מחשבים

טיפים על הדרך

מכבי

מאורסים

חוק וסדר

בית

פורומים

בחדרי חרדים

חסידים שוטים כיצד?


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 4 5 ... 21 22 23

סך הכל 23 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-25/4/2013 23:47

נוירולוג כתב:
אבי, אתה טועה http://www.bhol.co.il/article_old.aspx?id=32777

מודה בטעותי, עדיין כל היתר נכון, הסיבה שאולי אנחנו לא מוצפים בתמונות של האחים ביחד הוא הניטור הכבד של חצר ר מנדל על תמונות מחד והאיסור של ר ישראל על תמונות מאידך.

נשלח ב-25/4/2013 23:50

אכן כיום ניתן יותר לראותם יחד באירועים שונים (בזמנו זה היה בגדר לא יעלה על הדעת)

נשלח ב-27/4/2013 23:19

"בעש"ט כשרצה לילך לעולמות עליונים היה שואף טעבאק ובכל פעם ששאף טעבאק הלך מעולם לעולם!" (בוצינא דנהורא ילקוט כתבי קודש עמ' קלח')

נשלח ב-2/5/2013 17:50

החלוץ כתב:

חסידים שאוהבים את הרבי שלהם ומתאמצים לכבד אותו, ומטאטים לו את מרצפות הבטון, עדיין יותר נורמלים
מההשקעה המטורפת שמדינת ישראל ומאות הפועלים השקיעו כשהאפיפיור הגיע לבקר בארץ, ומהבלאגן שהולכים לעשות כשאובמה יגיע לכאן.

התנהגותם של פותח האשכול כאן, וכותב הפוסט המקורי מעוררים בחילה יותר מצואת כלב ודם ביחד.
אנשים עם עין רעה שמחפשים כל היום את כל הרע שבמגזר החרדי, ומשתדלים לפרסמו תחת כל עץ רענן.

כפי הנראה הקפידא של חסידיו השוטים של ר' מנדלי עלי כל כך קשה... ולא התקררה דעתם עד שמיודענו המלומד "החלוץ" פתח היום את האשכול הזה:

נחשפה השיטה המתוחכמת של הניק בבא_זוטא

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=3007928&forum_id=771

רפואה שלימה!

נשלח ב-14/5/2013 00:21

קבלת פנים להרהצ חמ הגר בן כק האדמור מויזניץ - מנדל

נשלח מהאנדרואיד שלי

_________________

נשלח ב-14/5/2013 09:28

תוקן על ידי באבא_זוטא ב- 14/05/2013 09:37:56

נשלח ב-14/5/2013 13:48

גאון או עבריין מין? הכל על פרשת הרב ברלנד

אליעזר ברלנד מבוקש בארץ בחשד לביצוע עבירות מין, אך מסתתר במרוקו. לפי מתנגדיו מדובר באדם מעורער בנפשו, אך תומכיו בטוחים: הוא צדיק

מאות אנשים עשו ביום חמישי האחרון את דרכם לאולם השמחות במצפה יריחו, לבושים במיטב בגדיהם, מתלהבים ומתרגשים לקראת חתונתם של הבחור המצוין נתן גולדבלום, נכדו של הרב אליעזר ברלנד, ראש קהילת שובו בנים, ובחירת לבו החסודה, חיה גבירץ, בתו של אחד מוותיקי הקהילה.

האורחים דימו בנפשם את האירוע המשמח, את אנשי הכליזמרים ואת הריקודים עד אור הבוקר במיטב המסורת של חסידי ברסלב, שהרי ביריחו מותר לשמוח על כלות. בירושלים, לפי הנוהג האשכנזי, צריך להסתפק רק ב"פויקר" (סוג של תוף), כי תזמורת לא תנגן במקום שבו חרב בית המקדש.

כאשר ירדו האורחים מהאוטובוסים אחזה אותם הרגשה מוזרה. בני המשפחה לא נראו במקום, וגם החברים הקרובים נעלמו. בפתח האולם נדהמו כולם לראות שגם החתן והכלה נעדרים. הם נאלצו לחזור על עקבותיהם ולשוב לבתיהם ברחבי הארץ.

הטירוף אחז שוב בקהילת שובו בנים. יש אומרים הכל מעשה שמיים. יש אומרים הכל מעשה אדם מעורער אחד, הרב אליעזר ברלנד, שמחזיק קהילה שלמה בתנאים בלתי נסבלים קרוב ל-50 שנה, ועכשיו מגיע לשיאים חדשים. הפעם הוא שלח טיל ביטול חתונה.

מה קרה? ביום רביעי, יום לפני החופה והקידושין, הגיעו בני הזוג לווארזאזאת, עיר במרכז מרוקו, על ספו של מדבר סהרה, כדי לקבל את ברכת הרב ברלנד, שנמלט לשם לפני שלושה חודשים. הרב, מספרים, ביקש מהשניים להישאר במחיצתו והבטיח להם חתונה גדולה ומרשימה יותר במרוקו.

יכול להיות שנימק את דבריו בשלטון הציונים המשוקץ על המדינה, עניין שמשמש אותו לפעמים, ולכן מגיע להם מקום טוב יותר לבוא בברית הנישואים; יכול להיות שביקש להביע מחאה על רשויות החוק בארץ שרודפות אותו; יכול להיות שהחליט שכך צריך להיות, בלי הסברים.

כך או כך, בני הזוג הצעיר נשארו במרוקו במחיצת הרב ביום החתונה שתכננו במשך חודשים. בני המשפחה שנשארו בישראל רתחו, האורחים חזרו הביתה מאוכזבים, אבל לא מופתעים. החסידות הקטנה-בינונית הזו, שמרכזה בירושלים, ידעה שיגעונות גדולים פי אלף.

קצת קשה להתחקות אחרי מה שעובר על הרב ברלנד ועל הקהילה שלו, שהולכת ומתפרקת בגלל אירועים שנשמעים לעתים דמיוניים בעליל. אירוע שהתרחש לאחרונה מוציא את כולם מדעתם. ביום שלישי שעבר עלתה לשידור בערוץ 2 צעירה בשם א'. בקול שברירי היא סיפרה שוב על הטרדה מינית לכאורה שביצע בה הרב בן ה-76 לפני שנה.

"הרב השאיר את בעלי בצד, נעל אותי בחדר, הכניס את ידיו לתוך החולצה", תיארה א'. "במשך רבע שעה הוא ליקק אותי, נישק אותי, עשה לי דברים מאוד מגעילים. הוא אמר "אני אוהב אותך, מתגעגע אלייך". תמיד הוא היה מתבל את המעשים האלה שלו בדברי קודש".

הדברים לא היו חדשים. א', שהתלוננה בינתיים במשטרה נגד הרב, סיפרה דברים דומים ל"הארץ" במרס האחרון והודיעה שחייה הפכו מאז לסיוט. אבל העסק קצת יותר מסובך. את תיבת הפנדורה הנעולה הזו פתח איתי נחמן שלום, בן 18, קרוב משפחה של א'. שלום היה אחד המעריצים השרופים של הרב ברלנד. הוא נמנה עם חבורה גדולה של צעירים שרודפת אחרי הרב בכל אשר ילך ועושה כל מה שיגיד, גם אם לעתים קרובות הוא אומר דבר והיפוכו.

שלום נהג לארוב לרב במשך שעות מחוץ לביתו בעיר ביתר עילית ולחכות שייצא החוצה כדי להתקרב לשולי בגדיו. נפשו לא ידעה מעולם מנוחה, בעיקר כי הרב אינו צפוי ומעולם לא היה לו לוח זמנים הגיוני.
באחד הלילות, כך סיפר, הוא עלה על מרזב מחוץ לבית כדי לראות את הרב עוסק בתפילה עם מאמיניו ולספוג השראה מבחוץ.

שלום חדר למרפסת והציץ פנימה, אבל במקום עיסוק בתורה והתעמקות בהלכה ובמשניות הוא ראה לדבריו את הרב מעורטל מבגדיו, מקיים יחסים עם אישה זרה, תלמידה צעירה, במשך קרוב ל-50 דקות. 43 דקות ליתר דיוק. שלום הזדעזע עד עמקי נשמתו. הסיטואציה שבה הרב הקדוש חוטא אל מול עיניו טלטלה אותו. "אמרתי לעצמי שאו שהוא הכי צדיק או שהוא הכי רשע", סיפר שלום.

שלום הנסער פגש את הרב, סיפר לו מה שראה מבעד לחלון ודרש תשובות. בתחילה הרב התחמק. שלום התעקש, והרב לדבריו אמר לו: "וואי, וואי, וואי. זכית לראות את הרב בעולם האצילות". התשובה לא סיפקה אותו. שלום הסתובב ברחובות הקהילה, בשכונת בית ישראל הישנה בירושלים, וסיפר שהרב מקיים יחסים עם נשים, רחמנא ליצלן.

הדיבורים הללו כמעט עלו לו בחייו. בקרב הנאמנים השרופים של הרב ברלנד, אלה ששומרים לו אמונים בכל אשר ילך (והם כנראה הולכים ומתמעטים בעקבות הפרשיות האחרונות), אסור לומר על הרב מילה רעה, כי כל מה שהוא עושה זה רק טוב.

לפי טענת המשטרה, הרב ברלנד בכבודו ובעצמו הורה לשבור לאיתי נחמן שלום את הידיים ואת הרגליים בעקבות דברי הבלע שהפיץ ברבים. מרגע זה היה ברור כי גורלו נגזר לשבט. לפני שלושה חודשים, ב-15 בפברואר, הגיעו שלושה מאנשי הרב לבית הכנסת "שול" ברחוב סלנט בשכונה וחיכו ששלום יסיים את התפילה. שניים מהם, אהרן יעקב ריכטר, 27, ודוד אברהם שם טוב, 19, מואשמים כי השכיבו את שלום על הרצפה, פוצצו אותו במכות והסתלקו. לימים הוגש נגד השניים כתב אישום על תקיפה בנסיבות מחמירות.

הסיפור לא נגמר. שלום הפצוע הזעיק למקום את שני אחיו, נתי שלום ורחמים שלום, שגרים מחוץ לעיר. השניים הגיעו לפנות בוקר עם תגבורת נוספת. הם לא מצאו את התוקפים, ניגשו לבית סמוך ברחוב אדמון, שם מתגוררים בני משפחתו של התוקף ריכטר, ובעטו בזעם בדלת. אחרי שעה חזרו השלושה עם אקדח 9 מ"מ והפעם ירו בדלת שלוש יריות.

בבית ישראל מתארים עד היום בחלחלה את הרעש, הדי היריות וניידות המשטרה, ומספרים כי בתוך הבית ישנו בני משפחה בת 12 נפשות, שהתעוררו בבהלה אין קץ. האחים שלום נמלטו ונתפסו (או שהסגירו את עצמם) אחרי חודש, והוגש נגדם כתב אישום על "מעשה בצוותא".

בינתיים התפתחה פרשה נוספת. איתי נחמן שלום, כוכב הפרשה, אביו ארז שלום וחברם, אורי כהן, נעצרו בידי המשטרה בפרשת סחיטה של צעיר בשם אברהם גבירץ, מחסידיו השרופים של הרב. במשטרה לא אומרים במה מדובר, אבל בקהילה נפוץ סיפור על איומים במכות ועל קלטת מרשיעה נגד הרב שמסתובבת בשטח ומאות אלפי דולרים שנדרשים כדי שלא יפיצו אותה ברבים. השלושה נחקרו ונעצרו לשלושה ימים. איתי נחמן שלום נשלח למעצר בית נוסף שממנו היה אמור להשתחרר אתמול. את השלושה מייצג עו"ד שחר חצרוני שאומר כי אין בהאשמות הרבה מן האמת.

אגב, גבירץ הוא אחיה של הכלה מהפסקה הראשונה, שהייתה אמורה להתחתן עם נכדו של הרב ברלנד במצפה יריחו. אנשי הרב חוגגים היום את מעצרם של איתי שלום ובני משפחתו וטוענים כי עכשיו ברור שמדובר בטיפוסים מפוקפקים שביקשו לסחוט מלכתחילה גם את הרב עצמו.

ב-20 או ב-21 בפברואר, בתוך כל הסערות שמסביב, החליט הרב ברלנד, כנראה בעצה אחת עם מקורביו, שהוא חייב להימלט מהארץ. הטבעת התהדקה ונשים בקהילה החליטו ללכת בעקבות א' ולהתלונן במשטרה נגד הרב על הטרדות מיניות שביצע בהן. הבריחה נעשתה, כמו תמיד אצל הרב, בתוך דקות. "הרב התקשר לבני מחלב, האיש המקורב אליו ביותר, ואמר לו: "בוא לקחת אותי לשדה התעופה, טסים מיד"", מספר אדם שהיה מעורב בארגון הנסיעה. "הוא הגיע אליו אחרי חצי שעה, הרב ירד אפילו בלי מזוודות, רק עם תפילין ביד. נסענו לשדה התעופה. הרב לקח כרטיס לא על מקום פנוי, אלא על מטוס פנוי. כך הוא הגיע לשווייץ".

בשווייץ שהה הרב ברלנד יום או יומיים, ומשם המריא למיאמי, שם נשאר במשך שבועיים אצל אחד ממקורביו. בינתיים, כמו תמיד, הצטרפו אליו השרופים והמקורבים שלא ינטשו לעולם. המשטרה בארץ הודיעה בינתיים כי ברלנד מבוקש לחקירה והעבירה את הצו לאשתו תהילה. פרקליטו של הרב, עו"ד יעקב וינרוט, פרש בפניו את סיכוייו המשפטיים ושכנע אותו לחזור לארץ.

"הרב יגיע בסוף מרס, לפני חג הפסח", הבטיח וינרוט. ברלנד עצמו חזר בינתיים לשווייץ, שם פגש את וינרוט, ואמור היה לעלות על טיסה בחזרה לנתב"ג. אנשיו אומרים עד רגע זה: "הרב לא נמלט לשום מקום. הוא נסע שבע פעמים לארצות הברית, וכך היה גם הפעם".

בשווייץ הרב שינה ברגע האחרון את דעתו. אנשי הקהילה מספרים על אחד, שי לוי, חוזר בתשובה והגבאי של הרב, ששכנע אותו לעזוב את הכל, לא להאמין לאף אחד ולטוס למרוקו, מדינה שאין לה הסכם הסגרה עם ישראל. החבורה אכן עזבה את שווייץ והגיעה למרוקו דרך דרום אפריקה, אף שהיה מי שהפיץ שמועות כי הרב נחת בבוליביה. לפי העדויות התארח הרב בתחילה אצל חברי הקהילה היהודית בקזבלנקה.

העבריינים הישראלים הכבדים שנמצאים במרוקו שמחו לשמוע על בואו של הרב. לפי העדויות, הוא שהה בבתיהם של שלום דומרני בקזבלנקה וגבי בן הרוש, עבריין ירושלמי מפורסם שחי היום בעיר אגאדיר. אנשי הרב מאשרים כי הרב פגש את השניים, אבל רק לפגישות קצרות.

בשבועות האחרונים נדד הרב ממקום למקום ברחבי מרוקו. הוא עבר דרך מרקש, וכיום הוא בווארזאזאת. מאיר ועקנין, יהודי מפריז שחי גם במרוקו, הקים בעיר מלון קטן עם מקווה שיוכל לארח בו את היהודים שבאים לעלות לקברו הסמוך של המקובל רבי יחיא בן ברוך ולערוך שם הילולות. הרב ברלנד ואנשיו תופסים שם היום את כל החדרים, ומעגל המצטרפים הולך וגדל מדי יום.

חסידי הרב אומרים שאנשי הקהילה היהודית מברכים על הרב החשוב שבא במחיצתם, וכי הרב מעניק להם שיעורים וברכות, עולה על קברי צדיקים מדי יום, מתפלל שם שעות על גבי שעות, כדרכו, ומקדם את הגאולה לעם ישראל.

מתנגדיו של הרב מספרים כי הנוכחות הרעשנית שלו ושל חסידיו הרבים דווקא מטרידה מאוד את אנשי הקהילה. במרוקו היהודים נוהגים לשמור על פרופיל נמוך, בעיקר בימים כאלה, ולא לעשות בלגן. גם הסיטואציה של הרב הנמלט לכאורה מרשויות החוק מטרידה אותם. "הם לא יודעים מאיפה כל זה נפל עליהם", טוענים המתנגדים, גם הם אנשי קהילת שובו בנים.

"החבר'ה של הרב מסתובבים, צועקים, רוקדים ושרים יחד איתו. לא אכפת להם מכלום. הם הרי חושבים שכולם מסביב מסכנים, ורק מי שנמצא ליד הרב מאושר כי הוא ליד המשיח".

הרב ברלנד היה ונשאר אחת הדמויות הססגוניות והמשונות בעולם החרדי. ברלנד, בן 76, נולד בחיפה, למד אצל הרב אליהו לופיאן, שנחשב אחד הרבנים הליטאים הגדולים. בגיל 22 הצטרף לחסידות ברסלב ועבר לגור בבני ברק. עם השנים בנה לו קהילה קטנה בדרכיו הייחודיות. "הרב היה עובד גדול של השם", מספרים בקהילה. "הייתה לו כימיה עם הקהל, הוא לקח חבר'ה לשדות, עודד אותם, קנה להם בגדים. הם למדו בבית כנסת בבני ברק ופתחו שם את ישיבת שובו בנים".

במקביל לפעילות בבני ברק הגיח ברלנד תכופות לירושלים כדי להיפגש וללמוד עם זקני הדור הקודם של חסידי ברסלב בעיר: הרב לוי יצחק בנדר והרב שמואל שפירא. ברלנד קיבל מהם את ההשראה ואת הירושה.

הרב ברלנד היה האיש שפרץ בפני החסידים שלו את הדרך לאומן, עוד בימי השלטון הקומוניסטי. בקהילה מתרוצצים סיפורים על התכסיסים שנקט אל מול הפקידים הקשוחים באוקראינה של פעם, על הדרכונים המזויפים שניפק ועל הדרכים שפילס לחסידיו בערבות השלג, מעבר למסך הברזל. ברלנד היה גם הרב שעודד את אנשיו להגיע בכל מחיר לקבר יוסף בשכם, אחרי שסימן להם מפה מדויקת, כאילו היה נווט מלידה.

סכנת החיים שנשקפה לחסידים הצעירים שעשו את דרכם בחושך בסמטאות מחנה הפליטים בלאטה, נלהבים ומפוחדים כאחד, באמצע האינתיפאדה השנייה, לא הדאיגה מדי את הרב ברלנד.

המסעות המסוכנים לשכם הכניסו לכוננות שיא את הצבא ואת כוחות הביטחון ולטענת אנשי הרב ברלנד, שכנעו גם את ראשי המדינה שצריך להיפטר ממנו במהירות. "אף אחד לא רוצה לראות גוש שחור של 2,000 איש מסתובבים באמצע שכם בלי תיאום. גם נחמן ברלנד, בנו של הרב, וראשי הישיבה האחרים לא אהבו את הטירוף הזה", מסביר אחד מאנשי שובו בנים.

הטירוף גבה גם קורבנות בנפש. בדצמבר 2003 נפצע קשה ליד הקבר החסיד משה ברבר, ומאז נמצא במצב של צמח בבית לוינשטיין. לפני שנתיים, באפריל 2011, נהרג מאש שוטרים פלסטינים בן יוסף לבנת, חסיד אחר של הרב, אחיינה של השרה לימור לבנת.

הרב ברלנד, אגב, נחשב לאומן קיצוני, מה שהחריד עוד יותר את מנוחתם של סובביו. בעבר נחשפו התבטאויות קשות מאוד שלו נגד יצחק רבין ואהוד ברק. ועוד משהו: לצד הידע העצום שלו בתורה, בהלכה ובמשניות, הוא נחשב אינטלקטואל, ששולט היטב בהיסטוריה כללית, גיאוגרפיה ואסטרונומיה, הרבה מעבר למה שנדרש במקצועות הליבה.

בשובו בנים התגאו תמיד בכוחות העלטבעיים של הרב ברלנד, מה שהפך אותו למכונת הכסף של הקהילה. בזכותו היא הלכה ושגשגה בימיה הטובים ובנתה ישיבות ומוסדות תורה. אנשי עסקים, בעלי מקצועות חופשיים לצד עבריינים אמידים מכל הארץ, שילמו עשרות אלפי דולרים כדי לקבל דקות ספורות במחיצת הרב. האסיר אסי אבוטבול היה בשעתו אחד המבקרים הקבועים אצלו.

מאות מתלמידיו של הרב, שנקראו השדרים, הסתובבו בארץ ובעולם, החתימו אנשים על הוראות קבע או שכנעו אותם לקבל ברכות מברלנד תמורת כסף רב, אחרי שהבטיחו להם ישועות. את סכומי העתק שהצטברו גרפו בעיקר הבן נחמן והנכד נתן. השניים גם הקימו מתחת לבית הרב אולם אירועים, שסביבו מחזור מכירות עצום.

הכוחות הנסתרים של הרב שכנעו את החסידים להדחיק את המנהגים המשונים וההתנהגות המוזרה שגרמה לכולם מבוכה רבה. לפני כמה שנים, למשל, חיתן הרבי מגור את בנו הצעיר דוד בבית המדרש הגדול בירושלים. בעולם החרדי מקובל כי האדמו"רים הגדולים מגיעים לשולחן הכבוד, יושבים כמה דקות במחיצתו של הרבי מגור ועוזבים את המקום בחרדת קודש. הרב ברלנד, מספרים עד היום, ישב שם שעות ואפילו הוריד במו ידיו אוכל ומשקאות למאות ה"געררס", חסידי גור שהסתופפו מתחת לשולחן, עניין שהוא לגמרי מחוץ לתקנון החסידי.

גם סגנון התפילה של הרב ברלנד מיוחד במינו, ויש שיאמרו מוזר ואפילו אכזרי ולא אנושי. "ביום שמחת תורה", סיפר לי אחד החסידים לפני כמה שנים, "הרב התחיל את התפילה בשעה שלוש אחרי הצהריים. הוא נתן מנחה, ערבית, דרשה וריקודים עד ארבע לפנות בוקר. בשעה ארבע וחצי הוא שלח אותנו לאכול את סעודת המצווה לפני שיעלה השחר ודרש מאיתנו להגיע בשש בבוקר לשחרית.

"התפילה נמשכה עד 12 בצהריים, אחר כך עשינו מנחה, ערבית, דרשה, הקפות. הרב לא ישן 48 שעות ולא הפסיק להשתולל משמחה ולרקוד. אין דבר כזה באף מקום".

בשלב מסוים החליט הרב נחמן ברלנד יחד עם בנו נתן להשתלט על נפשו ההרפתקנית והמסוכסכת של אביו, למתן את התנהגותו ולהכניס סדר בישיבה. השניים שכרו חברות אבטחה שמנעו כל גישה לרב. כל מי שניסה לדבר איתו או להעביר אליו קוועטלך (פתק) נהדף בכוח. מי שנתפס יותר מפעם אחת הוכה מכות נמרצות. נחמן ובנו נקטו משטר של סנקציות חמורות גם נגד האנשים שהעזו להקליט את הרב, לצלם אותו או אפילו לגשת וללחוץ את ידו.

הם הרחיקו אותם מהדרשות שנושא הרב, מה שנחשב פגיעה בציפור הנפש של איש הקהילה. הרב ברלנד עצמו היה נתון במשך שנים במעקב צמוד באמצעות מצלמות ומכשירי ציתות ונאסר עליו להשתמש בטלפון או בסלולרי. על כל שיחה כזו הוא קיבל עונשים, כמו לכתוב מאות פעמים על דף: "אסור לי לדבר בטלפון ובפלאפון בלי רשות מאשתי".

הבן והנכד החליטו במקביל לחלק את הקהילה לשלוש קבוצות, על פי מפתח חברתי ועדתי. המטרה הייתה להדק עוד יותר את המשמעת הפנימית, לנקות את השורות ולהפגין קצת יותר מכובדות כלפי חוץ. הדרך לישיבה עברה דרך גדרות ואוהלי פיקוח שהוצבו מראש, כמו במשרד ראש הממשלה. התלמידים נדרשו לבוא לשיעורי הרב ברלנד עם תעודת זהות וכרטיס מגנטי שהונפק להם מראש.

"הרעיון היה להפוך את הקהילה שלנו למקום נורמלי, כמו צאנז או בעלז, כדי שיתייחסו אלינו ברצינות", מספר אחד מוותיקי הקהילה. "נחמן ונתן הבינו שהרב לוקה בנפשו, אינו יכול לנהל את ענייני הקהילה וצריך להגן עליה מפניו".

הרב ברלנד עצמו, בהוראת הבן והנכד, לא הגיע גם לאירועים של אנשי הקהילה. השיא היה מסע הלוויה של תלמיד הישיבה, שמואל-מנחם טובול, שנרצח בספטמבר 2010 באומן. הרב ברלנד נעדר מההלוויה. ההתנהגות הזו עוררה תרעומת עצומה, ועשרות אנשים החליטו לעזוב את הקהילה אחרי שטענו כי הרב מפקיר את בניו. רבים מהם לא הבינו איך הרב נותן יד לבנו ונכדו, שהופכים אותו למסוגר ומנותק. הרב, כדרכו, אמר פעם כי זהו רצונו, ופעם טען כי הכל נכפה עליו בכוח.

כך או כך, האבטחה הנוראית, החלוקה המוגזמת, ההרחקה ותופעות האלימות הוציאו אפילו את הרב ברלנד מדעתו המסובכת. הוא התקשה לחיות בתוך חומות הכלא שסגרו עליו בנו ונכדו. פעם הוא ברח לביתו באמצע ברכת הלבנה, הודף בדרכו את השומרים המופתעים שחצצו בינו ובין הקהל. בפעם אחרת הוא צרח על נחמן ונתן שלא עוזבים אותו לרגע, והצעקות החרידו את הרחוב.

בדצמבר 2010 חל זעזוע של ממש בקהילה. באישון לילה הגיעו שניים מקרובי משפחתו של הרב לביתו ברחוב החומה השלישית וחילצו אותו מהמאסר הכבד שכפו עליו בנו ונכדו. הרב ברלנד הוברח לצפון הארץ, מתחת לאפם של השומרים, בסיועם של בוגרי יחידות קרביות שחזרו בתשובה והפכו לחסידיו. ברקע הסעירה את הקהילה פרשה נוספת.

ראשי הקהילה קיבלו לבתיהם באותם ימים קלטת בת שלושה חלקים, שבה שיחות קשות שניהלו הבן והנכד נגד הרב ואנשיו. הנכד הוקלט גם מנהל שיחות זימה וסמים עם חבר, בנו של מנכ"ל ישיבת שובו בנים.

פרשת החטיפה והקלטת גרמה לרעידת אדמה בקהילת שובו בנים. הרב נחמן ברלנד, שאיבד שליטה על אביו, החליט לפרק את המוסדות. ישיבות לצעירים וכוללים למבוגרים נסגרו בזה אחר זה. המנהלים ומגידי השיעור נותרו ללא משכורות. משפחות רבות נאלצו למצוא לילדיהן מקומות חדשים.

האימפריה שקעה בהדרגה ונחשפה למאבקים אדירים בין כולם. בבתי משפט שונים ברחבי הארץ מתבררות מאז תביעות על רכוש הקהילה שנאמד בעשרות מיליוני שקלים. יש גם מי שטוען שהתביעות הן ממזריות או פיקטיביות ונועדו להעביר את הרכוש שנצבר לידיים פרטיות.

עכשיו באה המכה השנייה, הניצחת, על שובו בנים. שעות רבות ביליתי במהלך השבוע בסמטאות בית ישראל, בין הרחובות החומה השלישית ויוסף קארו, או בקיצור בתוך ה"קסבה", כפי שמכנים אותה אנשי הקהילה. הסתובבתי ברחובות ובבתים, בחנויות ובישיבות הקטנות.

פרשת ההטרדות המיניות והבריחה החפוזה של הרב גרמו למשבר וריסקו את הקהילה לרסיסים. כולם מדברים בעד ונגד הרב, תומכים בו אבל גם חושפים את התנהגותו הפסולה. האנשים מספרים על מעשי נסים של הרב, אבל גם על סטיות מדרך הישר ועל משפחות וילדים שזרק לרחוב בהבל פיו.

קהילת שובו בנים, שמנתה בימיה הטובים קרוב לאלף משפחות, מחזיקה היום בערך 600 משפחות. החסידים שנותרו מתחלקים לשלושה: אלה שהולכים עם הרב באש ובמים; אלה שלא מאמינים לרב, אבל נשארים בקהילה; ואלה שלא מאמינים לרב ועזבו את הקהילה בעקבות שני המשברים האחרונים.

אחד מן העוזבים, אגב, הוא בנימין זאבי, בנו של רחבעם זאבי (גנדי), אחד האנשים המפורסמים שהצטרפו לרב ברלנד לפני 30 שנה ושמרו לו אמונים. "אם הוא נגע באישה בלי תאווה, או עם תאווה, זה לא מתאים לי", אמר זאבי למקורביו, לפני שלקח את משפחתו ועזב את הקסבה ואת הקהילה.

האנשים שמוכנים להגן על הרב שולפים נימוקים מכל כיוון אפשרי. הם טוענים שהרב ברלנד הוא צדיק, שאין לפרש את מעשיו כפי שאיש לא מבקר את דוד המלך על מעשיו עם בת שבע, אשת אוריה החתי; הם טוענים כי הרב נטול אגו אישי ולא ביצע את המעשים מתוך תאווה, אלא מתוך תיקון; הם טוענים שהרב רוצה לקחת על עצמו ביזיונות כאלה, וכך לקרב את בוא המשיח; הם טוענים גם כי הרב לא מסוגל להגיע לסיפוק בגילו ואחרי הטיפולים שעבר, וכי המתלוננת א' המשיכה לרדוף אחריו גם אחרי שביצע בה מעשים מגונים לכאורה.

השבר גדול. משפחות נקרעות בין תמיכה והתנגדות. כולם מדברים, אבל איש לא מוכן להיחשף, גם לא המתלוננות, שכמה מהן נאלצו לעזוב את הארץ. בתחילת השבוע, למשל, נרשמה תכונה גדולה בשכונה. עשרות אנשים, תומכי הרב, התארגנו כדי לנסוע למרוקו, לפגוש את הרב ולבלות איתו את חג השבועות, הפעם על פי ציון הקבר של הצדיק עמרם בן דיוואן, 200 קילומטר מקזבלנקה. הם אפילו לקחו איתם שוחט מיוחד, אף שהרב לא נוגע בבשר.

המתנגדים של הרב הביטו בהם בבוז. "הם מוכי ירח, שרוטים. שום דבר לא יעזור. רק המשטרה, אם היא תיקח מאיתנו את האיש הזה", כפי שאמר לי אחד השרופים לשעבר.

האם הרב יחזור בקרוב לארץ? כנראה שלא. אחד המקורבים, שנמצא היום במחיצתו, טוען כי הרב ברלנד ואנשיו לא מוכנים לשתף פעולה עם החגיגה התקשורתית שמתכננת המשטרה בשדה התעופה, ביום שהוא יגיע.

"המשטרה החליטה לצלוב את הרב", אומר המקורב. "אנחנו לא רוצים לעצמנו פריווילגיות. אנחנו מוכנים להתמודד עם כתב אישום, לבוא לחקירה, ללכת למשפט אבל בצורה נורמלית, כמו כל אחד אחר. אם יגידו לנו שהרב נוחת, נוסע הביתה ויוצא לחקירה - אין בעיה. אבל אנחנו לא ניתן להם לשים אזיקים על הידיים שלו בשדה התעופה מול כל העולם. זה לא", חורץ המקורב.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/469/754.html?hp=1&cat=353&loc=6

ובסוד מטורפים מי יעמוד!

תוקן על ידי באבא_זוטא ב- 14/05/2013 13:50:37

נשלח ב-20/7/2013 21:57

הכתבה המרתקת של עקיבא נוביק שפורסמה ברוטר. ויש"כ לניק 'לאמאמין' שפירסם אותה אותר

רב בורח

הוא חשוד במעשי אונס, מבוקש על ידי המשטרה ושוהה במרוקו בניגוד לחוק, אבל כל זה לא מרחיק מהרב אליעזר ברלנד את מאמיניו. להפך. מאות מהם נמצאים לצידו במרקש, מאיימים על אורחים לא רצויים, מתעמתים עם תושבים מקומיים ומרגיזים את הקהילה היהודית ˆ שליח "ידיעות אחרונות" הסתכן בביקור בחצר הרב הנמלט

הרב ברלנד השבוע במרוקו. צילום: ג'קי קדוש, הקהילה היהודית מרקש
על קירותיו החיצוניים של בית הכנסת היהודי "בית אל" ברחוב אבן־סינה במרקש אין שום סממן יהודי. לא מגן דוד, לא מנורה, בטח שלא מילים בעברית. העדות היחידה לקיומו של מרכז יהודי היא עמדה משטרתית בכניסה. חומת אבן גבוהה הסתירה את היהודים שהתפללו בפנים וחיו בשלווה יחסית במשך עשרות שנים.

עד שהגיעו הברסלבים.

"אנש כוספיים!" פילחה השבוע צעקה נרגשת את הרחוב, כשעשרות חסידים ירדו מהאוטובוס וסילסלו את פאותיהם בהתרגשות. "אנש" הוא קיצור ל'אנשי שלומנו", והכיסופים הם אל הרב אליעזר ברלנד (76), ראש קהילת "שובו בנים", שקבע את מקומו בעיר המרוקאית. החסידים, בכובעים שחורים מעוגלים ומעילים עד הברכיים, קרנו מאושר. כמה מהם הושיטו יד לחומת הבוץ האדומה ונישקו אותה. הוצאתי את הסלולרי וכיוונתי לעברם מהמותן.

הספקתי לצלם שתי תמונות, כשהרגשתי בעיטה בגב. חסיד שבא מאחוריי בריצה העיף את הסלולרי מידי ושעט אל תוך בית הכנסת. ניסיתי לרוץ אחריו, אך שני חסידים חסמו בגופם את הכניסה. מסביב הביטו בנו עשרות אנשים. "סיטרא אחרא (השטן, יצר הרע)", צעק מישהו, "עיתונאי". תוך רגע הקיפו אותי שישה־שבעה פרחחים בגיל חטיבת ביניים. "באת ללכלך על הרב. תחזור לארץ בכיסא גלגלים", הבטיחו, וגם: "גבי בן הראש יטפל בך. הוא ישבור לך עצם־עצם".

מהר מאוד הבנתי שאין עם מי לדבר. "כבר שברו לך את הפלאפון בפטיש. ראינו", אמר מישהו. ארבעה חסידים דחפו אותי אל מחוץ לשער. ניגשתי לשוטר המרוקאי שעמד בכניסה וניסיתי להסביר לו שנגנב ממני הסלולרי. "אני שומר עליהם, לא מפניהם", השיב באנגלית רצוצה.

התיישבתי על המדרכה מעבר לכביש. הערב כבר התחיל לרדת. מדי פעם יצאו חסידים וירקו לעברי או סיננו קללה. ילדים ניבלו את הפה בנוכחות הוריהם, שהגיבו באדישות או בחיוך. "רק אתמול בלילה הרב ציווה לשבור כל מצלמה", הסביר מישהו. "אולי, אם תסכים לעזוב את מרוקו, יחזירו לך את הפלאפון בשדה התעופה".

מישהו הודיע שהרב בדרך אלינו. השער נפתח, ומתוכו יצאו שלושה נערים בני כ־15. הם נעמדו מעליי. "יש לך חמש דקות, או שהראש שלך יהיה מרוח פה על הרצפה", הכריז אחד מהם בקול נמוך. הרמתי את הראש לכיוונו. הוא החזיק אולר שווייצרי אדום, פתוח. ברחתי לחדר מדרגות סמוך.

בעשרה לשמונה נשמעה חריקת בלמים. ג'יפ מרצדס ML350 עצר מול שער בית הכנסת. ממושב הנהג יצא העבריין גבי בן הראש, ראש "הכנופיה הירושלמית", חבוש כובע ומשקפיים. לידו ישב הרב ברלנד, תפילין לראשו ואגלי זיעה למצחו. על המדרכה נאספו חסידים נרגשים ושרו "בך רבנו נגילה, בך רבנו נשמחה". ברלנד הרים יד. "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", בירך. הוא נכנס פנימה עטוף טלית, מוקף עדר אנושי. החסידים נישקו את ידו ושמו אותה על ראשיהם כדי שיברך אותם.

בינתיים ירד הלילה. חצי ירח האיר את צמרות הדקלים הגבוהים שנטועים סביב בית הכנסת. החלטתי לכתוב לבן הראש פתק. "החסידים גנבו לי את הפלאפון", כתבתי, "בוא נדבר, אני על המדרכה בחוץ". כעבור דקה יצא בן הראש בצעד מהיר. הוא אחראי על גירוש כתבים שנוחתים במרוקו. עשיתי תנועת הרמת ידיים, והוא צחק והושיט יד ללחיצה. העבריין המפורסם דווקא התברר כמאוד נחמד. החלפנו חוויות על ירושלים ועל התקשורת העוינת, עד שביקשתי את הפלאפון חזרה. "שמע, כואב לי על הרב", הוא התחמק. "איך אפשר לכתוב עליו ככה? אני לא נותן לאף אחד להתקרב לרב. גם הוא וגם אני כבר נכווינו מהתקשורת". אחר כך הזהיר אותי שלא אכתוב מילה רעה על הרב: "למה לך? אתה נראה לי בחור חכם". לפני שחזר לבית הכנסת הוא הוציא את הסלולרי שלי מהכיס ונתן לי אותו. כל התמונות שהיו בו נמחקו.

ד"ש מרבי שמעון בר-יוחאי

לא סתם בחר הרב ברלנד במרוקו כיעד: למדינה הערבית אין הסכמי הסגרה עם ישראל, וברלנד ממש לא מעוניין לדרוך כרגע בארץ הקודש.

לפחות חמש נשים מירושלים והאזור התלוננו במשטרה שהרב ניצל אותן מינית (ראו מסגרת). חלקן טוענות שנאנסו. חסיד אחד הגיע למשטרה לפני כמעט שנה וטען שהרב שכב עם אשתו והבטיח לה בתמורה הרים וגבעות בעולמות עליונים. מרבית חסידי הרב אינם מסוגלים לשמוע אף מילת ביקורת בעניינו. לפחות שני אנשים, שנשותיהם התלוננו נגד הרב, הותקפו. חסידי הרב טוענים שההערצה כלפיו גורמת לנשים לדמיין דברים שלא היו ולא נבראו.

בחודש פברואר השנה, רגע לפני שמשטרת ירושלים דפקה על דלתו של הרב, הוא הספיק להמריא לשווייץ ומשם לארה"ב. פרקליטו, עורך הדין יעקב וינרוט, לא הצליח לשכנעו לשוב, וכשהוצא נגדו בישראל צו מעצר, הרב בדיוק עשה את דרכו ממיאמי למרוקו. מיד כשהגיע לקזבלקה, הבהירה לו הקהילה היהודית המקומית שהוא אישיות לא רצויה, וכמה ימים לאחר מכן, ביום שישי של חול המועד פסח, 29 במארס, הוא הגיע עם ידידו גבי בן הראש למרקש. עשרות מחסידיו הגיעו בעקבותיו למרוקו. חלקם באו עם משפחותיהם, אחרים הגיעו לבדם. השבוע הם קיבלו תגבור משמעותי, כאשר עוד מאות מחסידי הרב בישראל עלו אליו לרגל לכבוד תשעה באב.

נקרא לו יעקב. בחור מלא שמחת חיים בן 24 וחבר הגרעין הקשה שהגיע עם הרב למרקש. סיכמנו שניסע עם אור ראשון למתחם קבר דניאל "השומר" אשכנזי, בהרי האטלס, שם מתגוררים מרבית החסידים. בתשע וחצי הערתי אותו. עד השעה 11 הוא עישן סיגריות. אחר כך הוא השיג לנו רכב. המחיר שעליו דובר בהתחלה, 100 דירהם (כ־40 שקל) לנסיעה של כמה שעות, זינק לפתע ל־600 דירהם (250 שקל).

בשתיים וחצי יצאנו מהעיר. יעקב נסע במהירות כדי שיוכל לעשן (בזמן הרמדאן חל איסור על עישון בפומבי), וכשהנוף המפעים של הרי האטלס נגלה, גם אביתר (15), שהצטרף כטרמפיסט, שלף חפיסה. אנשי "שובו בנים" נוהגים במרוקו בדיוק כמו בנסיעות שלהם לקברי צדיקים בארץ: במהירות ובשמחה מופרזות.

כמעט כל משפט שלהם נפתח ב"הרב אומר ש..." ומסתיים במעשה ניסים שהתרחש ממש לנגד עיניהם. מדי פעם הם מצביעים על שלטים עם השם ווארזאזאת, עיירה שבה הרב נופש לעיתים. "הרב אומר שוורזאזאת היא בבחינת הגליל", מספר יעקב. "כל ההרים סביבה מלאים קברי צדיקים". עם הגיעו למרוקו המשיל אותה הרב לארץ ישראל, אולי כדי להקל על חסידיו את ההתאקלמות. ערביי המקום, כך ברלנד, הם צאצאי הגרגשים, שלא נלחמו ביהושע בן־נון וזכו לפיצוי: "ארץ שדומה שתי טיפות מים לארץ ישראל". הרי האטלס משחקים את תפקיד הגליל, עיר החוף הדרומית אגאדיר היא אילת, ו"בכלל, המפה של מרוקו דומה מאוד לארץ. צרה וארוכה".

"בל"ג בעומר הייתה הדלקה בוורזאזאת בקבר רבי חייא בן ברוך", מתאר אביתר את אחד הניסים. "הייתה רוח חזקה מאוד, וגבי (בן הראש) אמר לרב שיהיה קשה להדליק בגלל הרוח. אז הרב הסתכל עליו וצעק ש'בעוד חמש דקות רבי שמעון בר־יוחאי יהיה איתנו בהדלקה'".

נו, והוא הגיע בסוף?

"איזו שאלה מיותרת. היה מוחין (התרוממות רוח - ע"נ) שחבל על הזמן. אנשים עפו באוויר מקדושה".

בכל אחד מהחגים האחרונים הגיעה למרקש קבוצה גדולה מהארץ, ובכל פעם זכו החסידים לדווח על נס. "בשבועות היינו בווזאן שבצפון", מתאר יעקב. "יום לפני החג כבר היינו ממוקמים במתחם קבר רבי עמרם בן־דיוואן, ופתאום היהודים המקומיים רצו שנלך והתחילו מריבות. בעלת המקום, סוזאן, אמרה שנחזור למרקש. תבין, זה לפחות שש שעות נסיעה והיינו 250 איש. כל הלילה עשינו ארגונים ועניינים, ובבוקר האוטובוסים כבר הגיעו. פתאום סוזאן באה בריצה ואמרה: 'אל תלכו. רבי עמרם בן דיוואן נגלה אליי בחלום ואמר לי שאף פעם לא הייתה לו נחת כזאת כמו עכשיו. הוא אמר: אל תגרשי לי את החסידים'. אז היא הביאה לנו אוכל, פתחה את המטבח וביקשה שנישאר שם בשבועות".

יעקב הגיע מישראל יומיים אחרי שביעי של פסח עם כמה דולרים בכיס. הוא תיכנן להישאר שבועיים, אבל "נדבק בצדיק". הוא כבר דובר מרוקאית, ואין פינה באזור מרקש שהוא לא מכיר. רק בעיה אחת עומדת בפניו: עם כניסתם של ישראלים למרוקו הם מקבלים ויזה לשבועיים, הניתנת להארכה עד שלושה חודשים. הרב ברלנד ואנשי הגרעין הקשה שלו נמצאים כבר 114 יום במדינה. כרגע הם על תקן שוהים בלתי חוקיים ונמצאים בסכנת מאסר.

אבל זה לא מדאיג פה אף אחד. ג'יפ היונדאי סנטה־פה מעפיל בשבילי עפר בתוך נוף יפהפה - הרים גבוהים, מרחבים בירוק ובאדום וכפרים קטנים המנקדים את העמקים. בכפר דוואר־שימס, שעל פניו אנחנו חולפים, אין חשמל או מים זורמים, אך יש קבר של צדיק. רבי חביב מזרחי קבור בנקיק שבמעלה הכפר. המקומיים, צאצאי בֶּרבֶּרים היושבים בהרים, שומרים עליו היטב. מיד עם היכנסנו לכפר דולק בעקבותינו אופנוע ישן, והרוכב שלו פותח את מבנה הקבר ומקבל בתמורה כמה מטבעות. "חשבנו לפתוח פה גם מקום", מספר נפתלי, "אבל הבעיה שאין פה מקווה".

אומן, הגרסה המרוקאית

ילדי הכפר טוגאנה כבר מזהים את החסידים בשמותיהם. בלב הכפר נמצא קבר דניאל "השומר" אשכנזי. מועד פטירתו לא ידוע, אך בכל ראש חודש אלול נוהגים יהודי האזור לעלות לכאן ו"להיוושע בכל ענייניהם", כפי שמבטיחה הכתובת על הקיר. זהו בניין בן שלוש קומות, שנראה מבפנים כמו אכסניה שננטשה מזמן. זבובים בכל מקום, ערימות מצעים זרוקות וגברים יושבים באפס מעשה בחדרים, קוראים מדי פעם תהילים או לומדים בספר הזוהר. כמה מאווררים מטרטרים ללא הצלחה. בחדר אחד אני סופר שבעה מזרנים סביב הקירות, ללא סדינים. על אחד מהם יושב חיים, גרוש בן 57 מירושלים. הוא הגיע לפני חודש, אחרי שלקח הלוואה של 1,200 דולר מגמ"ח (גמילות חסדים). ביום שני השבוע נשארו לו בכיס 300 דירהם (כ־35 דולר).

מה תעשה כשייגמר הכסף?

"אני אלווה. כבר צברתי חובות".

איך תחזיר אותם?

"יש לי ביטוח לאומי. ואני גם אוסף צדקות". בירור קצר מעלה שזהו המקצוע הנפוץ בחבורה.

"כשלא הייתי פה, הרגשתי געגוע אינסופי לצדיק", אומר חיים. "הוא הנשמה הכי גבוהה בדור". לברסלב הגיע לפני 33 שנים, אחרי שהיה מכור לקוקאין. "הייתי נע ונד, עד שהגעתי לרב. עכשיו אני לא מסוגל להתנתק ממנו. כל יום אנחנו נוסעים במונית לראות אותו במנחה ובערבית. הוא פותר לנו את כל הבעיות".

מה, יש לכם פה בעיות?

"בטח שיש. אני צריך 1,000 דולר כדי לנסוע עוד חודש וחצי לאומן, ואין לי פה ממי לאסוף צדקות, כי כולם פה כמוני".

והרב ייסע לאומן?

"הוא אומר ש־99 אחוז שהוא יהיה שם".

אין חשש שיעצרו אותו שם?

"אוי ואבוי, אתה מאמין לשטויות שאומרים עליו?"

יש נשים שטוענות שהרב הטריד אותן.

הוא מזדעזע. "אז מה? גם על דוד המלך אמרו שהוא חטא. זה סודות נסתרים, שאנשים כמונו לא מסוגלים להבין. הרב אומר שיש גזירה על עם ישראל מצד איראן, והוא בחר בגלות כדי לבטל את הגזירה".

מתי תחזרו לארץ?

"התכנון הוא להישאר כאן. רוצים לבנות פה תלמוד תורה, ישיבות ועסקים. יש לנו כבר רכבים ודירות, ועכשיו מחפשים בניין גדול שיהיה מרכז הקהילה".

מה יהיה על ארץ ישראל? זהו, פאסה?

"איפה שהצדיק נמצא, יש את הקדושה הכי גבוהה. כמו שרבי נחמן רצה להיקבר באומן, ככה בדור שלנו אולי יתחיל אומן גם במרקש".

לפני שלושה שבועות נרשמה היתקלות ראשונה עם הברברים מטוגאנה. "היינו טובלים במעיין פה", מספר חיים, "ואנשים הרגישו שזה כמו בארץ, שאפשר ללכת לא צנוע, והלכו למעיין בלי בגדים. אז בדואיות ראו ונבהלו והלכו לשייח' של המקום. השייח בא לפה וכעס מאוד". מאז מקפידים החסידים לטבול רק במקווה שבאתר. המקווה הזה נתרם על ידי שייח' סעודי בשם חאמד אל־חאמד, שעבר במקום לא מזמן והחליט להנציח את אביו, השייח' אחמד בין בוטי אל־חאמד. "בסך הכל המקומיים פה שמחים שאנחנו כאן, כי קונים מהם ביצים וחלב", מסביר חיים. "דירהם אחד לביצה ו־20 דירהם לשני ליטר חלב טרי".

לחדר נכנס גבר בלונדיני מזוקן. זהו אריאל, הטבח המקומי, שזה עתה טיגן דגי בורי. הוא בן 38 מירושלים, הגיע למרוקו לפני כשלושה שבועות, ואמור לשוב לישראל בשבוע הבא. בבית מחכים לו אישה ושלושה ילדים. לברסלב הגיע מעצמונה שבגוש קטיף, אחרי שלא מצא את עצמו בציבור הסרוג. בכל יום שישי הוא אוסף 50 דירהם מכל דייר במקום ויוצא לשוק הקרוב לקנות דגים. הם קונים ענבי מוסקט וסוחטים אותם ליין חמוץ, אופים חלות ומטגנים דגים וירקות. על רצפת המטבח זרוקים שקים עם ירקות. המקרר נראה כמו כתבה על דו"ח העוני.

בכל בוקר מתבודד אריאל במשך שעה בהרים שמעל לכפר. העלייה תלולה, אבל משתלמת. רק בהרים אריאל מעז לדבר על החשדות נגד הרב. "זה לשון הרע, שאני מעדיף אפילו לא לשמוע. אין בזה שום אמת", הוא מכריז.

למה הרב לא חוזר לארץ?

"טוב לו כאן. זה מהלכים שהוא חזה מראש. יש גזירה על עם ישראל, והוא כאן כדי לבטל אותה".

הוא גילה את הגזירה רק אחרי שנשים התלוננו במשטרה?

"כנס ליוטיוב. יש שיעור של הרב המקובל דב קוק מטבריה. הוא מספר שם ששלושה רבנים לקחו על עצמם דברים כדי לבטל את הגזירות על עם ישראל. אחד היה צריך להירצח, אחד לצאת לגלות ואחד לחטוף ביזיונות על אשת איש. אז רבי אלעזר אבוחצירה נרצח, הרב דב קוק היה אמור לצאת לגלות, והרב ברלנד לספוג ביזיונות. אבל הרב קוק התקשה לעמוד בגלות, אז הרב ברלנד הסכים לקחת על עצמו גם גלות".

הדרך חזרה מהרי האטלס למרקש רצופה ניידות משטרה. "לפני כמה שבועות הייתה פה תאונה", מספר יעקב. "מישהו מאיתנו נסע ולידו היה אופנוע. הוא בטעות גילח לו את הרגל והאופנוען התרסק. אז הוא הסתכל ימינה ושמאלה ונתן גז". אם יעקב ייעצר הוא בבעיה קשה, שכן תוקף הוויזה שלו פג מזמן. "אני מקווה שהם יקבלו בקשיש בשקט. אם לא, ניתן עוד קצת בקשיש עד שיסכימו".

לפתע מפלחת צעקה את חלל המכונית. "הדור הזה עוד יזכה לשמוע מחדש את עשרת הדברות". זהו קולו של הרב ברלנד, שהוקלט בשיעור והפך לרינגטון הכי פופולרי בשובו בנים. "אין חילונים בעם ישראל, אין רשעים בעם ישראל".

סלולרי ב-041 דירהם

"העיר האדומה" מרקש נמצאת על גבולו הצפוני של מדבר סהרה. בכל תחנת דלק מוצב לוח אלקטרוני שמראה את הטמפרטורה. 48 מעלות צלזיוס ביום שלישי השבוע. מהאוויר נראית העיר כמו גוש אדמדם של בתים בגובה שלוש־ארבע קומות, לא יותר. חוק עתיק קובע שהבתים חייבים להיצבע, כדי שלא יסנוורו בשמש הלוהטת.

המחיה במרקש מאוד זולה. קפה גדול עולה 2.5 שקלים, ארוחה טובה לא עוברת את ה־15 שקל. כדי להתאקלם צריך רק לקנות מכשיר סלולרי ב־140 דירהם (כ־60 שקל) ולהטעין בכל פעם שיחות. בעיר התיירותית יש אמנם רשתות ענק כמו זארה ומקדונלד'ס, אבל אם אתם מסתפקים במועט, אפשר לחיות מ־1,200 דירהם בחודש בקלות.

עד שהגיע ברלנד, יהודי מרוקו חיו בשקט ובשלווה אך בפרופיל נמוך. כובע במקום כיפה, ציציות בתוך החולצה. ברלנד ואנשיו שינו את התמונה. "הרב אומר שהשואה הייתה בגלל שהחביאו את היהדות", מספר חסיד שמסרב לומר את שמו. "הוא נתן הוראה ללכת בגאווה בכל מקום. מאז אנחנו הולכים אפילו בסמטאות של העיר העתיקה, המלאח, איפה שאפילו המקומיים פוחדים להיכנס בלילה. כל העבריינים שם יושבים איתנו".

נשות "שובו בנים" הולכות ברחוב מכוסות רעלות שחורות, בדיוק כמו נשות המקומיים. "זה בהוראה של הרב", מגלה החסיד אביתר. "הוא אמר שזה כדי שלא יהיה קטרוג בשמיים שהנשים שלנו פחות צנועות מהמרוקאיות".

ברחוב מול בית הכנסת "בית אל", ברובע גיליז, משחקים ילדים קטנים בכיפות צמר לבנות. מדי פעם עוצרת מונית מרצדס חבוטה ומטרטרת, מהסוג של "מבצע אנטבה", ופולטת לפחות חמישה חסידים ארוכי פאות. 30 דירהם עולה מונית מכל פינה בעיר. חלק מהנהגים כבר מסרבים לקחת ברסלבים. אפילו להם נמאס מהתמקחות בלתי פוסקת ומארבעה־חמישה גברים שנדחקים במושב האחורי. תוסיפו לזה את העובדה שבתשעת הימים לפני ט' באב לא נהוג להתרחץ או לכבס, וקבלו את הסיבה האמיתית.

את תפילות תשעה באב העבירו החסידים בהאנגר ענקי באזור התעשייה של מרקש. ראש הקהילה המקומית, ג'קי קדוש, ריצף אותו בשטיחים אדומים, הביא 17 מאווררים ועשרות שרפרפים וגייס עשרה שוטרים במשמרות. התפילה בכניסת הצום ארכה יותר מארבע שעות, כשהרב עומד באמצע ההאנגר ומנופף בידיו, והחסידים יושבים סביבו על הרצפה ושרים. במהלך תפילת הערב נפל החשמל מספר פעמים, מה שרק תרם לחשמל שניסו החסידים לייצר. למרות זאת, גם לדבקות בצדיק יש גבול, ובאחת בלילה טלפנו לג'קי קדוש שיציל אותם מהחום. זה אירגן אוטובוסים לבית הכנסת ופרש שם מזרנים עבורם.

"עיר מקלט לפושעים"

"מה שהולך להיות פה זה זוועה", אומר לי למחרת יהודי מבוגר יליד מרקש, כשנכנסתי למכוניתו בכיכר ה־16 בנובמבר (יום העצמאות המרוקאי). "הם יעוררו שנאה אצל הגויים. מאות שנים אנחנו חיים פה בטוב ובשקט, נצמדים לקיר ויודעים את מקומנו. הם ידליקו פה את הקנאים. יש פה שכונות כמו סידי סעיד בן עלי של מוסלמים קנאים, והם עוד יתנקמו בנו". הוא מדבר מהר ובהתרגשות. את שמו הוא פוחד שנכתוב. "עשו מאיתנו עיר מקלט לפושעים ולמשתמטים מהצבא. זה יכול להביא עלינו אסון. המוסלמים עוקבים אחריהם מקרוב".

אבל ראש הקהילה שלך מכניס אותם לבית הכנסת.

"הוא שבוי שלהם. אנחנו מתחננים למשרד החוץ שיתערב. אנחנו כבר מבוגרים, אין לנו כוח להילחם בהם". בבית הכנסת העתיק של רובע המלאח יושבים מספר גברים באים בימים, קסקטים לראשם. "אנחנו לא מבינים מה האינטרס להחזיק פה עבריינים", אומר אחד מהם. "תכתוב שמשטרת ישראל צריכה להגיע לפה, ונגיד להם בדיוק איפה הרב נמצא. הוא אפילו לא מתחבא. מה, המוסד לא יכול למצוא אותו? אין לנו עוד יכולת להחזיק פה קהילה של קבצנים. כשתתחילו לשמוע על היתקלויות מול מוסלמים, תזכרו שאנחנו התחננו שתעיפו אותם מפה".

במשרד של נשיא הקהילה ג'קי קדוש, בלב מתחם הברסלבים, אין כמעט סממנים יהודיים. רק תמונות של המלך מוחמד השישי ודגלי מרוקו בכל פינה. "מה אני יכול לעשות?" הוא סופק כפיו. "אני מחויב לדאוג לכל יהודי שבא לפה. אין פה שגרירות בשנים האחרונות, והם פשוט מופיעים פה. גם אני חושב שזה לא רעיון טוב שהם יקימו פה קהילה, אבל גם לי אין הרבה מה לעשות".

אתה מחזיק מהרב ברלנד?

הוא זע באי־נוחות. "אני לא מכיר אותו. שמעתי על החשדות נגדו. נראה מה יחליטו בחקירה". אחר כך הוא מבקש להעביר נושא. אחרי הכל, אף אחד לא ממש שאל אותו אם להגיע למרקש, ואף אחד לא שואל אותו אם להישאר. "מסירות הנפש שלהם אולי קצת גדולה עלינו", הוא מודה בזהירות. "תראה, 40 ומשהו מעלות פה, והם רצים אחריו באמצע הצום עם מעילים שחורים וכובעי צמר. אבל הוא ממשיך להזמין אותם, גם את מי שאין לו כסף". החשש הגדול בקהילה נוגע לראש השנה המתקרב, והאפשרות שברלנד וחסידיו יפתחו מוקד מתחרה לקבר רבי נחמן באומן.

בצהרי הצום יצאתי מהמשרד שלו, היישר לרחבת "שובו בנים" המתחדשת. החום והרעב כנראה התישו את החסידים, ולא היה להם אפילו כוח לקלל אותי. רק הקטנים הטעימו "עמלק", כמו מתוך הרגל. נחמן אזולאי ישב ברחבה ועישן בשרשרת. משהו בפנים שלו לא נראה כמו של חבריו. ואכן, הוא גדל בקיבוץ ליד ירושלים וחזר בתשובה לא מכבר. יש לו עיניים כחולות בהירות, פאות בלונדיניות שטרם הבשילו - אבל בראש הוא לגמרי שובו בנים. "בכל דור מעלילים על הצדיק. אפילו על רבי נתן, תלמידו המובהק של רבי נחמן, אמרו שישבה עליו אישה ובסוף התברר שזה נכדה שלו".

הרב מתייחס לחשדות בדרשות שלו?

"רק אתמול בערב הוא אמר ש'הצדיק עושה את כל הישועות, הצדיק זה הבראשית' (ברלנד נוטה לדבר על עצמו בגוף שלישי - ע"נ). אז נראה לך שכמה שוטרים עם כרס וסופגנייה יכולים על הרב? הוא עמד בחקירות של הק־ג־ב כשהיה מסך הברזל והוא הסתנן לאומן. אחרי 22 שעות הם התייאשו ושיחררו אותו".

אז למה שהרב לא יתייצב לחקירה ויסביר שהוא נקי?

"כי זה חלק מהעניין שלו, זה אפילו כתוב בספרים". הוא מוציא ספר 'ליקוטי מוהרן' (טיפים רוחניים מרבי נחמן). סימן ר"ס עוסק בדמותו של הצדיק האולטימטיבי: "הכל דוברים עליו. ובודים עליו כזבים שלא עלה על דעתו. ועושה זה בכוונה כי הוא בחינת מסירת נפש ממש, והוא מציל את ישראל מזה, ממה שהיה ראוי לבוא עליהם חס ושלום".

זה המשפט שבשמו מאות חסידים שוקעים בחובות ונוסעים לקצה העולם. את החשדות נגד הרב הם ממירים בסיפורים נגד המתלוננות נגדו. בזה הם דווקא מאמינים באמונה שלמה. "יש מישהו מהקהילה שהתלונן שהרב פגע באשתו. הוא היה המעריץ הכי גדול של הרב ובסך הכל ניסה לסחוט אותו. הוא הציע לחזור בו מהסיפור, אם ייתנו לו 300 אלף שקל".

ברדוגו יעשה סדר

בתשעה באב קיבל קדוש שתי שיחות טלפון זעופות. המטלפן הראשון היה ראש העיר, מוחמד פאוזי, שקיבל ריקושטים מכל כיוון - במיוחד משוטרים שמתקשים לשמור על החסידים הקופצניים. "מר קדוש, מה קורה שם?" שאל אותו, "כמה זמן זה עוד אמור להימשך?" ליהודי מרקש מערכת יחסים מצוינת עם הממשל. בסוף יולי יחול יום ההכתרה של המלך מוחמד השישי, ובקהילה כבר מתכננים את החגיגה הגדולה שיערכו לכבודו. שיחת טלפון כזו מעידה שהגיעו מים עד נפש, בייחוד ביחס לקודי הכבוד הנהוגים בין קדוש ופאוזי.

לפיכך, במוצאי הצום נפגש קדוש עם הרב ברלנד לשיחה, ובה דרש ממנו לסגור את הברז. "זה לא עסק", פתח. "אי אפשר להזמין לפה אנשים בלי לקחת אחריות. הבטחתם שתבואו בשקט ותשבו רק עד שייגמר העניין בישראל". הרב ובן הראש הינהנו.

למחרת הגיע טלפון משמעותי אף יותר מזה של ראש העיר. מעבר לקו היה סרג' ברדוגו מקזבלנקה, נשיא יהדות מרוקו. הוא זעם. "הם מפירים הבטחות", אמר לקדוש. "לא הגיוני שיפתחו פה קהילה כזו. אני הולך לטפל בהם". ברדוגו נחשב מקורב מאוד למלך מוחמד השישי, ואף כיהן כשר התיירות של מרוקו. כעת הוא מתכוון לפנות למשרד הפנים ולבקש לאשר ויזות רק לישראלים שיוכח שאינם חסידי הרב ברלנד. ברדוגו, אומרים בקהילה היהודית, הוא היחיד שיכול לעשות סדר בעניינים.

הנהירה להרי האטלס דווקא בתשעה באב אינה מפתיעה את מי שמכונים "יודעי דבר". בקרב קהילת מאמיניו של שבתאי צבי (משיח השקר בן המאה ה־17) נהוג לציין פעם בשנה את "חג הנחמות והשמחות", שבו נהוג לשמוח, לאכול ולשתות. חג השמחות נקבע ליום הולדתו של שבתאי צבי. מה לעשות שזה יוצא בדיוק בתשעה באב.

ובסוד חסידים שוטים מי יעמוד!

נשלח ב-20/7/2013 22:15

רק לי זה מזכיר את המעשיה על החיד"א והרש"ש ועוד רב שניסו להביא את המשיח בשמות הקודש וכל מיני כאלה ונגזר עליהם שאחד מהם יגלה כדי שלא יצליחו?

בכל מקרה עדיף שהעבריינים יהיו שם מאשר פה, ושיטעמו מנחת זרועם של המרוקאים...

נשלח ב-21/7/2013 02:06

אני לא מבין רק דבר אחד. למה הרב דב קוק שלא יכל לספוג את הגלות (לחיות עם רעייתו "הרבנית" זה לא סוג של גלות?) לא החליף עם הרב ברלנד, שהרב קוק יקבל בזיונות וברלנד יצא לגלות? ולמה הרב ברלנד היה צריך לקחת על עצמו גם בזיונות וגם גלות?

נשלח מהאנדרואיד שלי

נשלח ב-21/7/2013 03:31

באבא_זוטא כתב:
ובסוד מטורפים מי יעמוד!

מה יש לומר כשאין מה להגיד?

נשלח ב-21/7/2013 03:56

זוהי התשובה הראויה :
https://www.youtube.com/watch?v=cgfNxsQm7gE

נשלח ב-31/7/2013 11:30

האדמו"ר המשרטט מכה שוב

האדמו"ר מרימינוב, שהתפרסם לאחר שצייר את מפת מיקומו של הילד לייבי קלצקי ז"ל, חוזר לשולחן השרטוטים • הנהג מספר: כך איתר האדמו"ר גם את הילד המיוחד מקרית יואל

http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=57410

ובסוד קדושים מי יעמוד!

נשלח ב-14/8/2013 21:34

חתונה: האחים האדמו"רים רבו - הגיס הפריד

כשהגיע האדמו"ר מקרעטשניף-י-ם אל חתונת גיסו ביאלא-בני ברק, חסמו הגבאים של אחיו מסיגעט את דרכו • תוצאות המהומה: שטריימלים עפו באוויר • ואיך זה נגמר?

http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=58022

"פעם נסע השפעלאר זיידע עם ר' מיכלי בעגלה, ור' מיכלי היה היה מתפלל כמו תשע או עשר בזייגר, ואמר ר' מיכלי אני הייתי מתפלל כאן אלא שהרב דפה מבלבל אותי. שמע הזיידע ורץ להעיר, וביקש את הרב וימצאו בבהכנ"ס, ונתן לו שתי סטירות על הלחי, וחזר לר' מיכלי ואמר לו בשמחה, עכשיו אתם יכולים להתפלל שנתתי לו שני פאטשין א' כנגד העוה"ז וא' כנגד העוה"ב" (כתבי ר"י שו"ב עג').

ובסוד קדושים מי יעמוד!

נשלח ב-18/9/2013 12:44

"הרב של הסלבס" נקבר בצפת

בהשתתפות אלפים רבים מהארץ ומחוצה לה, יהודים ושאינם יהודים - נטמן הרב שרגא ברג בבית העלמין העתיק בצפת. מייסד "מרכז הקבלה" יצר מהפכה והפך את "הזוהר" לטרנד ניו-אייג'י, שסחף ידוענים שנהגו להסתובב על חוט אדום סביב פרק היד. בין משתתפים - גם אשטון קוצ'ר