אנסה לדון בהבדל בין אדם לבע"ח והנפק"מ הדיניות שנובעות מזה.
האם ניתן לתמצת נושא עמוק וענק זה לצורך הדיון? אנסה.
מהו 'גורם הדין' לאיסור לא תרצח (באדם)?
מבחינה מוסרית ניתן לזהות 2 עוולות ברציחה.
א. לא תרצח במובן של 'גניבה'. חיי האדם שייכים לאדם שחי אותם. 'שייכות החיים' לאדם היא במובן עמוק בהרבה משייכות נכסים לאדם. זה הוא בעצמו!. נטילת נשמת אדם היא 'גזלה' של דבר (הכי יקר!) שהוא 'לא שלי'.
ב. פגיעה בקדושת האדם. באדם יש קדושה מעצם היותו 'צלם אלוקים' ונטילת חיים היא חילול לקדושת האדם. (לכן גם אדם שמתאבד עובר על איסור זה, מצד חילול הקודש.) במובן עמוק יותר ניתן גם לומר, שקדושת החיים מפקיעים את בעלות האדם על חייו, כעין 'רשות הקדש'. החיים ניתנו לנו ע"י ה', אך הערך והקדושה שבהם לא מאפשרת להם להיות שלנו לחלוטין. הם של ה'.
אולי יש רעיונות נוספים אצטמצם כעת בזה. (מתעלם כרגע גם מתאוריית התועלתנות, וטענת טבע העולם 'שרשרת המזון' וכדו' שהם שניים לדיון המוסרי)
עתה ננסה לבחון את ההבדלים שבסוגי הנמצאים השונים שיש בעולם.
מדוע אנו מיחסים לאדם 'בעלות' -על עצמו, וכללית בעלות על נכסים לעומת בעלי החיים להם אין נכסים ובעלות.? מהי התכונה האנושית שמאפשרת לו להיות 'בעלים'?
ובל' של דהוינצי <למה אין לבהמה בעלות על גופה. כי היא בהמה? אז מה?
בואו נשדרג את 'מעמד הבהמה' וניתן לה [או יותר מדוייק: נשאיר לה] בעלות על גופה וממילא ראוי שלא יטבחו בה על ימין ועל שמאל. >
מהי התכונה האנושית שמוגדרת כאלוקית וכקדושה? לעומת הבע"ח שאיננו כזה?
*****
האם ניתן להעלות על הדעת 'איסור לא תרצח' לשנות דומם. לדוגמה להמיס זהב למצב צבירה נוזלי או גזי. לשרוף עץ?
נראה שתכונה ראשונה שצריך זה, של'חיים' –למצב שעליו דנים, יהיה ערך כלשהו.
הערך הראשוני שאנחנו מזהים היא דומה במקצת לחלוקה על הציר האריסטוטלי של דצח"מ.
לצורך המשך הדיון אציע לחלק תכנות בעלי החיים –כולל האדם,
לרובד הפיזי. שזה גוף +מערכת עצבים. שמאפשרת תחושות נעימות וסבל.
רובד נפשי חויתי. הנאה, כעס, אהבה וכו' [ אולי גם זכרון]
תודעה.
ניתן לחלק את סוגי החיים על צירים אלו. חיות שאין להם מערכת עצבים, או שרק מעט.
חיות שאין להם חויות (לפי הידוע לנו..). למשל לכלב, דולפין ופיל יש יותר 'רגש' וחויות לעומת הפרה וכדו'.
תודעה.
*****
מהי מעלת התודעה?
****
צריך לשים לב להבדל שבין איסור רציחה לאיסור של צער בע"ח שדומה ללא תונו. או לאיסור בעל תשחית. יש מאצילי הנפש שלא יתלשו עלה. ע"מ שלא לפגוע 'בחיים'. –לא על זה הדיון.
[המשך יבוא בעז"ה...]
