|
|
| נשלח ב-24/8/2016 17:01 |
 |
| |
לחרדים במאה שערים ובגאולה מפריע מאד לראות אשה בלבוש חשוף אז מה כל כך מפתיע שבצרפת החילונית מפריע הלבוש הסופר צנוע של המוסלמיות? האם רק לחרדים יש עקרונות?האם רק לחרדים יש רגשות? זה מה שהתרגלנו לחשוב.
ואגב אפילו החרדים מתנגדים ללבוש הסופר צנוע של נשות השאלים. (כמובן שלא מאותה סיבה )
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2016 08:11 |
|
| |
Shlomo Tikochinsk / פ"ב
- - - איציק האָט שוין חתונה געהאַט! - - -לכבוד עונת החתונות החרדית, אב תשע"ו הכותרת לקוחה משיר יידיש עממי, על 'איציק' שמתחתן לו ללא פרוטה, העיקר שאמא תהיה מרוצה.
הנה המילים כאן:
http://www.iddish.co.il/SongsShow.aspx…
והנה הביצוע:
https://www.youtube.com/watch?v=GpSFXqUlsZA אבל במסורת הישיבות היתה לשיר גרסה קצת אחרת, גם בניגון שונה, המלמדים הרבה על מעמד הנישואין במורשת הליטאית.
בהקלטה ישנה נושנה מחתונת הורי בשנות השישים המוקדמות, שמעתי את חברי החתן שרים לו שיר היתולי:
- רפאל האט שוין חתונה געהאט
- קיינער האט העם ניט גינעייט
- זי האט העם די קאפ פאר דרייט...
(תרגום חופשי: רפאל התחתן לו, איש לא הכריח אותו, רק היא זו שבלבלה את מוחו) היו החברים מתקבצים סביב חברם, שנוטש אותם לטובת אשה... והגביהו את קולם במילה 'זי' (היא).. היא אשמה... היא זו שסחררה את מוחו, עד שעזב את הלימוד ואת החברים, והלך לו..
היה שם מישהו מהחבר'ה, דן סגל שמו, טיפוס חברותי וסוער, שביקש לשנות מעט את המילים, הגביה את קולו מעל כולם ושר: 'הער האט זאך אליין די קאפ פאר דרייט' (הוא בלבל לעצמו את המוח). טוב. קצת יותר מעודן.
אבל הרעיון אחד הוא: השיר שיקף תקופה אחרת, בימים שהליטאים ידעו גם את שירת היידיש היהודית, ולא נרתעו גם משוביניזם היתולי המתייחס לבחורה ש'גנבה' להם חבר... בימים שהישיבה הליטאית נחשבה מקום לחיים עבור שאפתנים, הלימוד היה משאת נפש אמיתית, ועל כן שהה התלמיד בישיבה עשור ואף יותר (אבי ז"ל למד בפוניבז' 13 שנה!) על רקע זה נתפסה החתונה באיזשהו מקום כנסיגה מן היעוד האחד והיחיד, או לפחות כהפוגה, שאחריה שום דבר לא יהיה כמו שהיה. שהרי מעתה הוא נוטל על עצמו עול אשה ובנים.
אז ההכרח לא יגונה, אבל החברים 'יתנו לו קצת על הראש' בענין הזה.. בליטא טרום השואה, בחורי הישיבות לא ידעו 'חתונה ישיבתית' מהי, כי פשוט לא היתה כזו. הבחור נסע לעיר מגורי הוריו בשביל להתחתן. בעיני החברים הוא אכן נתפס כנסוג, כמי שנכנע לתכתיבי החיים (בנוברדוק בוודאי). האירוע כולו התקיים בחיק המשפחה והקהילה. מעט מאד חברים, אם בכלל, טרחו ונסעו ברכבת מרחקים ארוכים בשביל להשתתף בחתונה, רק כאשר החברות האמיצה הצדיקה זאת. את מקום מושבו קבע הצעיר בעיירת הורי אשתו, לפחות בשנים הראשונות, ניסה להתפרנס מפה ומשם, או להפוך ל'כלי קודש' במקרה הטוב בהשתדלות חמיו. (או ירושת רבנות מחמיו, לאחר פטירתו). כך או כך, פרק הישיבה בחייו הסתיים, ועכשיו הוא בפרק החיים. איפה אז ואיפה היום.. שהחתונה נחשבת לפקק הכרחי שסוגר את הבקבוק, את חיי הרווקות בישיבה, חלק אינטגרלי מחיי הישיבה והוויתה. בחור ישיבה ממוצע מבקר בכמה עשרות חתונות בשנה, והרבה מאד פולקלור והווי ישיבתי התעצב סביב אירוע זה, כמוקד בילוי מרכזי בחיי התלמיד ובחיי החרדים בכלל. מטבע הדברים מדובר באירועים רוטיניים, חסרי מעוף וענין, התגבשו נהלים, נורמות וחוקים. ולאנשים חפצי חיים פועמים - מדובר בחובה חברתית בלבד, משמימה למדי. לאחר נישואיו ממשיך הצעיר אוטומטית ב'כולל', ואף חייו ימשיכו בתוך הווי ישיבתי. את מקום תפילתו הוא יקבע ב'יוצאי הישיבות' במקום מגוריו, ואת משפחתו הוא יגדל תוך הלימה מוחלטת עם ערכי הישיבה ממנה בא. פלא אפוא שמערכת מהודקת זו מתפרקת בשוליה בהדרגה? אנשים עירניים אינם מסוגלים עוד לצעוד במסלול הפילים המובן מאליו. נ.ב. יוצא עכשיו לחתונה חרדית. אחיינית. ומחר – שוב, אחיינית כנ"ל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2016 17:11 |
|
| |
* rel="async" method="post" data-ft="{"tn":"]"}" action="https://www.facebook.com/ajax/ufi/modify.php" id="u_0_1s" style="margin: 0px; padding: 0px;">
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2016 18:13 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2016 22:53 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2016 23:30 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2016 16:49 |
|
| |
עיינתי קצת במאמר של "הידברות", ואף על פי שהם טוענים טענות חמורות, לא ראיתי שהם מגבים את דבריהם בהוכחות. זה לא אומר שהם לא צודקים. לא בדקתי ולא ביררתי אפילו קצת. אבל כן מצאתי בעיה אחרת, גם אם היא לא בעיה של המאמר כשלעצמו - במאמר הנ"ל מביאים דוגמא :
"...ויקיפדיה עשויה לתאר לנו את השערת התיארוך כעובדה חד-משמעית, ולכתוב משפט כגון: "הדינוזאורים היו בעלי-חיים אשר נכחדו לפני 65 מיליון שנים"... הערך עשוי לציין בהמשך ובדרך אגב כי "ארגונים דתיים עודם מאמינים שהדינוזאורים חיו לפני אלפי שנים, ונכחדו במבול. שתי טענות אשר אינן מקובלות על הקהילה המדעית". ... היא מציגה את עמדת האתאיזם כעובדה שאין עליה עוררין, ואת הדת כגורם צדדי ..."עיינתי בערך "דינוזאורים" בויקיפדיה, ולא מצאתי התייחסות כלל לנושא הדתי. כמובן, המאמר הנ"ל לא טוען שכך כתוב בויקיפדיה, אלא רק ש"כך עשוי להיות כתוב בויקיפדיה". אבל, במחילה, למה להתייחס למה ש"עשוי להיות כתוב", במקום להביא ולו דוגמא אחת של מה שכתוב?
ולעצם הטענה, יש לי לכתוב דברים ששאולי קשה לכמה דתיים לשמוע, ומי שלא רוצה שלא יקרא, אבל אני את דעתי כותב:
האקדמיה כיום נשלטת בידי אתאיסטים. זו עובדה. מה שנשאר לברר הוא - מדוע? אולי זה בגלל שדתיים מעדיפים להקדיש יותר זמן ללימוד מסוג בלתי אקדמי? בין אם הלימוד איננו ברמה מדעית מספיקה, ובין אם הוא ברמה מספיקה אלא שהוא לא נעשה במסגרת ובשפה שלאתאיסטים יזדמן לשמוע עליה ולהבינה, כמו מסגרת ושפה של בית כנסת ובית מדרש. מדוע שני הדברים האלו קורים? אינני יודע. אבל זו עובדה ששני הדברים הללו קורים. וכמו בכל דבר - תשובה מתחילים לא מלהכות על הלב של השני, אלא על הלב של עצמנו - מה אנו עשינו עבור הנושא? לא מה עשינו עבור שהאתאיסטים ישנו את דעתם, אלא מה עשינו עבור יכולת ההידברות עם עולם המדע - לא עם מגישי המדע לציבור - כמו אנציקלופדיית ויקיפדיה, שזה מה שעושה כרגע ארגון "הידברות". אלא הידברות עם חוקרי לומדי ומלמדי המדע בינם לבין עצמם. אנו, כאמור, לא צריכים לחפש איך להחזיר את המדענים בתשובה. אלא איך להסביר להם את דעתנו. זה דורש גם מאיתנו לבדוק בינינו לבין עצמנו, במה אנו מאמינים, מדוע, האם זה הגיוני, האם ניתן לתת לתורה פרשנויות אחרות, ועוד דברים רבים. אבל התעלמות מבעיה זאת של חוסר קשר בין לומדי המדע לבין לומדי התורה אינה דבר רצוי.
אנו צריכים לחפש את הדרך לפיתרון, בינינו לבין עצמנו, ויחד עם לומדי המדע. כמובן, שהתנגדות לכל לימוד חולין אינה מועילה לנושא. ואין בכוונתי להיכנס כאן לסוגיא של - האם מותר/אסור/מצווה/מועיל/מזיק ללמוד לימודי חולין בגיל צעיר ו/או בגיל מבוגר. אני רק מצביע על העובדה שהדבר לא נעשה, והוא הרי שורש הבעיה. כל עוד בעיה זו לא תיפתר, אין טעם להתלונן על מגישי המדע לציבור. הם בסך הכל מגישים את מה שהועלה כמסקנה ע"י אנשי האקדמיה. אם הם עושים זאת שלא ביושר, גם זה דרוש תיקון. ועם זאת - עלינו לבדוק גם נושא זה.
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 30/08/2016 16:53:06
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2016 17:46 |
|
| |
מכיוון שעיון בויקיפדיה הוא בבחינת לא תתורו הפתרון הוא שהידברות תתחיל להפיץ אנציקלופדיה וירטואלית לחרדים ששמה יהיה חרדיפדיה ושלום על ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2016 17:56 |
|
| |
אני מבין שאתה נורא רוצה לעזור ליצור דו שיח עם החרדים. אשמח עם תשתף אותי לגבי רעיונות אפשריים למטרה זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2016 21:12 |
|
| |
אם לא שמת לב ההצעה שלי אמרה בדיוק את ההפך.
אני בעד הפרדת כוחות ,הפרדת אנציקלופדיות והכי רצוי הפרדה טריטוריאלית. עם פרלמנט חרדי ששמו יהיה בית כנסת ישראל.
נראה אותם מסתדרים לבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2016 08:19 |
|
| |
הכל שאלה של האם אתה בפנים או בחוץ.
אם למשל אתה מחוץ למדינה ורוצה לקבל אזרחות שלה, תצטרך להתאמץ מאד לשם כך. אבל אם אתה כבר אזרח, תצטרך להתאמץ מאד כדי שישללו לך את האזרחות. קשה מאד לשכנע אדם שגדל בחברה נודיסטית למה כדאי ללבוש בגדים, אבל לא פחות קשה לשכנע אדם שגדל בחברה לובשת בגדים לפשוט אותם.
והוא הדין לגבי האמונה והדת. מי שמרגיש את עצמו מבחוץ, צריך סיבות טובות כדי שיתחיל להאמין, וזה הגיוני. אבל מי שמרגיש בפנים, מי שהאמונה והדת הן חלק מיסודות עולמו, צריך סיבות טובות כדי לזנוח אותן. וגם זה הגיוני: הרי הכל מסתדר כל כך יפה דרך משקפיים של אמונה, אז למה לוותר עליה רק בגלל כמה קשיים או שאלות? זה לא עניין של היגיון מול אמונה או שטות מעין זו, אלא הכל תלוי בנקודת המוצא של האדם, והאם הוא מחפש סיבות להאמין או סיבות לכפור.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2016 14:44 |
|
| |
משה רט שוב כהרגלו מביא השוואות מופרכות וכמובן מסיק מסקנות לא קבילות.
מה הקשר בין עניין ביורוקרטי של אזרחות כן או לא לעניין רוחני שקשור בחיפוש מתמיד?
מה הקשר בין נודיזם כן או לא לנושא אמונה כן או לא?הרי נודיזם היא בסך הכל החלטה על אורח חיים טבעי בדיוק כמו מעבר לכפר או קיבוץ..משה רט יכול היה להביא דוגמה למי שחי בכפר או בקיבוץ שקשה לו יותר לעזוב מאשר למי שגר כל חייו בחוץ. שתי ההשוואות הם פנים או חוץ ושתיהן לא מתאימות לנושא רוחני משמעותי כמו אמונה או כפירה.
ואם נעזוב את ההשוואות המופרכות ונעסוק בעיקר הטענה שלו כאן משה רט מתעלה על עצמו (וזה לא פשוט כידוע).האשליה הילדותית של משה רט שהכל בעולם מסתדר כל כך יפה עם האמונה( ושפינוזה למשל רק חיפש סיבות לכפור )מוכיחה שהאיש המסכן פשוט לא התבגר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2016 16:20 |
|
| |
אפרים
דווקא הבחנתי שזו הייתה כוונתך, ובדיוק בגלל זה כתבתי מה שכתבתי. אני חושב שדרכך איננה דרך נכונה. אם יהודי יאמץ את דרכך, וכמו שאתה מתייחס לחרדים - כך הוא יתייחס לגויים. באותו בוז ותחושת הרחקה. מה תגיד אז?
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 31/08/2016 17:11:11
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2016 17:26 |
|
| |
אליקים, אולי בגלל מה שכתבתי הרוסים יתחילו לבוז למרוקאים?האשכנזים לספרדים וההפך? למה דווקא נטפלת ליהודים וגויים. מה הקשר?
תבין שלא מדובר פה על תיעוב אלא על הצעה שלמעשה תומכת במגמת הבדלנות החרדית שהיא המאפיין הכי חשוב של החברה החרדית.
הגבתי בתרומה למגמה הזאת .
אם להיבדל אז גם לטובתם כדאי שילכו עד הסוף ויבנו לעצמם מדינה בתוך מדינה ולא יתנהגו כפרזיטים שמנצלים את המדינה ועדיין מעזים לכפות את הליכותיהם על כל תושבי המדינה.
ייטב גם להם מאד שבמדינתם העצמאית יקימו סנהדרין, יקימו צבא משלהם כמו בימי דוד ויחילו מדינת הלכה על כל תושבי מדינתם בלי כפייה על חילוניים ושלום על ישראל.
(ולעניין חרדיפדיה זה עוד הצעת תוספת קטנה לטובתם כדי שלא יעברו על לא תתורו.)
|
|
|
|
|
