|
|
| נשלח ב-13/8/2013 16:20 |
 |
| |
מדוע זה יותר מופלא מההסבר הפנטזיוני המוכר?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2013 17:23 |
|
| |
זה בהחלט לא יותר מופלא, אלא אותו דבר. הרי יש כאן שתי היפותזות: 1. האור הלבן משקף פגישה עם משהו רוחני (נשמה, עוה"ב וכו'). 2. האור הלבן הוא תופעה פסיכולוגית-ניירולוגית טבעית. ברור שגם פגישה עם משהו רוחני באה לידי ביטוי ניירולוגי, שהרי כך אנחנו חושבים או רואים. השאלה היא האם הפגישה היא הזיה כתוצאה מפעילות במוח או שהפעילות במוח היא רק אופן התפיסה שלנו את המציאות הרוחנית הזאת. זו השאלה שעליה מתנהל הדיון. כעת צא ואמור לי מה הוסיף ה'מחקר' הזה לעניין שאלה זו? וכי מישהו מכחיש שכשחווים את האור הלבן יש פעילות מוחית? השאלה היא מה הסיבה ומה המסובב.
לכן ה'הסבר' הזה אינו יותר או פחות מופלא מה'הסבר' הרגיל. זה פשוט לא הסבר בכלל, אלא סתם תוצאה ניירולוגית די טריביאלית, ותו לא. ושוב אנשי מדע רודפי כותרות רצים לעיתונאים שרודפים גם הם כותרות ולא מבינים מימינם לשמאלם, וכך זוכים לפרסום. זה הכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2013 17:38 |
|
| |
גם עכברים "חווים" את האור?...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2013 00:47 |
|
| |
ייתכן, לא הבנתי את השאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2013 02:03 |
|
| |
אם הבנתי נכון, אם לא הייתה אופציית הנשמה רלוונטית מטעם כלשהו, אזי ההסבר המשוער של החוקרת כי מדובר בתגובה חשמלית של טרום מוות, סביר. אתה רק טוען כי מנין לנו שהפולסים אינם תוצאה של פעילות נשמה. האם לדעתך גם אצל חולדות יש אופציית נשמה? אם לא, מדוע שלא נניח בפשטות, או לפחות נשער, כי אצל בני אדם מדובר באותה תופעה. ברור שאפשר לומר כי אצל חולדות זה כך ואצל אנשים אחרת, אך טענתך כי המחקר לא אומר ולא כלום, אינה אומרת כלום. מתוך הכתבה: החוקרים באוניברסיטת מישיגן בחנו תשע חולדות בעודן גוססות. ב-30 שניות בהן ליבה של החיה הפסיק לפעום, הם הצליחו למדוד את העלייה החדה בגלי המוח בתדר גבוה הקרויים תנודות גמא. אותם פולסים חשמליים מסייעים "לקשר" מידע בחלקים שונים של מוח אנושי. אצל החולדות, הפולסים החשמליים הללו נמדדו ברמות גבוהות יותר לאחר דום הלב מאשר כאשר במצב ערות. ד"ר בורג'יגין סיפרה כי ייתכן שאותו הדבר קורה במוח האנושי, והתנודות הגבוהות הללו יכולות להיות הגורם להזיות שלפני המוות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2013 08:51 |
|
| |
או שגם הנשמה של החולדות פוגשת משהו רוחני לפני מותן ולכן יש אצלן פעילות כזאת. שתי האפשרויות נשארות שקולות, ולכן איני מבין מה המשמעות של הממצא הזה לענייננו. בודאי אם משה רבנו התגלגל בחולדה הזאת...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2013 08:58 |
|
| |
ברצינות? אתה לוקח אופציה כזאת בחשבון? לא שאני יודע משהו על נשמות חולדה וגלגולי משה רבינו, אבל חשבתי שאתה יודע...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2013 10:53 |
|
| |
זו האופציה שעומדת כאן לדיון. לא אמרתי מה דעתי בכל זה, רק טענתי שהאינטרפרטציה של המחקר הזה מניחה את המבוקש. אם אתה רוצה להניח שזו לא אופציה, אין לך צורך במחקרים. אתה פשוט מניח שזו לא אופציה וזהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2013 01:29 |
|
| |
מחקר חדש קובע: אנשים חכמים נוטים פחות להאמין סקירה של 63 מחקרים בתחום הדת ששולבה במחקר שנערך משנת 1921 קובעת כי אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה נוטים פחות להיות דתיים סקירה מדעית של מחקרים רבים בתחום האינטליגנציה והדת קובעת כי אנשים בעל מנת משכל גבוה נוטים פחות להיות אנשים דתיים מאשר אנשים בעלי מנת משכל נמוכה. החוקרים שכתבו את הסקירה מציינים כי מתוך 63 מחקרים שנבדקו כ53 מצביעים על קשר שלילי בין השכלה ורמה גבוה של דתיות. נתון דומה מתקבל גם ממחקר ארוך שנים שהחל בשנת 1921 ושנמשך עד היום. במחקר השתתפו כ1500 ילדים עם מנת משכל 135 ומעלה.  פסל של ישו midiman, cc-by ילדים אלו שנמצאים כיום בשנות השמונים והתשעים של חייהם השיגו לאורך כל השנים ציונים נמוכים בצורה יחסית בנוגע לשאלות דתיות. נתון זה נותר יציב גם בשנות הזקנה שלהם. תוצאות המחקר שנמצאו על ידי צוות שעמד בראשו פרופ' מירון צוקרמן מאוניברסיטת רוצ'סטר אינן נובעות ככל הנראה מאי אמונה אלא מסיבות פסיכולוגיות אחרות. לדברי החוקרים אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה נוטים להצליח יותר בחיים וכן להישאר יותר נשואים. לכן הם פחות צריכים ונוטים להישען על גורמים חיצוניים כגון דת. "אנשים אלו שנמצאים יותר במוסדות לימוד ומייצרים לעצמם יותר מסגרות מסודרות פשוט אינם נצרכים כל כך אל הדת. הם משיגים כבר בעצמם את המסגרת הדתית מציינים החוקרים". בנוסף לכך מתברר כי ככל שהאינטליגנציה של האדם גבוהה יותר הוא פחות נשען על תשובות לא מבוססות והוא נמשך יותר לעולם עם הסברים. לכן לדברי החוקרים ילדים בעלי מנת משכל גבוהה מבינים יותר מהר את הדת אך גם נוטים לשאול עליה יותר שאלות ונוטים פחות לקבל תשובות לא מוסברות. "רמה גבוהה של תודעה מעוררת את הילד לשאול שאלות קשות על דברים שאינם נתפסים בשכל. לכן ילדים כאלו באופן טבעי יעזבו יותר מהר דת אם אין בה הסברים הגיוניים" קובעים מחברי המחקר. נתון נוסף המובא במחקר הוא דבריו של החוקר מיכאל ארגייל שקבע כבר בשנת 1958, כי "למרות שילדים אינטליגנטיים מבינים מוקדם יותר מושגים דתיים, הם הראשונים להטיל ספק באמיתות דת. מבחינה זו תלמידים חכמים יטו פחות מהממוצע לכיוון של אמונות אורתודוכסיות". ביטוי נוסף לעובדה זו נובע מהנתון הסטטיסטי ש70 אחוז מהמדענים הדגולים בעולם היו אתיאיסטים או חסרי זיקה דתית.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/499/219.html?hp=1&cat=351
אולי צריך דת חכמה יותר עבור אנשים חכמים יותר?
ואולי צריך יותר תמימות? כמו במעשה החכם והתם של ר' נחמן?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2013 07:25 |
|
| |
"סבא שלי, הרב שלמה קוק, זכה שאת אחד מתלתלי ראשו יגזור הרב אברהם יצחק הכהן קוק שהיה אח של סבו. שלמה בן השלוש הגיע עם הוריו לבית הרב, הרב קוק ניגש אליו עם המספריים אבל הילד סירב. ''ככה לא נראה רב'', הוא אמר לרב קוק שהיה לבוש בלבוש ביתי. הוריו של סבא שלי היו נבוכים, אבל הרב קוק חייך ואמר: ''נכון, הילד צודק''. הלך לחבוש מגבעת וללבוש חלוק, ורק אז, בלבוש הדור ורבני, גזר לילד את השיער. זה קרה לפני שמונים שנה, סבא שלי כבר מזמן לא איתנו, אבל את הסיפור הזה מספרים אצלנו בכל חלאקה מחדש"
(ידידיה מאיר, 'בשבע')
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2013 14:25 |
|
| |
ספרן
נראה שכונתך העיקרי הוא לצטט את חלקו הראשון,
שמעתי לאחרונה שלפני כמה שנים תלו הני דמתקריא קנאים שלטים בחוצות העיר על חטאיו של הרב שטיינמן שהינו כמו הרב קוק בלשונם,בדרך ראה זאת הרב אלישיב זצל והפטיר ,ידעתי שהרב שטיינמן קרוב משפחתי תלמיד חכם גדול וירא שמים ועובד ה ,אבל שגדלותו כמו הרב קוק זצל לא ידעתי,
|
|
|
|
|
