| נשלח ב-22/3/2013 10:05 |
 |
| |
ושמחת בחגך - בפסח ?
נאמר בתורה לגבי חג הסוכות מצוות ושמחת בחגך שחובה ומצוה על כל אחד מאיתנו להיות שמח בחג .
לכאורה צריך לדעת האם המצוה הזאת תלויה במשהו מסויים בחג הזה דווקא של סוכות ואם כן מהו הדבר .
כמו כן יש לברר אם לא נמצא משהו שמייחד את סוכות דווקא שיקשור לכך את ציווי השמחה - מה הדין בשאר החגים כמו פסח הבא עלינו לטובה האם גם בחג זה אנו מצווים על השמחה ואם כן למה זה נכתב דווקא בסוכות ולא בפסח .
ואמרו חז''ל אין שמחה אלא בבשר ויין - האם בזמנינו גם כן הדבר הוא כך שהיין והבשר מביאים לאדם את השמחה - ומעניין לברר אצל שאר הכותבים כאן מה גורם לכם לתחושת שמחה בכלל ובפרט במשך ימי החג ?
חג כשר ושמח !
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2013 17:21 |
|
| |
ליסוע בבוקר שלאחר ליל הסדר לבקר קרובי משפחה, ולטייל בצפון
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2013 19:10 |
|
| |
אייזין,
חז"ל דורשים שלא נושאים נשים במועד מהפסוק "ושמחת בבחגך" - ולא באשתך. ולכאורה הדבר תמוה, שהרי "בחגך" הוא העיתוי של השמחה, ולא סיבתה. אם כן, היינו מצפים שיהיה דווקא עניין לשאת נשים במועד כדי לשמוח. הדרשה מלמדת ש"בחגך" הוא לא העיתוי אלא הסיבה: יש לשמוח מחמת החג ולא מחמת משהו אחר. אם כן, הבשר והיין אינם אלא צורת שמחה ולא הסיבה לשמחה. הסיבה היא החג. צורת השמחה תלויה בכל אחד, כפי שמדויק גם ברמב"ם שאומר בכל דבר מעבר לבשר ויין לפי מה שמשמח אותנו.
זה נכון לכל החגים. אמנם נכון שהפסוק נאמר בסוכות (וממנו לומדים לשאר החגים), אבל דווקא שם אין מקור היסטורי לשמחה (אמנם יש מקור חקלאי). בחג הסוכות, טו תשרי, לא קרה כלום. משמע שהשמחה אמורה להיות בעצם החג, ואפילו לא במה שקרה בו. אבל אולי זה נכון רק לסוכות (=זמן שמחתנו. השמחה היא בעצם הזמן), וצל"ע.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2013 19:25 |
|
| |
הועתק ממקום שלא היה מקומו.
| 22/3/2013 11:42 |
 | | |
האמת שכן- אבל איך אפשר לשמוח בחג הפסח, כשכל הזמן אתה נמצא בחרדה כחרדי. על ספק חמץ על חמץ במשהו על משהו בחמץ,
לכן רק בפסח מברכים על חג כשר ושמח- כי רק לאחר שאתה בטוח שהכל כשר, אתה יכול לשמוח.
אבל היום למרות שאתה בטוח שאצלך כשר. תמיד ימצאו אנשים טובים, שיכניסו לך ספיקות בכשרות. ושוב לא תוכל להיות שמח.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2013 19:42 |
|
| |
אין שום בעיה במשהו חמץ, ולכן אין סיבה להיכנס להיסטריה. לאחר הביטול לא נותר מאומה. לכמה וכמה פוסקים אין 'בל ייראה' בפחות מכזית, וגם למי שיש כתבו המג"א והמ"ב שאם זה קצת מטונף לית לן בה. אז מה הבעיה במשהו חמץ, אפילו אם הוא ישנו? זו סתם היסטריה של עמארצים.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2013 20:07 |
|
| |
הרי אם יש חיוב באכילת בשר ויין בחגים כנראה שזה נובע מחיוב השמחה של החג שהרי אמרו חז''ל אין שמחה אלא בבשר ויין .
לכן אשמח אם יובהר הענין לגבי מי שכתב שזה רק צורת שמחה והלשון אינו מורה כן כי אם נדייק נראה שכתוב אין שמחה אלא - רק - בבשר ויין .
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2013 20:59 |
|
| |
ר' מיכי
האם יצאה לך לקרא על הפסק ההיטרי של הבד"ץ על הכלים החד פעמיים? זו גם עםארצות כדבריך, וגם בורות טכנית והבנה מינמלית בתהליכי יצור של הכלים החד פעמיים, ושל נייר הכסף.
אני לא הייתי נחפז כל כך לכנות את האנשים המהדרים אחר אקונומיקה וסודה קאוסטית כשרים לפסח כעמיארץ,
אבל במחשבה שניה אולין כן.
הגמרא בשבת אומרת- מפני מה ת"ח של בבל מצוינים כיון שאינם בני תורה.
רש"י מסביר מה זה מצויינים לבושים כתלמי חכמים.
ואני מסביר מה זה בבל- בני ברק לדורותיה
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2013 22:34 |
|
| |
רבי אברהם
לא הבנתי מדוע אני, שיש לי כבר 25 נשים (שאז השמחה אינה מי יודע מה ואינה משכחת את שמחת הרגל. זה כדי שלא תענה תירוץ טרכני)איני יכול לשמוח באשה חדשה אלא רק בבשר ויין?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2013 09:00 |
|
| |
הרי ידוע שהשמחה היא פנימית ולא חיצונית אלא שיש דברים חיצוניים שיש בכוחם להביא אותנו אל השמחה הנכספת .
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2013 09:07 |
|
| |
מיכי
זו לא היסטריה, זו השמחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2013 10:29 |
|
| |
אפתח בהבהרה נחוצה לדבריי למעלה:
האריז"ל כתב בשבח הזהיר במשהו חמץ בפסח, וכך מנהג ישראל קדושים. אין לי שום התנגדות עקרונית לכך, אלא שאיני רואה מקום להיסטריה שכן לא מדובר באיסור אלא ב'עניין'. מעבר לזה, ינקה כל אחד כאוות נפשו (ובעיקר נפש ביתו זו אישתו) הטהורה.
תלמיד,
אם אתה צודק אז אולי באמת נישואי האישה ה-25 מותרים. וגם אם לא, אז לא עליי תלונתך אלא על חז"ל. אני רק מסביר את דבריהם.
אגב, חשבתי לבקש שאולי תשאיל לי כמה מהן לניקיונות, אבל מניסיוני ככל שיש יותר נשים יש יותר עבודה בניקיון. אז מהדרנא בי. שמור אותן לעצמך.
ירוחם,
איני מכיר את התהליכים של כלים ח"פ ונייר כסף, אבל אם יש עליהם ציפוי מחומר בעייתי אפשר להיקלע לאיסור תורה (שהרי באכילה ח"ש אסור מה"ת, וחמץ בתערובת בפסח במשהו. מה שכתבתי הוא רק לעניין 'בל ייראה' ו'תשביתו').
לגבי אקונומיקה וסודה קאוסטית, אלו אכן עמארצים גמורים ללא שום צד זכות (פרט לצד הזכות של הפרנסה ליהודים. אלא שאז הם הופכים מעמארצים לרשעים, ואיני יודע באיזה צד זכות ניחא להו טפי).
אייזין, הרי הוכחתי זאת להדיא. אם הבשר והיין היו סיבה לשמחה הם היו אסורים כמו נשיאת אישה (לפחות היין. לגבי הבשר, אפשר להעמיד שמדובר בשלמי שמחה שחיובם מה"ת. אם כי כבר כתב הרמב"ם וש"פ שבכל בשר מיירי, ובודאי בזמה"ז שאין לנו שלמים).
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2013 22:02 |
|
| |
אני חושב שבפסח יש ענין מיוחד בשמחה אחרי העבודה הקשה שלפני החג אנו מראים שכל מה שעשינו היה מתוך רצון ושמחה לקיים רצון השם ולא הסתכלנו על הקשיים שלנו .
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2013 20:13 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  | | האריז"ל כתב בשבח הזהיר במשהו חמץ בפסח, וכך מנהג ישראל קדושים. |
|
לא ידוע לי שהאר"י כתב כך.
מה שכן, באר-היטב וחמדת-הימים כתבו כך בשם האר"י, אך לפי הידוע לי איננו בכיתבי האר"י.
אגב, הנוסח בחמדת-הימים (שככל הנראה הוא המקור לבאר-היטב) הוא "יועיל לו שלא יחטא כל השנה", בשונה מבאר-היטב שכתב "מובטח לו שלא יחטא".
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2013 10:09 |
|
| |
השאלה מה החכמה בהבטחה כזאת שהיא נראית תלושה מהמציאות שמישהו יוכל להיזהר ממשהו חמץ הרי זה כלל לא בידו לדעת אם היה אצלו משהו ואם כן כל מה שיגע לא הועילו לו .
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2013 21:34 |
|
| |
נמחק
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 17/04/2013 13:49:53
|
|
|
|
|
