| נשלח ב-26/2/2013 23:45 |
|
| |
שתי הלכות ליום :)
"אין משפחה בעולם שלומדים לפי הסדר של שתי הלכות ליום, שלא ראו איזו שהיא ישועה בענייניהם" חשבתי שאולי זה יהיה נחמד אם נלמד כולנו 2 הלכות כל יום (אף אחד לא חייב...)
אני אשתדל בע"ה בכל יום להוסיף לכאן 2 הלכות, כולם מוזמנים להיכנס ולקרוא... ללמוד הלכה למעשה בע"ה...
אחד הדברים הקשים בדורינו הוא "שמירת הלשון".
ובזה נתחיל.
(בחרתי במהדורה הפשוטה של הח"ח..)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2013 23:46 |
|
| |
ב"ה
ט"ז אדר.
א. לומר על הזולת כי הוא איש עני.
אין לספר על אדם כי הוא עני וחסר אמצעים. דבר זה יכול לגרום לו נזק או קשיים, כגון אם ירצה לקנות באשראי ויסרבו לו בשל כך. מובן שדין זה תלוי במצבים שונים. לפעמים גורמים לאדם נזק דווקא כשאומרים עליו שהוא אינו עני. לדוגמא, האומר על נצרך, המתפרנס מן הצדקה או מקבץ נדבות, שהוא אינו עני, עלול לגרום בדבריו שאנשים ימנעו מלתמוך בו.
ב. דיבורים הנחשבים לשון-הרע בנסיבות מסויימות.
לשון הרע הוא לפעמים דבר יחסי. ישנם ביטויים האמורים להשתמע כדברי שבח על אדם אחד, בעוד כשהם נאמרים על אדם אחר הם משתמעים כדברי גנאי. מובן, על כן, כי הקביעה אם הדברים הם לשון-הרע אם לאו, תלויה באיש שעליו דיברו.
המדבר לשון-הרע אינו יכול לתרץ עצמו בטענה: " לי לא היה אכפת אם מישהו היה אומר אותם דברים עלי", או "אני גם כן הייתי עושה אותו מעשה". אם לגבי האיש שעליו דיבר דבר הם דברי גנאי, דבריו נחשבים לשוה"ר.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2013 00:08 |
|
| |
וואייי תותיייי אין עליך!!!!!
מעולה:)
ה' יברך אותך.. כל הברכות:)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2013 00:49 |
|
| |
עלי והצליחי תותי! בעז"ה שנראה כולנו ישועות!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2013 01:48 |
|
| |
אפשר להרשם פה לקבל במייל/פייס/טוויטר/וואטאבר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2013 01:58 |
|
| |
יוזמה מבורכת, שהזכות תעמוד לך ולכולנו..
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2013 12:01 |
|
| |
נו נו......
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2013 12:32 |
|
| |
ב"ה. י"ז אדר
א. לשון-הרע אודות רכושו וסחורתו של הזולת.
כשם שאסור להוציא דיבה על הזולת כן אסור לדבר בגנות חפציו. האומר, למשל, כי סחורתו של חברו היא מאיכות גרועה, עובר על איסור לשון-הרע. תופעה זו נפוצה מאד בין סוחרים וחנוונים מתחרים, שאחד מגנה את סחורתו של חברו או מפחית בערכה. עם זאת, רשאי אדם לומר דברים אלו כאשר מטרתו היחידה היא למנוע רמאות והפסד, וזאת לפי התנאים המוזכרים בהלכות רכילות.
ב. שני אנשים או יותר המספרים אותם דברי לשון-הרע.
כשם שהיחיד אינו רשאי לדבר לשון הרע על הזולת, כך אסור לשנים יחד לדבר בגנות הזולת. ולא עוד, אלא גדול עוונם יותר, משום שהשומעים מקבלים ביתר אמון דברים הנאמרים מפי אנשים רבים, וכתוצאה מכך מושפל האיש, שמדברים בגנותו, הרבה יותר. בדין זה אין כל הבדל אם השניים סיפרו יחדו את הלשון הרע או שעשו זאת בזה אחר זה. בכל מקרה גם השני אשם בעון לשון הרע, אף אם לא הוסיף דבר על דברי הראשון ולמרות שהשומעים יודעים את הדברים כבר מפי הראשון. יתר על כן, אף שאמרנו כי לשון הרע מפי שנים פוגעת יותר ולכן היא גם חמורה יותר, יש לצין כי גם אם דברי השני אינם גורמים כלל נזק נוסף, גם אז נחשבים דבריו לשון הרע. התורה אסרה לדבר בגנות הזולת אפילו אם דברי הגנאי אינם גורמים נזק.
(עוד יש להוסיף , כי מה שאסור לשנים לספר לאחרים, אין הם רשאים לשוחח על כך גם בינם לבין עצמם על אף ששניהם יודעים את הדברים ואין האחד מוסיף לשני כל פרט חדש- ברוב המקרים יש להניח שבכל זאת יתווספו דברי גנאי.)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2013 15:49 |
|
| |
סחטיקה תותי...
הגיעה הזמן לפנות פה מקום לחדשים...
_________________
אל תחכו לנסיך על סוס לבן...אתם תפסידו את ההוא על הפרארי....
תנו חיוך...אכלתם אותה!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2013 19:51 |
|
| |
תותי הרעיון מבורך!!
ולמי ששאל מה זה קשור לשידוכים אז גם בצד הפרקטי זה התקופה שאנחנו מבררים מדברים עם כולם על כולם ולא יזיק לדעת את ההלכות ולנסות לפעול ע״פ זה
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2013 02:04 |
|
| |
תודה על העידכון של היום , קראתי ומקווה ליישם..
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2013 20:59 |
|
| |
ב"ה
י"ח אדר.
א. שמיעת לשון-הרע.
התורה אוסרת לשמוע לשוה"ר. המקשיב לדברי גנאי שמספרים על הזולת, אף אם בליבו אינו מאמין לדברים, עובר על איסור שמיעת לשוה"ר.
ראוי לכל אדם להיזהר תמיד משמיעת סיפור המתחיל במשפט כמו "שמע, יש לי משהו מצחיק לספר לך על פלוני". סיפור כזה יכיל, בדרך כלל, לשוה"ר.
ב. קבלת לשון-הרע.
המקבל לשון הרע-- כלומר, המאמין בליבו לדברי הגנאי שסיפרו לו על הזולת-- עובר על איסור תורה.
מי שמסיבות שונות שמע לשוה"ר או נאלץ לשמוע נגד רצונו, אסור לו לקבל את הסיפור ולהאמין בו. כמו כן אין הוא רשאי לשנות דעתו לרעה, ולו אף במשהו, על האיש שעליו שמע דברי גנאי. אם יקבל את דברי הגנאי ויאמין בהם, יעבר על איסור קבלת לשון הרע, גם אם לא יאמר בפירוש שהוא מסכים ומאמין לדבריו.
השומע לשון הרע ואומר למספר כי הוא מסכים עם דבריו, עובר לא רק על איסור קבלת לשוה"ר, אלא גם על איסור דבור לשון הרע-- בהסכמתו לדברי הגנאי נחשב לו הדבר כאילו הוא עצמו דבר לשון הרע. דין זה אמור אף אם המספר והשומע נמצאים לבדם והשומע מגלה את הסכמתו אך בפני המספר, גם אז עובר השומע על שני האיסורים הללו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2013 14:30 |
|
| |
ב''ה י''ט אדר. א. קבלת העובדות שבסיפור בלא משמעותן הרעה. לא בכל מקרה אסור לשומע להאמין ללשון הרע. יש ואדם שומע על מעשה רע שעשה הזולת ולדעתו אפשר לפרש את המעשה באופן לא שלילי ולצדד בזכות האיש. במקרה כזה מותר לו לקבל את העובדות כאמת, ויחד עם זאת עליו להאמין כי צדדי הזכות הם נכונים. להלן מספר דוגמאות, כיצד עובדות נכונות של מעשה מסוים אין משמעותם בהכרח רעה: א. בנסיבות טבתנאים שבהן נעשה המעשה הוא היה מותר. ב. המעשה נעשה באונס. ג. האיש לא ידע כי המעשה אסור. ד. צוטטו דברים רעים מפי האיש, אך ייתכן שדבריו הוצאו מהקשרם. אם אין אפשרות לצדדים בזכותו של האיש, ליב השומע לדחות לגמרי את דברי הלשון הרע ולא להאמין בהם כלל. -- עליו להניח כי המספר טועה או משקר לפחות בפרט קטן המשנה את משמעות העניין. ב. שמיעת לשון הרע במקום שהדבר נחוץ. אדם רשאי לשמוע לשון הרע על חברו, אם ידיעת הדברים נחוצה לו לתכלית מעשית הנוגעת לו (כגון: שהוא חפץ לעשות עם האיש שותפות עסקית או להשתדך עמו), אולם עליו לזכור כי אסור לו לקבל את דברי הגנאי שהוא שומע כאמת מוחלטת. הוא רשאי רק לחשוש לדברים ולנהוג בזהירות ובחשד כלפי האיש במה שנוגע לעניינו. כמו כן רשאי אדם לשמוע דברי גנאי על חברו (כגון, שמספרים עליו שעשה מעשים רעים), אם מטרתו היא להוכיח אותו על מעשיו הרעים ולהשפיע עליו שישוב מחטאו. גם כאן יש להדגיש כי אל לו לקבל את דברי הגנאי נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2013 21:55 |
|
| |
ב''ה כ' אדר א. הגבלה לדין האמור בסעיף הקודם. ההתר לשמוע לשון הרע כשהדבר דרוש לתכלית מועילה אמור אך ורק אם קיים אחד משני התנאים הבאים: 1. המספר מתכוון גם הוא לשם התועלת ולא מחמת שנאה אישית. אם אין כוונתו לתועלת ודבריו נובעים משנאה, עובר השומע על הלאו ''לפני עיור לא תתן מכשול'', משום שהוא מכשיל את המספר בעון לשון הרע. 2. המספר התחיל את השיחה בפני אחרים עוד קודם שהוא הצטרף אליהם. מאחר והוא אינו הגורם לדברי הלשון הרע, מותר לו לשמוע את הפרטים הנחוצים לו אף אם המספר אינו מתכוון בדבריו לשם תועלת. ב. כיצד תנהג כשחברך רוצה לספר לך בגנות הזולת. קורה לא פעם שחברך בא לספר לך בגנותו של מישהו ואינך יכול לשער מראש אם נחוץ לך לשמוע את הפרטים שבפיו אם לאו- מחד, יתכן שהמידע עשוי להביא לך תועלת (הוא מספר לך, למשל, שפלוני הוא רמאי ובעקבות דבריו תוכל להשמר מהנזק), ומאידך אולי תשמע סתם דברי גנאי שאין בהם כל תועלת. כל אשר עלייך לעשות במקרה כזה הוא: לשאול אותו אם ידיעת הדברים, שהוא עומד לספר, נחוצה לך לשם תועלת מעשית (להישמר מן הרמאי או להוכיח על רעתו). אם הוא ישיב לך בפרוש ''כן, הדבר נחוץ'', אתה רשאי לשמוע את דבריו. אך יצויין שוב כי אסור לך לקבל את הדברים כאמת מוחלטת אלא רק לסמוך על המידע בנוגע לעניין הנחוץ לך. לעומת זאת, אם ניכר מתשובתו כי לא תצמח לך כל תועלת מהדברים שהוא עומד לספר (אף שהוא טוען כי הדבר נחוץ), אסור לך לחלוטין להקשיב לדבריו. במקרים רבים אין המספר מוכן להודות: ''לא, הפרטים אינם נחוצים לך'', לכן, עליך להשתדל לקרוא זאת בין השורות ולנסות ולהסיק בעצמך אם נחוץ לך לשמוע את דבריו אם לאו. שבוע טוב. נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
|