תקשורת מביאה לידי זוגיות?האומנם?

תמרוששששש'

העם איתך!!

שאלתך מתחלקת לשניים. 

א. איך בעצם סוגרים רק על פי בדיקה של תקשורת וכימיה ולא על רגש של אהבה. 

ב. מבחינת מעשית, האם תקשורת יכולה להביא לאהבה או רק כשאוהבים יש תקשורות טובה. 

אם הבנתי נכון, בעצם שאלתך נובעת מתוך הנחה מסוימת שתקשורת לא יכולה להביא או ליצור אהבה, ולכן את מתפלאת איך סוגרים וורט כשבעצם יש רק תקשורת ומי אמר שבכלל הם יאהבו?

אז כך: ראשית, אין ספק שתקשורת מביאה לקשר ואהבה (כמובן לא רק אבל זה חלק חשוב ביותר). משום שתקשורת זה לא רק היכולת לדבר, זה לא תמימות דעים ברוב הנושאים, זה לא כושר ביטוי ויכולת להתפלסף שעות על גבי שעות. תקשורת טובה זה בעצם - הבנה והזדהות. היכולת להרגיש את השני, להבין בעיקר את בין המילים, את התחושות שהשני רוצה להבהיר ולהעביר להקשיב וכו'.

ומשכך, כמו שאותה חברה שמקשיבה לך, שמבינה אותך, שמזדהה איתך, את הרבה יותר קשורה אליה בלב מחברה אחרת שאולי מסייעת לך יותר פיזית, אבל בלב ובנפש היא פחות ולמה? כי עצם ההזדהות, ההקשבה היא, היא זאת שמקרבת את הלבבות וכמו שכבר אמרו חז"ל: גדולה לגימה שמקרבת .. גם בלי לדבר, גם בלי מילים, עצם "הביחד" השותפות "הלגימה" היא מקרבת הרבה יותר. 

עם התובנה הזאת, הדבר פשוט שכל מטרת הפגישות בעצם נועדו רק כדי לוודא ולבדוק האם יש כימיה, הבנה, וחשק בעצם להשקיע ביושב/ת ממול. אחרי שיש כזה בסיס יש את כל הסיכויים שהם יצליחו ויאהבו כמו שצריך. 

ובתמצות: ברור שככל שאוהבים יותר גם הרבה יותר מבינים ומזדהים אחד עם השני, אבל לא חייבים לאהוב את השני בשביל להבין ולהרגיש אותו ובעיקר - להקשיב. 

אוי שיר.. חלק מהעולם בנוי ככה. לא כולם. יש עניינים שחייבים בדחיפות לשחרר את המעקפים שלהם. יש עניינים שחשוב להשאיר בתוך עולם האווירה...

בס"ד

התכוונתי שאני יבין את בן זוגי גם בלי מילים... ולא שהוא אותי...למרות שמאד הייתי רוצה שזה יהיה הדדי.

ברור שצריך לדעת להתבטא אבל לפעמים זה כייף שמישהו מבין אותך רק ממבט.... כשאני עצובה למשל...

יש כאלה גברים שעד שלא תגידי שאת עצובה/לא מרגישה טוב,הם לא ישימו לב.... וכן להיפך...

תקשורת זה כלי להבעה בין שניים. תקשורת לא חייבת להיות במילים.
להפך. תקשורת טובה - זו גם הבנה מעבר למילים.

_________________

לפעמים, להתרחק זו הדרך הכי טובה להתקרב...

פעם כשהייתי קטנה חשבתי כך. רציתי שיבין אותי בחי מילים. מבט עיניים. שפת הלב. אחחחחלום גנוז. אפשר להגיע להבנה רק אחרי שהסברת את עצמך פעם/ פעמיים/ שלושים פעם. בגלל שמדובר בשני מינים שונים לגמרי אתה צריך להפצע קצת כדי להרגיש כאב, ליטוף כדי לחוש סימפטיה, חיבוק כדי להרגיש חום, מריבה כדי להרגיש נתק, התפייסות כדי לדעת השלמה. על דרך החוויה. זה העולם. אלו החיים.