מה בין קניבליזם לצמחונות? שאלות על מגדר, גזענות והבדלי מעמדות.

בעקבות שיחה עם 'שובניסט כבד' צפה בראשי שאלה שהעסיקה אותי בעבר. הרי היא שטוחה בפניכם.

ישנן שלש קבוצות תיאורטיות שמהם אצא לדיון.
א. קניבלים. אוכלי אדם. אני עוסק כעת באוכלי אדם לתיאבון.
ב.צמחונים הנמנעים מאכילה\שימוש במוצרים הצורכים הריגת בהמה מטעמי אתיקה ומסוגיית צער בעלי חיים. [ישנם סיבות אתיות נוספות, כמו"כ ישנם סיבות בריאותיות נוספת. אין הם מענייני]. הם הקיצוניים מול הקניבלים.
ג. הסטנדרטיים. הם עומדים בתווך. אוכלים בהמות . נמנעים מאכילת מין האדם.

אני מקווה שעד כאן לא הכעסתי אף אדם בעצם העמדת שלשת הקבוצות במדרג אחד.

עד כאן אילוסטרציה.
כעת אגש לשאלה אחרונה, מסכמת ותמציתית. שאלה מהותית שעומדת מאחורי הדיון שברצוני שיתפתח בהמשך.

איך קובעים קטגוריות מהותניות המיועדות לשמש לשיפוט מוסרי. למה הצומח והחי לא נמצאים תחת אותה קטגוריה מבחינה מוסרית. איך ההבדלים הביולוגיים משפיעים. ומדוע.
דומני ששאלות אלו נוגעות למגדר, גזענות, הבדלי מעמדות וכיו"ב.

דה וינצי

אם מטרתך לקדם את הצמחונות, זכית לכוון  למייסד הפורום שלנו, וטו, שכתב בנושא בראשית ימי הפורום.

אם כוונתך לעיין בבסיס האתי שעליו נשענת הצמחונות, ובבירור העובדות, זו אכן בדיקת תשתית ראויה.

אני מבין שמבחינה אתית די לנו לאמץ את הכלל שאין לפגוע באחר, או לגרום לו סבל, ומה לי אדם ומה לי יצור חי ומרגיש.

אעיר רק על השימוש בשם "קניבליזם". למעשה, אם אנו באים להשוות שחיטת בעלי חיים לאכילה לאכילת אדם, כל מה שיש לנו הוא האיסור על שחיטת אדם לאכילה, אבל מהיכן נבסס על איסור פגיעה באדם את איסור אכילת בשר האדם לאחר שמת? ויש להשיב (הקרובים נפגעים, נחלש אצלנו הכבוד לזולת, איש אינו רוצה שיאכלו ממנו לאחר מותו ועוד).

אם הבנתיך, אתה שואל מנין לנו לחלק בין המודעות האנושית למודעות של בעל החיים. ונכרכת בזה שאלה נוספת: איך אנו יודעים שבעלי חיים מרגישים ואיך אנו יודעים שבני אדם אחרים הם כמונו (בעית הסוליפסיזם).

אמנם דבר אחד שכתבת, והוא שדאגת נקבת בעלי החיים לולדותיה, ושמחת הכלב באדונו, כל אלו אינם אלא "ביולוגיה". וזאת לא הבנתי. וכי סבור אתה שאין בעל החיים מרגיש?

או שכוונתך לכך שיש רמות שונות של מודעות, וברמה של בעל החיים אנו מכנים את כל מה שנמצא שם "ביולוגיה" ואילו לאדם אנו מייחסים יותר מזה.

אני מרכז את השאלות שראוי להעלות לפי הסדר:

א. מה הם השיקולים האתיים בצריכת בשר? בקטילת בעלי חיים לצורך בשרם?

ב. מהי המודעות האנושית בהשוואה למודעות של בעל החיים? האם תפיסות שונות של התודעה האנושית בהשוואה לזו של בעל החיים אמורות להוליך למסקנות מעשיות שונות ביחס לצריכת בשרם?

חוששני שדיון כזה יביא באופן בלתי נמנע לשאלות שעדיין בלתי פתירות לשביעות רצוננו אודות טיבה של המודעות האנושית, קיומה של נשמה, ועוד.

אבל הבה ונצא לדרך ונראה לאן היא מובילה אותנו.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

"איש אינו רוצה שיאכלו ממנו לאחר מותו".

אם מישהו רעב וזה ערב לו, שיהיה בתיאבון.

אין לך עילוי נשמה גדול מזה...

ומה המברך על דג, מעלה את נשמת הצדיק המגולגל בו, האוכל את בשר הצדיק עצמו ומברך בכוונה, על אחת כמה וכמה.

לדעתי הסיבה האתי והמוסרית לא קשורה דווקא לכאב, אלא יותר לבזבוז/השחתה.

כל יצור בעולם צריך אנרגיה, בכל שניה אנחנו משמידים אלפי צורות חיים (חיידקים) וגם עולם החי בנוי לפי שרשרת מזון שגם היא מוגבלת מבחינה טבעית/ביולוגית/אבולוציונית. (זאת אומרת שבן אדם לא יכול להתקיים מאכילת עשב בלבד)

אם הסיבה היתה רק הרגשת הכאב אני חושב שהיה אפשר להרגיע את הצמחוניים ע"י יצירת בע"ח בעלי מוטציה שפוגעת בעצבי הכאב וכך הם לא (או כמעט לא) מרגישים כאב. (יש מחלה נדירה כזאת בבני-אדם)
אמנם יהיו בטח כמה אחוזים של טרפות ומיתות בגלל זה אבל עם השגחה נאותה תהיה אפשרות לגדל עדרים כמו עדרי הבן-פקועה שהוצעו באשכול סמוך..


אני רואה סיבה אחרת. מכיוון שבכל מקרה צריך אנרגיה מוכנה ממקור אחר עדיף לקחת משהו מהתחתית של שרשרת המזון, מהאורגניזמים הכי פשוטים ולא היותר מורכבים. לדוגמא נניח שיש לך אח בבית, האם תסיק אותה בבולי עץ או בשולחן הסלון? ברור שמי שיזרוק את שולחן הסלון יגידו שהוא משוגע, על שולחן הסלון עבדו הרבה, הוא אומנותי ויקח זמן לעשות עוד אחד כזה לעומת בול עץ שגודל מעצמו כל הזמן בלי מאמץ..
יש כאלה שאומרים שהסיבה היא שבתור חי איך לך זכות לקחת חיים של משהו אחר אבל כמו שאמרנו, זה שזורם בעץ מים עם חנקן במקום דם עם חמצן לא הופך אותו לפחות "חי" מהבחינה הזאת.
מה שבטוח שבכל מקרה אין אפשרות לחיות אלא רק על חשבון אורגניזם אחר, ואין מה לעשות..

עכשיו למה מי שאוכל בהמה לא אוכל בן אדם?
קודם כל רצח של בן אדם זה משהו אחר בחברה אז נתמקד בבן אדם שמת מעצמו.
כנראה שאנשים (וגם אני בתוכם) לא ששים על הרעיון שהם יגמרו בצלחת אחרי מותם. זה קצת טיפשי כי בכל מקרה הם יגמרו בפה של תולעים אז מה ההבדל? אולי זה סוג של השפלה.
אצל כמה שבטים באפריקה זה הפוך, לאכול את המת זאת מעלה, לפעמים היו אוכלים את המוח כי היו מייחסים לו מעלות מסויימות (מה שגרם להעברת מחלות דומות לפרה המשוגעת).
כנראה ששם בן-אדם לא מתרגש מזה שבני משפחתו יאכלו אותו אחרי מותו...


לגבי להרוג בן אדם חי בשביל הבשר זאת שאלה אחרת, ואולי גם תלויה בשאלה של אפשרות להחזקת נכסים.
לבהמה אין בעלות על שום דבר, אפילו לא גופה. לבן אדם יש והוא גם לא מסכים שישתמשו בגופו..
(כל זה אמנם לפי חוקי החברה בה אנו חיים, אם פרה תגיע יום אחד (לפי האבולוציונרים) לדרגה כמו של האדם ותדבר וכו' היא תקבל לאט לאט זכויות וגם לא יוכלו לעבוד איתה או לאכול אותה. בערך כמו התהליך שעברו השחורים שהגיעו לאמריקה..)

ייתכן
וגם

[דה וינצ'י,

אני מתנצלת על האיטיות שלי (אולי זה ביולוגי ), אבל איני בטוחה שהבנתי את הקשר של שאלותיך המעניינות לעניין המגדר. האם תוכל להסביר שוב, או אפילו לשאול את השאלות העקרוניות כך שיכוונו לנושא זה (ולו כדוגמא בלבד, ולצורך המחשה של התהליך המחשבתי שלך כאן)? תודה.]