שתי הלכות ליום :)

יוזמה מבורכת,
שהזכות תעמוד לך ולכולנו..

נו נו......

ב"ה.
י"ז אדר

א. לשון-הרע אודות רכושו וסחורתו של הזולת.

כשם שאסור להוציא דיבה על הזולת כן אסור לדבר בגנות חפציו.
האומר, למשל, כי סחורתו של חברו היא מאיכות גרועה, עובר על איסור לשון-הרע. תופעה זו נפוצה מאד בין סוחרים
וחנוונים מתחרים, שאחד מגנה את סחורתו של חברו או מפחית בערכה. עם זאת, רשאי אדם לומר דברים אלו כאשר מטרתו היחידה היא למנוע רמאות והפסד, וזאת לפי התנאים המוזכרים בהלכות רכילות.

ב. שני אנשים או יותר המספרים אותם דברי לשון-הרע.

כשם שהיחיד אינו רשאי לדבר לשון הרע על הזולת, כך אסור לשנים יחד לדבר בגנות הזולת.
ולא עוד, אלא גדול עוונם יותר, משום שהשומעים מקבלים ביתר אמון דברים הנאמרים מפי אנשים רבים, וכתוצאה מכך מושפל האיש, שמדברים בגנותו, הרבה יותר. בדין זה אין כל הבדל אם השניים סיפרו יחדו את הלשון הרע או שעשו זאת בזה אחר זה. בכל מקרה גם השני אשם בעון לשון הרע, אף אם לא הוסיף דבר על דברי הראשון ולמרות שהשומעים יודעים את הדברים כבר מפי הראשון. יתר על כן, אף שאמרנו כי לשון הרע מפי שנים פוגעת יותר ולכן היא גם חמורה יותר, יש לצין כי גם אם דברי השני אינם גורמים כלל נזק נוסף, גם אז נחשבים דבריו לשון הרע.
התורה אסרה לדבר בגנות הזולת אפילו אם דברי הגנאי אינם גורמים נזק.

(עוד יש להוסיף , כי מה שאסור לשנים לספר לאחרים, אין הם רשאים לשוחח על כך גם בינם לבין עצמם על אף ששניהם יודעים את הדברים ואין  האחד מוסיף לשני כל פרט חדש- ברוב המקרים יש להניח שבכל זאת יתווספו דברי גנאי.)

סחטיקה תותי...


הגיעה הזמן לפנות פה מקום לחדשים...

_________________

אל תחכו לנסיך על סוס לבן...אתם תפסידו את ההוא על הפרארי....

תותי הרעיון מבורך!! ולמי ששאל מה זה קשור לשידוכים אז גם בצד הפרקטי זה התקופה שאנחנו מבררים מדברים עם כולם על כולם ולא יזיק לדעת את ההלכות ולנסות לפעול ע״פ זה

תודה על העידכון של היום ,
קראתי ומקווה ליישם..

ב"ה

י"ח אדר.

א. שמיעת לשון-הרע.

התורה אוסרת  לשמוע לשוה"ר. המקשיב לדברי גנאי שמספרים על הזולת, אף אם בליבו אינו מאמין לדברים, עובר על איסור שמיעת לשוה"ר.

ראוי לכל אדם להיזהר תמיד משמיעת סיפור המתחיל במשפט כמו "שמע, יש לי משהו מצחיק לספר לך על פלוני". סיפור כזה יכיל, בדרך כלל, לשוה"ר.


ב. קבלת לשון-הרע.


המקבל לשון  הרע-- כלומר, המאמין בליבו לדברי הגנאי שסיפרו לו על הזולת-- עובר על איסור תורה.

 מי שמסיבות שונות שמע לשוה"ר או נאלץ לשמוע נגד רצונו, אסור לו לקבל את הסיפור ולהאמין בו. כמו כן אין הוא רשאי לשנות דעתו לרעה, ולו אף במשהו, על האיש שעליו שמע דברי גנאי. אם יקבל את דברי הגנאי ויאמין בהם, יעבר על איסור קבלת לשון הרע, גם אם לא יאמר בפירוש שהוא מסכים ומאמין לדבריו.

 השומע לשון הרע ואומר למספר כי הוא מסכים עם דבריו, עובר לא רק על איסור קבלת לשוה"ר, אלא גם על איסור דבור לשון הרע-- בהסכמתו לדברי הגנאי נחשב לו הדבר כאילו הוא עצמו דבר לשון הרע. דין זה אמור אף אם המספר והשומע נמצאים לבדם והשומע מגלה את הסכמתו אך בפני המספר, גם אז עובר השומע על שני האיסורים הללו.