לאקי גירל...:)

זה היה ביום ראשון סטנדרטי ....

ישבתי לי בבית קפה נחמד בעיר וחיכיתי בקוצר רוח לחברה שלא פגשתי יובלות...

בגלל שאוהבת אני את הבוקר...החלטתי לערוך את הפגישה בשעה מוקדמת....

ישבתי לי בשולחן צדדי לייד החלון...מדפדפת באיייפוני בחדשות הבוקר הזה...

שני שולחנות לפני... יושבת בחורה נחמדת....בשנות העשרים המאוחרות לחייה...

שערה נפוח מהפן שעשתה לפני שבעס...יושבת ומשחקת בשקיות הסוכר ומפרקת אותן לחתיכות...

רגלייה לא מפסיקות לדפוק על רצפת החדר...הסוודר שהיה כרוך על כתפייה כבר נפל ממזמן...אך משום מה

לא הרגישה צורך להרים אותו...התיק המהודר של לואי ויטון זרוק לו על הרצפה...

וכל עשר שניות עגולות לוקחת את אייפונה ביידה...ומכוונת את המצלמה הקדמית על פניה...

כדי לבדוק אם לא השתנו בעשר שניות האחרונות...או שמה נמרח האודם האדום אדום הזה...

(מאתיים פעמים הסתכלת במראה ולא שמת לב שמרוח לך האיירליין?????)

מלצר חביב...שלא יודע נימוסים מה הם...ניגש איליה במבטא ארסוואתי מובההק...

"גיברת...רוצה להזמין משו? או באת לפרק לנו ת"סוכר ?, היא כמובן כאילו התעוררה מחלום...

אומרת לו "אסקיוז מי?" מייד הבנתי שהעברית לא שגורה חלק בפייה...ושניה לפני שהמלצר התעצבן...

קמתי והצעתי את עזרתי..שאלתי אותה אם תרצה להזמין משו...היא כמובן בחיוך ענק שחושף שיניים 

מרושתות קוביות עונה "אווו יאאסססס! האהאהא....."  והתחילה להגיד למלצר המסכן באנגלית קולחת

את כל התפריט שליבה חשק....המלצר עונה "עיברית גיברת עיברית..."  אני כמובן תרגמתי את הנאמר לארס הצעצוע

בן השבע עשרה ושחררתיו לנפשו...חייכתי קלות לגברת...וחזרתי לשולחני...שניה אחרכך ניגשת אלי

אותה הגברת הנחמדה ומודה לי על העזרה בחיוך ענק ובלי התראה מוקדמת מתיישבת בשולחני 

ומתחילה לפטפט איתי על דא ועל הא.... סיפרה לי שהעברית קשה לה והיא רק שלוש חודשים בארץ יזראל

והיא לומדת עברית באולפנה...(כמובן שחזרה לשולחנה לקחה את התיק והוציאה ממנו מחברת עבה 

והתחילה לקרא את המילים שלמדה ...שששלללוווםםם..... אאחחחתתת.... שתתתיייםםם...ליללההה טוובבההה...)

והיא אוהבת את ירושליים והיא הייתה בכותל...ואמא קנתה לה דירה בירושליים...ואיך היא שמחה שאני מבינה

אותה כי אין לה הרבה עם מי לדבר ...אני מגניבה חיוך וישר סוגרת....כי היא כמובן המשיכה לספר

לי על המשפחה שלה בקליפורנייה ועל ארבע מכוניות של אבא שלה ועל שיש לה גינה משלה....

(ידעתי! הלואי ויטון אמיתי! וגם נעלי UGG שהיא לבשה... פייי איזו מליאנית...) 

אבל היא באה לארץ כי הרב שלה הכיר לה מישהוא צדיק והיא רוצה להתחתן ולגור בארץ יזראל ולהביא שמונה עשרה

ילדים....והיא במקרה עכשיו מחכה לו לפגישה....והוא כזה צדיק ויודע לקרא את התהילים ולומד בישיבה כלשהיא

והיא הכי אוהבת ישראלים כי הם "MANS"  והיא אוהבת יופי יזראלי...והיא מאד רוצה אותו אבל לא יודעת עם הוא רוצה 

אותה.... בדמיוני לפי תיאורה דמיינתי לי גבר נאה עד מאד חתיכי מסודר ...ישראלי צבר...גבוהה ומרשים...

והיא לא יודעת איך להגיד לו שהיא רוצה אותו.....אבל היא הייתה בכותל ויהיה טוב...

סופסוף ההזמנה שלה הגיעה והיא חזרה לשולחן והתחילה לנבור בסלט..לא לפני שהזמינה אותי לאכול יחד איתה...

כמובן בנימוס סירבתי...אבל דקה אחרכך ניגש אלי המלצר עם קפה מהביל מתנה ממנה...

ופתאום...זה קרה...נכנס למקום בחור שמנמן וחמוד...ציציותיו שהיו פעם..אבל ממש פעם..לבנות..והיום הם צהוב\אפור..

כיפתו הסרוגה כאילו נאבדת ביער התלתלים שלו...מכנסיו הלבנות מקומטות...כאילו מישו ישב והתאמץ לקמטם...

לולא ה"HIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIII" הענק שיצא מגרונה של הגברת... הייתי חושבת שאותו מסכן נכנס

לבקש סנדוויץ" מתנה...או לפחות כמה שקלים לאוטובוס.... הוא כמובן ניגש אליה בחיוך ענק ובפרצופים מצחיקים..

והיא כביכול מתגלגלת מצחוק...מכל פרצוף שהוא עושה....התיישב ליידה והתחילו לדבר בקול רם ובהתלהבות 

של ילדים בני שלוש... היא כמובן הזמינה לו את כל טוב מצריים...והוא בזמן זה שואל לשלומה..ואיך היא מרגישה

ומה היא עשתה ...ואיך היה בכותל...והיא כמעט עפפפהה שם......הסתכלה עליו בעיניים עם אישונים בצורת לב...

ואז לקח חתיכה מהעוגה שלו בכפית ונתן לה לטעום...והוא שואל "טעיםם נכון..??" (חחח אפשר לחשוב אתה הכנת)

והיא זועקת ממממממממממממממממממממ......בתענוג.. 

כמובן שאז חברתי סופסוף החליטה להגיח לה.... וישבנו לנו ופטפטנו...

אחרי כמה דקות הופיעה הגברת נפרדה ממני ...החלפנו מספרים....צחקקנו ניהיה בקשר...

האדון בא ועזר לה ללבוש את המעיל והיא עושה לי בעיניים..."איזה גנטלמן..."..ויצאו לדרכם...


כמובן שהזוג המצחיק פרח מזכרוני... 


אבל...היום בבוקר...אייפוני מצלצל...מייד בהלו הראשון זיהיתי אותה...

היא באה לבשר ....שהיא מתארסת...והיא מזמינה אותי...והיא דה לאקי גירל אין דה וורלד....

ושאני חייבת לבוא....לארוסין שיערכו באולם...שבן ישיבה רגיל לא היה מתבייש להתחתן שם...


בקיצור....סיפור סינדרלה...רק בנהפוך הוא....:) 

יש סיכוי לכולללללללללללללללםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!

_________________

אל תחכו לנסיך על סוס לבן...אתם תפסידו את ההוא על הפרארי....

חמוווד:)