הכוחות אוזלים !

ממ למען האמת.. קשה שלא להגיב.. אך גם קשה מה להגיב.. ולא רק כי הנסתר רב על הנגלה.. אלא כי באמת אתה נשמע כה כאוב.. כה דאוב.. שאני חושב ששום מילה או נחמה לא תקל על הכאב שבלבך..

ומה אומר ומה אדבר?!

להגיד לך על אמונה? אתה מאמין גדול... 
להגיד לך שהכל מידי אבא? אתה מרגיש אותו יותר מאיתנו..
להגיד לך שאם הקב"ה מנסה אותך זה קרדיט בשבילך? אבל בתכלס כואב לך.. 

אז.. מה עוד אפשר לומר?!

אבל אולי משהו אחד קטן.. מלב שבאמת מבין והלוואי וגם הייתי מרגיש..

תראה, החזו"א היה נוהג תמיד לומר - את העולם הזה חייבים לעבור, השאלה אם זה יהיה עם חיוך או דמעות - בחירה שלנו.. 
לכאוב מותר לך.. לבכות מצווה בידך... להרגיש פגוע/בודד וכו'.. לגיטימי והגיוני.. 
אבל! להרגיש שזה סוף העולם בשבילך.. להרגיש שהכל שחור משחור.. להרגיש כאב של יאוש.. של - "עד מתי"?!
זה אסור לך.. ולא רק בגלל האמונה פשוטה ש- כל מה שהשם עושה לטובה הוא עושה.. אלא בגללך! בגלל מי שאתה!! יכולים לקחת לך את הכל - אבל את עצמך אף אחד לא יכול לקחת ממך חוץ ממך - עצמך!!

האם אתה תיקח את זה מעצמך?!
האם אתה תשים מצבה על עצמך בחייך?!
האם תתן לכאב כזה או אחר לדמוע כל חייך..?!

אז שוב.. הכאב, כאב.. והלוואי ויכולתי להקל ולו במשהו מהכאב הזה... אבל מעבר לכך.. 
אם בכל הסאגה הזאת תזכור את מי שאתה באמת.. אם לא תתן לכאב כזה או אחר להפיל את עצמך.. אם תצליח (ואתה בטוח תצליח!) להביט מעבר למסך השחור הזה.. (אתה יודע, בחושך רואים את האור הרבה יותר טוב..) אז כמה שזה כואב.. זה יהיה עדיין כאב עם חיוך.. כאב שלא יהיה סתירה לאושר ויותר מזה כאב שיכול להביא את האושר.. 

כי לפני הכל, אחרי הכל ולמרות הכל - אתה מי שאתה - מנצח!!

מקנא בך...