אבא של נתי
כמו בכל פעם, נכנס נתי לחדר בפנימיה עם חיוך על הפנים, ויוסי לא היה צריך לשאול אותו כלום כדי לדעת שאבא שלו היה לבקר אותו.
בפעם הראשונה שאבא של נתי הגיע לבקר אותו בישיבה, יוסי ציפה שתוך חצי שעה נתי יחזור לחדר, אבל להפתעתו הביקור התארך והתארך.. אחרי כמה שעות, כשנתי חזר לישיבה, יוסי זרק לו משפט 'מה יש לכם לעשות כל כך הרבה זמן ביחד'... ונתי החזיר לו מבט מוזר, כאילו הוא לא מבין מה הוא אמר.
בפעם הבאה שאבא של נתי בא, עמד יוסי מהצד, מסתכל בפליאה איך אבא של נתי מניח יד על כתפו, והחיוך המשותף של שניהם היה נראה כל כך טבעי, כאילו הם חברים..
הפעמים הבאות, והיו הרבה כאלה, גילו ליוסי שיש סוג קשר של אבא ובן שהוא פשוט לא מכיר, הוא ראה בעיניים של אביו של נתי סקרנות ועניין אמיתי במה שעובר על הבן שלו, כאילו שהחוויות של נתי היו עושות טוב לאבא שלו. ונתי – אף פעם לא היה לחוץ או מוטרד מאבא שלו..
ערב אחד הם ישבו בחדר ודיברו, הוא, נתי, שמואל ודוד, ואיכשהוא השיחה התגלגלה לאיך כל אחד רואה את הקשר בינו לבין אבא שלו... ועוד לפני שנתי פתח את הפה, יוסי ידע בדיוק מה הוא הולך להגיד.
"את האמת, שאני בתור ילד אף פעם לא הבנתי את החברים שלי שהיו מסתובבים בקבוצה עם עוד ילדים.. אני, אחרי שהלימודים הסתיימו, הייתי הולך מיד הביתה וכמעט כל יום הייתי יוצא עם אבא שלי לעיסוקים שונים, פעם לעבודה, פעם לקניות, פעם לגינה או סתם להסתובב ולקנות ארוחת ערב בחוץ.. הייתי לומד המון מהשעות האלה, איך מדברים עם אנשים, איך עושים דברים ובקיצור למדתי המון על החיים.. ואף פעם לא הרגשתי שאני עם דמות מבוגרת או מרוחקת, הרגשתי כמו ללכת עם אח גדול.." נתי סיים את המונולוג, והשאר הסתכלו עליו במבטים מעורבים של פליאה וקנאה.
אחר כך היה תורו של יוסי לספר, "אצלי אבא הצטייר תמיד כמורה, הוא לימד אותי המון, תורה, תפילה, שחיה, נגרות ועוד הרב דברים, אבל אף פעם לא הרגשתי איתו חיבור מיוחד. הוא תמיד דאג שאעשה את הדברים הנכונים, כאילו שכל החיים צריך לעשות דברים.."
שמואל ודוד לא היו הסוג שמשתף ומספר, אבל יוסי יכל לנחש לפי המבטים והתגובות שלהם, שיש להם אבא מסוג שונה, אולי לא מרוחק כמו אבא שלו, אבל גם לא 'חבר' כמו אבא של נתי. אבא שהוא כן עול ודמות שנלחצים ממנה או שחושבים אותו למיושן וכזה שלא מבין, אבל בזמנים הטובים יש קשר וחיבור אמיתיים..
הוא היה רואה אותם כמה פעמים בשבוע בטלפון הציבורי, והיה נראה שהם מקבלים משהו אמיתי מהשיחות האלה, משהו שתורם להם בתהליך החיים.
כשחשב על זה, הגיע למסקנה שבנתי הוא לא מקנא, כי מבחינתו, לנתי אין אבא, אלא עוד דמות של חבר או אח גדול.. הקנאה שלו הייתה בבחורים כמו שמואל או דוד, כאלה שאולי היו להם קונפליקטים וסיבוכים עם האבות שלהם, דבר שלו אף פעם לא היה, אבל גם את הצד השני, של האכפתיות והקשר האישי לא היה. בשיחות שלו עם אבא שלו, לפעמים היה נראה לו שאבא שלו לא יודע בכלל עם איזה בן הוא מדבר, תמיד אותן שאלות, אותם עדכונים ואותו משפט סיום.
*
שבת אחת אחרי הסעודה, כשכולם התפזרו, נשאר יוסי בסלון עם חני, אחותו הבכורה שהתחילה שידוכים. בתור הראשונה בבית שמחפשת בן זוג, עניין אותו לשמוע מה הסגנון שהיא מחפשת...
"אני מחפשת מישהו שלא יהיה כמו אבא."
"איך הגעת למסקנה הזו?"
"האמת שזה משהו שמתבשל אצלי כמה שנים, אחרי שהסתכלתי מסביב וראיתי את ההבדל בין אבא שלנו לאבא של מינץ.." מינץ היו משפחה שגרה בבניין, וגילאים משותפים של הילדים גרמו לקשר בין המשפחות.
אחרי תיאור קצר, הבין יוסי שהשכן דומה מאד לאבא של נתי, ושחני אחותו, בדיוק כמוהו, הייתה רוצה דמות אב אחרת במשפחה האישית שהיא תקים..
"זה לא שראיתי אושר גדול על הילדים של מינץ, אבל קוסם לי עצם הרעיון להיות עם אדם בוגר בקשר של חברות, עם פתיחות ורוח צעירה.."
כשראתה את מבטי ההבנה של יוסי, היא המשיכה, "האמת היא שנראה לי שגם אמא מסכימה איתי, לא שהיא אמרה משהו בפירוש, אבל מהנימה של הדיבור שלה על מינץ נראה לי שהיא מסכימה איתי..."
*
סגירת המעגל מבחינתו של יוסי הייתה בחתונה של נתי, כשהוא ראה את סבא שלו – אבא של אבא שלו, ונדהם לראות כמה הוא מזכיר את אביו: אדם נוח ואחראי, אבל כזה שלא יצר חיבור מיוחד עם הילדים שלו.
אולי זה אומר שההתנהגות הזו היא לא תורשתית, אלא להיפך, וכמו חני, גם לו יש סיכוי להיות שונה. אולי מי שגדל עם אבא 'מורה', מתפתח אצלו רצון להיות קרוב, ואולי מידי קרוב – לילדים שלו...
אם זה טוב או לא טוב, הוא לא יודע, אבל מהחתונה הזו יצא יוסי עם תקווה בלב...
