|
|
| נשלח ב-31/1/2013 13:59 |
 |
| |
מקס
<זה מה שאמרתי "רובוט", אני רק לא מבין בשביל מה צריך בני אדם שם לא חבל על בזבוז כסף הציבורי ? יש מחשבים ותוכנות טובות היום> זה מה שאמרת, אך איני מבין את שאמרת, הבג"ץ ממלא תפקיד מוגדר לבדוק אם החוק כפי שנחקק נשמר ע"י הרשויות הממשלתיות, ולא לבדוק אם החוק שנחקק הוא מוסרי. אם אינך יודע מה תפקידו של הבג"ץ, ראה כאן: הרשות השופטת בישראל:בתי המשפט בישראל כמו בכל משטר דמוקרטי המבוסס .
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2013 14:09 |
|
| |
נישטאיך חבל לך על הזמן מקסמן שונא את הבג"ץ שונא את המדינה שונא את המשטר, שום דבר לא ישכנע אותו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2013 14:24 |
|
| |
בקיצור: הוא אוהב לשנוא.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2013 15:55 |
|
| |
נישט מקס יהודי יקר הוא מקיים את מצות הגמרא
פסחים דף קיג:
ומי שריא למסניה? והכתיב +ויקרא יט+ לא תשנא את אחיך בלבבך - אלא: דאיכא סהדי דעביד איסורא - כולי עלמא נמי מיסני סני ליה, מאי שנא האי? אלא לאו כי האי גוונא, דחזיא ביה איהו דבר ערוה. רב נחמן בר יצחק אמר: מצוה לשנאתו, שנאמר +משלי ח+ יראת ה' (שונאי) +מסורת הש"ס: [שנאת]+ רע.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2013 22:00 |
|
| |
| ושםהאחר כתב: |  | | נישטאיך חבל לך על הזמן מקסמן שונא את הבג"ץ שונא את המדינה שונא את המשטר, שום דבר לא ישכנע אותו |
|
זה סתם קישקוש, אני לא שונא אף אדם וק"ו יהודי,
אני כן שונא כל עובד ע"ז, וגם לא אישית רק עבדותו, על דרך לא חוטאים אלה חטאים,
עכשיו נאמר כך,
כל חוק של בני אנוש, מחוקי המשפחה והלבוש\ביגוד דרך ארץ באוכל ובשפה ובדיבור ועד חוקי החברה וחוקי הכלכלה, הכל בכל מכל כל באים לשלול את חופש האדם וחירותו,
לא ראינו בעלי חיים מחוקקים לעצמם חוקים, ואין שום סיבה למה שהאדם יעשה זאת,
אך ורק שהאדם רוצה משמעות חיים,
שזה אומר נצחותו ושרידותו לעולמים עד ניצחון המוות,
וכמובן נצחותו האישית,
עכשיו צריך לעקוב אחרי החוקים של בני אנוש ולבדוק האם זה מקדם את הפרט למשמעות הזאת או לא,
המצב היום בנאורות היא שנותנים לך שיוויון היזדמנויות, וידוע לנו הרי שבכל משחק יש רק כמה ווינרים ורובם לוזרים,
יוצא שלמעשה חזרנו לג'נגל, גם שם בג'ולגל הייתה לנו שיוויון היזדמניות, וגם החזק\הווינר ניצח,
אז בשביל מה כל העמל הזה, המצאת השפה הכתיבה החוקי המשפחה חוקי הדרך ארץ חוקי החברה ומשחקי הכלכלה,
כל אלה מיותרים לגמרי, נחזור לג'נגל ויהיה הרבה טוב לכולם,
לסיכום אני אומר כך:
כל חסיד של מערכת, כל מי שלא עוצר וחושב, לדעתי שווה ערך לכל חסיד פאנט,
האדם צריך לחשוב על הכל, ואני חושב שאני מצליח לאתגר את כולנו כאן בפורום ובקהילה,
ולכן לא יפה להאשים אותי בשנאה, הרי בסך הכל תצא מכאן טוב לכל בני אנוש,
אם נאתגר את עצמינו ונחשוב שוב ושוב אולי נגיע להסכמה בכמה דברים שטוב שקייימים,
ואולי נגיע להסכמה בכמה דברים שצריך תיקון,
בסוף כל סוף כולנו נצא נשכרים, לנו ולדורות הבאים,
ועוד משהו חשוב,
מי יכול באמת לשנוא חטאים ?!
מי שיודע מהי חטא ומה לא,
אני עוד לא הגעתי למצב של שלמות הדעת והתבונה בכדי לדעת מהי חטא באמת,
ולכן אצלי אין עוד שנאה לחטאים, (חוטאים אסור לאף אחד לשנוא)
תוקן על ידי maxmen ב- 31/01/2013 22:01:31
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2013 04:25 |
|
| |
זה דוגמא מה ואייך התפקיד של השופט,
דרמה בהולילנד • השופט: למה לופליאנסקי נשפט? | השופט לסנגורים ולתביעה: "אני מתקשה להבין מדוע בכלל מתנהל המשפט בעניינו של לופוליאנסקי • אין מוסד ראוי יותר מאשר 'יד שרה' לקבלת תרומות • תגיעו להסדר" | | יקי אדמקר, בחדרי חרדים 17:22 31/01/2013 |
 | |
| | אורי לופוליאנסקי. צילום: פלאש90 התפתחות דרמטית בפרשת הולילנד: שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, מציע (ה') לפרקליטות ולסנגוריו של ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי לנסות להגיע להסדר טיעון בעניינו. כך מדווח אתר 'ניוז1'.
נגד לופוליאנסקי עומדים אישומים של קבלת שוחד בסך שני מיליון שקל מיזמי פרויקט הולילנד, בתמורה לסיועו בהעברה מהירה של תוכניות הבנייה. חלק מהכספים ניתנו בתרומות לארגון 'יד שרה', בראשו הוא עומד. סכום נוסף של 120 אלף שקלים הוא קיבל עבור פעיליו ביום הבחירות לעיריית ירושלים, וסכום נוסף של 40 אלף שקלים ניתנו לכולל שבראשו עומד בנו.
בעבר לופוליאנסקי כפר בכל ההאשמות נגדו. הוא טען כי התרומות לארגון היו דומות לאלו שקיבל הארגון מתורמים אחרים. הכחיש את קבלת הכספים ביום הבחירות, וטען כי שהתרומה לכולל הייתה חלק משגרת התרומות של ש"ד - מי שמשמש כעד המדינה.
בהפסקה בדיון היום בבית המשפט המחוזי, אמר השופט רוזן לצדדים כי הוא מתקשה להבין מדוע בכלל מתנהל המשפט בעניינו של לופוליאנסקי. הוא אמר כי אין מחלוקת לגבי התרומות, אלא לגבי הפרשנות המשפטית ובשל כך קרא לצדדים לשבת ולהגיע להסדר.
השופט גם החמיא ואמר כי אין מוסד ראוי יותר מאשר 'יד שרה' לקבלת תרומות.
בדיווח נכתב, כי רוזן נמנע מלומר שיש מקום למחוק את האישום נגד לופוליאנסקי, ואף ציין שהוא יכול להבין מדוע המדינה סבורה שהיה מקום להגישו. "יש לכם תביעה הכי הגונה", אמר לסנגורים, עורכי הדין עמוס ון-אמדן ושלומית הראל-שוורץ, "תביעה שלא נאחזת בציפורניים, פרקליטת מחוז שאין הרבה כמותה".
התובע, עו"ד יונתן תדמור, השיב שהפרקליטות תמיד מוכנה לדבר עם מי שפונה אליה, היא שומעת את דבריו של רוזן ואכן מבחינה בין מי שלוקח לכיסו הפרטי ובין מי שאינו עושה זאת. הראל-שוורץ השיבה, כי הסנגורים מעדיפים להמתין עד לסיום חקירתו הנגדית של ש"ד. |
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2013 11:17 |
|
| |
נו -אז יש שופטים בישראל!
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2013 13:43 |
|
| |
רק כשהם בצד ״שלנו״.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2013 00:52 |
|
| |
| מטפחתספרים כתב: | | | רק כשהם בצד ״שלנו״. |
|
דווקא במקרה של אורי דבריך לא רלוונטיים, כי יד שרה לא שייך לחרדים כלל,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2013 04:44 |
|
| |
מקסמן <כל חוק של בני אנוש, מחוקי המשפחה והלבוש ביגוד דרך ארץ באוכל ובשפה ובדיבור ועד חוקי החברה וחוקי הכלכלה, הכל בכל מכל כל באים לשלול את חופש האדם וחירותו> האם עדיף חברה ללא חוקים?
<זה דוגמא מה ואייך התפקיד של השופט> אתה נשמע כאילו גילית צדיק בסדום, וכאילו הוא המקרה היחידי שבו מציע שופט לצדדים להתפשר או לנסות ולהגיע להסדר טיעון.
הדבר אינו חדש ואין לו קשר לנושא שהועלה באשכול.
ראשית, קיים הבדל בין הצעה לנסות ולהגיע להסדר טיעון, והצעה לפרקליטות לבטל את התביעה. ושנית, אם שופט ששומע תביעת פרקליטות נגד אזרח, והוא חושב שהראיות שהביאה הפרקליטות עד עתה, אינן משכנעות דיין שהאזרח עבר עבירה, וכאלה תהיינה גם ההוכחות שהפרקליטות תביא בהמשך, יכול להציע לצדדים להגיע לידי "פשרה", ייתכן ששופטי בית המשפט העליון ששומעים עתירת אזרח נגד בית משפט או רשות ממשלתית אחרת על חריגה מסמכות, אינם יכולים לנהוג כן, בין אם הם בטוחים ובין אם הם לא בטוחים שהרשות הממשלתית חרגה מסמכותה. ראה סנהדרין דף ו עמוד ב. לטעון שבכל מקרה יש (או עדיף) להתפשר או לוותר לצד השני אינם דברי חכמה.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 03/02/2013 04:49:37
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2013 09:10 |
|
| |
אכן, עורכי הדין הם מיותרים, תאבי בצע, ושרלטנים. כל אחד יכול ומסוגל ליצג את עצמו.
אני מניח שההסכמה הזו, אחרי שהיא מקובלת על רוב הכותבים, אינה צריכה להסתיים בעורכי דין. רואי חשבון אינם אוכלי חינם? ישנן תוכנות פשוטות וזולות לניהול חשבונות והפקת דוחו"ת מס. ורואי החשבון? חוץ מלעורר סכסוכים מיותרים עם רשויות המס, הם אינם עושים מאומה. כל תפקידם הוא להעמיק ולהאריך את הסכסוך, כדי שיוכלו לגבות יותר כסף. ומה עם רבנים? וכי אינני יכול לפתוח לבד שולחן ערוך? כל עניינם הוא להתפלפל בתשובות ובדרשות, למען משכורתם המנופחת. שלא לדבר על סוכני ביטוח, כאילו אני צריך מישהו שינהל בשבילי פוליסה פשוטה. אני יכול לגשת ישירות לחברת הביטוח. למה לפרנס את הנוכלים הללו? אגב, תפקידם של מנהלי בתי הספר מופרך מאליו, אבל מפקח? בשביל מה צריך אותו? וכי המנהל לא יכול לנהל לבד? ואם יש בעיה עם משרד החינוך, יפתרו את זה בין המנהל לבין המשרד. המפקח הוא סתם קשקשן שעושה ביקורות וקובע פגישות, כדי להראות שהוא עובד קשה ולהגדיל את המשכורת שלו.
רק ספרים צריך. אחרת, מי יספר את הספרים?
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2013 15:47 |
|
| |
| השכן כתב: | | אכן, עורכי הדין הם מיותרים, תאבי בצע, ושרלטנים. כל אחד יכול ומסוגל ליצג את עצמו.
אני מניח שההסכמה הזו, אחרי שהיא מקובלת על רוב הכותבים, אינה צריכה להסתיים בעורכי דין. רואי חשבון אינם אוכלי חינם? ישנן תוכנות פשוטות וזולות לניהול חשבונות והפקת דוחו"ת מס. ורואי החשבון? חוץ מלעורר סכסוכים מיותרים עם רשויות המס, הם אינם עושים מאומה. כל תפקידם הוא להעמיק ולהאריך את הסכסוך, כדי שיוכלו לגבות יותר כסף. ומה עם רבנים? וכי אינני יכול לפתוח לבד שולחן ערוך? כל עניינם הוא להתפלפל בתשובות ובדרשות, למען משכורתם המנופחת. שלא לדבר על סוכני ביטוח, כאילו אני צריך מישהו שינהל בשבילי פוליסה פשוטה. אני יכול לגשת ישירות לחברת הביטוח. למה לפרנס את הנוכלים הללו? אגב, תפקידם של מנהלי בתי הספר מופרך מאליו, אבל מפקח? בשביל מה צריך אותו? וכי המנהל לא יכול לנהל לבד? ואם יש בעיה עם משרד החינוך, יפתרו את זה בין המנהל לבין המשרד. המפקח הוא סתם קשקשן שעושה ביקורות וקובע פגישות, כדי להראות שהוא עובד קשה ולהגדיל את המשכורת שלו.
רק ספרים צריך. אחרת, מי יספר את הספרים?
_________________ אוי לשכן ואוי לשכנו |
|
דבר ראשון מגיע לך 
שנית, יש הבדל גדול בין כל דבריך בשאר התפקידים (שלדעתי נכון גם שם ללמוד מוסר כל היום, כלומר כל אדם בכל תפקיד צריך חיזוק מוסרי והתשובה היא להקדיש בכל יום כמה שניות ללמוד מוסר,)
לבין המתדינים מול השופטו,
השופט אמור היה להיות אישי, מכיר את האנשים הנפשות הפועלות,
זו הדרך האמיתית להשיג צדק אמיתי,
אוקיי יש בעיה במציאות ליייסם זאת,
ויש למקצוע "המשפט" שפה מקצועית שזה זר לההמון,
טכנית גם קשה שהשופט יכיר את כולם (ולכן בתורה יש שרי עשרות ושרי מאות)
ולכן צריך עו"ד,
אבל האבסורד היא שהעו"ד מעוניין במשפט, מעוניין בדיון המתמשך לעולמים,
האם אין לזה פיתרון ?
לדעתי יש אבל הם לא רוצים,
למשל "קבלנות" ותשלום אחרי התוצאה,
שיעבדו קשה קצת,
אני לא חושב שצריכים להיות יישנים, אפשר למצוא פתרונות יצירתיים לכל בעיה חברתית,
אם רק נחפש נמצא אותם
אבל יש אנשים וזה מה שמטריף ביותר, שכל עירור על בעיה חברתית או שיטה חברתית, זה כאילו כפרו באלוהיהם,
תוקן על ידי maxmen ב- 03/02/2013 15:47:22
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2013 16:15 |
|
| |
| נישטאיך כתב: | | | מקסמן האם עדיף חברה ללא חוקים?
בוודאי שצריך חוקים, אבל 1, שצריך חוקי יסוד = חוקה, 2, לא להצמיח מערכת חוקים שפורחים באוויר בלי להיות מחוברים לשורשים של החוקה, שפת המשפט והתפתחותו וחוקי הלוגיקה בהם לצערינו תלושים מהמציאות,
תן לי אדם אחד שהיה לו משפט והבין את השופט ? (אני לא מדבר על אנשים שמכירים את המקצוע)
רוב ההמון לא מכיר את השפה בכלל, השופטים והעו"ד רואים את ההמון כבורים פנאטים וכדומה,
כאילו מקצוע המשפט היא חכמת הסוד, ורק יחידים יכולים להיכנס לבית המלך,
כמו במדע (שגם שם היית צריכיה להיות שפה המונית לדעתי)
מילא במדע, אבל בצדק אמיתי אי אפשר, אי אפשר שההמון לא יבין אייך נעשה צדק, הוא יותר חייב להאמין באמונה שלימה שהם צודקים, זה ממש אבסורד,
לסיכום:
התשובה לכל זה, היא לחזור ליסודות, לההבין שבעצם כל חוקי אנוש באים לשלול את החופש והחירות האישי,
ואז לאט לאט ללמד איפה ומתי צריך חוק, וכך לדעתי כל ההמון וכל החוקים יהיו מחוברים לשורש של הצדק האמיתי,
במצב היום היא בלתי אפשרי, ההמון לא מבין כלום וחייב להיות מאמין דתי פאנט במערכת המשפט,
מטבע הדברים השופטים לא מעורבים בציבור, אי אפשר לדבר איתם, לדעת איפה הם גרים, מה מספר הטלפון בבית או האישי,
אני לא מקנא בהם, אין להם חיים לדעתי, חייהם חייבת להיות בתוך הקהילה כנראה, ושם חוקי התנהגות כנראה קפדניים ביותר, לדעתי יותר קפדני מישיבה חסידית,
ולבסוף תאמר לי שיש צדק ?
הם לא מעורבים בציבור,
הציבור לא מבין את שפתם
הם רואים את הציבור כבורים,
הם מושגחים להיפגש עם הציבור מפחד,
בקיצור: כמו שאמרתי, המערכת תלושה משורשיה,
<זה דוגמא מה ואייך התפקיד של השופט>
לא ולא, יש הבדל גדול,
כי השופט לא ניצל חוק (ניצל במסגרת החוק כמובן) כי החוק שם,
הייתה לו תובנה אישית מחוץ לחוק, שהיא, אייך זה שאורי נעמד במשפט דבילי,
ואחרי התובנה האישית שלו אז ניצל את החוק,
מצידו של השופט, אם היה ירושלמי גזעי פשוט היה זורק את הפרקליטות מכל הבניין,
|
|
תוקן על ידי maxmen ב- 03/02/2013 16:17:28
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2013 16:21 |
|
| |
אגב: אותו ביקורות שיש לי במערכת וחוקיה, היית כלפי ר' עקיבא,
ר' עקיבא גם דרש ודרש חוקים בלי להיות מחובר לשורשים העיקרים,
כל ההתפתחות ההלכה היא תוצאה מהדיביליות הזו,
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2013 19:43 |
|
| |
הערה לפלפולא: חוק יסוד השפיטה עוסק בסמכויות בית המשפט העליון. ערכאה זו היא ערכאת הערעור העליונה של מדינת ישראל, ואכן החוק מגביל את סמכותה לדון בהחלטות של בית הדין הרבני, רק לשאלות של סמכות.
אבל צריך לזכור שבית המשפט העליון משמש גם כבג"ץ, שסמכותו היא לדון "בעתירות כנגד רשויות המדינה השונות, וכנגד גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים במדינה. בנוסף, בסמכותו של בג"ץ לדון בכל עניין אשר הוא רואה צורך לתת בו סעד למען הצדק ואשר אינו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר." (ויקיפדיה)
לא קראתי את התיק ההוא, אבל על-פניו נראה שבית הדין הרבני (כרגיל) נהג בחוסר יעילות ובאטימות, ולכן טוב מאוד שבג"ץ התערב.
תוקן על ידי גוונא ב- 06/02/2013 19:46:39
|
|
|
|
|
6 
