| נשלח ב-4/2/2013 10:31 |
 |
| |
"כאשר המבוזה הופך למבוקש: מה עשה יפתח ומה ראוי לעשות".
שופטים פרק יא (ז) וַיֹּאמֶר יִפְתָּח לְזִקְנֵי גִלְעָד הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי וַתְּגָרְשׁוּנִי מִבֵּית אָבִי וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי עַתָּה כַּאֲשֶׁר צַר לָכֶם:
(ח) וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל יִפְתָּח לָכֵן עַתָּה שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ וְהָלַכְתָּ עִמָּנוּ וְנִלְחַמְתָּ בִּבְנֵי עַמּוֹן וְהָיִיתָ לָּנוּ לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד:
לפני הבחירות כינה הרב עובדיה שליט"א את הבית היהודי, יותר גרע מחילונים וכיב' האדמורים לא אחרו אחיו.
והנ נציגו של הרב עובדיה שולח שליחים אל החילונים, והאדמורים מבקשים לחבור אליהם לברית .
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 04/02/2013 11:30:22
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2013 10:46 |
|
| |
ירוחם
והרי הפורום אינו מיועד לפוליטיקה עכשוית...
אמנם אם כוונתך לניתוח היסטורי וסוציולוגי של הכלל "בפוליטיקה יש שותפים מוזרים ומפתיעים" (המקור באנגלית פחות עדין), אז בהחלט יש לזה מקום.
וסיפורו של יפתח ותגובותיו, לטוב ולרע, ראויות מאד ללימוד. אם כי סבורני שיפתח לא היה תלמיד חכם והרושם הראשוני הוא שתגובתו זו לפונים אליו היתה יותר רגשית ופחות מתוחכמת. אבל אפשר גם להציע שזה היה מתוכנן היטב.
הבה נרחיב.
יפתח גורש מארצו בידי אחיו בגלל שהיה בן לאשה לא רשמית.
הוא היה כמסתבר מן ההמשך טיפוס של מנהיג עוצמתי, מעין דוד שלעתיד לבוא (בלי יתרונות אחרים שהיו לדוד, כגון הצד שבא לידי ביטוי בחיבור תהלים, ולכל הפחות אותם מזמורים שאין ספק שהם שלו).
במדבר שאליו נס התקבצו אליו טיפוסים קשים כמוהו ואולי גרועים ממנו.
יש בזה טוב ורע. טוב מאחר שזה מלמד על כשרונותיו וטוב מאחר שאנשים בודדים שיכלו להפוך לליסטים הפכו לאנשיו. אבל מה הוא עצמו עשה שם? האם הוא התפרנס מליסטות או מפרנסות של יושר? מה כבר אפשר לעשות במדבר, מלבד לספק הגנה משודדים?
אולי עצם שתיקת מחבר הסיפור אומרת דרשני.
ואז באים אליו אנשי השבטים שנקלעו לצרה ורק הוא נראה כמושיע.
והוא מנצל את הזמן הייחודי הזה לטובתו.
א. הוא מוציא מהם מינוי רשמי שיישאר גם אחר כך.
יש בזה גם מקור למשרה סמכותית, גם סיפוק רגשי, וגם שיקום המעמד העצמי שלו. "הייתי מגורש ונע ונד ומבוזה, ועתה אני החשוב שבחשובים". צריך להיות אדם מיוחד כדוד כדי לומר כעת: "ה' לא גבה ליבי". נראה שיפתח לא היה כזה.
ב. האם המשפט שציטטת בא כדי
ללמד לקח את העם שלא יחשבו שינצלו אותו, ישתמשו בו וישליכו אותו?
להראות להם שהוא יודע מה טיבם ועליהם לשלם מחיר, כולל הבושה של התוכחה שלו?
לספק מענה רגשי לשנים של תיסכול?
כלומר, האם, כמו שכתבתי בתחילת דברי, זה נבע מתוך התפרצות רגש לא מחושבת או להפך, מתוך מחשבה ותיכנון של "מה אני אומר ואיך זה ישפיע"?
הציטוט שלך והזכרון שלי (שממנו כתבתי כל זאת בגלל קוצר הזמן) אינם מספקים מענה חד משמעי. אבל בהחלט כדאי לבדוק.
איך זה שייך לזמננו זה כבר פוליטיקה...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2013 10:47 |
|
| |
אה, וכדאי לשנות את שם האשכול.
לדוגמא:
"כאשר המבוזה הופך למבוקש: מה עשה יפתח ומה ראוי לעשות".
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2013 10:49 |
|
| |
נותר להם לענות בתשובתו של יפתח, "אנכי אהיה לכם לראש"
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2013 11:53 |
|
| |
הרב מימוני
דעתך על יפתח היא הדעה המקובלת, ואין זו דעתי כלל וכלל. אבל לאחר שמוצאים שם רע על מישהו קשה מאד לתקנו, אני מכיר את הגמרא האומרת יפתח בדורו כשמואל בדורו- ושואלים ומה נעשה הרי כתוב ויפתח איש בור.
יפתח היה בן אשה זונה, יש גם פרשנות אחרת למילה זונה- בתרגום של תוספתא- דא היא נימוסא הות בישראל מלקדמין דלא מיסתחרא אחסנתא משבטא לשבטא ובכן לא הוה יכיל גברא למיסב איתתא דלא משבטא וכד הות איתתא דרחמא גברא דלא משבטהא הות נפקא מבי נשא בלא אחסנתא והוו אנשי קרון לה פונדקיתא דרחימת גברא דלא משבטהא וכן הוה ליה לאימיה דיפתח ,
כן כבר אז היו איזעריגע ונישט א אינזעריגע, גם אז היו כבר אנשים שלא צירפו אותם למניין- כמו שבעירך לא מונים את הכיפות הסרוגות בעשרת הראשונים,
אולי בטובך- לאור דעתך השלילית על יפתח- איפה ומתי ראית שופט אחר שהשתמש בשם ה' כה הרבה? וגילה יראת שמיים כמותו?
כאמור מי שלא איזעריגה לא יעזור לו כלום,
הזכרת את דוד- לפי תלמידיו של האר"י- מביא את זה החידה בספרו- דוד היה חשוד על אחיו כממזר- מהפסוק מוזר הייתי לאחי- ממזר הייתי לאחי.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 04/02/2013 12:48:36
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2013 13:33 |
|
| |
אם יש כאן נקמה לא לשמה, אז אין לך רישעות יותר גדול מיזה, שהעונש תבוא במידי
בתכלס האם הם מעוניינים לשמור על הישובים או לא ?
או רוצים להתחבר לאנשים שיגרשו אותם משם בלי להוריד אפי' דימעה כמו שגירשו את יהודי עזה כמו כלבים,
זו השאלה הגדולה, האם הם ילדים נוקמים או יהודים חושבים,
תוקן על ידי maxmen ב- 04/02/2013 13:33:48
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2013 13:40 |
|
| |
מקס
כדברי מימוני כאן לא מדברים על פוליטיקה- רק על מוסר,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2013 13:45 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מקס
כדברי מימוני כאן לא מדברים על פוליטיקה- רק על מוסר, |
|
זה בדיוק מוסר עם דוגמא עכשווית, אדם בשביל נקמה מוכן לוותר על ביתו,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2013 14:44 |
|
| |
מקס כתבת שאינך שונא , מה שכתבת מזל שכתבת במחשב אחרת הקצף והשנאה שנזלו משפתיך כלפי יהודים היה מלכלך את הנייר בושה וחרפה איך חרדים מדברים כך על יהודים אחרים כמו כלבים? המגורשים היו הכלבים
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2013 16:13 |
|
| |
| ושםהאחר כתב: | | | מקס כתבת שאינך שונא , מה שכתבת מזל שכתבת במחשב אחרת הקצף והשנאה שנזלו משפתיך כלפי יהודים היה מלכלך את הנייר בושה וחרפה איך חרדים מדברים כך על יהודים אחרים כמו כלבים? המגורשים היו הכלבים |
|
גרשו אותם כמו כלבים, מה לא נכון כאן ?? (אגב: עד היום חלק מהם בלי בתים ובלי פרנסה, האם זה לא נקרא לזרוק אותם כמו כלבים לכלבים ?)
לא ראיתי אף שמאלני מזיל דמעה,
ולדאבנינו גם החרדים לא, (חוץ מאדמור מקרלין וחסידיו)
בפיגוע במרכז הרב דווקא האדמור מסאמר הקיצוני הרים את הכפפה ואחריו ר' שמואל ואחר כך כל החרדים התחילו להבין איפה הם טעו,
הריחוק הדיאולוגי חינוכי (בין החרדים לבין הדתיים לאומי) לא היית צריכה להיות גם ריחוק חברתי אנטרסי,
הקירוב הדוב של הדתיים לחילונים, והריחוק מהחרדים (ששניהם אשמים בכך אבל הייתי רוצה שיהיו גדולים יותר בחכמה ובתבונה) הביא את הימנעות שס בהסכמי אוסלו, והשאר היסטוריה,
לדתי ולחרדי יש הרבה מהמשותף, ומה שמפריע זה חוסר הבנה בדמגוגיה החרדית, הדתי חייב להבין שהחינוך החרדי בנויה הרבה על דמגוגיה,
במילא אל לו להתרגש מכל מיני צעקות של נאצים וגויים וכדומה,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2013 18:52 |
|
| |
אתה מדבר כאילו הבית היהודי מתנקם. מי שמתנקם ומאיים בנקמה זה אתה, אם לא תשתפו פעולה עם החדים ביום פקודה אנחנו נתנקם בכם נשתף פעולה עם המגרשים ויגרשו את המתנחלים מביתם כמו כלבים כפי שעשו בעבר ראו הוזהרתם כך מובנים דבריך, אלו דיבורי נקמה ושנאה הבית היהודי רוצה שיבקשו סליחה על שכינו אותם בית גויים, מה לא בסדר בבקשה צנועה והגיונית זו הרי לא עושים ברית עם גויים
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2013 23:08 |
|
| |
| ושםהאחר כתב: | | | אתה מדבר כאילו הבית היהודי מתנקם. מי שמתנקם ומאיים בנקמה זה אתה, אם לא תשתפו פעולה עם החדים ביום פקודה אנחנו נתנקם בכם נשתף פעולה עם המגרשים ויגרשו את המתנחלים מביתם כמו כלבים כפי שעשו בעבר ראו הוזהרתם כך מובנים דבריך, אלו דיבורי נקמה ושנאה הבית היהודי רוצה שיבקשו סליחה על שכינו אותם בית גויים, מה לא בסדר בבקשה צנועה והגיונית זו הרי לא עושים ברית עם גויים |
|
טוב צדיק תהיה רציני, אני לא מאיים על אף אחד, אני לא בתפקיד להאיים,
אני אומר דבר פשוט, שמקומם ומקומם של החרדים זה יחד, זה טוב לשניהם,
בקשר לסליחה:
לדעתי אם זה יהיה המכשול אז הרב עובדיה יבקש סליחה, והוא כבר עשה זאת לא פעם,
בקשר לנקמה:
אף אחד לא נוקם, אבל זה מה שיוצא,
הריחוק מביא זרות וזרות מביא אי איכפתיות,
זה מה שהיה בגירוש יהודי עזה,
תאמין לי לו היית איחוד אז, זה לא היה קורה,
לסיכום: שנינו לא אנשים בתפקידים ציבוריים שאתה צריך לקחת את הדברים ברצינות,
אני מנסה לטעון היגיון בריא, וזה הכל, אני לא נוקם בשום אדם לא כאן ולא בקהילה ואני לא זוכר שנקמתי פעם במישהו,
ואם ח"ו כן, אז אני מבקש את סליחתו עכשיו,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2013 00:04 |
|
| |
ירוחם
אינך צריך להרחיק עד לדברי חיד"א על תלמידיו של האר"י.
הנה קטע מילקוט המכירי, מדרש לתהילים מימי הביניים מרבי מכיר בן אבא מארי:
אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה, מדרש, הן בעוון חוללתי (תהלים נ"א), מלא כתיב בשני ווי"ן, פליגי בה תרי אמוראי במערבא, חד אמר דוד בן אהובה היה, וחד אמר דוד בן שנואה היה, כיצד ישי ראש לסנהדרין היה ולא היה יוצא ונכנס אלא באוכלוסא בס' רבוא, והיו לו ס' בנים גדולים, ופירש מאשתו ג' שנים. לאחר ג' שנים היתה לו שפחה נאה ונתאווה לה, אמר לה בתי, תקני עצמך הלילה כדי שתכנסי אלי בגט שחרור, הלכה השפחה ואמרה לגברתה הצילי עצמך ונפשי ואדוני מגיהנם, אמר לה מה טעם, שחה לה את הכל, אמרה לה, בתי מה אעשה שהיום ג' שנים לא נגע בי, אמרה לה אתן ליך עצה, לכי תקיני עצמך ואף אני כך, ולערב כשיאמר סגירי הדלת תכנסי את ואצא אני, וכך עשתה, לערב עמדה השפחה וכבת את הנר, באת לסגור את הדלת נכנסה גברתה ויצאה היא, עשתה עמו כל הלילה נתעברה מדוד, ומתוך אהבתו על אותה שפחה יצא דוד אדום מבין אחיו... לט' חדשים בקשו בניה להרגה ואת בנה דוד, כיון שראו שהוא אדום, אמר להם ישי הניחו לו ויהיה לנו משועבד ורועה צאן, והיה הדבר טמון עד כ"ח שנה... (תהלים קיח)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2013 07:06 |
|
| |
מקסמן וכולם
לדעתי מן הראוי למחוק את כל ההערות וההצעות שנוגעות לאירועים פוליטיים בני הזמן. עם זאת, הדיון על דמותו של יפתח ועל השיקולים שהניעו את הדמויות בסיפור יכול להיות מעניין ביותר. אני עצמי מתכוון לחזור ולעיין שוב בפרשה אם אספיק. הערותיו של ירוחם מעוררות מחשבה ומציבות אתגר.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2013 12:34 |
|
| |
| maxmen כתב: | |
...
הריחוק הדיאולוגי חינוכי (בין החרדים לבין הדתיים לאומי) לא היית צריכה להיות גם ריחוק חברתי אנטרסי,
הקירוב הדוב של הדתיים לחילונים, והריחוק מהחרדים (ששניהם אשמים בכך אבל הייתי רוצה שיהיו גדולים יותר בחכמה ובתבונה) הביא את הימנעות שס בהסכמי אוסלו, והשאר היסטוריה,
לדתי ולחרדי יש הרבה מהמשותף, ומה שמפריע זה חוסר הבנה בדמגוגיה החרדית, הדתי חייב להבין שהחינוך החרדי בנויה הרבה על דמגוגיה,
במילא אל לו להתרגש מכל מיני צעקות של נאצים וגויים וכדומה, |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2013 13:06 |
|
| |
צדיק: אני מקווה שלא חידשתי לך כלום,
|
|
|
|
|
