש הישיבה: סוואמי שרילה פראבהופאדה מה מייחד את הישיבה: אינה מצריכה כיסא. תכנית לימודים: יושבים על כסא, רק בלי הכסא, ברגליים משוכלות.
קו המאפיין את התלמידים: נמוך מאד, במיוחד בזמן הישיבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2013 01:46 |
|
| |
מ80
איני יודע מי הוא הרב ומה אמר.
אני כן קורא ותוהה. תחושה של התעלות, של מאמץ אינטלקטואלי, יש כאן. מה כן יש בשיעור איני מצליח לדעת או לנחש.
מצד אחד התלמיד כותב שלא מבינים אותו, את הרב.
מצד שני הוא טוען שכן יש מקום להקשות, וכאשר זה נעשה, הוא, הרב, מעצמו יודע לכוון למה שהמקשן בספר אחר תירץ על אותה קושיה. מכאן משמע שגם החידוש שלו שעליו מקשים מופיע באותו ספר, הלא כן?
הדברים שלו הם "מעל לפשט". אבל מה הם בדיוק? סברה? איזה סוג של סברה? ואולי יש לשאול: סברה או הגדרה? ההבדל הוא שהגדרה מציגה את הנושא וכיון שהיא כללית ניתן להקיש ממנה על מקרים נוספים. אבל הגדרה עדיין אינה מתקבלת בהכרח על הלב ואינה מתקשרת לסברות אחרות. אנו יודעים שזה כך ולא אחרת אבל לא למה.
בסופו של דבר, הציטוט שלך מראה, אולי, שהיה משהו מעניין מאד בשיעור, אבל לא מהו.
אין לי אלא לחזור על בקשתי, ועכשו ביתר סקרנות: מה ייחשב לחידוש בנוסח שעליו אתה ממליץ?
אני שואל גם מפני שמן המעט שבמעט שראיתי ציטוטים של סברות או דוגמאות של שיעורים, הם לא היו לרוחי. הם היו בנויים בצורה מבלבלת, לא הביאו את כל המקורות, היתה, לפחות לי, תחושה חזקה שיש כאן הרבה מלל שאין מאחוריו דבר (אפילו לא נפקא מינות). לכן חשוב מאד יהיה אם תוכל להביא דוגמא. ובעצם, הבה נתחיל בשם של מחדש שיכול לשמש דוגמא ומופת לכלל שלך.
אם מדברי חלילה משתמע זלזול, אני מתנצל. אבל אין לי שיעידו לי על גדולתם של חכמים. אני צריך לטעום מחידושיהם.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2013 02:45 |
|
| |
מיימוני,
לענ"ד ייחודם של האחרונים בסברות ובחילוקים דקים ובהרכבה של סוגיות שונות, אולם אין לרובם את יכולת הסידור וההכללה של הראשונים. אשתדל לסכם חידוש של הרב שלמה פוליאצ'ק.
תוקן על ידי מ80 ב- 10/03/2013 02:57:53
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2013 12:04 |
|
| |
חשוב מאד לדעת על הישיבות הגדולות והמפוארות בעולם התורה האידיאלי של יהדות אירופה לפני השואה.
לא פחות חשוב גם לדעת כי באירופה לפני השואה חיו 18 מיליון יהודים, ובכל הישיבות גם יחד גדולות וקטנות, בליטא בלרוס רוסיה ולטביה רומניה הונגריה ופולין, לא למדו בעת ובעונה אחת יותרמ1000 תלמידי ישיבה.
וזאת בהגזמה פרועה כלפי מעלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2013 12:16 |
|
| |
ירוחם
מהיכן אתה שואב את המידע על מספר תלמידי הישיבות?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2013 12:42 |
|
| |
בעל
בצעירותי בשנות החמישים המוקדמות למדתי בין היתר בפונוביץ, הרב כהנאמן הקים את הישיבה, בנין ועוד בנין, בחנוכת הבית של אחד הבנינים הוא אמר לנו בסיפק.
היום לומדים בישיבה בפונוביץ- יותר תלמידים מאשר למדו בכל ישיבות ליטא והסביבה גם יחד.
להזכירך לא למדו אז יותר מ300 בחורים,
בשנות השלושים של המאה הקודמת, הקים הרב רבי מאיר שפירא, את הישיבה הגדולה ביותר- ישיבת חכמי לובלין-הרב ואזנר מתלמידי הישיבה-, זה היה ה ישיבה מבחינת גודל, היו בה 107 מיטות.
היו עשרות ישיבות מפוזרות, הבחורים אכלו ימים- כלומר כל יום אכלו אצל בעל בית אחר, לא כל בעל בית היה בעל בעמיו.
לא יכול ישיבה כזו להכיל יותר מכמה עשרות תלמידים.
הבחורים ישנו אצל בעלי בתים במחסנים ובחנויות על ידי כך להם היה קורת גג ללילה ולבעלי החנויות שמירה,
לאחר השיחה עם הרב כהנאמן -למדתי את הנושא קצת- לא בצורה מדעית,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2013 19:03 |
|
| |
מיימוני,
להלן קישור לחידושים של הרב שלמה פוליאצ'ק שהגאון רבי חיים עוזר גרודזנסקי השווה אותם לתורתם של גדולי האחרונים. בתקופה בה היה ר"מ בישיבת לידא היו נוהרים לשמוע את שיעוריו תלמידי ישיבות מכל רוסיה. רק מקצת חידושיו נשתמרו בכתב. דרכו לפרש דברי ראשונים בעזרת סברא, ובהדרגה תוך הבאת גמרות שונות הקשורות לנושא לעשות חילוקים יותר דקים. דרך תלמודו מורכבת, ומאחר שכמעט לא ניתן לצמצם את דבריו, במקום להעתיק חידוש לכאן, העדפתי לתת קישור לחידושים:
http://www.hebrewbooks.org/50602
תוקן על ידי מ80 ב- 12/03/2013 19:02:51
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2013 09:40 |
|
| |
ישיבת טלז
ליטא, תרמ"א-תר"ע (1881-1910)
ראש הישיבה: הרב אליעזר גורדון
מורים: הרב יוסף בלוך, הרב שמעון שקאפ
מה מייחד את הישיבה: ניתוח הגיוני של מושגים וסברות לבירור והבנת יסודות ההלכה לאמתתם. עידוד התלמידים להתווכח במהלך השיעורים ולשאול שאלות שונות, לפתח את כשרונם לבקר כל דבר ודבר, ולשקול במאזני הבחינה כל סברא וסברא. בניה מסודרת ושיטתית של התלמידים באמצעות חלוקת הישיבה לחמשה שיעורים בהתאם לידיעות התלמידים, שנותיהם וכשרונותיהם. תלמידים מצטיינים היו עולים בהקדם לשיעור יותר גבוה. בחינות חודשיות על הלימוד בישיבה.
תכנית לימודים: בשיעור הרביעי לימוד מסכת גמרא תוך בירור כללי ההלכה באמצעות מחקר דין התורה, דין המשנה וגדרה, דין הגמרא ויסודה, ודברי הראשונים וכלליהם. בשיעור החמישי לימוד לפי נושאים תוך דקדוק בגמרא, בספרי ראשונים וקצת אחרונים כגון קצות החושן, נתיבות המשפט ורבי עקיבא איגר להוצאת כללים ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
מתלמידי הישיבה: הרב נפתלי טרופ, הרב אלחנן וסרמן, הרב משה אביגדור עמיאל, הרב ירוחם ורהפטיג, הרב צבי פסח פרנק, הרב מאיר בר-אילן, הרב יצחק יעקב וכטפויגל, הרב יוסף שלמה כהנמן, הרב זלמן סורוצקין, הרב יעקב ברמן, הרב פרופסור שמחה אסף, הרב רפאל הכהן קוק, הרב משה יעקובסון, הרב משה מאיר הכהן רבינוביץ, פרופסור בן-ציון דינור, המורה מרדכי צבי אילן, הפרופסור להיסטוריה ישראל שפירא, הפרופסור לכלכלה בנימין זיו, מנהל בתי הספר אהרן קרון, הפרופסור לכלכלה יצחק אביגדור וילקנסקי.
קו המאפיין את התלמידים: מאות תלמידים נבחרים מרחבי רוסיה, פולין וארצות הים הבלטי מתוך אלפי תלמידים שהשתוקקו ללמוד בישיבה. בעלי יכולת מחקר עצמאי. הפיצו את שיטת העיון הטלזית בעולם התורה. רבים מהם עלו והתיישבו בא"י והשפיעו השפעה משמעותית על עולם התורה והחינוך הכללי בארץ.
תוקן על ידי מ80 ב- 15/03/2013 09:50:08
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2013 12:34 |
|
| |
ישיבת סוף שנה
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2013 12:36 |
|
| |
כסילו, עברת לטנף גם את האשכול הזה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2013 12:41 |
|
| |
הישיבה של אבא של לקניק
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2013 12:42 |
|
| |
הישיבה של אמא של לקניק
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2013 12:46 |
|
| |
כסילו, חילוני מבריק ומייצג את מה שגדל כאן לנגד עינינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2013 12:52 |
|
| |
תראה איזה מבט נוזף ועצוב שולחת אמא שלך מההודעה למעלה. בושה וחרפה. איפה עשרת הדיברות, איפה?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2013 12:58 |
|
| |
כסילו, רוצח חרדים פוטנציאלי.
|
|
|
|
|
