שתי הלכות ליום :)

ב"ה

י"ב אייר

א. המזהיר את חברו מפני אדם הזומם להזיק לו או לפגוע בו.

השומע כי ראובן מתכוון לפגוע בשמעון או לגרום לו נזק (בין אם שמע מראובן עצמו ובין אם שמע מאחר) ונראה לו כי ראובן אכן יבצע את אשר הוא מתכוון לעשות, (אם משום שהוא מכיר את טבעו הרע ואם משום שהוא מוחזק למעשים כאלה) - חובה עליו לספר לשמעון על כוונתו של ראובן נגדו, כדי שיידע להישמר מפניו. עם זאת, עליו לזכור כי הוא רשאי לספר את הדבר רק בהתאם לחמשת התנאים.

  נוסף לכך יש להדגיש, כי תחילה הוא חייב להוכיח את ראובן ולנסות להשפיע עליו שלא יפגע בשמעון, ורק לאחר שראובן מסרב לקבל את תוכחתו - או שהוא יודע מראש כי ראובן לא יקבל את תוכחתו - רשאי הוא לספר על כך לשמעון.

ב. אזהרה שעשויה לגרום מחלוקת או להחריפה.

במה דברים אמורים שמצווה להזהיר את הזולת מפני מי שמתכוון לפגוע בו, רק אם האזהרה באה למנוע נזק, מריבה, קטטה וכל כיוצא בזה. אבל, אם סיפור הדבר עשוי לגרום את ההפך מזה, כלומר, שתרבה המחלוקת והקטטה, הרי אז אסור לספר. זוהי תופעה מאוד מצויה - כשמספרים לשמעון על כוונתו של ראובן להרע לו, הוא מתמלא כעס רב על ראובן ומקדים לפגוע בו או להתקוטט עמו, ולעיתים הדבר מגיע אף לידי מחלוקת גדולה. מובן שבמקרה כזה גורם הסיפור רעה יותר מאשר טובה.

על כן, בכל מקרה שאדם יודע כי מישהו זומם להרע לזולתו, עליו להתבונן ולשקול היטב מהי הדרך הטובה והיעילה ביותר למנוע את הפגיעה.

ג. המגלה לחברו כי מישהו הרע עמו או הזיק לו בעבר.

כשם שרשאי אדם להזהיר את חברו מפני מישהו העתיד להזיק לו (כדי לעזור לו להינצל מהנזק), כך הוא רשאי לספר לו על מישהו שהרע עמו בעבר - כגון, גנב ממנו או גרם לו נזק, (כדי לסייע לו לקבל בחזרה את כספו). גם במקרה זה, כמו בקודמו, חייב המספר להקפיד על חמשת התנאים. נוסך לכך, עליו להוכיח תחילה את עושה הרעה שיתקן את העול (ישיב את הגניבה, למשל), ורק לאחר שהתברר לו כי התוכחה לא הועילה הוא רשאי לספר את הדבר.

לשון הרע, לא מדבר אלי...

ב"ה

י"ג אייר

(ושוב, התבלבלתי וכתבתי את היום הבא, אם אתם\ן שמים\ות לב לזה, אשמח לקבל הא(ע)רה בעניין)

א. חובה להזהיר אדם מפני מי שעשוי להרע לו, אפילו אם אינו שואל על כך.

כל הדינים האמורים לעיל, בדבר אזהרת הזולת מפני נזק או עול העשויים להיגרם לו על ידי מישהו, מתייחסים הן למקרה שהמספר מתבקש לספר את הידוע לו והן למקרה שהוא עושה זאת מיזמתו מבלי שנשאל על כך. במקרה שאדם רשאי לספר , עליו לעשות זאת אפילו אם לא נשאל. לעומת זאת כשאסור  לספר (כשלא קיימים חמשת התנאים), אין הוא רשאי לספר אפילו אם נשאל.

  כאן המקום לציין, כי גם מי שמספר את הדבר לאנשים אחרים - ולא דווקא לאיש שעשוי להיגרם לו הנזק - חייב להקפיד על קיומם של חמשת התנאים. אם לא ימלא אפילו את אחד מהתנאים הנ"ל, ייחשבו דבריו רכילות.

ב. להזהיר את הזולת מפני חנווני או סוחר לא הגון.

היודע כי חברו עומד לקנות אצל חנווני רמאי או לסחור עם סוחר לא הגון, חייב להזהירו מפניו כי הוא עלול לרמותו. דין זה אמור הן אם הוא מכיר את החנווני כמי שנוהג לרמות את לקוחותיו וכל שכן אן הוא יודע בפירוש שהחנווני רוצה לרמות לקוח מסוים. גם כאן יש לחזור ולהדגיש כי הדבר חייב להעשות בהתאם לחמשת התנאים הנ"ל.

ג. הבא לספר לחברו - לאחר מעשה - כי הונו אותו, ואין בסיפור כדי להועיל לו.

מותר להזהיר אדם מפני חנווני שהוא רמאי, לפני שהוא קנה מהחנווני ויש עדיין אפשרות להצילו מנזק והפסד. אולם אם האיש כבר קנה מהחנווני שרימה אותו (במחיר, במשקל, בטיב וכדומה) ולפי ההלכה אין הוא יכול לדרוש חזרה את כספו, אסור לספר לו על כך. איסור זה אמור אפילו כשהקונה בא מיוזמתו לשאול ולהתעניין, אם שילם מחיר נכון בעד החפץ שקנה.

 בכל מקרה של ספק לגבי עיסקה כלשהי אם היא נחשבת כהונאה יש לפנות לרב שיפסוק בנידון.

ב"ה

ט"ז אייר

א. מהי שותפות מזיקה?

הפרק הקודם עסק בשאלה, מתי ואיך רשאי אדם להזהיר את זולתו מפני שותפות מזיקה. מכאן נשלים את הנושא ונבהיר מי הם האנשים הנחשבים כמזיקים לשותפות.

      א) שותף שאינו זהיר בממון אחרים.

אם ראובן מתכנן להכנס לשותפות (במסחר או בכל שותפות אחרת) עם שמעון בלי להכירו היטב, ואתה יודע כי שמעון הוא אדם לא הגון, שאינו נזהר בממונם של אחרים, חובה עלייך לספר את הדבר לראובן ולהזהירו מפני השותפות עם שמעון. ובכן, עלייך לעשות זאת בהתנאם לתנאים.

      ב) שותף עני אבל הגון וישר.

אם שמעון (השותף המיועד) הוא אדם עני, אך לעומת זאת הוא הגון וישר דרך, אסור לך לספר לראובן על מצבו הכספי הגרוע. גם אם אתה יודע כי ראובן מתעתד להיכנס עמו לשותפות מתוך הנחה שהוא בעל אמצעים כספיים, אינך רשאי להעמידו על טעותו. הטעם לכך הוא, כי עניותו של שמעון אינה סיבה להניח שהשותפות עימו עשויה להסתיים בנזק או הפסד. מצבו הכלכלי הנוכחי אין בו כדי להעיד על מדת כשרו או הצלחתו, ולא עוד אלא שבעתיד יכול מצבו בקלות להשתנות.

  יתר על כן, יש להאמין כי דווקא השותפות עם שמעון העני תביא עמה הצלחה, וזאת על פי מה שמצינו כי לעולם לא בא לאדם נזק או דר רע על ידי מעשה צדקה; והרי אין לך צדקה גדולה מזו של שותפות מסחרית עם איש עני. וכך מובא להלכה כי שמונה מעלות במצוות צדקה, והמעלה הראשונה שבהן היא לסייע בידי העני באופן כזה שהוא יוכל לעמוד מעצמו על רגליו ולא יצטרך עוד לבריות. לפיכך, מי שעושה שותפות עם עני מבלי להתחשב במצבו הכספי או אפילו מבלי שידע על מצבו, מקיים את מצוות הצדקה במעלתה הגדולה ביותר ובוודאי הוא מתברך בשל כך.

  דין זה, הקובע כי אינך רשאי לספר לראובן על עניותו של שמעון, אינו אמור אלא כאר כוונתך לספר לו על כך היא מיוזמתך. לעומת זאת שונה הדין אם  ראובן בא מעצמו לשאול אותך בענין זה, ונראה מדבריו כי הוא מסכים לעשות שותפות עם שמעון רק בתנאי שהוא בעל אמצעיםכספיים, במקרה כזה אתה רשאי לספר לו על עניותו של שמעון, אך לא לפני שברור לך לחלוטין כי הפרטים שבידך נכונים ומדוייקים. כמו כן, עליך להיות בטוח כי ראובן לא יגלה אחר כך לשמעון כי אתה הוא זה שסיפרת לו דברים אלה, אבל אם אתה משער כי ראובן עשוי לגלות לו את דבריך, אסור לך לספר שום דבר. בכל מקרה של ספק אם מותר לך להשיב לראובן על שאלתו, עדיף כי תשתמט ממנו ותאמר: "אינני יכול לעוץ לך עצה, מפני שאינני יודע היטב מהו מצבו הכספי של שמעון".

      ג) שותף חסר הצלחה בעבר.

אם המיועד להיות שותפו של ראובן הוא איש הגון, אולם ידוע לך כי אנשים שעשו עמו עסק או שותפות הפסידו מכספם, אתה רשאי לספר על כך לראובן, אם הוא בא לשאול אותך בעניין זה. לעומת זאת, מסתפק החפץ חיים, אם אתה רשאי לספר לו את הדבר גם מבלי שיישאלך.

ב. המזהיר את חברו מפני שותפו בפועל.

לא זו בלבד שמותר להזהיר את הזולת מפני המיועד להיות שותפו, אלא גם כאשר שני אנשים כבר עשו ביניהם שותפות, מותר להזהיר את האחד מפני רעתו של עמיתו. כמו כן, רשאי השותף המוזהר להזהר כדי שלא ייגרם לו נזק והפסד. אולם- מאחר וכבר נעשתה השותפות - אסור לו בהחלט לבטל את השותפות עצמה כל עוד אין לכך הצדקה הלכתית. לכן, אם אתה משער כי בעקבות דברי אזהרתך הוא עלול לבטל את השותפות מבלי שהדבר יהא מותר על פי ההלכה, אינך רשאי לספר לו כלום.

ב"ה

י"ז אייר

א. מחלה רצינית.

אם אתה יודע שפלוני רוצה להשתדך עם בחורה (על מנת לשאתה לאישה),וידוע לך כי בחורה זו חולה במחלה רצינית שהוא אינו יודע עליה, מותר לך לספר לו על מחלתה (והוא  הדין להיפך, אתה רשאי לספר לה על מחלה רצינית שהוא חולה בה), אולם עלייך להקפיד לעשות זאת לפי התנאים דלקמן:

      א) עליך להיות בטוח כי האיש (או האישה, אם היא החולה) אכן חולה במחלה רצינית! כי אם הוא סובל מחולשה טבעית כלשהי, אין זה נחשב כמחלה ואינך רשאי לספר על כך.

      ב) עליך להיזהר שלא להגזים בתיאור המחלה ולתארה כחמורה יותר ממה שהיא באמת.

       ג) כאשר אתה מספר לה על מחלתו של המיועד להיות החתן, עליך להתכוון אך ורק לתועלתה ולא מתוך שנאה אישית אליו (וכן להיפך, כאשר אתה מספר לו על מחלתה).

      ד) עלייך להיות משוכנע כי דבריך אכן יביאו תועלת, שאם לא כן(למשל אם אתה יודע כי השומע לא ייתחשב בדבריך או שדבר המחלה לא מפריע לו) אינך רשאי לספר.

ב להזהיר מפני דעות אפיקורסיות של אחד הצדדים.

אם אתה יודע כי אחד משני המועמדים להתחתן (החתן או הכלה) הוא בעל דעות אפיקורסיות, חובה עליך לספר על כך לצד השני, אולם הדבר מותנה בכך שאתה יודע בביטחון גמור כי האיש (או האישה) הוא אכן אפיקורוס. ואם הדבר נודע לך על ידי אחרים ולא מידיעה עצמית אתה רשאי אמנם לספר , אך לציין זאת בדבריך.

ג. על חיסרון של מיעוט חכמת התורה.

אם המיועד להיות חתן הוא בעל ידיעות מעטות בתורה, אסור לספר על כך למשפחת הכלה. כי זהו הפסד שהם גרמו לעצמם משום שהיה ביכולתם לברר זאת מתחילה. אילו היו רוצים בחתן תלמיד חכם דווקא, היה עליהם לשאול עליו אצל בעלי תורה, שהיו בוחנים את ידיעותיו בתורה. מאחר שלא עשו כן, מוכח הדבר שהם נתרצו לחתן כזה.

  כאן המקום לציין, כי תלמיד חכם המתבקש לתת את חוות דעתו על ידיעותיו בתורה של בחור המועמד להיות חתן, חייב לספר את האמת, מפני שברור מראש כי שני הצדדים, מתוך הסכמה הדדית, מעוניינים לדעת את האמת. אולם אף על פי כן, על התלמיד חכם לשקול את דבריו היטב ולהתחשב גם במידת התאמת השידוך (ידיעה בתורה היא דבר יחסי ויש לדעת מהי מידת הידיעה בתורה שבה מעוניין השואל). נוסף לכך, עליו להיזהר לא להגזים בתאור חוסר ידיעותיו בתורה, כי בכך יעבור על איסור לשון הרע.


שבת שלום 

ב"ה

י"ח אייר

א. על הונאה כספית בנוגע לשידוך.

אם ראובן עומד לשאת אישה, ואביה הבטיח לו כי יתן עזרה כספית מסויימת לאחר חתונתם, ואתה יודע כי הוא לא יעמוד בדיבורו, מותר לך לגלות זאת לראובן ולהזהירו מפני מזימת האב, אבל בהתאם לתנאים הבאים:

      א) עלייך לדעת בוודאות כי האב אכן מתכוון לרמות את ראובן ולא לקיים את אשר הבטיח לו (או שאתה יודע כי הוא רמאי בטבעו, או שאתה מכירו כאיש עני שאין באפשרותו לעמוד בהבטחתו, או שהוא עצמו אמר לך במפורש כי לא יקיים את הבטחתו).  אם אין לך כל הוכחה שהוא לא יקיים את הבטחתו ורק ידוע לך שהוא אינו אדם אמיד, אינך רשאי לספר על כך לראובן, מפני שאין די בעובדה זו כדי להניח שהוא לא יעמוד בדיבורו.

      ב) אתה רשאי לספר לראובן על כוונת האב לא לקיים את הבטחתו הכספית, רק בתנאי שידוע לך שראובן לא היה מסכים לשידוך ללא קיום הבטחה זו. לעומת זאת, אם נראה לך כי ראובן מעוניין בשידוך גם אם לא תקויים ההבטחה, אינך רשאי לספר לו על כוונת האב. אולם גם במקרה זה, אם גילוי הדבר יוכל לסייע בידו לקבל את המובטח לו, אתה רשאי לספר לו.

      ג) אם ידוע לך כי ראובן הוא מרמה, באיזה שהוא פרט, את אבי המיועדת להיות כלתו, אסור לך לגלות לו את כוונת האב שלא לקיים את הבטחתו.

ב. לספר לחתן לאחר גמו השידוך על הונאה כספית.

לאחר שנגמר השידוך אתה רשאי לספר לחתן כי אבי הכלה מתכנן לרמותו, רק בתנאי שברור לך כי הוא יגיב בדרך המותרת על פי ההלכה (יחפש עצה איך להישמר מרמאותו או יתייעץ עם רב מה לעשות). וזאת, נוסף על התנאים שפורטו לעיל. זאת ועוד, עלייך להיות בטוח שאין כוונת רמאות גם מצד החתן.

  החתן עצמו, לאחר ששמע כי עומדים לרמות אותו, רשאי לחפש עצה כיצד להישמר מן הרמאות, אך אסור לו לבטל את השידוך. לפכיך, אם נראה לך, כי בעקבות דבריך הוא עשוי לבטל את השידוך ללא כל התר הלכתי, אינך רשאי לספר לו דבר.

ג. לספר לאחר גמר השידוך על מחלה של החתן או הכלה.

מותר לספר לחתן על מחלה פנימית שאינה גלויה לעין, שבה לוקה הכלה (וכן להיפך), גם לאחר שכבר נגמר השידוך ביניהם. אולם, גם כאן ניתן ההיתר רק בהתאם לתנאים. (המפורטים בין התאריכים י"א-י"ד אייר).

  אם דבר המחלה ידוע לך מפי השמועה ולא מידיעה עצמית אתה רשאי לספר על כך רק בתנאי שברור לך כי השומע לא יסתמך על דבריך על מנת לבטל את השידוך, מבלי לברר את העניין היטב. וזאת בנוסף לתנאים המפורטים. (כנ"ל).

שבוע טוב ול"ג בעומר (שמח? ככה אומרים?)

ב"ה

י"ט אייר

א. לספר לאחר גמר השידוך על דעות אפיקורסיות של אחד מבני הזוג.

אם ידוע לך כי אחד מבני הזוג הוא בעל דעות אפיקורסיות, מצווה עלייך לגלות את הדבר לבן הזוג השני אף שכבר נגמר השידוך ביניהם. הטעם לכך, משום שדעות אפיקורסיות הן סיבה מספקת לאחד מבני הזוג לבטל את השידוך.

  יתר על כן, גם אם שמעת מאחרים על דעותיו האפיקורסיות של אחד מבני הזוג, אתה חייב לגלות את הדבר לצד השני, אולם עליך להיזהר בדבריך, שלא ישתמע מהם כאילו אתה יודע על כך מידיעה עצמית. ספר את הידוע לך, וציין בדברייך כי זו שמועה בלבד ועל כן יש לבררה היטב.

ב. שאל שאלת חכם.

ישנן שאלות רבות בנוגע לאסור ולמותר לספר בענייני שידוכים, שהחפץ חיין אינו מפרטן. לפיכך, לפני שאתה מתיר לעצמך לספר על מגרעותיו של מישהו בנוגע לשידוך, ראוי כי תתייעץ עם רב מוסמך.

ג. לשון רע בשידוכים.

  איש ואישה הנפגשים פגישת היכרות למטרת שידוך, בתיווכו של אדם שלישי (שדכן), אין אחד מהם רשאי לספר אחר כ לשדכן דברי גנאי על זולתו. זה שאינו מעוניין בהכרות יכול להשיב לשדכן: "אני חושב שאין אנו מתאימים זה לזה", אך אל לו לנמק את סירובו בדבר גנאי כשהו על זולתו, כי בכך הוא יעבור על איסור לשון הרע. אם בכל זאת יספר אחד מהם לשדכן בגנותו של השני, אין השדכן רשאי לחזור על הדברים באזני השני, משום שבכך הוא יעבור על איסור רכילות - סוג של לשון הרע ורכילות נפוץ ביותר וגורם לעיתים קרובות רגשי איבה הנמשכים זמן רב.

חג בעומר שמח