|
|
| נשלח ב-14/3/2013 23:20 |
 |
| |
מיכל
טם כל הכבוד התניא זה לא מקור רציני, על דברים כמו 5 דרגות לנשמה צריך קור יותר מהיימן מאשר רעיון של התניא.
את המקור של המדרש שלא שינו לבושם- כנראה גם קראת באיזה ספר עלום.
תוההה
הבאתי את הרעיון על 3 הדרגות כפי שהוא מופיע בספרי קבלה, ובספרי החסידות הנרן.
יש אנשים כמו מחבר התפילה הזו, שחושב שהיהודי בדרגת נשמה בכל מצב, גם לבהמה יש נפש- כך בתורה. רוח יש בבני אדם, נשמה רק ביהודי.
אין זו דעתי כלל וכלל, בתורה ובנך נשמה מופיע גם באומות העולם,
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2013 23:44 |
|
| |
| michal7700 כתב: |  | ינוח , זאת לא חכמה לצטט חלקית .
בוודאי ששמונה פרקים כתב הרמב"ם והוא פוסק ואין חולק עליו!
|
|
נו.. זה באמת לא לעניין. הרמב"ם הוא פוסק, אך כדי לטעון ש"אין חולק עליו" יש צורך במידה הגונה של בורות.
מעבר לכך, הרמב"ם עצמו אמר יותר מפעם, שבענייני אמונות לא שייך בכלל לפסוק (מקור לדוגמה: פירוש המשניות על פרק חלק).
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2013 23:47 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | כהוספה לדברים החכמים של עודד.
מדוע נענש דור המבול? לפי חזל בעיקר על חמס, מי אמר להם שאסור?
מי אמר לאבימלך מלך פלשתים שאסור לשכב עם אשת איש? אחרת למה היה כל מזועזע מהאפשרות אם שרה?
מי סיפר לעשיו כי לרמות אסור? אחרת למה בא בטענות ליעקב?
מי גילה ליעקב וללבן כי אסור לנצל פועלים?
מאיפה יהודה ידע כי לכלה אסור לזנות? מאיפה הוא לקח את מצוות היבום?
הרי כל זה היה לפני מתן תורה, כפי שחוקת ההמורבי קדמה באלף שנה את מתן התורה.
אבל מה כל העובדות הללו מעלות או מורידות- אם סיפורי חב"ד ורבותיהם סוברים אחרת. |
|
בלי שאנקוט בעמדה בנושא הנידון, אין זה הוגן לצייר את הדעה שהגברת מיכל מייצגת כ"סיפורי חב"ד ורבותיהם", כשגם בגמרא (ובמדרש, ובמקורות נוספים) קיים שפע של רעיונות דומים. לדוגמה, אחדים מהפירושים לפסוק "וחסד לאומים חטאת".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2013 00:12 |
|
| |
אדרבא כ"ת יביא את הפרוש מהגמרא על חסד לאומים- אם יש קשר לדברי. לנוחיותך הגמרא בב"ב י או בסביבה
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2013 01:29 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | מיכל
5 דרגות? חיה יחידה? מענין מאד. יש לזה מקור אמין? אשמח ללמוד. |
|
ספר "עץ החיים" בבקשה , זהו ספר קבלה , שם מדובר בהרחבה על דרגות אלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2013 01:33 |
|
| |
| כושןרשעתים כתב: | | ינוח , זאת לא חכמה לצטט חלקית .
בוודאי ששמונה פרקים כתב הרמב"ם והוא פוסק ואין חולק עליו!
נו.. זה באמת לא לעניין. הרמב"ם הוא פוסק, אך כדי לטעון ש"אין חולק עליו" יש צורך במידה הגונה של בורות.
מעבר לכך, הרמב"ם עצמו אמר יותר מפעם, שבענייני אמונות לא שייך בכלל לפסוק (מקור לדוגמה: פירוש המשניות על פרק חלק).
|
|
אמרתי את זה כי אני יודעת. ואם תמצא רב אחד , פוסק הלכה ומורה הוראה שחולק על הרמב"ם , תאמר לי בבקשה.
הרמב"ם עליו לא קם חולק.
ולגבי הנפש האחת שיש לאדם שציין מביא המקור , משמונה פרקים לרמב"ם.
הרמב"ם מתייחס שם לנפש החיונית , לנפש הבהמית האחת שיש לכל אדם.
ליהודי יש מלבד הנפש הבהמית האחת , נפש אלוקית טהורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2013 11:44 |
|
| |
מיכל היה לי פנאי לעיין במקורות (לא שלך)- תגידי למורה שלך שלא היה צריך לנדוד לספרי קבלה עץ חיים.
בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יד
ט חמשה שמות נקראו לה, נפש, רוח, נשמה, יחידה, חיה, נפש, זה הדם שנאמר (דברים יב) כי הדם הוא הנפש, רוח, שהיא עולה ויורדת שנאמר (קהלת ג) מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה, נשמה, זו האופיה, דברייתא אמרין האופיתא טבא, חיה, שכל האברים מתים והיא חיה בגוף, יחידה, שכל האברים משנים שנים, והיא יחידה בגוף, הה"ד (איוב לד) אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, רבי יהושע בר נחמיה ורבנן, רבי יהושע בר נחמיה אמר אם ישים אלהים לבו על האדם הזה רוחו כבר היה בידו (שנאמר) ונשמתו אליו יאסוף בגופו כבר יגוע כל אדם, אלא בשעה שאדם ישן, נשמה מחממת את הגוף שלא יצטנן וימות, רבנן אומרים אם ישים אלהים לבו לאדם הזה רוחו כבר הוא בידו ונשמתו אליו יאסוף למעלה כבר יגוע כל אדם יחד אלא בשעה שאדם ישן נשמה מחממת הגוף שלא יצטנן וימות הה"ד (משלי כ) נר ה' נשמת אדם, רבי ביסני ורבי אחא ור' יוחנן בשם ר"מ אומרים הנשמה הזו ממלאה את כל הגוף, ובשעה שאדם ישן היא עולה ושואבת לו חיים מלמעלה, ר' לוי בשם ר' חנינא אמר על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא מ"ט (תהלים קנ) כל הנשמה תהלל יה כל הנשימה תהלל יה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2013 12:00 |
|
| |
| michal7700 כתב: | |
ולגבי הנפש האחת שיש לאדם שציין מביא המקור , משמונה פרקים לרמב"ם.
הרמב"ם מתייחס שם לנפש החיונית , לנפש הבהמית האחת שיש לכל אדם.
ליהודי יש מלבד הנפש הבהמית האחת , נפש אלוקית טהורה. |
|
אין אצל הרמב"ם דבר כזה, נפש נוספת ליהודי. אצל בהמה נפש בהמית, אצל האדם נפש האדם.
אפשר לדון מה מבדיל את היהודים מגוים אחרים. אבל כמו הא-ל אחד גם נפש אחת, וזה הדבר העקרוני אשר הרמב"ם נוקב בו.
אחרת זה דואליזם ולא מונותאיזם.
אם האדם משקר בנפשו, הוא משקר בנפשו אחת. גם יהודי גם גוי אחר.
גם לאכול, גם לחשוב, גם לא לשקר הנה על פי מקור אחד, נפש אחת ולא שניים כמו בדואליזם.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2013 12:59 |
|
| |
| michal7700 כתב: | | אפרים בן , לרוב אצל הגוי אין עניין נושא ההפכים תופס מקום. זה משהו יהודי ומתבטא ב3 : אצל הקב"ה , לעיתים משתמש במידת הדין ולעיתים בחסד , בתורה , עיין ערך הציווים לא תעשה , ועשה , ואצל היהודי , כנ"ל
ועלינו להשכיל לבחור.
לגוי יש שכל , הוא מתבונן בדבר , לעיתים יכריע עפ"י רגש או לפי מוסכמות השכל , אך מעבר לזה לא קיים.
לנו השכל מושפע מדרגה נעלית יותר , להחליט לבחור מה ה' רוצה שאעשה עכשיו ולא מה הטבע שלי רוצה , זה דרגה נעלת פי כמה. |
|
"להחליט לבחור מה ה' רוצה שאעשה עכשו ולא מה שהטבע שלי רוצה זה דבר נעלה פי כמה"
האם נוצרי דתי לא חושב בדיוק כך? איזה הוכחה יש לך (חוץ ממה שקראת בספרים.)שרק היהודי בוחר כך?
|
|
|
|
|
