זכורני שהיה אשכול על חרמות ונידויים, אבל לא מצאתי אז ראיתי לנכון להעלותו כאן – מסתבר שראשי החוג למחשבת ישראל באוני' העברית החליטו להדיח את פרופ' אבינועם רוזנק בטענה שהוא לא מספיק מחקרי, ומזדהה עם מושא המחקר באופן אישי ורגשי (משהו כזה...)
בשבילנו זו לא עוד מחאה חברתית. זה שילוב נורא בין האישי לציבורי. ולכן אכפת גם לכם. ד"ר אבינועם רוזנק, מורנו האהוב והמוערך, ראש החוג – לשעבר – למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, קיבל לפני מספר ימים הודעה איומה שמדיחים אותו מהחוג ומעבירים אותו לחוג אחר. למה? תנו לנו לספר לכם קצת על החוג שלנו... הוא מרגש אותנו, הוא חמים, הוא חברתי. מילים שנחשבות גסות באקדמיה, כך מסתבר. מתבקש ש"המשוכנעים" יילמדו לא רק באופן אינדיבידואלי, כי אם במשותף, באמצעות דיון. ובשפה שלנו: "אֵין סַכִּין מִתְחַדֶּדֶת אֶלָּא בְּיָרֵךְ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ" (בראשית רבה, סט, ב). ושוב, למען הסר ספק, אין בכל אלו כדי להוריד מהרמה האקדמית, מהדרישות הלימודיות. מה כן יש פה? אווירה טובה, אפילו משפחתית. בהובלתו הצנועה ומעוררת ההשראה של רוזנק בחרנו לקחת את החיים הסטודנטיאליים שלנו צעד אחד קדימה, מעבר, לקיים מפגשי שיח איכותיים עם מרצים מהחוג בדירות שלנו, לצאת לסיורים, להוציא לאור עיתון הגותי, לערוך פאנלים נושאיים, להשקיע ולהיות יצירתיים בשיווק החוג ובגיוס סטודנטים חדשים. החוג למחשבת ישראל הוא החוג שצמיחתו בזמן ראשות החוג של רוזנק היא הדרמטית ביותר במספר התלמידים. ראשי החוג והפקולטה לא ראו זאת בעין יפה, בלשון המעטה, והצרו עיניהם, ליתר דיוק. דרכי הנעם והשלום של אבינועם "הצליחו" לאיים עליהם והם בחרו להרחיק אותו. על אף שהוא מעמיד תלמידים רבים וטובים, על אף שהוא במעמד של "סגל בכיר", על אף שהוא ממשיך דרכם של מוריו – אבות ומייסדי החוג, על אף שזו התנהלות כוחנית, שבהכרח תפגע בחוג, בפקולטה ובאוניברסיטה, על אף שהם נאלצים להצדיק אותה בסיפורים שהופרכו על ידי המעורבים הישירים. כי איך הם יסבירו את המהלך?! "אנחנו מאבדים מכוחנו כשיוצאים מגבולות הידע וההיררכיה.."?! אז כן, מנסים להרחיק את אבינועם כי תפיסת עולמו לגבי מהי מחשבת ישראל אינה מקובלת על אנשי החוג... אלה סוג הטענות שבגללו מזיזים מרצה?! הדברים מביישים את עולם הרוח. תלמידי החוג, בוגריו וחלק מהמרצים בהלם מההחלטה ומגנים אותה. אנו כואבים את ההשתייכות למוסד שחורט על דגלו "להכשיר מנהיגות ציבורית, מדעית חינוכית ומקצועית" (מתוך אתר האוניברסיטה), אך נוהג בדרך שאינה ערכית. היינו מצפים שיכבד, ואף יטפח, קולות מגוונים. לצערנו, אם זה קרה אצלנו, זה יכול לקרות גם אצלכם. מקווים לזכות בתמיכתם על-ידי שיתוף והעלאת המודעות.
גילוי נאות – אין לי קשר לפרופ' הנ"ל ו\או לחוג הנ"ל ו\או לאוני' הנ"ל – סתם נראה לי דורש תגובה.
נשלח ב-7/7/2015 09:28
האוניברסיטה התנהגה כמו אוניברסיטה, וגם החרימה כמנהג ירושלים.
נשלח ב-8/7/2015 15:03
ברגעים אלו הסתיימו חילופי המלאכים בשמים, השטן ניצל את הרגע והשליך רעל למים. קישור
נשלח ב-8/7/2015 15:45
וואו, עכשיו נפתרה לי חידה עתיקה – במל"ב ג כתוב שה'כוחות המשולבים' של ישראל, יהודה ואדום שעלו למלחמה על מישע מלך מואב, נתקעו בלי מים. וכל ימיי התקשיתי איך ייתכן שבמסע מתוכנן-מראש שכזה לא הכינו מספיק מים?! אלא ודאי שהיתה זו שעת התקופה, והיו צריכים לשפוך את כל המימיות! רק בזכות אלישע נעשה נס והגיעו מים משמיים, שוודאי מותרים בשתייה אפילו בתקופה.
נ"ב מכאן עוד משימה לבערולאאדע, לחשב את תאריכו המדויק של מסע המלחמה הזה, שחל כאמור בתקופה. וכיוון שמצבת מישע מתוארכת די במדויק (לרוב השיטות) סמוך לקרב קרקר, הנה נוכל לאשש את כל הכרונולוגיה הארמית, המואבית והמקראית כאחת! (sorry בער, הייתי חייב...)
נשלח ב-8/7/2015 16:59
מים משמים? מה קרה לך? אלו המים הכי מסוכנים! אלה המים מהבריכה העליונה שאותה השטן הרעיל! ואכן אותם מים היו אדומים כדם, רח"ל. שימו לב לנסיונות הרציונליזציה של הראשונים למנהג הזה.
נשלח ב-9/7/2015 07:12
חבל שה' תיכנן את חילופי המשמרות ללא חפיפה
נשלח ב-10/7/2015 07:54
חיים בסרט, אימה || אל תלכו לבד מ 8 בבוקר ועד השעה 2 בצהריים, זה מסוכן.
לך, לכל השדים והרוחות, כן יש דבר כזה ובשלשת השבועות יש להם יותר כוח להזיק. (אבל בבקשה תהיו רציניים), בין השעות 8 בבוקר לשעה 2 אחר הצהרים ישנה ישות רוחנית מזיקה הנקראת "קטב מררי", שיש לה השפעה על כל ההתנהגויות שלנו בימים אלה,
במדרש שוחר טוב על ספר תהלים אמרו על הפסוק "מדבר באופל יהלוך", רבנן אמרי (וחכמים אמרו פירשו), ש-ד הוא (ש-ד, כלומר מין מזיק שנברא בערב שבת בזמן בריאת העולם, והוא דמות שאינה רוחנית כמו המלאכים, אבל גם אינו גשמי ממש כמו בני האדם), רבי הונא בשם רבי יוסי אמר, קטב מררי עשוי כמין קליפין קליפין, שערות שערות, עיניים עינים, ובעין אחת הוא רואה, ועינו לתוך לבו, ואינו שולט לא בצל ולא בחמה, אלא בין חמה לצל, ומתגלגל ככדור, ושולט מארבע שעות ועד תשע, "ושולט משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב", וכל מי שרואה אותו נופל על פניו ומת.
ובמדרש רבה מובא, "כל רודפיה השיגוה בין המצרים", בימים אלו, משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב, שבהם קטב מררי מצוי. ומבואר אם כן בדברי רבותינו אשר כל רז לא נעלם מהם, כי בימים אלו של בין המצרים, מצוי מזיק, ושמו קטב מררי, ויש לכך השפעה על האופן שבו עלינו להתנהג בימים אלו.
יש להזהר שלא ללכת לבד בימים אלו מתחילת שעה רביעית של היום עד סוף שעה תשיעית, שבסך הכל הם שש שעות. (ושיעור שעות אלו, היינו שמונים שלוש שעות מעלות השחר, ומאז יש להזהר בכל זה במשך שש שעות. ושעות אלו הן שעות זמניות, דהיינו בימים אלו בארץ ישראל, כל שעה זמנית היא שעה ושליש השעה. ובסך הכל שמונה שעות רגילות, בערך מהשעה שמונה ורבע בבוקר ועד השעה שתיים בצהריים).
ומבואר בדברי השלחן ערוך, שאין איסור בזה אלא בדרך שאין שם בני אדם כלל, כגון מי שהוא מטייל ביערות וכיוצא בזה, אבל בתוך העיר במקום שבני אדם מצויים שם, מותר ללכת יחידי. (ויש המחמירים אף בתוך העיר, אך לא נהגו כן).
כמו כן יש להזהר מאד בימים אלו בשעות שאמרו שקטב מררי מצוי בהן, שלא לעשות שום דבר שיש בו סכנה. ויש אריכות בענינים אלו במדרשים ובדברי הפוסקים.
והנה, הזהירו הפוסקים, שלא לגלות בפני המון העם טעמי תורה כגון אלו, ואפילו טעמי גזירות חז"ל הזהירו שלא לגלות בפני עמי הארץ, מפני שהם מתלוצצים מדברים אלו שלא ישרים בעיניהם לפי עניות דעתם. ואף על פי כן באנו והסברנו ענין מציאות קטב מררי, מפני שהוא דבר שיש בו סכנה, ונכון להזהיר מפניו. וישרים דרכי ה', חסידים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.
נשלח ב-10/7/2015 09:42
מנין לו שאינו גשמי ממש כבני אדם? מהמקורות שהביא נראה דווקא שכן.
נשלח ב-10/7/2015 11:29
הוא מתכוין לגמרא 'ששה דברים נאמרו בשדים, שלושה כמלאכים ושלושה כבני אדם'.
נשלח ב-10/7/2015 12:58
אריאל אני לא בטוח שהוא יודע גמרות, אבל לימוד זכות זה טוב. לגופו של עניין, משם משמע שאין הבדל במידת הגשמיות (מה זה?) בין בני אדם שדים ומלאכים.
נשלח ב-10/7/2015 13:26
כמו שאמרת, קודם כל צריך להגדיר מהו 'רוחני' מהמבט שלו, אם נתבונן בגמ' נראה כך; תנו רבנן: 'ששה דברים נאמרו בשדים: שלשה כמלאכי השרת, ושלשה כבני אדם: שלשה כמלאכי השרת: יש להם כנפים כמלאכי השרת, וטסין מסוף העולם ועד סופו כמלאכי השרת, ויודעין מה שעתיד להיות כמלאכי השרת. יודעין? סלקא דעתא? אלא: שומעין מאחורי הפרגוד כמלאכי השרת; ושלשה כבני אדם: אוכלין ושותין כבני אדם, פרין ורבין כבני אדם, ומתים כבני אדם.' (חגיגה טז. ומקורו באדר"נ פל"ז) הדברים ה'מלאכיים' הם יכולת תעופה מדהימה (במקום אחר מתואר שמלאכים עוברים את העולם כולו בכמה נפנופי כנפיים) וידיעת דברים נסתרים. הדברים ה'אנושיים' הם הזדקקותם למנגנון חילופי החמרים האנושי. העובדה היא שאנשים רגילים, לפי חז"ל, אינם רואים לא מלאכים ולא שדים, כך שגם זו תכונה 'רוחנית' שיש להם
נשלח ב-10/7/2015 13:58
יכולת תעופה או ידיעה זה דבר רוחני? לכאורה מתוארים 6 הבדלים בין מלאכם לבני אדם, והם לא שלבני אדם יש חומר ולמלאכים לא. דברים רוחניים לא אוכלים כי אכילה זה דבר חומרי. זה מצוין כיוון שמלאכים נתפסים כדבר חומרי. כנפיים הן בוודאי דבר חומרי.
נשלח ב-10/7/2015 16:17
המילה 'רוחני' היא מטעה כי אני לא יודע אם חז"ל תפסו את הרעיון בדיוק כמונו. מה שאפשר לראות בברייתא הזו הוא שלמלאכי השרת מיוחסות תכונות 'נעלות' או 'דקות'. יכולת מעוף מסמלת קרבה לשמים וחוסר מוגבלות. קטע שנוסף באדר"נ בסוף הדימויים למלאכי השרת: וי"א אף הופכין פניהם לכל דמות שירצו ורואין ואינם נראין. והברייתא הקודמת באדר"נ: ששה דברים נאמרו בבני אדם: שלשה כבהמה ושלשה כמלאכי השרת שלשה כבהמה: אוכלין ושותין כבהמה פרין ורבין כבהמה ומוציאין רעי כבהמה. שלשה כמלאכי השרת: יש בהן בינה כמלאכי השרת, מהלכין בקומה זקופה כמלאכי השרת, ומספרין בלה"ק כמלאכי השרת.
נשלח ב-10/7/2015 16:53
אני לא חושב שחז"ל דיברו על רוחני, וזה בגלל שכדבריך זו לא הייתה תפיסתם. הכותב הנ"ל כן מדבר על רוחני, מערבב את זה בחז"ל ויוצא סלט.
נשלח ב-10/7/2015 17:33
לא דיברנו בכלל על עצם הנושא - דמותו המרתקת של קטב מרירי. שד שמקורו עוד בתורה, בקללות שבהאזינו 'מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי' הטענה היא ששני אלו (רשף וקטב מרירי) הם שדים מסוכנים. (ומכאן נגד דברי בער שדברים נקי ממאגיה) מעניין מאיפה חז"ל הוציאו את כל התיאורים הססגוניים של דמותו, אבל ראוי לציין שהוא לא נראה כמו מפלצת אלא מין יצור מוזר ומגעיל, דמוי כדור שעיר ומכוסה שריון ועינים, שמזכיר קצת את יצורי האימה של לבקרפט. חז"ל סיפרו שהוא עומד מאחורי אנשים המכים את חבריהם/תלמידיהם ומצרף למכה מהלומה אדירה במוט ברזל. התיאורים שלו נשמעים כל כך לא הגיוניים שכמעט מתבקש לחשוב שהוא משל, כפי שהיינו שמחים לחשוב. אבל אני לא מעז לומר זאת.
