קונה כרטיס לרכבת. מצפינה בלי לדעת לאן. ומתרווחת.
סופסוף מתרווחת.
פסק זמן מהכל.
פסק זמן מהשגרה שמטריפה אותה כל כך.
היום, בשבע בבוקר שלחה הודעת SMS למנהל שלה על העדרות בעקבות מחלה.
עייפות.
עייפות רגשית.
עייפות נפשית. זו גם מחלה גם אם עדיין לא המציאו עליה אישור פורמלי.
לא. החיים שלה לא סובבים בדרמות סוערות.
לא. אין לה שונאים בכמויות.
החיים שלה רגילים, זורמים, נחמדים.
היא אוהבת את הילדים שלה. מחנכת אותם בדרך הישר ועל פי האידיאלים הרצויים להם.
יש לה בעל טוב ומתחשב שדואג לה. יש להם תקשורת נורמלית.
וברוב המקרים היא סובלת אותו.
אבל יש ימים שהיא רוצה לצעוק החוצה מהחלון :
הצילווווווווווו!
אני משתגעת!!!!
משעמם לי. נמאס לי לעבוד בשביל לשרוד ולשרוד בשביל לעבוד.
נמאס לי מהרוטינה הכל כך צפויה.
להגיע הביתה- לחייך אליו את החיוך הכי טבעי שמצליחה להפיק מתוך רשימת ה"מה עלי לעשות היום"
ולמרות שהיא אוהבת אותם והם חשובים לה , בסדר העדיפות הסודי שלה היא רוצה לשבץ את תשומת הלב לבעל, לילדים, לבוס ולידידים במקום אחד מתחת.
היא מתה עליהם
הם הדם שלה.
אבל היא רוצה זמן איכות בלי כבלים. בלי מחויבויות.
לא לתמיד
שעה שעתיים לחשוב חופשי. בלי לחשבן. בלי לרצות.
לפרוש כנפיים
לנשום
ולשוב לקן שלה שהיא כל כך אוהבת
ככה.
מבחירה.
נשלח ב-6/3/2013 22:34
יפה.
זו אכן תחושה בסיסית, אני חושבת. יש כאלו שמתכחשים. ואלו שחיים עם זה- זה קשה להם. ולכן מגיעים למצב של עייפות רגשית.
צריך לדעת, לחפש ולבדוק מה הדבר שעושה טוב. ולעשות אותו מידי פעם. לא לחכות לרגע של האין כח..
תוקן על ידי ציקבעריתוש ב- 06/03/2013 22:34:36
נשלח ב-6/3/2013 22:40
זה קצת מעבר לתחושת האין כח. היא מרגישה משועבדת. היא רוצה לקיים את השגרה שלה מבחירה.
נשלח ב-6/3/2013 23:15
וואו!
הגעתי לפורום הזה לגמרי במקרה,איזו כתיבה! מדהים.
נשלח ב-6/3/2013 23:25
יישר כוח לסנונית הראשונה, מקווה שיגיעו עוד הרבה בעקבותיה.. יפה לך יכולת ההתחברות לתחושות ורצונות ששייכים בדרך כלל למצב שאת עוד לא נמצאת בו..
השאלה היא האם זמן האיכות באמת נותן משמעות חדשה לשגרה, או שפשוט נותן מספיק אנרגיות כדי להתמודד איתה לעוד תקופה..
נשלח ב-6/3/2013 23:33
לא יודעת לענות. הבתמודדיות שלי מול מחויבויות עצם השחרור מהחובה נותנת לי מנוע לפעולה. אבל זה כי אני באמת לא חייבת ובאמת יש לי אלטרנטיבה ברוב המקרים... אשמח לשמוע דעה מיודעי דבר.
נשלח ב-6/3/2013 23:42
יופי של כתיבה !!!
נשלח ב-6/3/2013 23:51
למרות שהיא זקוקה לטיפוח תחבירי/ דקדוקי... תודה:)
נשלח ב-7/3/2013 20:07
אני מסכימה עם ציק.
זו תחושה קיימת ומציאותית. היא 'מסתכלת לקושי בעיניים'. אחרות מכחישות.
" יהי רצון מלפנייך אלוקי, שתזכני לגדל בנים ובני בנים אוהבי ה' יראי אלוקים "
נשלח ב-7/3/2013 21:49
לא יודעת למה חשוב לי להדגיש אבל הנה, חשוב לח. ברור מהקטעשהקושי שלה לא המשימה עצמה אלא המקום המחייב שלו??
נשלח ב-7/3/2013 23:29
ברור מהקטע שהיא זקוקה לחופש מהמסגרת שהיא נמצאת בה.
נשלח ב-9/6/2013 18:27
נערה, קראתי כמה פעמים הייטבת להגדיר את פחדי מחתונה.. אני כ"כ מפחדת מהעול,מהמחויביות.. וחייבת את השיחרור קראתי, וזה עשה לי עצוב....
נשלח ב-10/6/2013 01:03
רוצה לשמוע קטע?
ההשראה שלי היא דווקא מאשה נשואה
ולא רק נשואה- היא טיפוס מתחתן!
כך שהלואי שהיה לי העוז להגיע למצב שאצטרך לחלום על לפרוש כנפיים ולשוב לקן שבנינו...
תוקן על ידי נערתהבזק ב- 10/06/2013 01:05:12
נשלח ב-10/6/2013 12:26
זה בהחלט קצת מעודד
היכולת להכנס לנעליו של האחר וגם השונה בהחלט מררשימה.
נשלח ב-28/10/2014 14:30
את חזקה
נשלח ב-29/10/2014 11:38
נערתהזק מי שכתבה את זה יש לה כתיבה מהממת אבל כל אחת מרגישה את זה... גם אני רוצה לעוף ולצרוח פשוט אין יותר כח וגיליתי לאחרונה שזה לא רק אני הרבה מסביבי ככה הרבה רוצות לברוח מהשגרה המעצבנת הזו להיות משוחררות ונראה לי שזה לא כל כך קשור לעול של בית של אישה נשואה כי אנחנו עדיין רווקות...