|
|
| נשלח ב-19/11/2014 16:40 |
 |
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | איזה יופי של מה יפית וחנופה בשביל עיתון הארץ. אבל מה לעשות והתורה אומרת אחרת, או מקס שהתורה הזו גם בטלה ומבוטלת? במדבר פרק לה (לג) וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ:
|
|
ולכן לא שופכים דם כי הדם לא תכפר רק בדם. זה פשט הפסוק כפשוטו וכך נוהגים היהדות זה אלפים שנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2014 09:45 |
|
| |
הרב משה טברסקי הי"ד, תולדות ושורשים
http://toladot.blogspot.co.il/2014/11/blog-post_18.html
תוקן על ידי ספרן ב- 20/11/2014 10:13:56
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2014 06:41 |
|
| |
כותב ד"ר ג'פרי וולף מאוני' בר אילן:
בתור אחד שגדל בבוסטון והכיר אותו מקרוב, אוכל להעיד שמו"ר הגרי"ד זצ"ל ראה בנכדו הרב משה טברסקי הי"ד את אחד מתלמידיו המובהיקים ביותר. הוא פעם אמר עליו ש'למשה יש את זה', ואת 'הזה' הוא מימש בצורה מדהימה.
כשהיינו סטודנטים בהרווארד, (משה למד לתואר ראשון כציות לדרישת אביו. אמר עליו הרב יצחק ליכטנשטיין, בנו של הגרא"ל שליט"א, שמשה לא קיבל BA, הוא קיבל KA ז"א כיבוד אב]) משה הקדיש כל רגע חפשי ללימוד היו לא חברותאות מסביב לשעון עם סטודנטים אחרים מהרווארד ומ-MIT. בלילי חמישי, דירתו (בה היה שותף גם אלן נדלר), נראתה כמו בית מדרש בזכרון משה. אלא שחוץ מלימוד עד השעות הקטנות של הלילה ובמקום טשולנט, היינו מנשנשים וקוראים בקול רם ידיעות ביידיש מהאלגעמיינער זורנאל.
חייו הוגדרו במונחים לומדותיים, והוא כלכל את הכול דרך פריזמה הלכתית. כל מי שדיבר איתו, או שראה אותו מדבר עם ידיד נפשו, הרב חיים אילסון, נוכח להבין את זה.
אומנם. הוא לא היה ריע להתרועע. אולם, מתחת לחיצוניות המרתיעה (תכונה שירש מאביו, מורי הרב פרופ' יצחק טברסקי זצ"ל), היה לב חם ואכפתי.
וכל בית ד' יבכה את השריפה אשר שרף ד'.
קדוש וטהור בחייו ונתקדש ונתעלה במותו
תלמיד מובהק של בית בריסק ושל הגאון רבי ישראל אליה ויינטרוב ושל חמיו הגאון הגדול רבי אבא ברמן.
אף שבהשקפתו היה קנאי גדול, והיה לו דעה ברורה וחדה בכל עניני השקפה, ידע לכבד כל אחד באשר הוא שם, ויותר ידע למצוא בכל אחד הנהגה טובה ודבר טוב שאפשר לקחת ממנו, אף שהיה תלמיד מובהק בנגלה ובנסתר של רבי ישראל אליה על דרך קבלת הגר"א, ונסיך בית בריסק הדבר לא מנע בעדו מליטול על עצמו הרבה מאד הנהגות שהוא החזיק שהוא מחוייב בתור בנש"ק חסידי וכיו"ב. וכן מסבו הגרי"ד.
ישן בשבת רק שעתיים כדי לא לאבד את רגע מקדושת השבת, נהג לומר תדיר שאין לו ספק שאילו גוי היה מרגיש רגע אחד טעם של לימוד בשבת מיד היה מתגייר.
אהבתו והשקעתו לתלמידיו לא יאומן כי יסופר, תלמידים רבים באו מנוי יורק בטיסה לארץ לנחם ומיד חזרו.
מעולם לא סירב לתלמיד שביקש ללמוד חברותא, תמיד דחק את עצמו למצוא זמן, הרבה פעמים לא אכל ארוחת צהריים כדי להספיק ללמוד עם כל המבקשים.
הארת פנים שלו לכל אדם היה מפליא, תמיד הרגשת שהוא רוצה למסור נפשו לסייע לזולת, זה כנגד זה עשה אלוקים, נגדע בשיא כוחו ע"י פרא אדם שמסר נפשו להרע לזולת.
דברי הספד ממנו על סבו בעמ' 34
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?148056&
(פורום אוצה"ח)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2014 17:58 |
|
| |
פעם בשבוע, בממוצע, אני מקבלת טלפון מאחת מקרובות המשפחה החרדיות שלי. זה תמיד מתחיל ב: "את יכולה בבקשה לבדוק לי באינטרנט…" ובדרך כלל ממשיך בשאלה בענייני בריאות. חיסונים, בדיקות, מה לעשות כששוכחים את הגלולה, והאם מסוכן לאשה בהריון לחלות באבעבועות רוח. לרוב אפשר למצוא תשובות כלליות בפורומים שונים, אך ניסיונותי להמליץ בעדינות לשאול רופא, נענים בצחוק עייף — "איפה אני ואיפה הוא? ועם מי אשאיר את כל הילדים? טוב, אני כבר אסתדר". בשבוע שעבר התקיים דיון כואב (תרתי משמע) בוועדה לקידום האשה ולשוויון מגדרי בכנסת, בראשות חברת הכנסת עליזה לביא. בוועדה הוצג דו"ח של "מעורבות", ארגון של נשים חרדיות בהובלת הפעילה החברתית רחלי איבנבוים, ובו נתונים מצמררים. הנה כמה דוגמאות: שיעור הפריון הממוצע של נשים חרדיות עומד על 6.53 ילדים בממוצע לאשה, לעומת 2.07 ילדים בממוצע בקרב נשים חילוניות. באופן פרדוקסלי, קיים קשר שלילי בין מספר הילדים לבין מספר הביקורים אצל רופאים — ככל שיש יותר ילדים, המשפחה מגיעה פחות לרופא. כלומר, אפשר לקבוע שמשפחות חרדיות מבקרות פחות אצל רופאים. שיעורי העוני הגבוהים בחברה החרדית קשורים גם להיבטים שונים של בריאות: שיעורי תחלואה גבוהים, פעילות גופנית דלה ותזונה לקויה. הדו"ח מבוסס בין היתר על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מ�, לפיהם שיעור ההשמנה באוכלוסייה החרדית גבוה פי שבעה מאשר באוכלוסייה החילונית. בכל הנוגע לסרטן השד הנתונים קשים במיוחד. ראשית, בחברה החרדית מכונה המחלה "סרטן נשים", כי אסור לומר או לכתוב שד. 65 אחוזים מהנשים החרדיות דיווחו כי רופאי הנשים שלהן מעולם לא שאלו על ההיסטוריה המשפחתית הרפואית שלהן. כמחצית מהנשים החרדיות מעולם לא ערכו בדיקת שד קלינית, ושיעורי ההיענות לבדיקת ממוגרפיה בקרבן נמוכים במיוחד. למרות ששיעור התחלואה בסרטן השד נמוך אצל החרדיות בהשוואה לחילוניות, שיעור התמותה של חרדיות מהמחלה גבוה פי שניים. כנראה שהסיבה לכך היא שיותר משליש מהחולות אובחנו בשלב מאוחר. נראה שיש כאן שילוב של כמה גורמים: חוסר מודעות של הנשים עצמן, מחסור במידע נגיש, וקושי בנגישות פיזית וכלכלית (קשה, וגם יקר, לנסוע באוטובוס עם שישה ילדים) למרכזים רפואיים כדי להיבדק. מעבר לאחריות החברתית לבריאותן של נשים מכל קבוצות האוכלוסייה, רפואה מונעת ונגישות למידע, הן השקעה חסכונית ביחס לעלות הטיפול במחלה שמתגלה בשלב מאוחר. ואי אפשר בלי מלה לחברי הכנסת החרדים: אסתי רידר־אינדורסקי, אשה חרדית הפעילה ב"מעורבות", תיארה בכאב רב את חוויית ההשתתפות בוועדה לקידום מעמד האשה. נשים חרדיות רבות באו לשם כדי לתאר ולשתף במצבן הקשה. אך אפילו לא אחד משליחי הציבור החרדי (כן, אני יודעת שאתם קוראים "הארץ", ואם לא אתם, העוזרים שלכם) לא טרח להגיע. חבר הכנסת יעקב ליצמן כיהן כסגן שר הבריאות (שר בפועל). האם לא היה ראוי שישמע את הרופאה שסיפרה על מאמציה לשכנע אשה חרדית בהריון שתזונתה לקויה, ולכן עליה לאכול בשר ולא לשמור הכל לבעלה? האם לא ראוי שליצמן ושאר חברי הכנסת החרדים יידעו שתוחלת החיים של נשות בני ברק החרדיות היא מהנמוכות בישראל? או אולי זה לא משנה, מפני שכל כך ברור להם שהנשים האלו, גם חולות, יבואו להצביע בעבורם.
ד"ר נריה־בן שחר עוסקת בחקר החברה החרדית, ומלמדת תקשורת במכללה האקדמית ספיר
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2495552]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2014 08:06 |
|
| |
נרשמה כתורמת איברים, ואיבריה נקצרו "מוקדם מדי". לפי הנראה מהכתבה, לאחר שנרשם מוות מוחי.
Family says doctors removed deceased girl’s organs too early
נוגע בשאלות: מהו מוות ומהו רגע המוות. האם אפשר לסמוך על רופאים?
Family members of a 26-year-old injured in a car accident are arguing that doctors removed the young woman’s organs too soon, MyFoxDFW.com reported. The Tarrant County medical examiner said Martha Perez died Wednesday in an Arlington wreck that officials suspect involved a drunk driver. Doctors reportedly d Perez brain-dead, but the hospital declined to confirm their diagnosis due to patient privacy laws, according to MyFoxDFW.com. Perez was a registered organ donor, and doctors told her family they were prepared to harvest her organs for donations. “But she still has heart and lung functions,” family member Juan Martinez told MyFoxDFW.com. “They took her off life support, and she was still breathing.” Martinez added that the family didn’t want to feel pressured. “My family feels pressured, and it's just hard for someone to make that kind of decision when this just happened,” Martinez said Friday before Perez’s organs were removed. Legal expert Jessice Dunne told the news station that the family had the legal right to keep Perez on life support if her organs were still functioning. If her organs stopped, the hospital could decide what to do. Perez did not leave a will or another advanced directive that would have advised her family and doctors on life support. The family is seeking further legal advice while mourning their loss. Two other people died in the wreck Sunday, Nov. 9: 26-year-old Alejandra Alvarado, who was pronounced dead at the scene, and 19-year-old Alexandra Rodriguez, who died about two hours later. Another male messenger had non-life-threatening injuries.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2014 14:21 |
|
| |
לא הבנתי למה איכפת למישהו מה המורמונים חושבים?
נניח שאני מיסטיקן יהודי, ואני בטוח שאני מזווג את ז"א ונוקביה ומוריד שפע לברק אובאמה - האם הוא צריך להיות מוטרד מזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2014 17:30 |
|
| |
ראיתי דיון נחמד על זה באייל הקורא, שם טענו שכל הבעיה היא רגשית, סוג של ביזוי זכר הקרבנות
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2014 18:07 |
|
| |
"listening to the wind of change"
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2014 12:41 |
|
| |
אתר (המתחזה ל) החרדי "כיכר השבת" ממליצה על הסרט "כחול הוא הצבע החם ביותר"
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2014 22:18 |
|
| |
מישהו מכיר ???
מחקר חדש מחזק את גרסת התנ"ך על דוד המלך בשני מאמרים קובע פרופסור גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה כי הדמויות המוזכרות בספר שמואל של המלכים תועי מלך חמת והדדעזר מלך צובה אמיתיות. לדבריו ברית של תועי עם דוד היא הגיונית אסף גולן | 9/12/2014 17:32 התקדמות אפשרית בחקר תולדות ישראל והמזרח הקדום: בשני מאמרים חדשים שפורסמו באנגלית בשניים מכתבי העת המובילים בעולם, משרטט פרופ' גרשון גליל מהחוג למקרא באוניברסיטת חיפה, תוך הסתמכות על ממצאים ארכיאולוגים ואפיגרפיים חדשים, את תקופת מלכותו של דוד, הברית שייסד עם ממלכת פלשתין ששכנה באזור סוריה, העדויות על קשר עם תועי מלך חמת, שמוזכר בספר שמואל, והיחסים שבין ממלכת דוד והפלשתים. "במזרח הקדום במאה העשירית התחולל קרב איתנים בין הפלשתים הצפוניים לבין הארמים על יירושת השטחים שהיו בשליטת האימפריות המצרית והחתית. בקרב זה בחר דוד מלך ישראל לכרות ברית עם הפלשתים ובכך לא רק לבלום את ההתפשטות הארמית לתחומי ארץ ישראל, אלא אף להכניעם ולייסד אימפריה אזורית גדולה שהשתרעה מחצי האי סיני ועד לפרת", הסביר פרופ' גליל. דוד המלך, תעי מלך חמת, הדדעזר מלך צובה, הפלשתים – כולם מופיעים בספר שמואל ושזורים בסיפור חייו של המלך הישראלי הגדול. בשני המחקרים שפורסמו לאחרונה, שופך פרופ' גליל אור חדש על ממצאים שמאמתים בצורה וודאית את קיומה במאה העשירית לפני הספירה של ממלכה פלשתית צפונית שנקראה "פלשתין" והייתה ממוקמת באזור סוריה ודרום תורכיה של היום. לאור הממצאים החדשים הוא משרטט את מערכת היחסים בין ממלכת ישראל של דוד, ממלכת פלשתין של תעי והממלכות הארמיות. בשנים האחרונות התגלו בסוריה ובדרום תורכיה עוד ועוד עדויות ארכיאולוגיות ואפיגרפיות, בעיקר כתובות מלכותיות שנחקקו על גבי מצבות אבן, המתייחסות לממלכה בשם פלשתין שהייתה קיימת באזור זה. "כיום, כשיש כבר שמונה כתובות מאתרים שונים, ברור לחוקרים שממלכה כזו הייתה קיימת באזור ונכללו בה ערים כמו חמת, חלב וכרכמיש. עוד עולה מהעדויות כי ממלכה זו כללה גם את גויי הים – קבוצות שפשטו במאה השתים עשרה לפה"ס על המזרח הקדום, כבשו אזורים רבים והתיישבו בהם", אמר פרופ' גליל. לדבריו, ההוכחות לקיומה של ממלכת פלשתין סגרה קצוות פרומים רבים שהיו לחוקרים עד כה. "אנחנו מכירים את חמש ערי הממלכה הפלשתיות מהתנ"ך: גת פלשתים, אשקלון, אשדוד, עקרון ועזה, ויש לנו גם עדויות ארכיאולוגיות חשובות לקיומן, אבל לא ברור מתי בדיוק הגיעו הפלשתים לדרום ישראל, והאם הם באו מהים או מהיבשה, דרך תורכיה וסוריה. בנוסף, בכתובות של רעמסס השלישי מלך מצרים (מאה שתים עשרה לפה"ס) הוא מציין שכבש ערים בצפון סוריה, והשתלט שם על תחום שהוא מכנה 'ארצות פלשת'. אולם מכיוון שלא היו עדויות לישיבת פלשתים בצפון סוריה בעבר, הניחו חוקרים שהמלך המצרי פשוט הגזים ותיאר מקומות שלא היו. הגילוי של ממלכת פלשתין הצפונית מסייע להבנת הכתובות המצריות והמציאות בצפון סוריה בימים הרחוקים ההם", הסביר פרופ' גליל. עוד הוא הוסיף כי מספר כתובות קושרת קשר ישיר בין הממצא הארכיאולוגי והאפיגרפי בממלכת פלשתין הצפונית לבין התנ"ך: מקצתן נפתחות במילים, "אנכי תאי(תה) הגיבור, המלך הפלשתיני", "ולאור הידע הפילולוגי וההיסטורי ברור שתאי(תה) הוא תעי, המוזכר במקרא בספר שמואל ובספר דברי הימים. מהממצאים הארכיאולוגים ומהכתובות שנמצאו לאחרונה בממלכת פלשתין, אנחנו יודעים שבתקופה ההיא קיים מאבק אדיר בין הממלכות הארמיות ובראשן צובה לבין גויי הים הצפונים, מאבק על שטחים שהיו עד אז בשליטת האימפריה החיתית שנפלה, וממלכת מצרים שנחלשה", אומר פרופ' גליל, ומוסיף כי הממצאים מעידים שהסיפור המקראי על ממלכת ישראל בימי דוד אפשרי, סביר והגיוני. "בתנ"ך אנו קוראים על ברית בין דוד ותעי מלך חמת נגד הדדעזר מלך צובה. אנחנו יודעים בוודאות שתעי מחמת היה קיים, שהדדעזר מצובה היה קיים ושהייתה מלחמה ביניהם. העדות המקראית בספר שמואל מעוגנת אפוא היטב במציאות ההיסטורית של המאה העשירית", הוא מסביר, ומדגיש בייחוד את הכתוב בשמואל ב', ח', י': "וַיִּשְׁלַח תֹּעִי אֶת-יוֹרָם-בְּנוֹ אֶל-הַמֶּלֶךְ דָּוִד לִשְׁאָל-לוֹ לְשָׁלוֹם וּלְבָרְכוֹ עַל- אֲשֶׁר נִלְחַם בַּהֲדַדְעֶזֶר וַיַּכֵּהוּ כִּי-אִישׁ מִלְחֲמוֹת תֹּעִי הָיָה הֲדַדְעָזֶר". על פי ההצעה שלו, מציג פרופ' גליל את התרחיש הבא: הקשר בין דוד לפלשתים הדרומיים (בייחוד אנשי גת פלשתים) היה הדוק בתחילת מלכותו בחברון, אולם לאחר איחוד ישראל ויהודה בידי דוד, פורצת מלחמה בין הפלשתים לבין דוד – כפי שמתואר בתנ"ך. בשלב זה, התקדמותם של הארמים בראשות הדדעזר מלך צובה, מביאה לברית בין דוד לבין תעי מלך חמת, בבחינת "אויבו של אויבי – הוא ידידי". הברית בין דוד לבין הפלשתים הצפוניים מביאה לברית גם עם הפלשתים הדרומיים, שכן הארמים היוו איום גם על הפלשתים בארץ. בכוחות משותפים מנצחים הישראלים והפלשתים את הארמים ומשתלטים על שטחם. הקשר ההדוק בין דוד והפלשתים מתבטא, לדבריו של פרופ' גליל, גם בעובדה כי בעת מרד אבשלום, כל הישראלים מרדו בדוד, ורק מעטים תמכו בו, בעיקר לוחמים פלשתיים (חיל המשמר המלכותי שלו, שכלל בעיקר פלשתים ונקרא "הכרתי והפלתי", וכן גם איתי הגתי שבא לעזרת דוד מגת פלשתים ועמו שש מאות חיילים). אחרי נצחונו הגדול על הארמים, בעזרת בני בריתו, הקים דוד אמפריה גדולה מחצי האי סיני ועד לפרת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2014 20:04 |
|
| |
מקסמן
איקון ירוק.
בדיוק באתי להדביק את זה וגיליתי שכבר עשית זאת לפני...
תודה!
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2014 12:31 |
|
| |
מלך פלסטין!
אפשר אולי לפרש שהשם הוא פלישתין, כמו פלשתים רק בנון בהתאם לסיומת הארמית/צפונית
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2014 12:40 |
|
| |
על מה ההתרגשות ? אין כל סיבה להניח שכותבי התנ"ך כתבו פרטים היסטוריים שאינם נכונים. זה עדיין לא מוכיח כלום לגבי שאר הסיפורים המתוארים המולבשים על התיאור ההיסטורי שרק הם עיקר המסר והמטרה של הכותבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2014 13:09 |
|
| |
אפרים
הפירסום הזה אמור להיות מובן על רקע ויכוח בן מאתים שנה בערך.
אם היחס הראשוני לתורה היה כאלו אמת מוחלטת וממילא אפשר להוציא ממנה אמיתות היסטוריות, הרי במשך שנים רבות מאד חל כירסום ביחס לתורה. עד כדי כך שהמאמין למשהו שנאמר בה לתמים (נאיבי) ייחשב ופסול לבוא בקהל החוקרים המבקרים.
הגדילו המינימליסטים (אמור להיות גם משחק מילים) שפסלו כל דבר שיש אפשרות לפסול. למשל, דוד המלך לא היה ולא נברא ורק המצאה היה כדי ליצור היסטוריה שקרית לעם שיצר את עצמו. זו דוגמא אחת.
במהלך דיון שכזה, לגלות שיש חוקר המפתיע עם התגלית - ה"תגלית" - שיש ממש בנאמר בתנ"ך, זו בשורה. הנה, עוד אחד, עוד חוקר ועוד גילוי, מצטרף לגישה שלא צריך לפסול את האמינות ההיסטורית של התנ"ך רק בגלל שזה כתוב שם ואפשר לכתוב כך.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
