הרב בן-ארצי הכריז על עצמו מלך המשיח

האזנתי שוב לשיעור ביום שישי
ובדקה ה 43 הרב אמר פתאום מושחים לא מושחים , פתאום מקבל כח הנההגה מקבל את השרביט. יעשה ניסים ונפלאות לעם ישראל בלי שידעו איפה הוא נמצא בכלל
רק שעם ישראל יהיה מוכן יבואו מחוץ לארץ יבנה את בית המקדש יראו אותו יותר ברור
בדקה ה 44 כשיקבל את השרביט יהיה דין לגוים , והרב מאריך איך שלא יתן לאף אחד לדבר רע על עם ישראל .
בסוף השיעור הרב אמר שצריך שיהיו התנגדויות למשיח , ולפני ההכתרה יהיו התנגדויות , ולדעתי ההתנגדויות יהיו בין הושטת השרביט להמלכה.

נכון גם אני שמתי לב לשינויי הלשון אך לא יחסתי לזה חשיבות
א - כי לא הייתי מודע לתכנית השלבים הזאת. 
ב - כי הרב לא מוחזק אצלי כדקדקן 'גדול'.
כך שלא ראיתי כל סיבה לתפוס אותו בלשון.

אבל העיקר בעיניי הוא
שכל זה חסר חשיבות מבחינתנו כל זמן שלא מדובר
במשהו שיש לו נפק"מ מוחשית כאן בעולמנו.
תפילתנו ועבדותנו היא לזעוק לה' שימליך את מלך המשיח כמה שיותר מהר
ולנסות לקרב כמה שיותר יהודים לעניין הזה. את כל השאר נשאיר ל... לא יודע למי.

 
היום למשל תענית י' בטבת.
לא שמענו מילה מכבוד הרב בנושא בשני הכנסים שהתקיימו השבוע בנס-ציונה ורמת בית-שמש.

לענ"ד ההסבר לכך הוא
שמהמבט הרוחני באמת שאין על מה להתאבל עוד וימי הזיכרון הללו נסתיימו להם
משום שמשיח נמצא כאן ועם ישראל נמצא עמוק בתהליך הגאולה כאשר עוד רגע 
ממליכים את המשיח וכל הגלות ומושגיה מסתיימים בפועל.

אלא מה, היות ובפועל זה עדיין לא קרה אז אנחנו ממשיכים עם ההלכות הטכניות
הכל כרגיל כאילו לא השתנה מאומה אבל לאמיתו של דבר המציאות השתנתה ועוד איך!

ולכן הרב כמעט ולא מתייחס לארבע התעניות שבמעגל השנה משום שהם אינם אקטואליים עוד.
אבל בגלל שבתכלס משיח עדיין לא הומלך אז ההלכות הטכניות החיצוניות עדיין ממשיכות
אבל זה לא משהו שמצדיק התייחסות ודיבור.

וזו אגב הסיבה שרבים וטובים לא מצליחים להרגיש שייכות פנימית לימים הללו
אבל בגלל שלא נעים לדבר על זה ולהוציא את זה החוצה אז כולנו ממשיכים בהצגה החיצונית
כאילו עסקים כרגיל. 

לסיכום: אנשים לא באמת מרגישים אבלות ואפילו לא שייכות. כי בעומק המציאות באמת שאין.
ובקרוב נזכה לראות זאת גם באתגלייא שהימים הללו יהפכו לבית ישראל לששון ולשמחה! 

תוקן על ידי המיייחל ב- 01/01/2015 08:53:05

חזק וברוך! באמת הגיוני ומובן

מצד אחד
הרב לא מפסיק "לעזור" לאנשים לזהות את המשיח ע"י פיזור רמזים וסימנים על זהותו
שמשיח הוא לא גדול בתורה והוא לא הרב הראשי ולא מדובר באדם 'חכם' ובעל יכולת דיבור וכו'

ומצד שני
באותה נשימה הוא אומר שלא צריך לחפש את המשיח ולא משנה איפה הוא נמצא
אלא רק לזעוק לבורא עולם שימליך אותו.

לכאורה סתירה מסויימת לא?
בכלל מעניין הגישה הזאת המשלבת את שני הדיבורים הללו
באחד הוא אומר לכל מי שמעוניין לשמוע שהוא המשיח ובשני הוא אומר "לא משנה מי זה"

מה לא מובן?

הרב רוצה שכל אחד יקבל זאת מעצמו , ולא דרך שיכנוע של אדם אחר.

אמרת פה שני דברים
עם הרישא אני מסכים עם הסיפא לא.

נכון שהרב רוצה שכל אחד יבין זאת מעצמו
אך מה הבעיה אם נעשה ע"י שכנוע של אדם אחר?
במו עיניי ראיתי כמה הרב שמח כשאמרתי לו כשאני 
מפיץ את בשורת המשיח ופועל ללא לאות לפרסם כמה שיותר
שהרב הוא המשיח. הרב שמח מאוד ובירך אותי בהתלהבות
שאעשה ואצליח.

מאוד משמח ומעודד לשמוע שהרב מאשר את דברייך כמעט בפה מלא.לפחות בשיחות בארבעה עיניים. אני מחכה לצונאמי הגדול- כשהדבר יעשה ברוב עם הדרת מלך

תוקן על ידי danmash ב- 03/01/2015 19:20:35

לא צריך את העדות שלי
אפילו מי שעוקב אחרי דבריו בשימת לב
בעיקר בשיעורי יום שישי בבוקר בהם לא פעם
אמר הרב שמי שיקח את הדברים הללו ויפיץ אותם ויפרסם אותם
יהיה במעגל הראשון של המשיח ועוד כהנה הבטחות.
הרב כידוע לך 'לא חזק' בדיבורי סחור סחור ומניפולציות לשוניות
אלא בדיוק ההיפך הוא תמים כמו ילד קטן וקל מאוד להבין אותו 
ולתפוס אותו בלשון. נסה ותיווכח. בדוק ומנוסה.

מי שמתבונן רואה כיצד לאורך כל ההיסטוריה
שליחיו הקרובים של בורא עולם היו זקוקים תמיד לדובר צמוד ולמתווך בינם לבין העם.
החל ממשה רבנו שהיו זקוק לאהרון שיעביר את דבריו ומסריו לעם
ועד לצדיקי הדורות כמו רבנו האר"י שנזקק למהרח"ו כמפיץ תורתו ומשנתו
כמו גם רבנו נחמן שנעזר ברבי נתן תלמידו ועוד.

רואים את זה בחוש שגם משיח בדורנו זקוק למישהו שיתווך בינו לבין העם
שכן הוא סובל משני קשיים מרכזיים, כבד פה וכבד לשון, וקושי להוריד את ההשגות הגבוהות
לשפת העם, בקיצור לא קל לרדת מהאולימפוס הרוחני לגובה הדשא של רוב עמך בית ישראל.

כואב לי הלב לעקוב אחרי הרב ולשמוע אותו נונסטופ ולראות כיצד הייתי יכול להיות לו לעזר
בהורדת הדיבורים הגבוהים ותירגומם לשפת התורה אותה העם מבין יותר מאשר את שפת
הנבואה ורוח הקודש בה הרב נמצא, שכן רגליי נטועות בשני המקומות רגל אחת בעולם הנבואה
והרגל השנייה חזק מאוד בתורה. שבגלל העם לא מכיר ולא רגיל לשמוע את שפת הנבואה
אלא הוא הוא רגיל לרמה הנמוכה של רבני דורנו שהיא שפת 'התורה' זה גורם לרבים קושי
להתחבר לדרכו של הרב. טוב זה כנראה חלק מה'עוני' והעליבות המתוארת את השלבים הראשונים
בהתגלותו של המשיח. אין מה לעשות כנראה ולכן העם מקבל את מה שמגיע לו.

            


בספרו של כבוד הרב בפרשתנו שמות מאריך הרב את הדיבור על משה רבנו
ועל תכונותיו המיוחדות ומתאר את התנהגותו של משה והלך רוחו, דבר מפליא ומדהים כשלעצמו
כי מי יכול לעשות דבר כזה אם לא משיח שהוא מעל לחומר ומעל לזמן, הרב מדגיש בהבלטה
את מידת התמימות של משה שבזכותה זכה להיות כלי ראוי להשראת השכינה כי אין השכינה שורה אלא על אדם שהוא תמים מאוד ובטל לקב"ה ורק כך יכולה היא לפעול דרכו. כך הם שליחיו של בורא עולם.

מי שעוקב אחרי הרב ומכיר את דיבוריו יודע שאין לך מידה שהוא מעריך ומחשיב
כמו מידת התמימות.

הה"ד "תמים תהיה עם ה' אלהיך" כשזוכה האדם להיות תמים - אזי הוא זוכה להיות
עם השי"ת. ומי כמו משיח נמצא עם הקב"ה.. מכאן שמידתו הבולטת של המשיח היא תמימות. הלוואי ונזכה גם אנחנו קצת.