מציאות העולם על פי שיטת חב"ד

ספרו של הרב צוריאל

אמאי

לצערי כבר זמן מה לא עסקתי בתניא ובחבד ולכן איני יודע לומר דבר על תשובתך. היא עונה לשאלה. אך זה מצריך לבדוק היכן זה "מרומז" (ואם זה מרומז או רק "מרומז" כלומר נדרש בידי ממשיכיו). אם תוכלי, או אם יוכל חבדניק (או כמובן נישטאיך שלנו) לציין מראה מקום לתניא ולממשיכיו זה יאפשר את המשך הדיון שלא על פי שמועה בלבד.

***
אמרי בינה

ברוך השב!

אני מצטרף לזאב בהתפעלות מכושר הסיכום והביאור שלך.

לדעתי הבהרת כי אם יש חסרון בשיטה, זה לא מחמת ההסבר אלא מחמת עצמה.

הנחת היסוד שייחסת לבעש"ט, אם מתרגמים אותה ללשון פילוסופית וטכנית יותר, מעלה את הטענה שהכל אלוקות. רק שלא לא חלקי האלוקות יודעים שהם אלוקות.

כמדומה שזה עונה יפה על השאלה הפותחת. הפילוסוף יוכל לתרגם את התשובה שלך באמצעות ההבדלה שנזכרה כאן בין אונטולוגיה (=מה שיש) לבין אפיסטמולוגיה (=ההכרה, הידיעה). אונטולוגית העולם הוא א-לוהים. אפיסטמולוגית העולם והאדם אינם יודעים שהם א-לוהים.

יש כאן כמובן מקום להרחיב, כי כפי שמתברר הדרגות של ההכרה מביאות גם לשינוי אונטולוגי. כאשר אדם, או יהודי, או חסיד, או מקובל, או חבדניק אולי, זוכה להבין ולדעת, ברמה של ידיעה (שצריך להבהיר אם זו אמונה נכונה או משהו יותר מזה), את הענינים האלו, הוא גם זוכה לפתח את תודעתו ולהתקדם מבחינה אונטולוגית.

ושוב, כל הרעיונות האלו אינם חדשים, אלא שהם מופיעים בדתות ואמונות אחרות, כמו הבודהיזם (שלילת המציאות העצמית של העולם והאדם), פלוטינוס (שרשרת ההויה והידבקות הנשמה) ועוד.

כמובן, זו לא פרכה. יכול המאמין בקבלה לטעון שיש דמיון, בין חיצוני בין פנימי, בין מה שהוא למד מן הבעש"ט לבין אמירות בדתות אחרות.

כאן אני מבקש להציע אבחנה בין סוגי שאלות, קושיות ופרכות.

יש שאלות פנים שיטתיות ויש שאלות חיצוניות.

השאלות הפנימיות דנות בשיטה מתוך עצמה ובודקות עקביות (=העדר סתירות), שלימות (=האם כל דבר מוסבר) וכיו"ב.

השאלות החיצוניות בודקות את השיטה מול הנחות שאינן כלולות בה. האם היא מתאימה לעובדות (אבל איך יודעים מה הן העובדות. מצד שני, זה בדיוק מה שנבדק. האם העובדה של קיומי עולה בקנה אחד עם שיטה זו או שצריך לפרש מחדש למה הכוונה להיות קיים כאדם ויהודי). האם הדעות האלו הן מחודשות בתולדות ההגות היהודית או שהן מופיעות קודם לכן (כלומר באופן מפורש). ועוד.

כשלעצמי אני סבור ששיטת התניא נכשלת גם כהסבר עקבי ומלא למציאות של עולמנו (קושי פנימי) וגם חיצונית, בהעדר מקור לפני הקבלה המאוחרת ובוודאי שהיא סותרת לפשטו של מקרא. היא גם נכשלת פילוסופית בהסברת עובדות הקיום האנושי. מצד שני, בפילוסופיה קשה מאד לטעון שיש הוכחה לצד אחד בכל ויכוח שיהיה.

אחד החורים בשיטת התניא, אולי הגדול שבהם, הוא חוסר היכולת להסביר את ה"אני" (וצריך לחכות למקורות ולביאור השיטתי של מה שכתבה אמאי. אולי אתה, אמרי בינה, תוכל לספק את החסר). אני מוסיף על דברי ירוחם וכשיטתו.

מעשה בחסיד (חבדניק?) שהילך בחדר הלוך ושוב ועיין בשאלת המציאות. אין כלום, ממש כלום, הכל אין, אמר וחזר ושינן. ואז נתקל בתנור וקיבל חבטה מכאיבה.

אם אין אני, תהה בקול, אז למי כואב כאן באף?

כמובן, דרוייאנוב. אולי הבדיחה נובעת ממעשה שהיה.

אמרי בינה
קריאת ביניים, מה הראיה מאין עוד מלבדו, מה שנאמר שם, וכך עולה מההקשר הוא שאין אלוה אחר מבלעדי ה' ותו לא.

בעל בעמיו

איקון ירוק.

כפי שכתבתי לעיל, יש שני סוגים של קושיות. קושייתך היא חיצונית ועוסקת בפשט המלים שמהם התניא והבעש"ט ירצו להביא ראיה.

אכן יש לבדוק מה פירוש המילים "אין עוד מלבדו" כפשוטן. זאת על פי פירוש המילים בעברית המקראית "אין", "עוד", "מלבדו" (ו"מלבד"). וכן על פי תוכן הפסוק וההקשר, כי מילים מקבלות משמעות מתוך הקשר ולא רק בפני עצמן.

כמו כן, כדאי לראות את הפרשנות שהוצעה במשך הדורות למילים אלו. אם הפרשנות החבדית היא מחודשת, והיא אינה נזכרת מעולם קודם לכן, יש בזה קושיה נגדה.

לעת עתה אני מעתיק דוגמא שלדעתי מלמדת על הכלל כולו.

מיימוני
אייקון ירוק גם לך על הדוגמה מישעיהו.

אם גישה מקבלת שיש אחדות ההפכים אצל רבש"ע, כי הוא למעלה מהנמנעות (ואני מניח שכך סוברים בחב"ד), ממילא גם הקושיא הפילוסופית האם תתכן מציאות חיצונית לאלוהים אינה קושיא.

מיכל

תודה.

אני רגיל, בכל תחום, לקרוא את המקור, ולהשתדל להבדיל בין הפירושים על דרך הפשט לבין הפירושים שמתווספים "מבחוץ" כדי "להציל" את הטקסט מבעיות שיש בו.

אם יש לך הפניה למקום מסויים בפירוש שפותר את הבעיות האלו, או מציג את המקור שעליו דיברה אמאי, בשמחה אשתדל לבדוק. (יש לי בספריה כמה ספרים על התניא, החל בחלמיש וכלה בכרך א' אפילו של החסידות המבוארת על התניא. לא להאמין. כולם כמובן חבויים עמוק במקום שהילדים והשכנים לא יראו חלילה, סמיילי).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");