בקצרה ובתמצות: רגש - מהותו ואופיו זה שככל שמתעסקים אתו יותר, הוא אקטיבי יותר וככל שפחות, הוא פסיבי יותר. וכבר המשילו המושלים את זה לפרח - ככל שמשקים אותו יותר הוא פורח יותר, וככל שפחות הוא נובל.
זה הבסיס של הכל. מכאן והלאה זה משתנה אצל כל זוג וזוג. לכל זוג וזוג יש את הדברים שמרגשים, שעושים קרבה/חיבור/משיכה וכו'. לכל זוג יש את הדברים שגורמים הנאה ותחושת ביחד. החכמה היא לעולם לא להפסיק לעשות את אותם דברים, לעולם לא להרפות ידיים ולהיכנע לתסמונת השגרה.
הסיבה העיקרית לתחושת השעמום, וחוסר החיות נובעת מהשגרה, מזה שכל אחד עסוק בחיים שלו, כל אחד בעצם שורד לבד את המלחמה היום יומית, באותו רגע שהם יחזרו להיות ביחד ב-הכל, שהם יחיו בשותפות, ממילא הרגש ימשיך לפעפע בתוספת ההשקעה הספציפית בכלל זה יהיה כפתור ופרח..
איך אמר הרב אברמסקי זצוק"ל: "גם אחרי עשר שנים אפשר לעשות שנה ראשונה"...
|
|
