|
|
| נשלח ב-24/6/2014 22:16 |
 |
| |
ההשכלה התחילה בגרמניה כעניין אינטלקטואלי של מעטים, המשיכה באוסטריה וגליציה כחכמת ישראל של מעטים, והתפשטה בוילנה ובמזרח אירופה כתיקון דרך ארץ ופרנסה אצל רבים, ולא היתה רק תולדה של תנועת ההשכלה אלא הושפעה מהאמנסיפציה והמודרניזציה של מזרח אירופה בדורות שאחרי המהפיכה הצרפתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2014 22:48 |
|
| |
דרכון אלטרנטיבי ,
את הסיפור הזה שמעתי פעמים רבות על יהודי אנגלי שהיה חייב להגיע לאנגליה כשנאבד או פג תוקפו של הדרכון בהיותו באנטורפען ,הוא נכנס לרב איציקל גבירצמן מפשווארסק ,רב איציקל הוציא ברכון באומרו זה יהיה דרכונך ובירך סע לשלום ותבוא בשלום,
למי שלא קורא אנגלית ,געטוויק [שדה תעופה] ביקורת דרכונים באנגליה ,1973
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2014 08:00 |
|
| |
לדעתי כדאי להעתיק את המאמר הנ"ל לאשכול עצמאי, וגם את התגובות שלאחריו. הדברים ראויים לתשומת לב. אם היה לי זמן הייתי עושה עושה זאת בעצמי.
והנה עוד מאמר, שגם הוא ראוי לדיון עצמאי.
אחת האמהות לחטופים מסבירה לעצמה ולציבור שלא כל תפילה נענית מייד ולא כל תפילה נענית בנתינה של מה שהתבקש.
ה' לא עובד אצלנו.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/278630
(השמטתי את סוף המאמר).
לאן הולכות התפילות? בימים בהם אנו בתפילה ובעשייה למען הצלת החטופים, מצאה אם החטוף רחל פרנקל להזכיר ולהגיד לנו, שה' לא עובד אצלנו. יעל רון, פרסום ראשון: כ"ה בסיון תשע"ד, 23/06/14 19:43  רחלי פרנקל צילום: פלאש 90 אני זוכרת את הפעם הראשונה שה' אמר לי לא. עד אותו הרגע הדברים הגדולים והחשובים באמת התגשמו ברגע שביקשתי, ברגע שהתפללתי, ופתאום לתפילות שלי לא היו השפעה, ההפרשות חלה שלי לא נשאו פרי והיה בי רק תסכול עמוק, שאיך אחרי כל כך הרבה מאמצים ה' אומר לי לא? שאיך אחרי תפילה מלאה בבכי מול הכותל ה' בוחר שלא להקשיב? אני זוכרת שהייתי המומה מעצמי. זה לא קרה בגיל מוקדם, זה קרה בגיל מאוחר, אחרי שעוברים את כל הסמינריונים של בני עקיבא, מסיימים לשמוע את המערך הקבוע באולפנה על מקרה החטיפה של נחשון וקסמן והאמירה החזקה בסיומה, 'גם לאבא מותר להגיד לא' ועדין, למרות הכל הייתי מופתעת ששמעתי את ה'לא' הראשון. היחסים ביני לבין הקב"ה הפכו מורכבים, היה לי קשה להסתפק באמירות כמו, "כל התפילות מתקבלות, אך פועלות במישורים שאנחנו לא יכולים להבין", היה לי קשה לקבל את הכל ובחרתי לא לענות לעצמי תשובות, להמשיך להתפלל ולתפקד כרגיל ולא לחשוב יותר מידי כי אולי זה שלב שיעבור. בתקופה הזו הבנתי שעד היום חשבתי שאני שולטת בהכול, אבל בעצם גם הדברים בהם כביבול שלטתי, לא באמת שלטתי. הבנתי שבעצם אין לי שליטה על כלום, שכל ההחלטות בידיו של אלוקים והאמת? שברגע הראשון זה מאוד הפחיד אותי, מאוד תסכל, בעיקר בן אדם כמוני שחייב להיות תמיד בשליטה, אבל אז זה נרגע כי הבנתי שהחוסר שליטה הזה יכול להיות טוב, מבורך, שהידיעה שיש מישהו מעלינו שמקבל החלטות וצועד איתנו תמיד יד ביד יכולה להיות מרגיעה, ושלפעמים זה בריא להרפות ולא להיות תמיד בקונטרול. הבנתי שאמונה היא כפי שהיא נשמעת- אמונה. להאמין במשהו ולהאמין בו עד הסוף, גם כשזה לא כל כך נעים. הבנתי שאם הכל היה מושלם, מה היתה נחשבת האמונה שלנו? מה היה הופך אותנו למאמינים, כשהכל טוב ושה' תמיד מראה לנו את הטבתו. למדתי להבין שאין לי שליטה על הכל, שיש עולם שלם מעלי שמתנהל בצורה אחרת, בקצב אחר ודברים קורים מסיבה מסוימת גם כשקשה להבין, בעצם הבנתי שאני לא מבינה כלום אבל ידעתי שמישהו שנקראה אבא שלי, שבחר שאני אקום היום בבוקר לא רוצה שיהיה לי רע ואין לו כוונה שאסבול, יש איזו תוכנית גדולה לעם ישראל וגם לי בתור פרט בעם ישראל, ואני צריכה לזרום עם התוכנית שלו ולהאמין שהתפילות לא הולכות ריקם, שהן תמיד הולכות לאן שהוא, למקום שמיטיב עימי בצורה שאני לא מצליחה לתפוס. ובאמת, בכל חושך תמיד אבל תמיד יש טיפה של אור, בה אפשר לאחוז ולהגדיל אותה עוד ועוד. בימים אלו, אנחנו נמצאים בהרבה עשייה ותפילה למען החטופים, אנשים שלא הרימו סידור תקופה ארוכה, שלא מילמלו תפילה במשך שנים חזרו להגיד כמה פסוקים למען הנערים. אני בטוחה שהתפילות מתקבלות ועוזרות לעם ישראל בצורה שאנחנו לא יכולים להבין, אני מצפה כמו שאר בני עמי לפתוח את המחשב ולקרוא שמצאו את החטופים, שהם בריאים ושלמים ואני מאמינה שזה יקרה, אבל היטיבה אמא של החטוף נפתלי פרנקל להגיד ולהזכיר, "ה' לא עובד אצלנו". _________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2014 12:08 |
|
| |
חסדא
סליחה על הסיפור, תנסה לקחת כל ספר, ובביקורת דרכונים- כשאין לחץ יחתימו אותו בשמחה בחותמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2014 07:45 |
|
| |
חסדא
אחד מסיפורי הישיבות מביא מעשה כזה על נובהרדוק של רוסיה ועל "חובת הלבבות" ששימש כדרכון כזה. אני משער שהבטחון העצמי של מי שמגיש את הספר/ברכון בתור דרכון משפיע על הבודק שאינו קורא את השפה (או אולי, בימי נובהרדוק, לא יודע בדיוק קרוא וכתוב). וכמובן, זו סייעתא דשמיא. (אני כותב זאת רק על תנאי שמיכי מאשר).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2014 20:46 |
|
| |
| אליקים7241 כתב: |  | האם לא ניתן לומר את אותם דברים בדיוק על חוזר בתשובה? |
|
אתה שואל אותי?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2014 20:48 |
|
| |
מיימוני,
להפוך הכול לפסיכולוגיה ...
אתה מודע לזה שבמקרים רבים להגיד שמדובר בסך הכול בביטחון עצמי או שאר הסברי פסיכולוגיה בגרוש יותר תלוש מאשר להגיד שזה מופת גם לאלו שלא ממש מאמינים בהם,טסת פעם?
תוקן על ידי חסדא ב- 26/06/2014 20:52:59
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2014 22:51 |
|
| |
דייני צפת משיבים לביקורות
תוקן על ידי mdabraham ב- 26/06/2014 22:51:31
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2014 11:02 |
|
| |
| חסדא כתב: | |
מיימוני,
להפוך הכול לפסיכולוגיה ...
אתה מודע לזה שבמקרים רבים להגיד שמדובר בסך הכול בביטחון עצמי או שאר הסברי פסיכולוגיה בגרוש יותר תלוש מאשר להגיד שזה מופת גם לאלו שלא ממש מאמינים בהם,טסת פעם?
תוקן על ידי חסדא ב- 26/06/2014 20:52:59 |
|
חסדא העלה כאו נקודה חשובה מאד.
האם לפעמים ההסבר הרציונלי הוא מוזר יותר מזה המיסטי? והאם זה אומר שבמקרים מסויימים עלינו להעדיף את המיסטי?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2014 19:34 |
|
| |
למשמעותה של שפת גוף של מראיין ובכלל:
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2014 03:06 |
|
| |
מאת: תומר פרסיקו
"ברוך דיין האמת, ר' זלמן שחטר-שלומי הלך לעולמו. אפשר לומר שר' זלמן היה הכהן הגדול של ה-Jewish Renewal, תנועת ההתחדשות הרוחנית היהודית בארה"ב. הוא התחיל את דרכו בסוף שנות הארבעים כאחד משני השלוחים הראשונים של חב"ד (השני היה שלמה קרליבך), אחרי כן עזב את החסידות ויצא לדרך עצמאית, לא-אורתודוקסית, יצירתית ופורצת דרך. ר' זלמן פיתח תיאולוגיה שגרסה שהיהדות בזמננו צריכה "לשנות פרדיגמה" ולהפוך עצמה לרלוונטית לעולם הזה, חברתית ורוחנית. הוא ייסד חבורות לימוד, כתב ספרים, פיתח שיטות של תפילה ומדיטציה, העמיד תלמידים רבים והסמיך רבנים ורבות. מדובר בהסתלקותו של ענק רוח. יהי זכרו ברוך. (בתמונה: שחטר-שלומי עם הדלאי-לאמה)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2014 03:22 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2014 12:18 |
|
| |
פעם חשבתי שהוא איש חכם.
ר' משה שפירא: "אילו הייתם יודעים בידי מי מופקד ביטחונכם לא הייתם ישנים בלילה"
http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=70490לתומי חשבתי שביטחוננו מסור בידי לומדי התורה, שוודאי לא נמו לרגע כדי לשמור על ביטחוננו ובטחון החטופים. רגע, אז איך בכל זאת הם נרצחו? וואלה הוא צודק. אילו היינו יודעים בידי מי מופקד ביטחוננו לא היינו ישנים בלילה. טוב שיש מישהו שמתפקד כראוי בימים קשים אלו (הציבור שלו ממלא את כל חובותיו הביטחוניות בצורה מופלאה. עובדה, אף אחד מהם לא נפגע). טוב, כבר אמרו חז"ל: חוצפה ישגא.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2014 12:56 |
|
| |
הוא עדיין חכם אבל עייף ,,,,
מלבד חיוב המחאה על דבריך ועל הניסוח הנדוש ,אני מבקש שתפסיק כבר לזלזל בגובניקים ,
|
|
|
|
|
