מציאות העולם

לא התכוונתי לכך שהעולם אשליה כלומר פרי דמיוני , אלא לכך שלא קיים כפי שעייני ( נשמתי) קולטות אותו בסופו של דבר. משהו כמו בסגנון הדבר והדבר כשלעצמו של קאנט.

ירוחםשמ,

אין צורך להוכיח קיומה של הנפש, אלא להביא טעמים למה הנחת נפש מועילה, ובמה שלילתה פוגעת.

כל הדיון כאן, אשר לדעתי הוא מעניין ובעל טעם, מציג עמדות שונות. לכל עמדה יש יתרונות – היא נותנת איזה הסבר טוב יותר, וחסרונות – היא יוצרת איזו בעיה בעיה. כך מבררים דברים, גם כאשר אין הוכחה לאיזה עניין.

 מבקשטוב,

השאלה היא אם התפיסה האנושית היא תנאי לקיומו של איזה דבר או רק להכרתנו אותו, ומה טיבה של אותה הכרה, האם היא משקפת את המציאות כפי שהיא או מעצבת חומר ויותרת מציאות.

 איתי,

אינני מכיר דעתו של רבי חיים מוולוז'ין. על כל פנים, הצמצום עניינו להסביר כיצד אפשר היה שיתהוו האחרים מתוך אחדות האל ושלמותו, ומבלי לפגוע בהם. ר'ל נסיון להסביר מציאותו של דבר שאינו אפשרי, וזה דורש פילפול מיסטי שבאמת אינו פותר את עצם הבעיה הפילוסופית. הדיון נערך בתחום המציאות הרוחנית ולא הגשמית. בכל זאת בהבדל מגישה דואליסטית המכירה במציאות נפרדת של חומר ורוח, - מה שיוצר בעיה חריפה, איך מגשרים בין שני הניגודים האלו, התפיסה הנאופלטונית, בניסיון לפתור את שאלת הגישור הזו, מתארת מהלך אחד אשר ראשיתו באחדות רוחנית גמורה וסופו בחומר ההיולי, שהוא לאמיתו של דבר, האין.

 על כל פנים, הנושא שעליו השיחה כאן הוא מהי המציאות וטיב הכרת המציאות. השאלה הראשונה היא מה יש – שאלה אונטית [טו און ביוונית הוא היש] השאלה השניה היא מה מוכר – שאלה בתורת ההכרה [אפיסטמולוגיה ביוונית].  יש קשר בין שני תחומים אלו.

 לפי שעה כדאי להניח להוגים יהודים בענין הזה ולהתרכז במחשבה הכללית. אחר כך נתן יהיה לראות כיצד השתמשו בדברים אלו מחכמינו שעסקו בכך. אני מציע כאן מעט חומר קריאה בנושאים הגדולים והקשים האלו.

 = אפלטון – משל הקו המחולק. [בתוך הפוליטאה ספר ששי. כתבי אפלטון כרך ב ע' 417 – 420 תרגום ליבס, הוצאת שוקן]

 =לוקרציוס – על טבע היקום ספר ראשון.  [הוצאת מוסד ביאליק] תפיסה אטומיסטית מטריאלית. יופי של חיבור. קריא מאד. מלא רעיונות. מומלץ ביותר.

 = [האנציקלופדיה העברית[עדיפה] או ויקיפדיה [זמינה]] :

פרמנידס, אפלטון, פלוטינוס, נאופלאטוניזם, שפינוזה, ג'ורג' ברקלי, מטריאליזם,

עמנואל קאנט – מומלץ מאד לקרא באנציקלופדיה העברית.

עודד

איתי: שאלת "מה דעת רוב חכמי ישראל בנושא?"

אין שום סיבה להניח שרוב חכמי ישראל עסקו בנושא. כפי שהערת, אפשר אולי לפרש את דברי ר"ח מוואלוזין (למשל) אודות הצמצום כאילו הוא התייחס לנושא זה. אולם, אין זה הכרחי. יתרה מזאת, סביר להניח ששני אנשים שונים יפרשו את דבריו כאילו הוא הסיק מסקנות הפוכות בנושא הזה!