מחשבים

טיפים על הדרך

מכבי

מאורסים

חוק וסדר

בית

פורומים

עצור כאן חושבים

זיקנה,סניליות,דרדור מנטלי?


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3

סך הכל 3 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-28/2/2013 23:52

שאלה לעיון-הרי השכר מצווה היא מידה כנגד מידה, איפה המידה כנגד המידה במצוות הללו?

נשלח ב-28/2/2013 23:54

.

אני מרים ידים ביאוש.

למעלה כתבת כי על שתי מצוות בלבד הובטחה אריכות ימים.

כעת, אתה משכתב את התורה מחדש, כדי לשנות את הציווי בפרשת כי תצא.

פתח את פרשת יתרו, פתח את פרשת כי תצא, ואולי תשים לב שאין שום הבדל בפיסוק - הטעמים בשני הפסוקים הללו זהים לחלוטין. ההבדל היחיד - האות ן' - נון סופית, בין המלה יאריכון לבין יאריכו.

הדברים שכתבת למעלה הם טעות. ההתעקשות שלך לנסות ולתרץ את הטעות ולהופכה לאחרת, מביכים.

נשלח ב-1/3/2013 00:05

מואדיב כתב:

תשמע צדיק,
אתה תוקף אותי כל הזמן סתם,
בכל זאת אני עונה לך, אז תן לי קרדיט ותבדוק שוב ושוב אני לא אומר דברים סתם מהבטן,
רק שני מצוות אלו יש הבטחה לאריכות ימים אישית,
נכון שבשמות מדובר על אריכות ימים בארץ ולא אישית אבל בדברים (עשרת הדיברות בפרשת ואתחנן) מדובר על אריכות ימים אישית + הטוב על הארץ,
זה לגבי כיבור הורים,
על רחמים = קן ציפור מדובר רק על אריכות ימים אישית ולא על הארץ,

רוב הבטחות התורה והנביאים מדובר על הארץ,

תוקן על ידי maxmen ב- 01/03/2013 00:10:27

נשלח ב-1/3/2013 00:10

מתאים לרעיון האשכול-
בעשרת הדברות שבספר שמות. כתוב

שמות פרק כ (יא) כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: ס

דברים פרק ה

(טו) כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:

מדוע בשמות לא כתוב גם למען ייטב לך?

משה רבנו היה צעיר יותר בארבעים שנה- חשב שהעיקר זה אריכות ימים.
בגיל 120 הוא ידע. שאריכות ימים לא שווה כלום- אם לא טוב לך!

נשלח ב-1/3/2013 00:26

ירוחםשמ כתב:
שאלה לעיון-הרי השכר מצווה היא מידה כנגד מידה, איפה המידה כנגד המידה במצוות הללו?

תולדות יצחק שמות פרק כ

כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך, כל משפטי התורה מדה כנגד מדה ואם כן היה ראוי שיאמר כבד את אביך ואת אמך למען יכבדוך. והתשובה שהמאריך ימים מכבדים לו, שנאמר [ויקרא יט לב] מפני שיבה תקום וגו', לזה אמר כבד את אביך למען יאריכון ימיך ותהיה זקן ויכבדוך.

נשלח ב-1/3/2013 02:23

אתם צריכים להבין שכל הבטחות בתורה על אריכות ימים מדובר על אריכות ימים של כלל האומה (דורות על גבי דורות) בארץ ישראל,
למשל במקום 800 שנה,אז אלפי שנים או עשרות אלפי שנים,
כלומר אורך קיומינו בארץ כאומה תלוי אך ורק על צדק חברתי,
אפי' עון ע"ז לעומק מדובר על אי צדק חברתי,
הרי מה הבעיה של ע"ז ?! שהאדם מאמין במשהו בלי שכלו ותבונתו שהם הם הדיבור של האלוקים אליו, אז הוא משחית את מידותיו מול הזולת, כי לא הרגש ולא השכל מדבר אליו רק האמונה העיוורת מדבר אליו, הוא מוותר על שכלו ועל רגשותיו, בכדי לקיים את הע"ז שלו,
אז ברור שלא יאריך ימים בארץ, ק"ו אם כל אחד עובד עבודה זרה אחרת, אז יש פירוד ומלחמות אחים, ולא נתקיים בארץ הרבה זמן, הרבה דורות,

רק על קן ציפור = רחמים. ועל כיבוד הורים מובטח אריכות ימים אישית,
כלומר על שני אלה לא מדובר על אריכות קיום האומה בארצו, רק אריכות ימים ממש לכל אחד,(= במקום שמונים, מאה או יותר אפי', עד ניצחון המוות ממש) כלומר כלל הפרטים יאריכו ימים, ולאו דווקא בארץ, מבחינת זה גם הגויים מובטחים באריכות ימים על המצוות אלה, (אם כי גם שהגויים יקימו צדק חברתי אז הם גם יזכו לחיות באדמתם לאורך ימים)

אני אתן כמה דוגמאות,

הנה הבטחות על כלל המצוות, לאריכות ימים אבל אריכות האומה בארצו דורי דורות בארצינו, ולא אריכות ימים אישית,

דברים פרק ד

(מ) וְשָׁמַרְתָּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל הַיָּמִים:

דברים פרק יא

(ח) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
(ט) וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:

דברים פרק יא

(כא) לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ:

דברים פרק כה

(טו) אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:

דברים פרק ל

(כ) לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם:

דברים פרק לב

(מו) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:
(מז) כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ

הנה דוגמא הפוכה = קללה,

דברים פרק ל

(יח) הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:

בכל אורך התורה מדובר על אריכות ימים בארצינו לנו ולזרעינו, ועל כל המצוות, כלומר אורך קיום האומה בארצו לדורי דורות,
גם בברכות של התורה וגם בקללות ח"ו,
חוץ משני מצוות מיוחדות כתוב אריכות ימים לכלל הפרטים אישית, על כיבוד הורים\זקנים ורחמים,

כלל גדול,
כל ההבטחות שבתורה הם הבטחות תבוניות רציונאליות לגמרי,
מי שרוצה להאמין באלהים אחרים שידע שלא יזכה לא לאריכות ימים פרטי ולא אריכות שלו וזרעו והאומה בארצו,
אלוהים אחרים = אידיאולוגיות למיניהם,

ועוד כלל גדול בתורה,
כל ההבטחות בתורה יש עריבות זה לזה, לא מספיק שאחד מקיים כיבוד הורים\זקנים, לא מספיק שאחד מקיים מידת הרחמים,
צריך שכלל החברה תקיים רחמים וכיבוד הורים\זקנים, אז מובטח התפתחות הרפואה לטובת כולנו ונאריך ימים באמת כפי שאנו רואים במציאות,

אותו דבר לגבי קיומינו בארצינו לאורך ימים לדורי דורות:
לא מספיק אחד מקיים את מצוות התורה, צריך שכולם יחד יקימו את מצוות התורה ובכל דורי הדורות, בעיקר מצוות חברתיות של צדק חברתית,
אז מובטח לנו אורך ימים בארצינו לדורי דורות,
קרע מלכות בית דוד נקרע אך ורק בגלל המיסים של שלמה המלך, ומשם להשמדת עשרת השבטים היית לא רחוק, ואחר כך הגלות,

וכמובן עון ע"ז, כמו ע"ז שנקרא "צמיחה"
למען הצמיחה מוכנים לסרס את האלה שמולידים הרבה ילדים,
ומה יהיה בדור הבא ? יהיה רק ערבים !! והנה לנו שוב גלות מארצינו,

אנו חייבים להבין שהתורה שלנו היא התבונה הטהורה,
אין שם לא מיסטיקה ולא שום דבר מהנצרות והאיסלם שנדבק בנו בהיותינו בגלות אצלהם,
התורה כל כך פשוטה שכל העמים יאמרו עלינו שאנו אומה חכמה, כלומר כל כך פשוט להבנה שאפי' בור ועםארץ מהאומות יידע לומר שהחוקה שלנו היא חכמה וצודקת,

תוקן על ידי maxmen ב- 01/03/2013 02:29:19

נשלח ב-1/3/2013 06:38

אשרי הבהרות המבינה את כל השאר...
אבל אםכבר מחפשים משמעות (דבר שלדעתי חסר תוחלת) - אפשר להשתעשע בכך שהדבר מהווה נסיון

נשלח ב-1/3/2013 10:50

איזה יאוש.

אני אנסה לצעוק את זה חזק יותר ובניבזות.

מהההה יוצאאאאא להשם ממכת הזיקנה (לא מדברת על בני 98 שרצים במרתון ירושלים),הרי הכל מכוון,ואין רע הבא מלמעלה.

אז מה יוצא לנו ולשם מנושא איום זה של האשכולית שלפנינו???
שמעתם עכשיו.

ומי שיענה לי במילה ניסיון,צמיחה,ציבוריות,כבוד או מריחה ערכית אחרת אני מבטיחה לשרוף את התגובה שלו.

נשלח מהאנדרואיד שלי

נשלח ב-1/3/2013 11:33

ה' כנראה רוצה שתצעקי בקול יותר גדול. הוא לא מבין אותך. איך ילוד אשה בשר ודם רוצה להבין דבר שלא בתחום השגתו.

אשיב לך כצבר- מצוי . למה? ככה!
ולכן בתב דוד בתהילים- אשרי העם שככה לו

נשלח ב-1/3/2013 12:44

התבהרות כתב:
איזה יאוש. אני אנסה לצעוק את זה חזק יותר ובניבזות. מהההה יוצאאאאא להשם ממכת הזיקנה (לא מדברת על בני 98 שרצים במרתון ירושלים),הרי הכל מכוון,ואין רע הבא מלמעלה.

תגידי את לגמרי ירדת מהפסים ? שמעת פעם על מחלות תורשתיות ? מי גרם להם ? האלוקים ?

חוסר ידע ולימוד וחוסר איכפתיות ואי הכרה שאי שמירת הבריאות תביא לך ולדורי דורות את כל הצורות האלה,
מביא לנו באמת את כל הצרות,

היום אחרי תורת האובולוציה והגנטיקה ברור לכל בר דעת מי גרם לכל המחלות התורשתיות כולל מחלות הזקנה,

תביני שלאדם הראשון לא היית את המחלות האלה, אחרת אייך יש כאלה שאין להם את המחלות האלה, כל מחלה גנטית מישהו מאבותינו גרם לכל השלשלת שלו, אותו דבר מחלות הזיקנה,
חז"ל חושבים לומר שהאדם בעצמו (האבות) ביקש זאת, כי אם לא יהיו זקנים אז הצעירים לא יכבדו אותם, ואז לא ילמדו מחכמת החיים של הזקנים,
אבל החז"ל הזה מדבר על זיקנה במובן הצורה החיצונית ולא על מחלות הזקנה,
חז"ל אומרים שיעקב ביקש את החולי לפני המיתה שלא נמות פתאום בלי לדעת קודם, עדיף שהאדם ידע ויבין שהולך למות בכדי לסדר את הדברים במשפחה שלא יריבו אחרי מותו,
אבל שוב מדובר כאן על חולי קצר, ולא על מחלות הזקנה שהיא גנטית, מחלות גנטיות אשמים אבותיהם של המחלות,

היום אחרי תורת האובולוציה אין כבר את כל השאלות האלה כלל, האדם אשם בכל דבר, האדם אחראי לא רק לו ולדורו, רק לדורי דורות עד עולם,
זה יסוד כל התורה, זה יסוד חשיבת התורה, בלי היסוד הזה לא היינו מקבלים תורה בכלל,
התורה מתחיל אם אדם הראשון לומר שהכל גנטיקה, אם האדם חטא בבריאות או חטא בחוסר ידע את האלוקים ודרכיו,
אז התורה מאשימה אותו על כל הקקלות שקיבל אדם וחוה,
התורה מאשים את האדם על תשעה ירחי לידה קשים ועל לידה קשה ועל קושי להתפרנס, על זה שהגברים שולטים בכוח הזרוע,
על הקושי לגדל את הילדים, וגם על המוות עצמו מאושם האדם, כל הקללות התורה להאדם וחוה הם משל לחשיבה הזו, כלומר התורה רוצה לתת לנו את יסוד החשיבה שאני מסביר לך כאן,

תורת שלמה והיוונים בילבל את האנושות אלפי שנים, ולכן האשימו את האלוקים בכל הצרות, כי הכל דטרמיניסטי,
אבל היום שבוטל השטויות האלה, וברור לנו שיש חופש ואקראיות ביקום,
אז התחילו להבין שוב את חשיבת התורה במקור,
תורת האובולוציה היא הפירוש רש"י הכי טוב לתורה המקורית,

ראי את האשכול הזה ותביני מה כובד האחריות האדם למעשיו, חשבון הנפש שלי (לכבוד הימים הנוראים)

ראי גם את האשכול הזה. האם אלוקים אשם בטיפשותו של האנושות ??? (השואה, תאונות דרכים, מחלות, ועוד)

תוקן על ידי maxmen ב- 01/03/2013 13:03:58

נשלח ב-1/3/2013 13:45

וואוו מקסמן איזו תשובה עמוקה.
אני מנסה לעכל.
ובעצם אתה די משיק לתפקיד החינוכי של חולי הזיקנה.
ולמה אני מפרידה בין זיקנה לצרות אחרות.כי אם השם "דאג"לנו כבר למחלות אחרות,צרות ,חוליים,ניווני שרירים,סרטנים,ומחלות נפש,אזי די בכך לחזק אותנו ולהתמודד ולצבור עוז וכח אמוני.
אבל להטיל את כל אלה על חסרי ישע מראש,או דוקא אחרי שחיים שלמים כבר התמודד,נתנו מעצמם או חלילה,היו פושעי עליון,למה דוקט בדעיכה הסופית הפיזית והנפשית,שם יש צער כל כך גדול.

ותודה למשיבים.

נשלח מהאנדרואיד שלי

נשלח ב-1/3/2013 14:17

התבהרות כתב:
.כי אם השם "דאג"לנו כבר למחלות אחרות,

זה העניין הוא לא דואג לנו בכלום אחרת בשביל מה התורה בכלל,
להפוך את המושג אלוקות לאליל בייביסיטר זה בדיוק ע"ז ואלילות שהתורה יוצאת נגדה בכל תוקף,
מהי הבעיה של אלילות וע"ז ?! בדיוק זאת שאנו מורידים את האחריות על מעשינו ושופכים זאת על הבייביסיטר,
האם מחשבתית יש הבדל בין אלילים לאליל אחד ? הרי בסוף כל סוף כל פרט מהאמין באליל אחד משלו,
אפי' האליל האחד של היוונים כל אחד חושב עליו אחרת, אז שוב הפכנו את האליל האחד לאלילים הרבה,

המושג המקורית של אלוקות ביהדות היא אחדות הבינה וביטחון עצמי גבוה אישית וכל בני אנוש יחד,
זה המושג שהשם שוכן בנו,
מהם דברי חז"ל (תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לח עמוד א ) אמר ר' יוחנן: אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על גבור ועשיר וחכם ועניו,
או אין השכינה שורה בעצלן, או השכינה שורה אך ורק מתוך שמחה,
אין השכינה שורה אלה על רבבות יחד,

כל אלה באים לומר שמע ישראל השם אלוקינו (מול אלילות אחרים) השם אחד (ולא השם האחד) כלומר אחדות היקום אחדות הבינה במילא יש רק אמת מוסרי וערכי אחת,
כל אחד ערב לזולת בדורו לטוב ולרע, ולדורי דורות לטוב ולרע,

אפי' המושג חוק הטוב להטיב מובן לא נכון,
חוק הטוב להיטיב לא טוענת שהטוב רוצה להיטיב לחלש, כי אם כן הוא בעצם יצר את החלש להיטיב לו, הוא בעצם רוצה בקיומו של החלש, אז הוא לא הטוב באמת ולא חל עליו החוק הזה של חוק הטוב להיטיב, זאת פרדוקס מטופש,

ההסבר הפשוט של חוק הטוב להיטיב, טוענת שהטוב יתן לך את כל הכלים להיות כמוהו, כלומר בדיוק כמו שהאלוקים לא צריך עזרה כך האדם לא צריך עזרה ממנו, אנו יצרנו כצלם בכדי שנהיה כאלוקים ממש,
יוצרים ובונים עם תבונה את העולם לטוב ולרע,
משל התורה שהאלוקים סגר את עץ החיים. טוענת זאת בדיוק. שאם ח"ו נחייה עכשיו עם כל הצרות לנצח, אז הסבל תהיה נצחי,
אז טוב קודם למות ולעביר את החיים על ידי גנטיקה, אז יש סיכוי שהאדם הבריא יותר יזכה כבר לאכול מעץ החיים, כלומר נגיע לניצחון המוות עצמו, ק"ו ניצחון כל המחלות ומחלות הזיקנה,

נשלח ב-1/3/2013 15:13

התבהרות כתבה: הלוא מאומה לא ניזרק בעולם במיקריות, הכל מכוון מאורגן,בעל מטרה,מעלה בדרגה מכונן,שווה, בעל ערך. והלוא טבע העולם הוא כוונת הבורא לא?

השאלה הזו מצויינת. היא מעידה כאלף עדים על הצורך, הקשה עד מאד, להשתחרר מרעיונות מקובעים בנו, מאמונות שוא, על פיהם הבורא כיוון את כל העולם לצרכים שלנו. גישה זו אינה מבטאת אמונה, אלא צרכים נפשיים של בני אדם, המאמינים כי על האלהים למלא את הצרכים שלהם בתמורה למצוות שהם מקיימים.

בבקשה, אל תביאו לי שק עמוס בפסוקים. הגיעה העת להתבגר.

המציאות הטבעית נועדה להתקיים לפי חוקיה. אנחנו, את, אני, יתר הקוראים, איננו אלא אורגנון פעוט בתוך המכלול הזה. כולנו, ללא יוצא מהכלל, יש בנו 'ליקויים' שונים, אשר עתידים לפגוע בנו בדרך זו או אחרת. הדבר הוודאי היחיד שאני יכול לומר עלי, וכמעט על כל יצור חי, כי בשלב כל שהוא יתגברו הליקויים שבנו וחיינו יגיעו לקיצם. זה טבע העולם. זו כוונת הבורא. חיי האדם אינם ערך של הטבע. לו רצה אחרת, היה בורא עולם של מלאכים האומר שירה לפניו וזהו. כמובן, לך יש רצון אחר, שאיפה אחרת, ואת רוצה לסובב את הדברים כך שיתאימו לרצונותיך. כמובן, זה אינו מתאים, את נתקלת בסתירות ומחפשת תרוצים.

במציאות הטבעית אין ערכים. הערך שיש באדם הוא התבונה שלו, שאותה, כך אנחנו מאמינים, הוא חולק, באופן מוגבל ביותר, עם האלהים. או אולי, ההכרה שהוא חי פעם אחת בלבד, ולא ראוי לחבל באותם חיים. על כל פנים, זהו ערך המוסכם עלינו, בחברה שלנו ולא בספר הטבע. בחברה ברבארית או בריונית, אין לדבר הזה שום ערך. החייל הרומאי ערף את ראשו של ארכימדס, מגדולי אנשי המדע שבכל התקופות, לאחר שזה ביקש ממנו שלא יסתיר לו את אור השמש כאשר הוא משרטט משולשים בחול. כנופית 'חרדים' יהודיים, בחורים ובחורות, הפליאה השבוע מכותיה בפוגרומצי'ק שערכו לאיזו ערביה תמימה בירושלים, שגם היא, כידוע, נבראה בצלם. ואין דבר כשר יותר לבריון עם הציציות מצווחותיה של בריונית יהודיה בזמן פוגרום. בשתי מלחמות העולם נהרגו עשרות רבות של מליוני בני אדם, שנעשו חסרי ערך. לידיעתך, זו תכונת הטבע הבהמי כאשר אנחנו פושטים מעצמנו את הערכים שלנו, חוזרים למקורות שלנו, ומתבהמים.

כאן נמצא הטעם מדוע הוגי מחשבה גדולים מבקשים ערכי מוסר אוניברסליים משותפים לכל בני האדם במה שהם בני אדם. למרבה הצער, כנראה שדבר זה אינו אפשרי כלל וכלל.

השאלה שראויה להישאל, בדרכו של קאנט, על ידי כל אחד היא: ''מה אני יכול לעשות ולמה אני יכול לצפות'' באותו פרק זמן שמציאותי מתאפשרת. שאלה הזו, בתשובה עליה ובמעשה, את יכולה לבנות ערכים לעצמך.

עודד

תוקן על ידי 932woland ב- 01/03/2013 15:16:21

נשלח ב-1/3/2013 15:36

שלום עודד.
יכול להיות שאתה מנסה לעטוף אותנו בפלורליזם ערום מיחודיות?
הליקויים שלנו נועדו לתקם בנו תכונות נפש מוקצנות קשות,לא הבנתי בדיוק כיצד הפוגרום שנעשה לדבריך באותה ערביה,שאגב עד רגע זה לא הוכח אם היתה פרובוקציה מקדימה מצידה,ןכמובן הצלמת שוחרת השלום שרצה ממחסום למחסום לצלם חיילים ישראלים בשם ברית הידידות האיסלאמית...אק שעד רגע זה אני לא מבינה למה היא לא מצלמת בדמשק אם עבר נגעת בקלונה שך החברה הינודית לדורותיה..
ןמנסה להבין כיצד כל אלה משרתים טת רצון השם שאמור להיות רצוננו גם.

נשלח מהאנדרואיד שלי

נשלח ב-2/3/2013 23:38

שלום לך, התבהרות, ושבוע טוב,

אין לי שום כוונה 'לעטוף אותנו בפלורליזם ערום מיחודיות', כדבריך.
יחודיות אסור שתהיה מכוננת על שנאת האחר, או התעלמות ממנו. יחודיות אין משמעה הסתגרות מפני כל תרבות אחרת והתנגדות להן רק בשל היותן שונות. התרבות המיוחדת שלנו ספוגה ורוויה בהשפעות מתרבויות אחרות. אין דבר טבעי מזה, ואין הדבר מונע שמירת יחודיות המאפיינת אותנו.

כעת לנושא העיקרי כאן.

צריך להבדיל היטב בין דיון באמונה ובאלהים, לבין דיון בצרכים האנושיים של בני האדם, ובאמונות עממיות. חלק ניכר משנותי עסקתי בענינים הנוגעים לאלהות, מקצוע הנקרא 'תאולוגיה'. צרכים אנושיים יש לכל אחד מאיתנו, כמובן שגם לי. למכונות אין צרכים אנושיים ולא מחשבה על אלוהות. הפער בין דעותי לדעות חברים אחדים הכותבים כאן, - ואני מכבד אותם ואת דעותיהם, - נעוץ בהבדל המקום ממנו אנחנו באים אל הדיון כאן באתר הזה. אני בא אליו מן המישור העיוני של העיסוק באלהות ובפילוסופיה ולא מן העיסוק האנתרופולוגי [תורת האדם] או של הפולקלור שלו. הרמב'ם אומר זאת מפורשות, בצורה ברורה וחדה: 'כוונת כלל התורה ... שינתנו להמון דעות אמתיות כפי יכולתם ... שאין בטבע ההמון לסבול השגת הענין ההוא כפי מה שהוא'. וכוונת הסיפורים שמספרים להם, הראשון 'להסיר החמס מביניהם, ... יעשה כל אחד מהם מה שבו תועלת הכל, והשני ללמד כל איש ... מדות מועילות ... עד שיסודר ענין המדינה'. [מורה נבוכים חלק ג' פרק כז].

בזמן המגפה השחורה באירופה, החל מ 1348, - היא נמשכה בכמה גלים זמן רב, - מתו מליונים של בני אדם. הבריות האמינו כי מדובר בעונש אלהי מחמת החטאים שלהם. וכי מוטל עליהם לבקש מחילה ולחזור בתשובה. כמובן, אמונות אלו היו חסרות תועלת. הבעיה היתה היגינה, דבר שבני הדורות ההם לא הבינו כלל. לפעמים, בעונת החורף פורצת מגפת שפעת קטלנית. גם כאן הפתרון פשוט, היגינה. אם נלך עם מסכות אף-פה ונתעטש רק בתוכן, אם נמנע להזדהם מרסיסי העיטוש של אחר שדבקו בידיו ובחפצים שהיו איתו, או אז נגיף השפעת לא ידביק אותנו. לא אלהים הדביק אותנו במחלה אלא חוסר ההיגינה.

שאלה חריפה שהתעוררה כבר בעת העתיקה היתה מותם של ילדים או עוללים בני יומם. לשם 'פתרון' היה צורך ב'סלטות' מחשבתיות יצירתיות במיוחד. או שחסו על אותו עולל משום שידעו כי הוא עתיד לחטא, או שנשמת חוטא חזרה ונתגלגלה בו כדי להענש. שעור תמותת ילדים היה גבוה ביותר עד שהשתפרו תנאי החיים, ומצאו חיסונים למחלות ילדות. תמותת יולדות היתה רבה והתחילה לרדת בשעור ניכר שאשר זמלוויס לימד את הרופאים פרק בהיגינה הנדרשת. הנה כי כן, היולדת לא מתה משום איזה חטא שנענשה בו, אלא מהעדר הגיינה. הרבה פעמים אי ידיעה יוצרת אימה, וזו, בצר לה, מחפשת פתרונות שאינן ממין הענין.

ההסבר שאת מביאה, על פיו הליקויים שלנו נועדו לצורך איזה תיקון מכוון מלמעלה, הסבר זה מתאים היטב לדעת הרמב'ם. זה הסבר המתאים להמון. הוא משרת את הצרכים האנושיים שיש לכל אחד מאתנו, מעורר אותנו לשפר את היחסים הבין אישיים, ונוטע בנו תקווה. אבל אלו אינם השגת הענין כפי מה שהוא. הם אינם האמת העיונית.

הרמבם היה אליטיסט. לדעתו רק בודדים היותר צריכים לדעת את האמת. היתר צריכים לקבל דברי אגדה קליטים המכוונים לתועלת החברה. בעמדה זו הוא מושפע מן הפילוסוף הערבי הגדול אבן רושד. אבל החברה האנושית התקדמה והתבגרה מאז, והיום הידיעה האמתית צריכה להיות נחלת הכל,

כאן אספר מה שארע למורה שלי, אשר היה תלמיד ישיבת חברון. אחר כל עבר לפוניבז'. לראש הישיבה נודע שהוא מרבה בקריאת ספרי עיון יהודיים וכלליים. הוא הזמין אותו לחדרו, היו שם ספרים רבים מן הסוג ההוא. אמר לו כי יוכל להעזר בו בקריאה ובשיחה, אבל אין הדבר מיועד להיות בפומבי. כשחזר ל'חברון' ונודע עיסוקו גם שם, נאסר עליו הדבר והוא עזב את הישיבה ההיא. ירא שמים היה כל חייו, עסק הרבה בעולם ההלכה והוסיף לה נתיב חדש.

הליקויים שיש בכל אורגניזם חי, כולל האדם, הם מן הטבע, ולא נועדו לשום דבר ערכי. הזיקנה וההתנוונות הן מתוקף חוק הטבע ועל פי מבנהו של כל גוף. לא רק פרטים מתקלקלים ומתים. נראה שגם מינים של בעלי חיים מתפתחים, מגיעים לשיא הפריחה שלהם, ועם הזמן הם מתנוונים ועוברים מן העולם.

השאלה האמונית שלי היא: מה מוטל עלי כיצור אנושי בתוך העולם הפגום הזה? התשובה שלך עשויה להיות שונה לגמרי משלי. ושלישי עשוי שלא לשאול כלל את השאלה הזו. לכן נאמר 'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים', ו'צדיק באמונתו יחיה'. יראת שמים ואמונה אינם משפט בגאומטריה שיש לו ניסוח מדויק והוכחה מופתית. אלו הם דברים שעלינו, כל אחד מאתנו, למלא בתוכן או להשאירם ריקים.

לסיום הערה נוספת. אינני 'יפה נפש', ובכל זאת, אחד הדברים שהם, לדעתי, בבחינת יחוד לעם ישראל הוא הדרישה מהם להיות אור לגויים. או, לפחות, להקפיד בעניני מוסר. אלא שאצל רבים כאן 'הדרישה מהם' הפכה להיות 'הקביעה שהם', ואור לגויים הפך אצלם 'סגולת הגויים'.

עודד