איתי גדסי בטור תגובה

מחאת הקוטג' - כן, מחאת הדיור - כן, מחאת יוקר המחיה - כן, מחאת התורה - לא? מדוע? חרדי המוכן להיות פחות חרדי בשביל שהחילוני לא יהיה יותר חילוני. אינו חרדי (טור תגובה)

איתי גדסי  כ"ג בשבט תשעה   14:49  12.02.15

בימים אלו אנו עדים לתופעה (ישנה) בה נראים יהודים לבושי שחורים יוצאים לרחובה של עיר ומפגינים כח מול הממשל וחוקיו. שורפים פחים. ומפרים את הסדר הציבורי.

קולות רבים נשמעים במחנינו הזועקים על "חילול ה'" הנרמס בראש חוצות. על "השחתת המידות" החודרת לתוכנו.

ההתנכרות וההתבדלות של חלק מהציבור החרדי מאותה קבוצה נכבדה של חרדים גם אם היא קבוצת מיעוט, מעלה בי הרהורים קשים, תהיות וחששות לא מעטות על המשך עתידו של הציבור - (החינוך) החרדי (על הממסד החרדי, קרי - עסקניו).

תופעת ההפגנות אינה המצאה חרדית אף לא יהודית כי אם חברתית - אנושית. המעלעל בדפי ההיסטוריה יווכח לראות כי אפקט ההפגנה המליך מלכים והשפיל נשיאים. הציל חיים ועקר חוקים. מפגן כח - חברתי אמיתי דואג לשמור על האינטרס הכללי של החברה הפגועה, המוכה.

הנחישות והמסירות שיש בהפגנה אינו יכול לבוא לידי ביטוי במישור המילולי. פעמים שהעמידה האיתנה והברורה חזקה יותר מהסברים והידברות.

האם יש קשר בין המושג הפגנה לחילול ה'?

חילול ה', פסק הרמב"ם הוא כל עבירה שאדם עושה, בכך הוא מחלל את ה'. המאמין היהודי אינו צריך להתחשב בטענות הנשמעות כלפיו אם הם ריקות מתוכן דתי. חילונים רבים רואים בעצם המושג "חרדי" חילול ה'. לטענתם החינוך החרדי מחנך לערכים אגואיסטיים ולשמרנות קיצונית, האם נמיר דתנו לשם כך?

העמדה המתנצלת, המתרפסת, זו המפחדת מ"מה יאמרו", הגישה הנוחה המסתדרת עם כולם, היא אינה נחלת היהדות.

ביהדות יש דברים רבים אשר אינם נעימים לאוזניים חילוניות. הפרימיטיביות (לכאורה), המסורת וההסתגרות, אינם מצטיירים יפה במוחו של האדם מבחוץ. הוא אינו רואה בזה צדק ויושר. בשבילו יהדות זו אינה מוסרית. אינה מתחשבת.

היהדות אינה מתיימרת להיות זרם סוציאליסטי המאחד בין הפערים החברתיים. היהדות אינה מתפשרת. היא מעמידה מערכת כללים ברורה אשר אינה ניתנת לשינוי. (ערכי היהדות אינם משתנים בכדי למלאות צרכים חברתיים).

הניסיון להחליף חוקי תורה בחוקי אתיקה מקומיים הוא הניסיון להמיר את דת היהדות בדת האהבה.

החישובים הפוליטיים (מעלייתו של לפיד) אינם נקלטים במוחו של האדם הדתי. ערכי האדם אינם משתנים מחמת שיקולים חיצוניים.

חרדי המוכן להיות פחות חרדי בשביל שהחילוני לא יהיה יותר חילוני. אינו חרדי!

רגשי הנחיתות וההתנצלות הנשמעים אצל חלק מאתנו אינו קיים במגזרים אחרים.

כל אדם דתי, ערכי, אידיאולוגי, מציג את ערכיו, פורש את משנתו בגאון, הוא אינו חושש מאדם, לא מסתיר דבר, הוא מאמין בדרכו, בתפיסת עולמו, הוא שלם עם מעשיו.

צלילים אלו של חילול ה' ושחיתות מוסרית אינם נשמעים מגדולי ישראל. הם נשמעים מהמחוזות המבקשים להציג את היהדות היפה, הנוחה, יהדות מכילה. זאת המסתדרת ומתפשרת גם לאלה שמחוץ לה.

ביקורות אלו לא הושמעו כלפי מפגינים ממגזרים אחרים. שם בכל היה ברור. שם המאבק לא היה מאבק דתי.

מדוע לא שמענו ביקורת של שחיתות מוסרית על אותם אנשים ששפכו חומצות על חיילים בפינוי עמונה? מדוע לא קראנו את טורי הדעה הזועמים על הפגנת הסטודנטים האלימה שבה נפצעו עשרות שוטרים באורח קל וקשה?

מחאת הקוטג' - כן!

מחאת הדיור - כן!

מחאת יוקר המחיה - כן!

מחאת התורה - לא? מדוע?

הרי ברור לכולנו שיש דברים מסוימים שחובה להפגין עליהם הפגנות אלימות וקשות. אם חלילה ראשי הממשל יחייבו את האזרחים לעבור עבירה או יכניסו את גדולי התורה לכלא ברור לכולנו שכל הציבור החרדי יעמוד על רגליו ויבעיר את כל המדינה. שם כבר לא יהיה חילול ה', כי הציבור מבין שפגעו לנו בערך החשוב ביותר.

אם כן אין כאן ויכוח על עצם ההפגנה. יש כאן ויכוח על הגבול. כלומר, המושג הפגנה כשלעצמו אינו בהכרח פסול, יתכן ויהיו מצבים בהם כולנו נסכים שחייבים להפגין. אם כן כל הויכוח מהו המצב המחייב הפגנה.

מכאן הדרך קצרה להבין את הציבור החרדי המפגין (גם אם איני חושב כמוהו), חומה עבה מבדילה בין עולמה של תורה לעולם מבחוץ.

לימוד התורה הוא ערך עליון. הציבור החרדי כולו רואה בגזירת הגיוס ניסיון למוטט את החומה המפרידה. לפגוע בפרטיות היהודית שלנו. דרישה להוציא אותנו מהעולם היהודי שלנו. מהגטו שאנו שרויים בו. האם האדם יכול לשקוט על שמריו? הוא ייתן לרוחות זרות לנשוב בעולמו? או שמא ייצא למלחמה.

(אין בכוונתי לדון בסוגיית הגיוס אשר בה כל אדם נוהג על פיו רבותיו איך להתגונן מאותה גזירה, אבל מכאן ועד לזלזל וללגלג על צד אחד שנלחם את אותה מלחמה נגד אותו אויב? הרי גזירת הגיוס היא צרת כולנו. והויכוח הוא על דרכי הפעולה איך לעקור את הגזירה).

אדם שמבין שתקופה זו בה המדינה מכתיבה תכתיבים אחרים מתכתיבי היהדות ומחייבת לקיימם. קם ונלחם עד שתכתיבים אלו יימחקו ויישרפו. האם אין זו זכותו הלגיטימית? אין לו זכות לדרוש בכל צורה לא לפגוע לו בזכויות האזרח היהודי?

להכניס אדם לכלא רק בגלל קיום אמונתו ולימוד תורתו זהו דיקטטורה בטהרתה.

ההשתלטות על אורח החיים היהודי והחובה לציית לראשי הממשל ולמכסותיהם במקום הציות לגדולי התורה הוא מלחמת דת סמויה אשר טרם נראה כמותה.

הידיים המאשימות את הציבור החרדי המפגין על פגיעה בזכויותיו הדתיות חופרים בור מתחת לרגליהם. מה יענו לילדיהם על כך שבחור צעיר יושב בכלא רק בגלל שציית לרבותיו? האם יחנכהו שמחשבה אחרת חוץ מאתנו היא "מחשבת פסול"? לחנך אותו שכל האמת נמצאת בכיס שלנו. ורק אצלנו?

מהו הגבול עבורנו?

האם אנו מבינים את ההפגנות הסוערות במדינה על ערכי חברה ושוויון כלכלי ורק על לימוד תורה לא? מדוע אז לא זעקנו והשתוממנו?

כנראה שהכל תלוי בנקודת ההשקפה.

בכירים במשרד האוצר ערכו סיור בישיבת חברון גבעת מרדכי ושוחחו עם ראשי הישיבה הגר"מ פרבשטיין, הגר"ד כהן והגר"י חברוני. בהמשך, אף נערך ביקור בבית משפחה חרדית בגבעת שאול. יצחק רביץ, מארגן הביקור: "זו הדרך לשפר את מצבנו על ידי כך שמקבלי ההחלטות יכירו את הציבור" (חרדים)

ישראל כהן כ"ז בשבט תשעה   18:50  16.02.15

במסגרת פעילות להכרת הציבור החרדי למקבלי ההחלטות הבכירים בממשלה ובמדיה, נערך היום על ידי מ"מ ראש עיריית ביתר יצחק רביץ סיור לראש אגף התקציבים במשרד האוצר אמיר לוי ולצוות הבכיר של האגף.

במסגרת הסיור ביקרו המשתתפים בישיבת חברון גבעת מרדכי שם נפגשו עם ראשי הישיבה הגאון רבי מרדכי פרבשטיין, הגאון רבי דוד כהן והגאון רבי יוסף חברוני. בכירי האוצר אף ערכו סיור באולם בית המדרש ושוחחו עם בחורי הישיבה.

ראשי הישיבה ציינו בפניהם את החשיבות של לימוד התורה, ולאחר מכן פגשו חברי הצוות אנשי עסקים ומעסיקים חרדיים. לסיום, ביקרו בביתו של אברך בשכונת גבעת שאול בירושלים, אב למשפחה בת 11 ילדים כשהאורחים מלאי השתאות מהפשטות והצניעות בה מתנהל הבית.

רביץ סיכם בשיחה ל"כיכר השבת": "זו הדרך לשפר את מצבנו על ידי שמקבלי ההחלטות ילמדו להכיר את השקפתנו ואת נחישותנו בדבקות בלימוד התורה כאשר דבר לא יכול להוציא אותנו ממסגרת בית המדרש. לא משנה כמה גזרות כלכליות ינחתו על ראשינו. נמשיך לדבוק במסורת והסיור הזה תרם לכך שמקבלי ההחלטות למדו להבין את העניין" סיים.

שני החוקרים הציגו, כל אחד בתחומו, מחקרים פורצי דרך להבנת מנגנונים ביולוגיים העומדים בבסיס מחלות כמו סרטן, סוכרת, מחלות דלקתיות, וכן את הקשר הביולוגי בין תחלואה למצב נפשי

עידו אפרתי

22.02.2015 11:27

הזוכים בפרסי רפפורט למצוינות בתחום המחקר הביו־רפואי לשנת 2015 הם פרופ' חרמונה שורק מהאוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר ערן אלינב ממכון וייצמן. הפרסים – בגובה 60 אלף דולרים לחוקר בכיר ו-40 אלף דולרים לחוקר צעיר - יוענקו על ידי קרן משפחת רפפורט בטקס שייערך במוזיאון תל אביב לאמנות ב-15 במארס.

שורק ואלינב הציגו, כל האחד בתחומו, מחקרים פורצי דרך להבנת מנגנונים ביולוגיים העומדים בבסיסן של מחלות כמו סרטן, סוכרת, מחלות דלקתיות והשמנת יתר, וכן את הקשר הביולוגי בין תחלואה למצב נפשי.

פרופ' שורק הוכיחה במחקרה כי תהליך התקשורת בין תאי העצב בגוף האדם נתון לבקרה של המיקרו רנ"א (מולקולות רנ״א הקטנות מגן רגיל פי 100 ומעורבות בתהליכי שכפול החומר הגנטי ויצירת חלבונים) שיכולות לווסת את פעילותה של סדרה שלמה של גנים בבת אחת ולפקח על תהליכים שלמים. על פי ממצאי המחקרים של שורק, במצבי לחץ עולה באופן קיצוני רמתו של מיקרו רנ״א כזה גם במוח וגם במעי, למשל במחלת קרוהן, ועלולה להחמיר את מצב החולים. לכן קיימת חשיבות גדולה לפיתוח דרכי פיקוח על המיקרו רנ״א.

כיום ידוע שקיים קשר בין המימד הפיזי לזה הנפשי בגוף האדם, ומחקרים מראים כי טראומה נפשית משפיעה על מבנה הגנים. על פי אותו היגיון, באמצעות יצירת תרופות בעלות רצפי רנ"א הופכיים החוסמים מיקרו רנ"א טבעיים, ניתן לרפא מחלות גופניות ונפשיות. המחקר פורץ הדרך של הפרופ' שורק כבר משמש בסיס לתרופה ניסיונית לטיפול במחלת קרוהן; ומדידת רמת המיקרו רנ״א עשויה לספק מדד אובייקטיבי לאבחון טראומות נפשיות, כדוגמת הלם קרב, וטיפול בהן.

בדצמבר 2014 דווח ב"הארץ" על מחקרה של שורק בנוגע להשפעה הפסיכולוגית והבריאותית של חשיפה ארוכת טווח לטרור וחשש קיומי ביטחוני. ממצאי המחקר הצביעו על קשר בין חשש מאיומי טרור ובין עלייה בקצב הלב - אחד הגורמים המגבירים את הסיכון למחלות לב. "במהלך קריירת המחקר של פרופ' שורק, שנמשכת למעלה מ-35 שנה, עובדת פרופ' שורק בהצלחה רבה עם מדענים ורופאים ומשלבת במחקריה כלים מתחומי הגנומיקה, גנטיקה של אוכלוסיות, ביולוגיה מולקולרית, ביו־רפואה ונוירו־ביולוגיה. שילוב מוצלח זה תרם לתובנות יסוד בתחום הנוירו־ביולוגיה, שחלקן תורגמו מהמעבדה למיטת החולה", נכתב בנימוקי ועדת הפרס.

בספטמבר האחרון פורסם מחקרו של ד"ר ערן אלינב בכתב העת Nature ועורר הדים רבים בקהילה המדעית ובציבור הרחב. על פי המחקר, ממתיקים מלאכותיים עלולים להגביר את הנטייה לחלות בסוכרת. ממצאי המחקר של אלינב תומכים באפשרות כי ממתיקים מלאכותיים מגבירים את אי־הסבילות של הגוף לגלוקוז ואת הסיכוי לחלות בסוכרת מבוגרים.

מבחינה ביולוגית גילה אלינב במחקרו כי כל עוד התקשורת בין המיקרו־אורגניזמים לגוף האדם תקינה – האדם בריא; אך כאשר התקשורת נפגעת, או לא תקינה, האדם חשוף למחלות כגון סרטן, השמנה, מחלות דלקתיות, סוכרת ועוד. גוף האדם מכיל מיקרו־אורגניזמים שכוללים חיידקים, וירוסים, פטריות, טפילים ועוד. מחקרו של אלינב שם דגש על הבנת מנגנון התקשורת בין המיקרו־אורגניזמים וגוף האדם על מנת לפענח את השאלה הנצחית: "מה עושה אותנו בריאים?".

ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי "מחקרו של ד"ר ערן אלינב מתמקד ביחסי הגומלין המתרחשים בין החיידקים המאכלסים את המעיים ומארחם האנושי. מערכת מורכבת של חיידקי מעי שוכנת בתוך גופינו מיום לידתנו ועד ליום מותנו. לאחרונה, הוכח שמערכת חיידקי המעי משפיעה בצורות שונות ומשמעותיות על הפיזיולוגיה שלנו ועל הרגישות שלנו להפרעות שכיחות רבות כגון השמנה, סרטן, סוכרת ועוד".

בשנת 2010 החלה קרן רפפורט להעניק את פרסי רפפורט למצוינות בתחום המחקר הביו־רפואי. הפרסים מוענקים מדי שנה למדענים בגין מחקר רפואי, או ביו־רפואי, שיש בו מצוינות, פריצת דרך או חידוש, כשבנוסף, על המחקר להיות בעל השלכות טיפוליות ממשיות ויישומיות לטובת האנושות. "המחקר הביו־רפואי הוא זה הפורץ את הדרך להבנת מנגנוני המחלות, ומשום כך מהווה יסוד חשוב במערך הנסיונות למצוא להן מרפא. תוצאות המחקר משפרות כבר למעלה ממאה שנים את הרפואה המודרנית והביאו לפיתוחן של תרופות מצילות חיים רבות ומכשור אבחוני וטיפולי מתקדמים ביותר. במקביל, הן מקדמות את בריאות הציבור ואת יכולתנו למנוע מחלות – פיתוח חיסונים, הבנת הרכב המזון שאנו אוכלים והבנת השפעות הסביבה אשר מנעו מחלות ממיליונים רבים - טוב למנוע מחלה מאשר לטפל בה", אומר הפרופ' אהרן צ'חנובר, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2004 ויו"ר ועדת פרס רפפורט למחקר ביו־רפואי. "ישראל היא אחת המדינות המובילות בתחום המחקר הביו־רפואי, ואת החדשנות המחקרית הזו אנו לומדים להכיר כשפוגשים את האנשים שמאחורי שולחן המעבדה והמיקרוסקופ. זוכי השנה בפרס רפפורט למדע מדגימים היטב את המצוינות וההובלה של ישראל בתחום חשוב זה".

===================================================

ובכן האינטואיציה האנושית ניצחה את המכניזם והברירה הטבעית.

מתוך המאמר [כיום ידוע שקיים קשר בין המימד הפיזי לזה הנפשי בגוף האדם, ומחקרים מראים כי טראומה נפשית משפיעה על מבנה הגנים.]

[על פי ממצאי המחקרים של שורק, במצבי לחץ עולה באופן קיצוני רמתו של מיקרו רנ״א כזה גם במוח וגם במעי]

תוקן על ידי maxmen ב- 23/02/2015 01:05:58