יהי, כבר תיקנתי ואמרתי שלשיטתי יש גם מחוייבות פורמלית וגם מהותית. אבל במקום שבו המהות משתנה נותרת רק המחוייבות הפורמלית (בהיעדר סנהדרין שתבטל גם אותה).
נשלח ב-22/3/2013 14:20
יהיאור כתב:
מה שנשאר למיכי הוא רק החובה לקיים את ההלכה, וזה תלוי במחלוקת הפוסקים אם מברכים על נשיא (לענ"ד מבחינת גדרי ההלכה אין ספק שיש לברך, גם הקיסר הרומי היה מוגבל ע"י החוקה והסנט לא פחות מהגבלתו של הנשיא האמריקני). ואילו מיימוני סובר שלמערכת החיובים האלה יש גם תוכן חינוכי.
כשהתחיל שלטון הקיסרים ברומא (החל מאוגוסטוס קיסר והלאה) כוח הסנט כבר נשבר, חוקה פורמלית וכתובה לא הייתה לרומא מעולם. הקיסרים הרומים היו מוגבלים על ידי המסורת, הציפיות של הסובבים אותם וכמובן גורמי כוח פנימיים וחיצוניים, ברור אבל שכוחם לפעול עצמאית ואפילו קפריזית (דהיינו לממש בפועל את הריבונות שגולמה על ידם) הייתה הרבה יותר מאשר נשיא אמריקאי יכול לחלום.
נשלח ב-22/3/2013 14:22
מיכי, למה אתה מניח שהפורמליות נשארה? פעם היו מלכים שהיה להם גם כבוד וגם כוח, היום יש מלכים (כדוגמת מלכת אנגליה) שנשאר להם כבוד אבל לא כוח וראשי מדינה שיש להם קמצוץ מהכוח שהיה למלכים בעבר, מי אמר שחז"ל תיקנו על כאלו ברכה?
נשלח ב-22/3/2013 14:46
מטפחת חז"ל תיקנו ברכה- וקבעו את נוסח הברכה- על הכבוד. לא על אכזריות ולא על כח וכל מיני המצאות חדשות . איני יודע מאיפה מגרדים את הרעיונות הללו. הברכה מדברת על כבוד. ורק על כבוד- ותו לא! ה' נתן למלך חלק מכבודו. כי מכבדים מלך מכבדים נשיא, הכבוד שהנשיא אומבה זוכה לה , היא כבוד שה' חילק לו וכן לנשיא אחר. זה שהחרדים לא מכבדים נשיא יהודי- אין פרושו שאין לנשיא שלנו כבוד שצריכים לברך עליו. נכון שלצאר ניקולאי ולמלכים אנטישמיים אחרים נתנו כבוד. ועשו מי שברך כל שבת , זה לגוים אבל לא לנשיא יהודי וצבא ישראל.
נשלח ב-22/3/2013 17:08
מטפחת, דומני שכתבתי שאני מסכים שלא על כך דובר. מה שהוספתי הוא שגם אם מבינים שיש חובה לברך על נשיא ארה"ב, עדיין נראה לי אבסורדי לדלג על גבי ארונות כדי לראות אותו ולעשות זאת. טענתי בהודעה האחרונה היא כללית: שגם אם המהות נעלמת נותרת הפורמליות.
