|
|
| נשלח ב-12/1/2016 13:28 |
 |
| |
איך השאלה הזאת קשורה למה שציטטתי? הרי הדגשתי בשחור עז את השורה שהתכוונתי אליה.
ולשאלתך: זה ברור מאליו שמי שחפץ בכך שיחזור לחיק היהדות הנורמלית.לא החרדית.
ולגבי עוד נקודה שכתב אילן שיינפלד :הוא לא מדמיין לעצמו ,כהומוסקסואל ,איזה מזל גדול היה לו שהוא נולד למשפחה חילונית. והוא גם לא מדמיין לעצמו,איך,אותם כתבים חתומים, שהוא מצטער שלא קרא, היו מבאסים את נשמתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2016 13:47 |
|
| |
כנראה לא הבנת מה שציטטת. כך חשבתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2016 15:22 |
|
| |
מה בדיוק היה שם להבין ? הדברים היו ברורים לילד בן שש. אדרבא תפרט מה שאתה הבנת ואני לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2016 16:21 |
|
| |
את הדגשת את המשפט שהבאת כנראה כי הוא אומר משהו רע על היהדות האורתודקסית, וזה מאוד משמח אותך בלי קשר לכלום. אבל היה גם תוכן למשפט. המשפט הזה אומר מבקר את היהדות האורתודוקסית על כך שהיא לא מקבלת את האנוסים. כמובן שאם אתה לא מסכים עם הצורך לקבל את האנוסים, אין לך מה להסכים עם המשפט. משום מה אתה הסכמת עם המשפט למרות שלא ממש הבנת מה הוא אומר (אם בכלל קראת). אני מתאר לעצמי שאם היהדות האורתודקסית תואשם בזה שהיא לא מספיק נאצית, תשמח להביא לנו את המשפט המודגש שאומר כמה היא רעה. העניין הוא שאנשים הגיעו לכאן כדי לחשוב על דברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2016 17:49 |
|
| |
יש
אף אני הייתי עשוי להעתיק פיסקה שלמה, כדי לסבר את האוזן לגבי המשפט המודגש, שבאופן מסוייג אני מסכים איתו.
אם נראה את דבריו כמתייחסים לצד העצכחי של העניין, אפשר להבין את דבריו בשתי צורות:
א. הוא אומר "אינני מאמין בדת, אבל אילו היהדות כיום הייתה עצכחית, היה משתלם להצטרף אליה".
לזה אינני מסכים, מאחר ואני מאמין בדת. אבל עדיין יש כאן תוכחה מרומזת.
ב. הוא אומר: "לו הייתי דתי, הייתי נאלץ להיות עצכחי" - מה שקראו כאן "אנוסי התבונה". ולפיכך - להית דתי הוא בעיניו דבר שאיננו משתלם.
זה דבר שרק באופן מסוייג אני מסכים איתו - מבחינת זה שראוי להיות עצכחי, אמנם אני מאמין שבסופו של דבר עדיין ראוי לשמור על מסגרת דתית.
גם אם הוא כלל לא התכוון לעניין העצכחיות, הרי שאני מרשה לעצמי להוציא את הציטוט מתוך דבריו, ולשכתב אותו בתוך טקסט משלי, שבו הפירוש יהיה כפי שמתאים לאמונותיי.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2016 07:54 |
|
| |
יומן המטופלים של הרב כדורי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2016 16:27 |
|
| |
הבינוניות החרדית ניצחה
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2016 07:58 |
|
| |
נבאת לוקח עובדה שיש בה "משהו" עוטף אותה בעובדות שקריות ועושה ממנה הבעיה היסודית של הצבור החרדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2016 09:03 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2016 22:56 |
|
| |
כולם אומרים לי שנאבת גאון וכל פוסט שלו מוכיח לי ההפך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2016 09:45 |
|
| |
(לתמונה הנ"ל)
"חייבים להבדיל בין שני סוגי חרדים מודרנים:
מצד אחד -
אלה האידיאליסטים - המאמינים בכל ליבם שדרך של תורה עם דרך ארץ היא הרצויה לאלוהים (בנוגע אליהם לפחות),
מעריכים השכלה, אמנות, אסתטיקה, מאמינים ביותר מעורבות ואיכפתיות עם כלל העם וכלל האנושות, ועם זאת -
מכבדים את גדולי התורה, מתבדלים מהתרבות החילונית הבליינית, וגאים בשמירת הדת.
שפתם נקיה, נפשם עדינה, אנושיות במיטבה.
ומצד שני -
אלה החומרניים, הנחיתיים - אלה שה"מודרנה" שלהם מתבטאת בעיקר בתרבות חילונית, באוכל, בטיולים, באופנה.
ה"תורה עם דרך ארץ" משמשת יותר כתירוץ, ולא כאידיאולוגיה עמוקה.
ה"השכלה" היא יותר בשביל קריירה, ופחות בשביל פרנסה, הערכה לחכמה בכלל אין.
ה"אסתטיקה" היא יותר פוזה, ולא מתוך נקיון הנפש ועדינותה.
אין להם מעורבות עם הכלל, והם יותר עסוקים בתענוגותיהם האישיים.
לגדולי תורה הם בזים, את החילונים הם מעריצים, ובכיפה שעל ראשם הם בושים.
דיבורם בוטה ורחובי, נפשם גסה, והבהמיות זועקת מהם.
הבדל תהומי"
('ברוקלינאי' בח"ח)
תוקן על ידי ספרן ב- 15/01/2016 09:47:08
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2016 19:19 |
|
| |
יש יהדות בלי מדעי היהדות
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2016 19:36 |
|
| |
האבחנה של הרב מיכי בין יצירה למחקר הינה חילוק מודרני שאיננו בהכרח נכון לכל התקופות. אדרבא היו זמנים בהם מחקר היה כלול ביצירה. לדוגמא, הרבה מהיוצרים הגדולים של תקופת הרנסנס היו גם חוקרים. עוד דוגמא, גדולי חוקרי השירה שבתקופה הרומנטית היו גם משוררים. האם הרמב"ם או רס"ג, כיסוד של מחשבת ישראל, לא היו הן יוצרים והן חוקרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2016 20:11 |
|
| |
הוא חילק בין מחקר ליצירה, לא בין חוקרים ליוצרים. יש הבדל בין נגר לנפח, אבל אדם אחד יכול להיות גם נגר וגם פסל.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2016 20:52 |
|
| |
כמו תמיד שווה לקרוא אותו.
במדעי היהדות יש בעיה כי 'היהדות' היא עצמה 'מדע', כלומר תחום שעוסק בידע וניתוח שלו. כך שפעמים רבות מאמר יכול להיות מחקרי והלכתי בו זמנית.
הדוגמה שהוא הביא מפוסקים מסדר שני לא נכונה. הוא יכול לא לתמוך בהם אבל עדיין הם פוסקים שנמצאים על המגרש לא פחות ממנו. ההבדל היסודי ביניהם לחוקרים הוא שהם מכוונים לפסוק, גם אם במתודות שלא זכו להכשר הרב מיכי, בעוד חוקרים מכוונים לידע תיאורטי על מקצוע הפסיקה.
בלימוד טהור העניין מיטשטש עוד יותר, אבל ההגדרה עדיין קיימת.
|
|
|
|
|
