אשכול הקישורים לכתבות/מובאות [ה]

ודבריו בזה צריכין עיון גדול מהיכן יצא לו לרבינו ז"ל השורש הזה, כי אף על פי שהשורש הזה יקר הערך מאד, אם קבלה היא נקבל אותה בסבר פנים יפות ואם לדין יש תשובה 

מכלל מה שאמרנו יתבאר שאי אפשר שתשתנה התורה האלהית בשלשה העקרים הכוללים שכתבנו, (אז דבר ראשון את התורה שלו עצמו (של בעל העיקרים) אי אפשר לשנות לעולמים max) וזה כי בשמיעת אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה נתאמת להם מציאות תורה מן השמים עם מציאות השם המצוה, ושהוא משגיח ומעניש לעוברי רצונו ומשלם שכר טוב ליראיו להוציאם מעבדות לחרות, כאשר ראו במה שעשה למצרים להענישם ובמה שעשה להם להוציאם, וזהו אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים (שמות כ' ב'), שנתבאר להם מזה עוצם ההשגחה, עד שאין ראוי לעבוד לזולתו ואפילו על דרך אמצעיים, וכל זה נכלל בלשון לא יהיה לך אלהים אחרים על פני כמו שכתבנו, ונתברר אם כן מה שכתבנו בפרק חמשה ועשרים מן המאמר הראשון כי השנוי בין הדתות האלהיות לא יבא בעקרים הכוללים. ואולם מה שצריך באור הוא אם שאר המצות שבאו בתורת משה אפשר שישתנו על ידי נביא אם לאו.

וזה כי כמו שאמרנו שיש הבדל בין אנכי ולא יהיה לך לזולתם משאר הדברות, לפי שאלו נאמרו מפי השם בלי אמצעות משה ואלו אף על פי ששמעום מפי השם נתבארו על ידי משה, כך יש לומר שיש הבדל בין עשרת הדברות לזולתם מן המצות, אחר שעשרת הדברות שמעום מפי השם וזולתם מן המצות נצטוו בהם על ידי משה, ואחר שבנשאר מן עשרת הדברות זולת אנכי ולא יהיה לך הנביא רשאי לשנותם בהוראת שעה כמו שאמרנו, כך אפשר שיהיה הנביא רשאי לשנות שאר המצות אפילו שלא בהוראת שעה, ומזה הטעם הוא שבטלו בבית שני מנין החדשים מניסן על פי ירמיה כמו שכתבנו.

ולכן נסגור את הפינה הזאת ונאמר שתלמיד היקר צדק לפחות לגבי זה.

לגבי שאר התורה והמצוות, בעל העיקרים מתפלסף ומביא גם חז"ל לראיה שזה יכול לקראות. והנה החז"ל 

אז בואו ספרן היקר, ונסכם את עיקר דבריו בהסבר פשוט.
יש לו בעיה רצינית, מצד אחד בלי התורה אין כלום אפי' השלושה העיקרים שלו, ואם כך הוא חייב מצד זה לומר שבזה לא תהיה שינוי לעולמים ולכן תלמיד צודק.
אם ככה למה הוא עושה הבדל בין זה לבין שאר המצוות ? הסיבה היא, הרי התורה משתנת והאלוהים בעצמו משנה אותה הרי יש את תורת אדם הראשון שאסור לאכול בעלי חיים ותורת נח שמותר לאכול הכל ותורת משה שמותר לאכול רק טהורות (ויש עוד אלפי דוגמאות של שינוי התורה על ידי האלהים בעצמו ועל ידי נביאים),  ולכן הוא מתפלסף ומתווכח עם הרמב"ם, אבל בסוף פסוק אין לו ברירה והוא מסכים לרמב"ם ואומר שזה אמונה אמיתית (ראה בספרו מה ההבדל בין אמונה לעיקר) ואומר שאין לנו עסק בנסתרות.

השאלה כמובן מה הפריע לו שאין לו פתאום עסק בנסתרות ? (המושג אין לנו עסק בנסתרות בחז"ל = העיקרון ההפרכה של פופר) למה הכניס את עצמו לפולמוס שאין לו דרך חזרה כלומר, אם אפשר שהאלוהים יבוא שוב אז אפשר גם שיספר שיש לו אישה רק לא גילה אותה משום צניעות כי היא מאוד יפה ויכולה להכשיל את כולנו בעוון קרי בלילה. ככה שאם האלוהים עצמו יבוא לספר שיש לו שותפה לבריאה, אז נקבל את דבריו ? ואם כן מה הוא רוצה מהנוצרים ?

שוב, אם אתה מעמיד את כל התורה כולה על דבריו של האלוהים בפומבי ואימות השליח בפומבי, אז אתה חייב לתת לו את האפשרות לחזור שוב ובצדק הרי מי מונע ממנו, אז נוכל באיזה יום להיוודע שיש לאלוהים אישה או אולי הוא הומו ויש לו חבר שותף.
ולכן בעל העיקרים חייב אבל חייב לשלול את האפשרות שתשתנה השלושה העיקרים שלו כלומר האלוהים מוגבל בעניין הזה לומר לנו שיש לו שותפה\שותף. ואיפה השלושה העיקרים ? בתורה !! ואז אם אפשר לשנות את התורה אז אפשר גם לשנות את סיפור המעמד ולא לספר אותו כלל ואז מה ? או בכלל לספר שהוא אמר שיש לו כן שותפה\שותף רח"ל.
ולכן הוא חייב להסכים עם הרמב"ם ולסיים את הנושא עם תורת כהנים וכן יראה מלשון רבותינו ז"ל בתורת כהנים, אמרו אלה המצות, מלמד שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה, אשר צוה ה' את משה, כדאי השליח לשולחו, הרי שתלו נצחיות התורה והמצות בשליחות השליח, וזה מה שרצינו לבאר

כלומר חז"ל תלוי את נצחיות התורה והמצוות בשליחות השליח ולא רק נצחיות שלושה העיקרים שנאמרו על ידי האלוהים בעצמו. כלומר גם כל התורה והמצוות הם נצחיים.

לסיכום כל הנושא אני אמר כמה מילים.

טעות היה גם מצד הרמב"ם וגם מצד בעל העיקרים לנסות לעשות בכלל עיקרים ולהעמיד את כל היהדות והתורה על מעמד שכזה.
אייך לא שמו לב שהתורה עושה תרגיל להראות לנו שמעמד כזה לא צולח ולא צלח הרי משום כך היא מספרת לנו את מעשה העגל לומר שטריק כזה לא עובד אפי לא לארבעים יום.
הצדוקים העמידו את כל התורה והיהדות על כך ושמו את עשרת הדיברות בתפילין, וחז"ל נלחמו נגדם מאותו סיבה שאין היהדות עומדת על טריקים שכאלה, היהדות והתורה עומדת מכוח עצמו והוא לא צריך טריקים דביליים שכאלו, שישו הנוצרי הקדיח תבשילו ברבים, כלומר חזר על אותו טעות של משה (יותר נכון של האלוהים הרי הוא התחרט על כך כפי מליצת חז"ל) ודי הצליח הפעם יחד עם הרומים לכפות את דתו, ואחריו מוחמד, אז כל ההוגים שלנו נכנסו בכפיה לפולמוס הזה.
הראיה שזאת היית בכפיה, תראה את בעל העיקרים בעצמו שקובע בתחילת הספר שכל הספר מניח מראש שהשכל האנושית לא מספיקה ולכן חייבים שכל אלוהית ובזה מסכימים לדעתו כל בן אנוש ככה שלהוגים שלנו ממש לא היית ברירה אלה להיכנס לתוך זה, כי בהיות שכל בני אנוש מסכימים עקרונית לדת שהיא חייבת להיות אלוהית ולא אנושית אז איזה מהדתות הנכונה  ? ומשום כך צריך עיקרים וכו' (ראה את ההקדמה שלו)
כלומר כל הספר בנויה על התזה ההתחלתית הזה שהאלוהים חייב לבוא ולדבר. ואז לא מספיק שהוא מדבר עם נביא הוא חייב להאמת את דיבורו עם הנביא בפומבי, והוא כמעט בטוח שהאלוהים לא יאמת דווקא את הנצרות ח"ו, אבל הוא לא ממש בטוח בכך ולכן הוא אומר שזה אמונה אמיתית שהאלוהים לא יבוא שוב להאמת משהו.
ולכן כמו התורה עצמה מסנדלת אותו כלפי ע"ז, ככה בעל העיקרים מסנדל אותו לגבי עיקריו הוא.

בקיצור כל העיסוק בנושא הזה היית כפייתית, ולכן אין לנו עסק בהם, רוב גדולי ישראל לא עסקו בהם. שמעתי שהחפץ חיים ראה את בנו מעיין במורה, אז הוא שאל אותו האם יש לו בעיות כי למי שאין לו בעיות ומבין את התורה, לא צריך את המורה.
התורה עומד מכוח עצמו, כי היא שכלו של האדם הנבון שזה בעצם כבוד קונו של האלוהים, כמו שהרמב"ם אומר בחגיגה שכבוד קונו זה שכלו של אדם, ולכן רק לייצניים מעמידים את התורה על חייזר שירד משמים, ואז מסתבכים עם שאלות פילוסופיות ולוגיות כמו הרמב"ם ובעל העיקרים.
אנחנו חייבים להבין שעד שישו קידח את תבשילו, כולם הבינו את התורה מתוך עצמו, מאז השקר הזה, בני אנוש נכנסו לחושך ארוך וכל טיפש יכול היה לדבר בשם החייזר, אם זה הנצרות ואם זה מוחמד ואם זה שאר עמי הארצות אצלינו, ולכן אם ניתן לחיזר לחזור שוב, אז הוא יחזור ויחזור כל הזמן, מכאן נצרכו הרמב"ם ובעל העיקרים למנוע את הדבר הדבילי הזה.