הנשק של האישה..

א. על אילו אשליות את מדברת? ב. אף אחד לא דיבר על אותה אחת, שאם ברצונה לקבל בגד היא מזילה דמעה, ואם ברצונה לקבל תכשיט היא מזילה שתי דמעות.. ואם היא רוצה צומי, אז עייניה כמעיין הנובע. סך הכל דובר על אחת שדמעותיה מצויות, וכמו שכבר העידו עליכן חז"ל שאשה דמעותיה מצוייות... אז אישית איני רואה בכך פסול, ובפרט שדעתי האישית שאם אשה צריכה להגיע למצב של בכי כדי להשיג דברים, זה בעיה בגבר לא באשה!!

לדבר אתה בטוח יודע

מה בכך אם הדרך שלה להשיג את מבוקשה זה ע"י בכי, וכי בגלל כך לא מגיע לה את משאלת לבה?? 
 
אם אשה (או גבר) מבקשת משהו מהבן זוג, הוא אמור לשקול את השאלה ברצינות ולקחת את כל הפרטים בחשבון. אני לא חושב שברגע שהיא מתחילה לבכות אז הוא אמור לשכוח מכל ההיגיון ולהתרכז רק בבכי שלה.

וכי אין זה מתפקידו של הגבר להעניק לאהובתו בכל מצב, בכל עת ובכל מחיר??!!
 
לא. הוא אמור להעניק בהתאם ליכולתיו הממוניות והנפשיות, לא מעבר. גבר לא חייב לשחוק את עצמו נפשית בכדי למלא את כל הבקשות של אהובתו, וכן לא חייב להכנס לחובות בכדי לקנות לה כל מה שהיא מבקשת. והנה לשון המדרש קהלת: ומוצא אני מר ממות את האשה וגו', רבנן אמרי ע"י שהיא תובעת בידו דברים שאינו יכול לעמוד בהן סוף שהיא ממיתה אותו מיתה מרה.

ב. אם אשה משיגה את רצונה רק ע"י בכי, או שהיא נזקקת לבכי כדי להשיג את מבוקשה, יסלח לי נא מר, אבל זה אות כשלון לבעל לא לאשה!!

תלוי בנסיבות. לפעמים הגבר אשם שהאשה מרגישה שהדרך היחידה שהוא יתייחס אליה ברצינות זה על ידי שהיא בוכה, ולפעמים האשה אשמה שהיא מנסה להפעיל מניפולציות לקבל מה שלא מגיע לה ומה שאין בכוח הבעל לתת.

תוקן על ידי מעפיל ב- 01/02/2013 12:20:50

בוכות על כ ל דבר?? הדמעות אצלינו זמינות לעת מצוא. לא כל סיטואציה היא עת מצוא...

"כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה.."

"כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה.."