| נשלח ב-3/12/2013 19:18 |
|
| |
בליצר כולם מכירים את אמרתו של רבי עקיבא אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי: מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב! - אמר להן: זה - נושך ושובר עצם, וזה - נושך ואינו שובר עצם גם אתה מכיר אמירה אחת של העמי ארץ של היום, אבל בא נלמד את הגמרא ונראה מי שונא את מי יותר, מי בז לרעהו יותר? פסחים דף מט
לא ישא בת עמי הארץ, מפני שהן שקץ, ונשותיהן שרץ, ועל בנותיהן הוא אומר +דברים כז+ ארור שכב עם כל בהמה. תניא, רבי אומר: עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר +ויקרא יא+ זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה - מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה - אסור לאכול בשר בהמה ועוף. אמר רבי אלעזר: עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור לשוחטו! - אמר להן: זה - טעון ברכה, וזה - אינו טעון ברכה. אמר רבי אלעזר: עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך, שנאמר +דברים ל+ כי הוא חייך וארך ימיך, על חייו לא חס - על חיי חבירו לא כל שכן. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: עם הארץ מותר לקורעו כדג. אמר רבי שמואל בר יצחק: ומגבו. תניא, אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי: מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב! - אמר להן: זה - נושך ושובר עצם, וזה - נושך ואינו שובר עצם. תניא, היה רבי מאיר אומר: כל המשיא בתו לעם הארץ - כאילו כופתה ומניחה לפני ארי. מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים - אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים. תניא, רבי אליעזר אומר: אילמלא אנו צריכים להם למשא ומתן - היו הורגין אותנו. תנא רבי חייא: כל העוסק בתורה לפני עם הארץ - כאילו בועל ארוסתו בפניו, שנאמר +דברים לג+ תורה צוה לנו משה מורשה, אל תקרי מורשה אלא מאורסה. גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם, יותר משנאה ששונאין אומות העולם את ישראל, ונשותיהן יותר מהן. תנא: שנה ופירש - יותר מכולן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2013 20:14 |
|
| |
ירוחם
רוב הדברים שציטתת הן השואת ערך מול ערך , הציטוט ,,עמ הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים שחל בשבת ,האם אתה חושב שיש כאן הסתה לרצח ?האם מישהו חשב שיש כאן פסק הלכה לרכשו כערך ?האם מישהו יישם זאת בפועל ?,מדובר בס,ה על הדגשת עליונותו מול פחיתותו של עם הארץ,[מהו עם הארץ ?עיין רמבם מורה נבוכים] אם אני אמור לספר על עצמי אז איני שונא חילונים ומאידך מרגיש שנאה כלפיי, אני כן שונא את כל עמי הארץ שהם בקטוגוריה שהזכרת ,את אלו שמשקיעים אנרגיות בכח לתקוע לי מקלות בגלגלים על כל צעד ושעל כפי שהיה בכל הדורות , תאר לעצמך שהציבור הדתי היו כאן רוב והיו מחליטים לקצץ מכספי תרבות ופנאי ואוניברסיטות והעלאת מסים על בתי קולנוע ואלכוהול בכדי שיתאפשר להמשיך לתת תקציבים קיימים לדתיים , האם יש לך ספק אם היתה קמה כאן תרבות אלימה כפלסטיניה אנטי יהודית?למה אין אלימות מהצד הדתי על אף הגזירות ,?המוסריות הדתית פשוט לא מאפשרת זאת, ואפתח בקרוב כאן אשכול,
< type="text/">if (window.EBMessageReceived) {window.EBMessageReceived(decodeURIComponent('undefined'),decodeURIComponent('undefined'));}>< type="text/">if (window.EBMessageReceived) {window.EBMessageReceived(decodeURIComponent('undefined'),decodeURIComponent('undefined'));}>< type="text/">if (window.EBMessageReceived) {window.EBMessageReceived(decodeURIComponent('undefined'),decodeURIComponent('undefined'));}>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2013 11:34 |
|
| |
בליצר הבאתי את הציטוטים כי כאז כך גם היום, החרדי רואה רק את השנאה של החילוני אליו, ואת שנאתו ובוזו לחילוני שהוא עשרות מונים גדולה יותר, הוא רואה בצורה טבעית. מבחינת -טול קיסם טול קורה
ראה את הדוגמאות שהבאת- הן דמגוגיה , תקציב משרד הדתות לא קוצץ לא תקציב המקואות לא של תקצוב בתי כנסת , ספרי הקודש, תרבות תורנית הרצאות וכינוסים וכד' שום קיצוץ הופסק תקצוב של מוסדות שהחליטו על דעת עצמם לקבוע את תוכן וצורת הלימוד, בתי ספר חילונים שלא עומדים בדרישות היסוד של משרד החינוך גם לא מתוקצבות. המעיטו בתקצוב אברכים וכ' המחנכים ומתחנכים להיות לנטל על כתפי המדינה ותושביה. יומעט תקצוב מוסדות המעדדות בצורה מאורגנת ומופגנת לעבור על חוקי המדינה. לא לקחת חלק בנטל של כלל ישראל. כי הם החליטו שזה לא הנטל שלהם, ובחרו בנטל כביכול אחר.
בענין השנאה, אני מעורה בחיי תושבי המדינה במסגרת עבודתי ועיסוקי,-לא ראיתי את השנאה במימדיה פי שציירת אותה יצויין כל חברי בלי יוצא מהכלל חרדים. . כן- יש כעס על המגזר החרדי, כי הם לנטל כלכלי גדול על צוורי המגזרים האחרים, רק השבוע פירסם בנק ישראל, אזהרה בנוגע למגזר החרדי- כי אם ימשיכו בדרכם זה ויגדלו- הדבר יביא אסון כלכלי למדינה בעוד עשור.
אספר לך על השנאה מתוך נסיון אישי, באחד המלחמות התאספתו כמה זוגות- כאמור חרדים- לסעודת מלווה מלכה, הבחנתי באחת הנשים סרה וזועפת, שאלתי אותה מה קרה? השיבה לי האשה החרדית. -אני לא יכולה לסבול את החבורה הזו, בעוד נכדי שוכב עכשיו במלחמה באחד המארבים או השוחות. הנכדים שלהם שוכבים מתחת סמיכות הפוך, אם אשה חרדית אומרת כך, מה תאמרנה נשות ת"א התנהלותם של נציגי החרדים בכנסת ובכלי התקשורת- מקנה לחרדים את השנאה למימדים הרבה יותר גדולים מאשר הם מקבלים, אבל כנראה עם ישראל הם רחמנים בני רחמנים
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2013 12:36 |
|
| |
אני עובד בחברה מעורבת. לא נתתקלתי בתופעות של שנאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2013 12:49 |
|
| |
לעילוי נשמת עוד גיבור תרבות ,ספי ריבלין , אחת מתוכניות העדינות מיני רבות ,בוז לחרדים ,יש גם כאלה אצל חרדים? https://www.youtube.com/watch?v=p55cHueC4CM <
תוקן על ידי ביליצר ב- 04/12/2013 12:53:28
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2013 13:35 |
|
| |
בליצר תודה כל מילה שלהם אמת לאמיתה
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2013 13:39 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | בליצר |
|
לא קוצץ אלא נחתך בלמעלה מ50%
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2013 13:40 |
|
| |
התכוונתי לצטט את דברי ירוחם ש"תקציב משרד הדתות לא קוצץ"
תוקן על ידי ארתח_זוטא ב- 04/12/2013 13:41:49
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2013 13:53 |
|
| |
ציינתי בדיוק איזה תקציב לא קוצץ התקציב שיועד לתמיכה בישיבות ואברכים קוצץ, כי כסף זה לא היה מיועד לשרותי דת לכל האוכלוסיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2013 21:55 |
|
| |
מדוע צריך את "צוהר".
חתונה דחופהמאת: יקי אדמקר, מערכת וואלה! יום חמישי, 12 בדצמבר 2013, 8:00 עוז ושרונה הגיעו לרבנות כדי להירשם לנישואים. אביה של שרונה שכב על ערש דווי והיה חשש שלא יהיה בחתונה. ברבנות הערימו קשיים והזוג חשב לבטל. לאחר שפנו ל"צהר" נישאו כדת שרונה ועוז ביום חתונתם (צילום: באדיבות המצלם) אבא לא יחלוק עמם את הרגע המאושר בחייהם? לפני שלושה שבועות הגיעו לרבנות בתל אביב, עוז יקיר ושרונה צ'רניאק, כדי להירשם לנישואים. הם לא האמינו כי ייתקלו בקשיים טכניים שהיו יכולים לגרום לכך שאביה של שרונה ששכב על ערש דווי, לא יחלוק עמם את הרגע המאושר בחייהם. כשהבינו שהרבנות לא תפתור את הקשיים, פנו בני הזוג לארגון "צהר" וכעבור ימים ספורים נישאו זה לזו. עשרה ימים אחרי, קיבלה המשפחה את ההודעה שבישרה את פטירת אביה של שרונה. רצינו שהוא יוכל לשמוח איתנו, והחלטנו להתחתן "ברבנות לקחו סיטואציה הכי אנושית ונוגעת ללב והפכו אותה לצחוק, לא גילו שום רגישות" שרונה ועוז (צילום: באדיבות המצלם) עוז (40) ושרונה (35) מתל אביב, רופאים במקצועם, הכירו לפני חמש שנים. לזוג שני ילדים ולאחרונה החליטו להתחתן, "אחת הסיבות שתרמו לכך", מספר יקיר לוואלה! יהדות, "שחמי חלה במחלה קשה, וזיהנו שימיו קצרים. ההידרדרות האחרונה במצבו הוגדרה כ"קשה". רצינו שהוא יוכל לשמוח איתנו, והחלטנו להתחתן". בני הזוג החלו בתהליך הרישום, הנהוג על פי רוב להתבצע ברבנות המקומית, אך בגלל ששרונה התגרשה בעבר, נדרש עוז להוכיח באמצעות תעודת הנישואים של הוריו, כי אינו כהן וכי הנישואים מותרים על פי התורה. ואז התגלתה הבעיה, "הסברתי ברבנות שאבדה תעודת הנישואים של הוריי", הוא מספר, "ורק אם יתנו לי להוציא אותה מהארכיון, אוכל להגיש אותה בפניהם". אך ברבנות הגיבו באדישות למצב הרגיש אליו נקלעו בני הזוג, " ברבנות אמרו שייקח להם שלושה שבועות למצוא את התעודה של הוריי. גם כשהצעתי שאני אגיע ואעזור לחפש את התעודה בארכיון, הם סירבו". לו היינו מחכים אבא לא היה משתתף בשמחה שליכל הניסיונות של עוז ושרונה להפעיל לחצים על פקידי הרבנות, עלו בתוהו, והשניים נאלצו לחפש אלטרנטיבה, "הבנו שהזמן קצר, וכבר חשבנו לעשות חתונה כאקט סמלי ומאוחר יותר להתחתן באופן רשמי או לערוך טקס רפורמי". אלא שאז עלה הרעיון לפנות לארגון "צהר". "הסיפור שלנו נגע לליבם", משחזרים בני הזוג הטריים, "הם מצאו פתרונות יצירתיים לכל הקשור בעניינים ההלכתיים". כדי לפתור את הבעיה שנוצרה סביב אי ההימצאות של תעודת נישואי הוריו, נדרש עוז להביא עמו את תעודת הנישואים של אחותו וספח תעודת הזהות המוכיח כי הם אכן אחים. דרך כך הצליחו ב"צהר" לוודא כי עוז אינו כהן והוא יכול להינשא לבחירת לבו, "ביקשנו לעשות טקס דתי כי זה היה חשוב לנו. ברבנות לקחו סיטואציה הכי אנושית ונוגעת ללב והפכו אותה לצחוק, לא גילו שום רגישות". בשבת האחרונה, עשרה ימים אחרי החתונה, הכריעה המחלה את אביה של שרונה. בימים אלו, היא יושבת שבעה, "זה היה מאד קשה. לו היינו מחכים את פרק הזמן שדרשו מאיתנו, אבא לא היה משתתף בשמחה הגדולה שלי". זיווית שפיר, מנהלת מחלקת רישום נישואין בצהר אמרה לוואלה! יהדות כי הייתה להם את ההזדמנות לעזור לעוז ושרונה שביקשו להינשא תוך זמן קצר, "יצאנו מגדרנו כדי לעזור להם. כל המחלקות הנוגעות בדבר מיד התגייסו כדי לאפשר להם הליך מאוד מהיר. הצטערנו לשמוע על פטירתו של אבי הכלה ימים ספורים לאחר הטקס". http://judaism.walla.co.il/?w=/2069/2702462 אין בהעתקה זו הסכמה או אי הסכמה עם הנאמר בכתבה או עם "צוהר". אין לי מידע בנושאים אלו. אבל הפירסום מעיד על צורך. וזה נושא ראוי לדיון - באשכול עצמאי, אם מישהו רוצה לפתוח. (או שיש?)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2013 15:50 |
|
| |
מכתב שכתב צבי ינאי ז"ל (9 ביוני 1935 - 16 בדצמבר 2013 ) לילדיו:
לידידי הקטנים יעל ודניאל האמינו למדע, הקשיבו למצפון. אני רוצה לקוות שתיתנו אמון במדע אך אל תנסו למצוא בו תשובה לכל הדברים החשובים לעולם ולאדם. למדע אין תשובה לתכלית קיומכם ולא למשמעות חייכם פורסם: 10.12.08 , 08:07 ממרחק השנים העצום הפעור בינינו הייתי שמח לו יכולתי לצייד אתכם בצרור עצות מעשיות להצלחה בחיים, אבל הצלחה היא המון דברים, שאת רובם אינני מחשיב ואינני אוהב. מה שיש לי להציע לכם הוא קו מנחה, שעשוי לעזור לכם להיות שלמים עם עצמכם בכל אשר תעשו או לא תעשו, כי הוא לא תלוי בהצלחה חומרית, לא מותנה בכיבושים ולא קשור בכוח ובהישגים, אלא בכם בלבד: הסיפוק מההליכה אחר צו מצפונכם.
את המצפן לקו מנחה זה תוכלו למצוא באמרה המיוחסת להלל הזקן: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. זה לא מצפן מושלם, הוא לא תמיד מדויק, אבל אינני מכיר מצפן טוב ממנו. כוחו בפשטותו, כי הוא אוצר בתוכו את עקרונות הדמוקרטיה, הליברליזם וכבוד האדם. אל תנסו להרחיבו, כי אם תצפו שיעשו לכם מה שהייתם עושים לאחרים, או שתעשו להם מה שאהוב עליכם, תחטיאו את המטרה וגם תצאו במפח נפש. זהו אמנם מצפן קטן, אבל די בו כדי להגן עליכם מפני קסמן של מטרות המקדשות אמצעים ומפיתוייו של הקונפורמיזם. גם אם יידמה לכם לפעמים שאחרים מצליחים מכם בלעדיו, גם אם תישארו בודדים בגינו, גם אם המעשה שעשיתם - או המעשים שנמנעתם מלעשותם - ייראו לכם בטלים בשישים מול אירועים ותהליכים גדולים מהם, תמצאו שהליכה אחר מצפונכם תבטיח לכם מידה לא מבוטלת של סיפוק, ובסיפוק יש תמיד מנה לא מבוטלת של אושר.
אני רוצה לקוות שתיתנו אמון במדע ושתשימו מבטחכם ברציונליות, אבל אל לכם להתייחס אליהם כאל דת ואל תנסו למצוא בהם מענה לכל הדברים החשובים לעולם ולאדם. הרציונליות לא תוכל להכריע עבורכם בין נטיות הלב לבין נטיות השכל. למדע אין תשובה לתכלית קיומכם ולא למשמעות חייכם. אפילו ההבנה שיעניק לכם תחומה בגבולות התבונה ומוגבלת בתחומי הידיעה והמתודה המדעית. ואף על פי כן, שני אלה הם הערובה החזקה ביותר לעצמאות מחשבתכם ולריבונותכם על חייכם.
זכרו, המדע לא מנסה לגלות את רצון הטבע, כי לטבע אין רצון, אין כוונות, אין מטרות. אנשי המדע לא מתיימרים לדעת את האמת הסופית על הדברים שהם חוקרים, כי אין אמת סופית, וגם אם היא קיימת - לעולם לא יידעו שהגיעו אליה. דעו, האמיתות של הטבע אינן עובדות, אלא פרשנויות שהמדענים נותנים לדברים שהם רואים ולדברים שהם אינם משיגים בחושיהם. על כן האמיתות משתנות מעת לעת, בהתאם לפרשנויות החדשות שמעניקים להן. המדע לא מתיימר לדעת סודם של דברים וסיבותיהם של אירועים שלא ניתנים לתיאור בקטגוריות מדעיות. מטעם זה הוא לא חוקר רוחות רפאים וגלגולי נשמות, כי לנשמה שהתגלגלה באדם אין זיכרון, ובהעדר זיכרון אין לאמירה הזאת משמעות. המדע אינו יודע את מעשי האל ולא את כוונותיו, כי מעשיו וכוונותיו לא ניתנים לבחינה, לאישור או להפרכה. יש הרואים חולשה בידיעה חסרה וארעית זו של המדע. אני רואה בה כוח. אי הידיעה המובנית במדע חשובה לא פחות מהידיעה הגלומה בו, כי העדר ידיעה סופית של הדברים וחסרונה של ודאות מוחלטת כופים על אנשי המדע מידה נאותה של ענווה ומרחיקים אותם מהונאה עצמית.
לכשתכירו בקוצר ידה של הידיעה תמצאו בו מסר מעשי וחשוב מאין כמוהו. כי בעולם השרוי באי ידיעת העתיד, ההכרעות צריכות להתקבל על פי מה שמוסרי, צודק ונכון בהווה. על פי מה שראוי ואמיתי היום, ולא על פי מה שעשוי להתברר כנכון וצודק בעתיד. לכן, יעדים עתידיים - ולו הנעלים ביותר - אינם יכולים להצדיק אמצעים פסולים בהווה, כי איש אינו יכול לדעת מראש עד כמה אותו עתיד יהיה נעלה באמת. רק האלים יודעים בוודאות מוחלטת את המחר, רק הם יודעים את הנצח. אשר על כן, רק הם רשאים לכאורה ליטול על עצמם את החרות לקדש את האמצעים להשגת מטרותיהם. אלא שהאלים לא מתגלים בעולם. גם לא למי שמתיימרים להיות אנשי סודם ועושי דברם. כי אילו היו מתגלים בעולם הם היו נאלצים לשאת באחריות למעשיהם, וזה דבר שאלים מאוד לא אוהבים. הם היו מתבקשים לתת דין וחשבון על העוול, ההרג והחורבן באמות מידה של צדק ומוסר ארציים. ואת זה האלים מאוד לא אוהבים. על כן, הישמרו לכם מאלים, היזהרו מכוהני הדת ומחוזי עתידות, המתיימרים לדעת את הנפלא מבינתם. רחקו מהעושים היום את הרע למען הטוב מחר, כי המעשים הפסולים בהווה ממילא מכתימים את הטוב שאולי יושג באמצעותם. במיוחד היזהרו מאותו אל אחד ויחיד שפניו קורנות אור עז ויקר כל כך, עד כי הוא נדרש להסתר פנים ממאמיניו. הישענו על שכלכם, למרות מגבלותיו, כי לריבונות שלכם על חייכם, למחשבתכם העצמאית, לסיכוייכם לצמצם את הבורות אין משענת מוצקה ממנו.
הישמרו לכם גם מאותם מדענים שיטענו באוזניכם שכל מעשיהם נועדו אך ורק למענכם ולטובתכם. היזהרו מהצהרותיהם שהאמת המדעית כופה עליהם לפתח את פירות תגליתם - באושים ככל שיהיו. ביולוג איננו גֶן הפועל על פי כורח כימי מובנה בתוך רצף הדנ"א שלו. פיסיקאי איננו חלקיק חומר נטול רצון חופשי, מצפון ומוסר, החייב לפעול על פי דטרמיניזם פיסיקלי. אל תניחו לשיפוט ערכי של מדענים להשתיק את השיפוט הערכי שלכם. זכרו, מדענים לא עוסקים באמונות, בחמלה, באהבה, בהגינות ובשאר ערכים, אלא בתהליכים הניתנים לתצפית, לניסוי, לכימות ולבחינה עיונית. אדם נבון באמת, ואני מקווה שתהיו כאלה, יודע מתי להציב את הרגש לפני השכל, לא רק מפני שזה הדבר הנכון לעשותו, אלא גם משום שזה הדבר שחשוב לו לעשות.
רחקו מכל אידיאליזציה. מאידיאליזציה של החיים, של האדם, של הרגש, של הטבע, של המדע, של האלים - ומעל לכל מאידיאליזציה של האידיאות, כי כל אידיאליזציה קוברת במו ידיה את האידיאל העומד ביסודה. דעו לכם, מעשי התועבה הגדולים ביותר יצאו מבית היוצר של האידיאות הגדולות. מאלו שרצו לבנות עולם חדש על חורבותיו של עולם ישן, מאלו שחתרו לכפות על זולתם אחווה, שוויון, חרות וצדק, מאלו שביקשו ליצור גזע חדש של אדם עליון. אל תתפתו לאידיאליזציה של אהבה, לאידיאליזציה של אחווה, לאידיאליזציה של חסד, לאידיאליזציה של צדק, לאידיאליזציה של יופי, לאידיאליזציה של כוח, לאידיאליזציה של גבורה, לאידיאליזציה של אמת, לאידיאליזציה של הקרבה, לאידיאליזציה של חברות. במיוחד שמרו נפשכם מרציונליזציה של אידיאליזציה.
מכל הטעמים האלה, ידידי הקטנים, שמרו על מצפנכם הקטן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2013 23:20 |
|
| |
| אורתודוכסיה | | |
האורתודוקסיה, ה"אמונה הנכונה", עשויה להתאפיין בשני סוגים שונים של תודעה עצמית. הראשונה מתמקדת בשלילת הזרמים האחרים כדי להצדיק את דרכה שלה ואילו השנייה עסוקה בפיתוח וחידוש דרכה ההגותית והמחשבתית. יוסי בן הרוש טוען כי בחברה הישראלית בולטת בעיקר האורתודוקסיה השוללת, המתאפיינת בהגבלת יכולת החידוש ובנהייה אחר דמויות צדיקים
בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים מרחיקי לכת במושג "אורתודוקסיה". זרמים אורתודוקסיים רבים עוברים תהליכי עיצוב ושינוי לאור אתגרי המודרנה והפוסט-מודרנה; תתי פלגים בתוך הזרמים האורתודוקסיים השונים מתרבים והולכים, וממילא גם הולכת וגוברת הקרבה בין חלק מפלגים אלו לזרמים דתיים ליברליים. למעשה, יש לשאול האם המושג "אותודוקסיה" הוא עדיין מושג נהיר וקוהרנטי, או שמא באומרנו "אורתודוקסיה" אנו למעשה מכלילים יחד קבוצות החלוקות בעקרונות היסוד ותפיסות העולם שלהן? המושג "אורתודוקסיה" לקוח מן היוונית ומשמעותו "האמונה הישרה" או "האמונה הנכונה" (Orthos משמעותו "ישר", "צודק" או "נכון", ו-Doxa היא "אמונה" או "דעה"). בדתות השונות מייצגת האורתודוקסיה את התפיסה כי אורח החיים הדתי שהיה מקובל עד לנקודה מסוימת בזמן הינו קדוש ואין לשנות ממנו שום דבר. בדרך כלל מתעצבת נקודת זמן זו כאשר קבוצה מסוימת קוראת תיגר על אורח החיים הדתי המקובל. אך התבוננות בסוגים שונים של אורתודוקסיה יהודית לאורך ההיסטוריה מגלה כי למעשה ישנם סוגים שונים של תודעה עצמית אורתודוקסית המחזיקה ב"אמונה הנכונה". סוג אחד הוא זה המתבסס על שלילת הזרמים שאינם חלק מן האורתודוקסיה. אורתודוקסיה מסוג זה משקיעה את מאמציה התיאולוגיים והסוציולוגיים בהוכחה שכל התפיסות האחרות הם שקר ולא בניסיון להוכיח את אמיתותה שלה; במקום לחייב את נכונותה שלה, מתעצבת אורתודוקסיה זו כדוקטרינה השוללת את זולתה. דומה שדרך זו היא המזוהה ביותר עם המושג אורתודוקסיה בעת המודרנית, וודאי שכך בשיח הישראלי בן זמננו. מנגד, תודעה עצמית אורתודוקסית עשויה גם להפנות את מאמציה כלפי פנים ולא כלפי חוץ. "אורתודוקסיה מחייבת" מסוג כזה תתמקד בפיתוח ועיצוב דרכה שלה, באישוש דרך החיים של מאמיניה ובפיתוח פילוסופי ופרקטי של עמדותיה, תוך התחשבות מועטה בזרמים אחרים. ברוב המקרים תבחר ה"אורתודוקסיה המחייבת" להתמודד עם סתירות פנימיות העולות מתוך קריאה בכתבי הקודש או עם בעיות פילוסופיות המתעוררות מאורח חיים דתי. היא תבקש ליצור מציאות רוחנית שתחזק את המאמינים ותגרום להם "להרגיש בבית" למרות הביקורת הפנימית. לעתים ההבדל בין שני סוגי האורתודוקסיה דק ואינו נגלה לעין, שהרי השוני ביניהן אינו משתקף בפרקטיקות ובדרך החיים כי אם בשיח הפנימי ובתיעול האנרגיות הדתיות והיצירתיות התיאולוגית. אך מבט היסטורי עשוי לחדד את ההבדל בין השתיים. כך, בימי הביניים לא עסקו רובם של ההוגים היהודים בטענות בדבר שקריות הדתות האחרות אלא בהוכחות לוגיות או היסטוריות לאמיתותה של הדרך היהודית. רק עם המודרנה ועם הופעת ה"איומים" הפנים-יהודיים על האורתודוקסיה, אנו מוצאים טענות ישירות אודות השקר והטעות של הדתות האחרות ושל הזרמים היהודים הליברליים. כפי שהראה דוד סורוצקין בספרו "אורתודוקסיה ומשטר המודרניות" (תל-אביב תשע"ב), בשלב מסוים אף בחרו הוגים אורתודוקסיים לפרש מחדש מקורות עתיקים כדי להוכיח כי ישנה רק דרך הרמנויטית אחת המייצגת את המסורת היהודית כפי שנמסרה למשה מסיני. אכן, בחברה החרדית-חסידית של סוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים ישנה פריחה של אורתודוקסיה שוללת ואנו עדים לניסיונות רבים של רבנים חשובים להוכיח כי היהדות האורתודוקסית היא המפרשת הבלעדית של התורה אותה קיבל משה בסיני, וכי הדרכים האחרות יסודן בשקר. 
תפילה בכותל, 1988 אמנם, הבדל נוסף ומשמעותי בין שתי סוגי האורתודקסיה הוא היחס שלהן לסמכות הרבנית. כפי שמראה סורוצקין, "אורתודוקסיה שוללת" הובילה הוגים חסידיים מהמאה העשרים לשלול לצד פרשנויות לא אורתודוקסיות גם את יכולת הפרשנות והחידוש בכלל. הם קראו לקהל חסידיהם לשמוע אך ורק לקול ה' הדובר מגרונותיהם של ה"צדיקים", מנהיגי העדה, ולא לסמוך כלל על התבונה הטבעית או על יכולות הלימוד האישיות. כאמור, תפיסה זו נוכחת באופן עמוק בתוך המציאות הישראלית העכשווית, והשלכותיה – ההימנעות מפירוש וחידוש בתורה לטובת דבקות בסמכות רבנית – ניכרים בישראל של תחילת המאה ה-21. מלבד הציבור החרדי-החסידי הממשיך את דרכם של רבותיו מן המאות הקודמות, גם ציבורים אורתודוקסיים אחרים נוטים למסורתנות ולתפיסות המגבילות את היכולת הפרשנית ואת עצם האפשרות להבנת הטקסט ללא תיווך. כך, המושג "דעת תורה" רווח היום בציבור הליטאי הרבה יותר מבשנים עברו, ואנו עדים לתופעה מרתקת בה גדולי הלמדנים בעולם הליטאי הולכים ונתפסים כמקובלים וכמעין אדמו"רים שהשכינה מדברת מגרונם ובידם לחולל ניסים. הציבור הספרדי-הדתי וויתר במידה לא-מבוטלת על הדמויות ההלכתיות שעומדות בראשו והוא נוהה אחר מקובלים וצדיקים עממיים. אפילו בדמותו של הרב עובדיה יוסף ז"ל, שהיה ללא ספק גדול פוסקי ההלכה בציבור זה, נקשרים לאחר פטירתו בעיקר מעין סיפורים חסידיים. גם בציבור הדתי-לאומי בישראל אנו מוצאים אורתודוקסיה מן הסוג השולל המלווה במסורתנות; חלק מן הרבנים בציבור זה מתמקדים בכתיבתם בתיאור האמת האלוהית הטמונה בשיטתו של הראי"ה קוק תוך שלילת שיטות אחרות או אף פרשנות אחרת להגותו של הרב קוק. לעומת כל אלו פועלת כיום ה"אורתודוקסיה המחייבת", המתמקדת בחיזוק מאמיניה שלה הרחבת עולם המושגים והאמונות שלה עצמה. בזרמים המכונים "ניאו-אורתודוקסים" ו"מודרן-אורתודוקסים" נכתבת ספרות הגותית רחבה במטרה לעצב מחדש את האורתודוקסיה, לבחון את גבולותיה ולהפכה ליותר מַזמינה ונגישה. מאמצים אדירים מושקעים בכדי לכונן אורתודוקסיה מכילה, הפתוחה לשינויים ולתפיסות הרווחות בעולם; כך הופכת הפרקטיקה האורתודוקסית לקלה ולנעימה לביצוע, וחלק נרחב יותר מהאוכלוסייה הכללית יכול לקחת בה חלק. פעמים רבות אף מפתחים הוגים אורתודוקסים שיח עם זרמים לא-אורתודוקסיים ולא יהודים, על מנת לגרום למאמינים להרחיב את הפרספקטיבה האמונית והמחשבתית שלהם. פועל יוצא של הבדל יסודי זה בין שתי סוגי ה"אורתודוקסיות" הוא יחסה של החברה הכללית לחברות האורתודוקסיות השונות. בעוד שהאורתודוקסיה המחייבת נתפסת כשותפה מלאה לחברה בישראל ובתפוצות, היחס כלפי האורתודוקסיה השוללת הוא של רתיעה, ניכור וריחוק. *** האם עוד יש אפוא משהו משותף באופן מהותי לזרמים השונים המכונים "אורתודוקסיים", או שמא זהו שם המאגד תחתיו כמה זרמים שהמשותף ביניהם הוא העובדה שהם אינם משתייכים למגזרים אחרים – חילוני, מסורתי או ליברלי? דומה שאנו עדים לתנועה לכיוון הקוטב השני; כמה וכמה זרמים המתקראים "אורתודוקסיים" מתפתחים במקביל, וההבדלים ביניהם הולכים ומעמיקים. באופן מעניין, עצם העובדה כי האורתודוקסיה הולכת והופכת מן ה"אמונה הנכונה" ל"מארג האמונות הנכונות" – מקעקעת את עצם תקפותו של המושג, שיסודו בייחוד דרך דתית אחת בלבד והצדקתה הבלעדית.
http://heb.hartman.org.il/Dvarim_Achadim_View.asp?Article_Id=800&Cat_Id=281&Cat_Type=Dvarim_Achadim |
 |
|
|
|
|
|