| אמשלום כתב: |  | [אחת אפס לסיינפלד (אא"ס=אלעס איז סאציאלאגיע) מול איד"ג (תשמ"ד=תיאולוגיה שלא מדעת)! או שאולי אהרן רוז פשוט נמצא כעת ב"גיל ההתבגרות" האינטלקטואלי שלו, והוא מורד ב"אבא" רק כדי להרגיש שהוא שונה ממנו :-) ]
|
|
אני נפעם כל פעם מחדש מהשטחיות של המומחים - במרכאות - על החרדיות. כל מומחה תורן זה איזה מתוסכל שלעולם לא ירד לעומק הדבר אחרת לא היה עוזב (אם היה שם) או פשוט היה הופך לחרדי בעצמו. בואו נודה לאמת שאף אחד מהמומחים השטחיים האלה לעולם לא שימש איזה תלמיד חכם\מנהיג קהילה, ק"ו שלא שימשו בספרות הקלסית של היהדות. כלומר יודעים אולי גרסא דינקותא כמו לצטט איזה קצות או את ר' שמואל, ונשארו ממש שם. מה שמטריף אותי כל פעם מחדש, זה לא על המומחים השטחיים האלה (שכל מומחיותם בא כי גרו בצעירותם ליד חרדים או באו כל חייהם עם מצלמה לצלם פשקווילים במאה שערים, לכו להסביר לפרידמן המוזר הזה שאף אחד לא טורח לקרוא אותם. או הרוז הנ"ל הזה מרגיש מומחה כי בצעירותו למד באיזה גן חרדי (כן כן ישיבה גדולה בסוף כל סוף היא גם סוג של גן ילדים מול ההיקף הגדול והעמוק של היהדות, ישיבה סוף כל סוף היא מקום של חינוך ועיצוב ולא מקום שיוצאים משם עם תואר או דוקטורט מקצועי כל שהיא, ככה שאם אתה תלמיד מוכשר שיודע לצטט קצות, אז בסך הכל ילד טוב.)) מה שמטריף אותי הם דווקא המומחים במרכאות במחשבת ישראל, הם שכן עמלים בספרות התורנית כל חייהם, וכותבים מאמרים וספרים וכו' וכו', בכל זאת לא להשיג קמצוץ שבקמצוץ מהי בכלל יהדות מהי בכלל החשיבה הבסיסית של היהדות בכל הדורות ?! אני אתן לכם דוגמא. באתי לבקר את מורי ורבי בירושלים, ואני מספר לו על יהודי אקדמאי שכתב ספר אקדמאי על האבן עזרא ושכדאי לו לראות אותו. אבל רבי מורי מתעקש עמי לומר שאם אין לו שימוש אז כל מחקריו לא שווים את הניר. והאמת כעסתי עליו מאוד למה הוא מזלזל ככה, והוא הרגיש בכעסי והציע לי תרגיל פשוט לעשות, וככה הוא אומר לי: יש לי משפט באבן עזרא שלא מובן לי זה עשרות שנים, ואם הוא יסביר לי את המשפט הזה ?! מובילנא מאניה אבתריה לבי מסותא !! (ביטוי תלמודי שאומרת שראוי היה שאני אשרת אותו כל חיי כלומר יחס של תלמיד לרבו\עבד לאדונו) בעוד הוא מדבר עמי הוא פשוט מתקשר ליהודי הזה ושואל אותו, והאמת היהודי ממש לא ידע להשיב, יותר נכון ביקש שיחזור עליו בעוד כמה ימים. בתכלס זה לא אומר כלום, אבל בכל זאת אתה דורש ממומחה שכותב ספר אקדמאי שלם על חשיבתו של האבן עזרא, שהוא יידע את כל הספרות של האבן עזרא בעל פה שאפי' שנעיר אותו מהשינה הוא ידע להשיב. רבי מורי ניסה לתתן לו כיוון ולהציע את הפשט שלו וההוא פשוט לא זרם עמו כלומר לא ממש הכיר וידע לזרום עם מומחה אמיתי באבן עזרא שזה כמובן רבי מורי. אני אתן עוד דוגמא, שמעתי פעם הרצאה שלימה באקדמיה שהפרופ' טען בלי בושה שבלי לוחות חמורבי לא היינו מבינים למה משה רבינו שבר את הלוחות, בזמן שהמפרשים במקום וגם חז"ל אומרים את אותו תזה מה שהיא הבינה מלוחות חמורבי. כלומר הפרופ' הזה לא טרח אפי' לבדוק מה המפרשים אומרים במקום וכמובן לא טרח לעיין בחז"ל וקבע נחרצות שלא היינו יודעים בלעדי לוחות חמורבי. מאיפה באמת נובע הבורות והשטחיות שלהם ? (גם המומחים במחשבת ישראל וכמובן המומחים בחרדיות במרכאות כמו פרידמן\ברון\רוז וכו') התשובה היחידה היא "שימוש" !!! בקושי בחרדיות עצמה אולי אחד מאלף שימש מכאן הצורך של החרדים באמונת חכמים (= אימון בחכם שכן שימש), אבל לפחות כל חרדי קלסי יודע למה הוא צריך אמונת חכמים, מה שאין כן החוכמולוגים האלה, גם את זה אין להם ולכן הם איפה שהם ומגלים את ערוותם ברבים. אז לא לימוד בישיבות חרדיות (רוז) או לצלם פשקוולים במאה שערים כל שני וחמישי (פרידמן), עושה אותך מומחה בחרדיות וק"ו במחשבת ישראל, גם לא לימוד בספרות הקלסית לא עושה אותך מומחה, (אולי חמור נושא ספרים או כמו התרנגול בבני אדם) יש סגולה אחת ויחידה והיא שימוש תלמידי חכמים וכמובן עמל בתורה יומם ולילה. ואחרי שלמדת ושימשת תלמידי חכמים, אתה מגיע לקושי הבא והיא השפה, כלומר אין שפה שיכולה לקשר בין החרדיות לבין האקדמיה, וככה בנושא מחשבת ישראל. תנסו להפגיש את המומחה מספר אחד בהיסטוריה בפילוסופיה ובמחשבת ישראל (נגיד את שפינוזה) עם החזו"א או עם ר' חיים, האם יש להם שפה כלשהי שהם יכולים לדבר ? לסיום אני רק יאמר משהו לאמשלום היקרה. סוציולוגיה = חברה, וכל חברה סופו להיכחד, כי חברה זה רק אמצעי לפרטים ושהישות\האלוה הזה כבר לא משרת את הפרטים רק להפך ?! אז מתבטלת הישות הדמיונית = החברה !! מה שידוע לכל היא שהיהדות קיימת זה שש אלף שנה (מאדם התבוני הראשון זה שהמציא את חוקי המשפחה = אדם הראשון התנכי) ככה שמכאן תביני שהיהדות היא לא חברה\סוציולוגיה. יש יסודות בסיסיים בתופעה האנושית הזו שנקרא יהודים שלא תיתן לה לעולמים להיכחד, וזה כמובן היהדות ומחשבת ישראל האמיתית שמגיעים אליה אך ורק על ידי שימוש, השורדים הם רק אלה שיש להם אמונת חכמים כלומר בחרו לתת אימון בהם ולא בליצנים האלה לעיל. לסיום אני הצטט לך חז"ל שיש לו (כרגיל כמו כל החז"לים) עמקים עמוקים (עוד ניסיון שלי לדבר בשפה שרוב המומחים לא מבינים, הרי כל שנותי בפורום כאן לא הצלחתי בכך) אולי תביני את עומקם של דברים. בתלמוד הם מקמצנים והנה: תלמוד בבלי מסכת קידושין דף לא עמוד א בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא אנכי ולא יהיה לך, אמרו אומות העולם: לכבוד עצמו הוא דורש, כיון שאמר כבד את אביך ואת אמך, חזרו והודו למאמרות הראשונות. הנה במדרש זה יותר ברור. במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה ח בשעה שנתן הקדוש ברוך הוא תורה לישראל ואמר (שמות כ) אנכי ה' אלהיך אמרו מלכי או"ה זה כמוני אומר אי זה מלך רוצה שיהא אחר מכחיש וכן הקדוש ברוך הוא בשעה שאמר לא יהיה לך אמרו אי זה מלך רוצה שיהיה לו שותף וכן הקדוש ברוך הוא בשעה שאמר לא תשא אמרו אי זה מלך רוצה שיהיו נשבעים בו ומשקרים וכן הקדוש ברוך הוא בשעה שאמר זכור את יום השבת אמרו אי זה מלך רוצה שלא יהיו הבריות מכבדים את יום השביעי (לכו לספר את זה לקפיטליסטים max) אבל בשעה שאמר "כבד" אמרו בנימוסות שלנו כל מי שמכתיב את עצמו סיגרון למלך (כלומר מקבל על עצמו את דגל המדינה\המשטר\המלך max) הוא כופר באבותיו וזה מכריז ואומר כבד את אביך ואת אמך (?!) עמדו מכסאותם והודו לו. ברוח האווירה של חברותא בפורום אני אהיה לך חברותא לכמה דקות ואני אסביר לך את החז"ל הזה. דבר ראשון בעקיפין רואים בחז"ל הזה שאלוהי ישראל הוא לא האל הטרנסצנדנטי = מבחוץ (שהמציא אפלטון) או האל האימננטי = מבפנים, חז"ל רואים כאן באלוה "ישות חברתית" על דרך "אין עיר אלא אלוה". אז מי שמחפש כאן את התורה משמים ואת האל הטרנסצנדנטי, הוא פשוט לא ימצא את זה על פי דעתם, מה כן ימצא בחז"ל הזה ? הוא ימצא ניסיון כושל של משה להפוך את הפרטים היהודים לחברה\ישות ( מעשה העגל בהמשך, ואחר כך דרישת המלכות בזמן שמואל שכשל בהמשך, בקיצור כל יהודי שניסה להפוך את היהודי לחברה\סוציולוגיה ?! פשוט כשל מאותו סיבה העומק שחז"ל אומרים כאן. שפינוזה חשב לומר שליהודי יש מדינה ניידת (בניסיון להסביר את קיומם הנצחית), אבל מעצם המשפט הזה אנו רואים שהוא גם לא ירד להבין את עומקם של דברים ואת החז"ל לעיל). ובכן חז"ל הרי לא קיבלו איש מפי איש מה אומר וחשבו האומות באותו זמן, הם באים בעצם להסביר לנו מהי עומק מעמד הר סיני, ואומרים שלא נטעה לחשוב שמשה בא להקים ישות חברתית חדשה, (אגב המקרא עושה את אותו תרגיל עם סיפור ברית המילה שציפורה עשתה לבנה בכדי להציל את משה, כלומר המקרא מזהירה את משה - ואת כל לומד בכל ההיסטוריה בהמשך הדורות, שאפי' שאתה הולך להקים ישות חברתית כאמצעי לפרט, הפרט הוא העיקר = ברית מילה, בלעדיה ?! אין לך רשות להקים ישות שכזה כי זה לעומק ע"ז של תורה) משה זה משהו אחר לגמרי, הוא מקדש את הפרט ורואה את הישות החברתית רק כאמצעי, והראיה היא כמובן כבד את אביך ואת אימך, בניגוד באומות המשטר\הישות חייבת לשלול ממך את ההורות הרי כל נתיניה שייכים למשטר (הרי גיוס הרווקים והרווקות למען המולך הוא הראיה הפשוטה לכך, ומיהו ההורה העליון במודרנה ? לא המשטר ?! לדברי גיל סיגל, פרופ' למשפטים בקרייה האקדמית אונו וחבר המועצה הלאומית לביואתיקה, "להורים אין בעצם זכות על הילד. הילד אינו קניין שלהם" הם קיבלו מהמדינה (????????????????) את הזכות למלא חובות כלפיו בשל החיבור הביולוגי.) ולכן אין מקום לכבד את אביך ואת אמיך, משה שם את זה כעיקר העיקרים לפני הישות כמו שברית מילה לפני החברה ככה המשפחה האישית שלך עיקר והחברה טפל. בואי נראה מה אומרים פלוסופי האומות המודרניים לגבי חברה, ותביני כמה נכון החז"ל הזה היום בדיוק כמו בזמנם כדי לא לאפשר להם (למשפחה\ליחיד\לאינדיווידואל) להכות שורש ולהקשיח בבידוד הזה, כלומר כדי לא לתת לכוליות להתפרק ולרוח להתנדף, הממשלה צריכה מעת לעת לזעזעם באינטימיות שלהם על ידי מלחמה. על ידי המלחמה היא צריכה לשבש את סדר חייהם ההופך להרגל, להפר את זכותם לעצמאות, כפי שלפרטים, שמתוך השתקעותם בסדר הזה הם מתנתקים מהכוליות ושואפים אל ההיות-עבור-עצמו הבלתי ניתן להפרה ואל הביטחון האישי, צריכה הממשלה, בעבודה הכפויה הזו, לתת להם להרגיש את האדון שלהם, את המוות. (הגל) ובכן, הגל והמודרנה שכבר ב"ה הצליחה להבין שהבסיס החברתי הראשונית היא המשפחה האישית, מבינה את הסתירה בין הישות הדמיונית = חברה, לבין הגרעין הבסיסי שנקרא משפחה, ולכן הגל בלי בושה חושב שצריך לעשות להם את המוות כלומר חייבים להתמיד בתלות הפרטים באדון\בישות אחרת, אין ישות. הנאו ליברלים (שזה ההשקפה הפוסט מודרנית המקובלת היום) כבר יותר מתקרבים להבנת העניין והנה מה שמילטון פרידמן טוען בספרו ואומר: בעיני בן חורין, המדינה היא אוסף של בני אדם ולא ישות שמעל ומעבר להם, הוא רואה את השלטון כאמצעי, כמכשיר, ולא כמי שמעניק חסדים, כאדון או כאל שיש להעריצו ולשרתו בצורה עיוורת. אין הוא מכיר בשאיפה לאומית כלשהי, אלא באשר היא ההסכמה בין השאיפות שלהגשמתן פועלים האזרחים כל אחד לחוד. אין הוא מכיר במטרה לאומית כלשהי, אלא באשר היא ההסכמה לגבי המטרות שלמענן נאבקים האזרחים כל אחד לחוד (קפיטליזם וחירות – מילטון פרידמן). אבל פרידמן ושאר הנאו ליברלים מפקירים את הפרט ליד המקרה = ברירה הטבעית, כלומר מאמצים את חוקי המוסר המסורית בדוגמטיות (ראי חוקת חירות) וחושבים שאפשרי להיות דוגמטי במוסר והערכים ולהשאיר את הפרט ליד המקרה, כלומר עוד לא מבינים שהמקרא היא לא ספר חוקים אלוהית רק דווקא בונה את המוסר והערכים באופן אבולוציונית, כלומר המקרא הוא הסיפור ההיסטורי של האדם הפרט אייך הוא המציא את המוסר והערכים ומתי הם קבילים ונצחיים ומתי הוא נכחד אישית מעולמו. ולכן הנאו ליברל לא יודע שכל קללות התורה בוא תבוא עלינו אם נמשיך להשאיר את הפרט ליד המקרה. מה שבעצם אף הגות של האומות עוד לא הגיעו, הוא כמובן להבין לעומק מה החז"ל לעיל אומרים לנו. הם אומרים לעומק שאין במציאות ישות דמיונית שנקראת חברה, יש אך ורק הפרט (ולחלק הזה הנאו ליברל כבר הגיע) ושרידותו האישית התמידית לנצח (ואת החלק הזה שום אקדמאי לא הבין ולא מבין, אפי' היהודים שביניהם כמו שפינוזה), כלומר אין טעם בפרט הזמני שמת אחרי שבעים שנה, על דרך כל העומד למות כמת דמי, יש טעם ומשמעות חיים עמוקה, בשרידות אישית נצחים + התפתחות התבונה האישית, ולכן יש טעם בכיבוד הורים, יש טעם שההורים לא רוצים לעמול לריק ולהוליד ילד שיבחר להיות הומו ולהיכחד וככה כלפי בת שתבחרי להיות לסבית ולא תוליד בהמשך. אז תביני מכאן שלא התורה אוסרת להיות הומו או לסבית, ההורים הם אלה ודיי בצדק שלא רוצים בכך הרי בשביל מה עמלו להוליד ולגדל אותו ? שוב תראי כאן שלא התורה עושה את היהדות רק הפרט עושה את היהדות, אין מדינה ניידת יהודית כפי שפינוזה חשב מרוב טיפשותו, יש את הפרט שרצונו להיות נצחי ולכן הוא יוצר חיים בשבילו אישית, התורה והמוסר והערכים הם רק אמצעי לכך, והיות שחברה מאז המצאתה (נמרוד ודור הפלגה) חייבת להכחיש את הדבר הבסיסי הזה בכדי להתקיים, ולכן היהודי לעולם לא יכול להיות חלק בישות שכזה ולכן היהודי לעולם לא יכול להיקרא חברה. אז סיינפלד טעה כמו שאר החכמולוגים, אין כאן סוציולוגיה, יש כאן אדם הפרט שרוצה להיות אדם הראשון התנכי העכשווי שרוצה לשרוד אישית לנצח + התפתחות התובנה והמוסר והערכים, זה משמעות חיו של היהודי. חז"ל טוענים שהאומות של פעם הודו (= עמדו מכסאותם והודו לו) כלומר הבינו לעומק את השקפת משה רבינו ואת היהדות, כמה מצער היא שאין אף אחד מהאקדמיה המודרניים שהתחיל להבין את הדבר הזה. בעקיפין אולי כן כלומר יודעים לומר פרט שם וכאן אבל חסר להם את התמונה השלימה שאת זה כאמור מקבלים אך ורק על ידי שימוש ועמל בתורה כל החיים. הנה ראיתי את פרופ' בוזגלו היקר אומר משהו עמוק (כלומר הבין קצת לעומק חלק מהעניין) אומר כך: אידאולוגיות המתחדשות, תמיד לא אהבו את המושג המשפחה. מאפלטון ועד הקיבוץ ועד הציונות, לא אהבו את מושג המשפחה, הם רצו להפריד את קשר הדם בין ההורים והילדים, ואז נוצרה איזה טרגדיה שנהיינו יתומים. (הוא כמובן מדבר על עדות המזרח בלאומניות המתחדשת) אז לצערי אין אדם אקדמאי אחד שמבין בכלל למה יהודי עושה ברית מילה, אין אקדמאי אחד שיכול לרדת לעומקם של דברים, אני מדבר על ההוגים הגדולים כמו שפינוזה או בוזגלו הנ"ל, ק"ו הלייצנים האלה לעיל (רוז ברון פרידמן וכו') שלא שימשו בחייהם בכלום, בקושי גרו ליד חרדים או למדו בגן חרדי,, אייך את רוצה שהם יבינו משהו במשהו שאפי' רוב החרדים לא ממש יודעים ולכן כאמור הצורך באמונת חכמים ?! חזקה על כל חרדי שלבסוף הוא יגיע לכך הרי חוץ מאמונת חכמים יש חובה אישית על כל יהודי ללמוד בעצמו, אבל הליצניים האלה לעיל ?! הם לעולם לא ידעו כלום אפי' מה שהם בעצמם אומרים, הרי ראי את ההבדל בין מה שכתב רוז בתחילה ובין מה שכתב עכשיו. זה פשוט קלסיקה של בורים, הכל אצלם עניין של מצב רוח רגעי, שום תוכן ושום עמקות, רק ביבים, זה מה שאני רואה במאמרים של הליצניים האלה. נסיים עם תפילה: אתה חונן לאדם דעת, מי ייתן שתיתן לנו חכמה בינה ודעת אמן ואמן,,,,,
תוקן על ידי maxmen ב- 26/08/2015 13:16:41
|
|