אבוטבול, ויינר, גרינברג, מונטג, ארנרייך

כעת לאחר הבחירות הכלליות הגיע הזמן לנתח את יכולותיהם של החמישה שאולי שואפים להגיע לראשות העיר.

נתחיל כמובן בראש העיר המכהן הלא הוא משה אבוטבול. איך שלא נהפוך את זה, אבוטבול זכה בקדנציה רק בגלל היותו הברירת המחדל לאפשרות סילוקו של דני ועקנין. זה היה הימור טוב וסוס שניצח והאיש מצא את עצמו בלשכת ראש העיר. אבל איש גם לא דמיין סגנון מנהיגות שכזו. רפיסות נוראית בפני ועד העובדים וממסד השלטון הקודם מחד, ומצד שני התמסרות חד משמעית לגחמותיו ועצותיו של תפלינסקי את יעקב קופשיץ.
העיר אמנם לא חולקה לשניים אבל בפועל בית שמש מחולקת לשניים! העיר של בלעיש והעיר של תפלינסקי ושניהם מושכים לכל צד את מה שמזווית ראייתם נחשב כשיא ההישג.
מבחינת העיר בית שמש של תפלינסקי ההתמקדות הוא בהרגעת השטח וכיבוי שרפות תוך העלמת עין מעברייני בניה לסוגיהם ומאידך הזנחת כל הקשור לאזרח מן השורה.
בית שמש של בלעיש לעומת זאת שאבה את כל תקציב שפ״ע ותרבות, דאגה לג׳ובים למקורבים, התמקדה בבליינות וחובבנות והצהירה ללא מורא אנחנו עיר נפרדת מהחרדים ולכן אין שפ״ע באזורים החרדיים. בעוד ראש העיר המכהן שכח שגם בעיר הותיקה לא נותנים לבלעיש לעשות ככל העולה על רוחו ולכן לא פלא שגם העיר הותיקה לא משופרת בשפ״ע ונקיון.
התרדמת שהעירייה נמצאת בה מבחינת בינוי כיתות ומוסדות ציבור הינה פועל יוצא של חוסר הנהגה וטיטוא אורוות הנדרש לאחר שנים של רקבון. אין דרך לאכול עוגה והיא תישאר שלמה.
קל לבקר ולמלא טענות על ראש העיר המכהן, אבל את היותו איש נעים הליכות ואהוב על הבריות לא ניתן להכחיש, לצערי לא הולכים עם זה לקלפי לקדנציה שניה.
גם מבחינת מגזרים בש״ס המקומית מאוד לא מרוצים ממנו אבל יאלצו לתמוך בו במקרה שיתעקש להתמודד, יהדות התורה כבר עושה שרירים, החילונים לא ילכו איתו וחלק מסויים מהחרדים גם לא.

מסקנה: ככל הנראה הוא כבר לא יהיה ראש העיר לאחר הבחירות.



נעבור למי שכבר הכריז על מועמדותו הלא הוא דוד ויינר. טוב, את ויינר אנחנו מכירים כבר 15 שנה בעיריית בית שמש, הנציג החרדי מאז הגעת החרדים. ויינר כשלעצמו אדם מאוד מסור ונותן את כל כולו לציבור, עושה הרבה למען הקהילות החסידיות. הבעיה הגדולה שלו היא התמימות.
תיק הכספים לא הועילה לו בשנים האחרונות והוא לא השכיל למנף ולשדרג את השירות הישיר לתושב. החברה הגביה החיצונית עשתה שמות באזרח וכאשר התלונות הגיעו הם דילגו על ויינר ועברו ישירות לראש העיר, לאמור אתה לא רלוונטי בתיק.
גם וועדת המשנה להקצאות שבראשותו, למי שלא יודע הוועדה חסרת שיניים ואין בו כלום מכלום מלבד התחננות תקופתית של תפלינסקי בשם ראש העיר לקיים את הוועדה בלי לפסול הקצאות בתמורה לצימוק כזה או אחר.
יש בו מעלות רבות והוא באמת ובתמים אדם שרוצה את טובת השני. אבל צר לי לנפץ את חלומו אם המקורבים אליו עדיין לא עשו זאת ונותנים לו להתבזות, אבל ויינר ראש עיר לא יהיה פה ובוודאי לא בשנים הקרובות. מבחינת יכולות אין לו את היכולות להנהיג עיר. מבחינת מספרים אין לו אפילו את הציבור שלו עצמו מאחוריו, וודאי שלא את המגזרים האחרים בעיר. גם מבחינה ארצית פנים מפלגתית ויינר לא נתפס כאיש הנכון.



האיש הבא בבורסת השמות הוא שמואל גרינברג. סגן ראש העיר ובעל קשרים ברמה הארצית. גרינברג מבין היטב בפוליטיקה ותקשורת. הבעיה שהוא לקח צעד קדימה את נושא ההדרה העצמית והרס לעצמו. אבל לזכותו יאמר בפינה הזאת שהוא מבין תקשורת ולשיטתו כל עוד השם שלו רץ בין העיניים זה נתפס ומצטייר כפעיל מאוד, אבל הגזים.
מעבר לנקודה התקשורתית, הוא מצטייר ונתפס מאוד מאוד סקטוריאלי, האינטרסים כמעט שקופים אצלו ויעידו על כך מנהלי מוסדות חסידיים שונים. זה ימנע ממנו להגיע לסיכומים עם המגזרים האחרים, זה קרוב לרמה של סלידה מהאיש.
בתחום התחבורה הביא לשינוי של ממש בכל הקווים, פנימיים ובינעירוניים. התחבורה הציבורית סוף סוף הגיעה לבית שמש ויש מענה גם לכל בעיה שמתעוררת.
לשבחו יאמר שבתחום של התושב הקטן הוא המצטיין מכולם ומהווה דוגמה הולמת לאיך צריך להתנהל שירות לציבור. כל פניה נענית ומטופלת מהר מאוד, הלשכה שלו פועלת כאחוזי תזזית בשעות קבלת קהל ופניות הציבור, התושב זוכה למענה וההרגשה שהוא נותן הוא אישי ואיכפתי. אם ראש העיר נבחר רק ע״י מבחן התגובה לתושב היה לו סיכוי גבוה.
ברמה הארצית גרינברג מאוד מאוד מקושר, הרבה יותר מעמיתו משה מונטג. כחלק מטקטיקת הפוליטיקה שהוא נוקט הוא דואג לשמר ולטפח קשרים מגוונים וחזקים. גרינברג נער טיפוחיו של גפני ומשכך חבר טוב של כל צמרת דגל התורה והבית בחזו״א 5. ברמה הארצית יתכן מאוד שגרינברג על הסוס ומהווה מועמד ראוי מבחינתם לראשות העיר, אבל גרינברג פיספס ובענק את הזירה הרבנית המקומית. אחרי שעשה למונטג פוטש לפני הבחירות הקודמות היה לגרינברג את כל האפשרויות להוכיח את עצמו לרבנים והוא פשוט פישל רב אחרי רב. אפשר לומר כמעט בוודאות שמלבד את הרב דינקל ההתנהלות הפוליטית הקטנה והתככנות גרמה לו לסגירת דלתות מאחוריו אחד אחרי השני. הוא בבעיה.

השמועות אומרות שגרינברג הפנים שהוא לא יהיה ראש עיר בקדנציה הקרובה אבל יעשה הכל כדי למנוע מאיש אחר ביהדות התורה ובדגש על מונטג מלכהן כראש עיר. גרינברג יודע שאם יווצר מצב שבו יש ראש עיר מדגל התורה ששמו לא גרינברג, החלום נגנז לעשור הקרוב ואולי גם לנצח. כנראה שהוא ילך לאפיקים אחרים ולא ישאר בעירייה.



האיש המדובר ביותר הוא משה מונטג. אצלו דווקא נתמקד בבעיות. הוא בשונה מגרינברג לא מעורה בציבור ונתפס כיהיר ושחבריו הינם האליטה. הוא לא יורד אל העם ונכון שבנצי ראקוב מנסה לשנות את התמונה אבל עדיין אנשים אוהבים את המקור ואת המגע עם האיש עצמו. זה עקב אכילס של מונטג. גם ברמה הארצית יחסי הציבור של מונטג חיוורים ביחס לעמיתו גרינברג, וזה משפיע שם למעלה.
כאיש שצמח מבית שמש ולא הגיע דרך דגל התורה והכנסת הוא לא מקושר עם האנשים הנכונים באגף גפני וחזו״א 5 וזה גם גרם למכה שהנחיתו עליו בבחירות הקודמות. אין ספק שב4 שנים האחרונות הוא עשה הכל לשנות את זה אבל יש לו יריב חזק. זה משוכה שמעניין יהיה לראות איך הוא עובר אותה.
יש המאשימים את מונטג בחבירה לאנשים כמו בבר אסולין ומאיר בלעיש והגנה מלאה עליהם גם במחיר ההזנחה הנוראית הקיימת בשכונות החרדיות, וזה בשביל שיוכל להעביר את השכונות החדשות במהירות ובשקט.
אבל מבחינת עשיה ציבורית אין חולק על כך שהוא יודע לבצע. הוא יודע להפוך שולחן ולא פוחד לומר מה הוא רוצה. המילה של מונטג נתפסת כמילת ברזל ולכן העיתונאים החילוניים אוהבים לשנוא אותו. הוא מהווה איום גלוי כשמצהיר ללא פחד שהשכונות החדשות מתוכננות לחרדים. מאידך רק משום כך היזמים החילונים של בית שמש, בעיקר באזור התעשייה, אוהבים את מונטג בשל היותו ברור וגלוי.
אין ספק שמבחינת יכולת להזיז דברים הוא מתאים להיות ראש עיר, וגם מבחינת הרבנים הם יודעים כאשר יש בעיה מרכזית צריך לפנות למונטג שלמד על בשרו שאסור להתעלם מהם. הוא מספק מבחינתם את הסחורה, ובפרט בגזרת הרב קופשיץ.
מבחינת מגזרים נוספים, בש״ס יאלצו וגם ישמחו ללכת איתו אם אבוטבול לא מתמודד, הם יקבלו הרבה יותר תיקים וכוח. אגודת ישראל ושלומי אמונים מעוניינים בהחלפת ראש עיר ופריצת דרך לראש עיר מיהדות התורה אבל שהכישלון חלילה לא ירשם על שמם, לכן בשמחה הם יחתמו על רוטציה וכופתאות בתמורה לגוש עם מונטג. הספקות הגדולות הם חלק מטוב וחילונים. מעניין יהיה לראות מי מהחילונים יסכים אם בכלל ליצור גוש עם מונטג.

בשורת הסיכום, מונטג מהווה אלטרנטיבה לראשות העיר מבחינת יכולות וכנראה מקובל על הרבנים המקומיים. אבל המשוכות הרציניות שלו הם מקבלי ההחלטות ברמה הארצית והחוסר חיבור שלו לציבור.



האחרון והפחות בולט הוא ישעיה ארנרייך. ארנרייך הוצנח לפני 4 שנים ע״י ליצמן והיה בדיחת הרחוב בהתמודדותו לראשות העיר. הבדיחה החזיקה עד לשיתוף עם לרנר שגם שם הבדיחה הייתה מוצלחת ביחס לבדיחה הירושלמית שהסתיימה רע מאוד. בשנה הראשונה הוא ירד למחתרת אבל השכיל לשמור על דומיננטיות ראויה. בעיקר בנוגע לשכונת חפציבה.
פריצת דרכו והוכחת היכולות שלו הגיעו ברגע הקמת תאגיד המים. ארנרייך לקח פרוייקט עצום והצליח בה בכל קנה מידה. הוא הצליח לעקוף את כל המנגנון המיושן והמתפורר של העירייה וליצור טריטוריה נפרדת ומנותקת ואף לוחמת בעירייה עצמה. ומי שחושב שזה מה בכך שיגש לאבוטבול ויברר למה העירייה עדיין נראית כפי שהיא נראית.
ארנרייך הוכיח את יכולתו לשנות ולהנהיג בלי להתחשב באף גורם עירוני, ובתחילת דרכה של התאגיד הוא חטף ברמה האישית בשל התנהלותו, אבל בסופו של יום הוא הוכיח שכפרוייקטור הוא הטוב ביותר. גם השירות לתושב בתאגיד הוא מעולה אבל יש מעט ביקורת בתוך גור על היחס שלו לפניות בנושאים אחרים שאינם מים.
ארנרייך גם מגיע עם נסיון מונציפאלי במועצת עימנואל ונחשב פוליטקאי קר ומחושב. מבחינת מגזרים יהיה לו קשה ליצור גוש, הוא לא מוכר מספיק ברמה הארצית במפלגות האחרות וגם במקומי הוא זקוק לעוד הרבה יח״צ גם אצל הרבנים שאינם קשורים לגור וגם אצל התושב.

לסיכום, בגור אוהבים לקחת דברים שאחרים עבדו עליהם. הם ימתינו כנראה לקדנציה הבאה בשביל לקחת ראשות עיר על מגש של רוטציה, מעניין מאוד יהיה לראות מה יהיו הדרישות שלהם בקדנציה הקרובה.

תוקן על ידי ללא_זמן ב- 03/02/2013 02:59:01

אני הייתי אומר שישנם שלשה מישורים שעל מועמד לעבור.
יש את המישור הציבורי קרי התושבים, יש את המישור הרבני מקומי ויש את המישור הארצי.

אני סבור ששני המישורים הראשונים קשורים זה לזה, כי רב גדול ככל שיהיה צריך את הציבור בשביל להיות רב. זה סוג של בחירות אינסופיות מבחינתו. אם כל הציבור ממורמר ואנשים מאוכזבים ממצב נקיון או תנועה או כבישים מחוררים או ילדיהם שלומדים בקראוונים דולפים, אין כמעט רב שילך נגדם ויכריז תמיכה חד משמעית במועמד כושל.

אם ציינת את שני הרבנים שלטעמך הם הקובעים ביותר, אני יודע שהרב גולדשטיין מאוד מאוכזב מאבוטבול ורק לאחרונה ניסה אבוטבול לזגזג בין הרבנים סורוצקין וגולדשטיין ועל אף ההקרבה למען גולדשטיין הוא התלכלך מאוד! יש אכזבה ממנו בתחום בתי הספר של הקהילה, כך שאבוטבול לא בכיס שלו.

לגבי הרב קופשיץ, אמת שהוא יעדיף את אבוטבול כי נכון להיום משפחת קופשיץ שולטים שלטון יחיד ובטוח לא מעט בזכות תפלינסקי את הבן יעקב, אבל מאידך מונטג בשנים האחרונות השקיע הרבה בציר הזה ואני יודע בוודאות על הערכה שיש לו בבית הזה, כך שאם הכסא של אבוטבול מתנדנד ויהיה צורך להחליף ככל הנראה יקבל מונטג את תמיכת קופשיץ וכל השאר יתמכו גם הם.

לגבי ציר שערי חסד שציינת, לא יהיה לזה שום משמעות לראשות, אולי להרכב חברי המועצה וגם שם פליטי נצח יעדיפו מועמד משלהם על פני איש גור.
ארנרייך מעדיף לקבל ראש על מגש של רוטציה בלי לעבוד ולסכן את עתידו

אז אתה מנסה להריץ את מונטג ?

השאלה היא מה אחוז התושבים: אגודה, דגל, טוב? 

אני חוזר שוב על דעתי, (מפתיע אותי לראות שאנשים טחים עיניהם מלחזות בכך) אין כמעט סיכוי לקבל שוב את ראשות העיר אם תהיה ריצה של שני מועמדים מול מועמד אחד לחילוניים-מסורתיים-דתיים

אא"כ גם להם יהיו מספר מועמדים, שאז יתכן כי יש סיכוי לאחד מהמועמדים לגבור.

למרות כל ההתנהלות של אבוטבול מול בלעיש וכו'. בסופו של דבר צריך לבדוק במבחן התוצאה ומבחן התוצאה הוא שלמרות שישנה בעייה קשה בתחום שפ"ע והניקיון ברמב"ש הקריה ויפה נוף, עדיין בשאר התחומים יש לו השגים לא מבוטלים ובראשם תחום הבנייה.


גם הצלחתו להתנהל בין כל הפלגנות וכמות הקהילות הסיעות והקבוצות המרכיבות את בית שמש, וכמות ההסתה התקשורתית הקיימת על בית שמש ברמה הארצית וברמה המקומית במקביל לציות ולשיתוף פעולה חסר תקדים עם רבני העיר. הם אלו שעשויים להכריע את הכף, ומוטב שכך.

וכל זאת למרות שאני אוחז שרבים אחרים הינם מוכשרים יותר ממנו, אבל אולי דווקא זה גורם לחלק מהם להתנהל בצורה כזו שזה בעוכריהם..