| נשלח ב-9/4/2013 15:08 |
 |
| |
מדבריו של גודמן ניתן להסיק שמשה הוא האלוהים.
שאם לא כן,ומשה הוא בן תמותה -הרי הוא יכל לטעות .ואפילו אם הוא טעה באות אחת-קורסת כל האמונה בתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2013 15:17 |
|
| |
ויאמינו בה' ובמשה עבדו- ויאמינו בה' ובמשה שהוא עבדו של ה' , ואידך זיל גמור.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2013 15:34 |
|
| |
ירוחם,אתה מתייחס לתורה ולא להסברו של גודמן על הרמב"ם.
לפי התורה כתוב:וידבר ה' אל משה. כלומר אלוהים הכתיב את התורה למשה. והעם האמין שמשה כותב אותה במדויק מפי ה'.
אבל טענתו של גודמן היא אחרת לגמרי ולכן דבריך לא שייכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2013 15:50 |
|
| |
אני מתיחס להסברו של גוטמן- שהוא מופרך מיסודו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2013 17:25 |
|
| |
ירוחם,
אפשר בהחלט לחלוק על דברי גודמן כפירוש לרמב"ם, אולם דבריו כשלעצמם ברורים. שמא תיאות להסביר יותר מה לא מובן לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2013 17:47 |
|
| |
| itayitay כתב: |  | שלום וברכה.
רציתי לשאול את חכמי הפורום: האם שיטת חב"ד על מציאות העולם גורסת שהעולם הוא איננו אונטולוגי אלא רק פרי מוחנו?
כלומר הוא אינו קיים בחוץ לנו באמת
בתודה איתי. |
|
לא ולא.
שיטת חבד כפי שהובאה במספר מקומות (הזכור לי כרגע מאמר האומנם תרמ"ג שנאמר ע"י אדמור הרש"ב) גורסת שהעולם יש לו מציאות גשמית לא שהוא רק דמיון פרי מוחנו, והראיה - שהתורה מתייחסת אליו כמציאות בעניינים של שכר ועונש ועוד, ואם כן חייב להיות שיש כאן מציאות ולא דמיון.
יחד עם זאת, המציאות הזו איננה אמיתית.
לשלמות העניין תוכל לעיין כאן: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31659&st=&pgnum=104
תוקן על ידי שותה_קולה ב- 09/04/2013 17:59:19
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2013 18:27 |
|
| |
מה דעתם על המאמר הבא ששוב מטשטש את הגבולות של מי אני באמת?
מתוך " http://www.malchuty.org/2009-06-07-12-59-05/2009-06-07-12-57-52/49--12---q.html?start=1
" נשמה שנתת בי טהורה היא" – מי אומר? לא כתוב בתניא, אבל כתוב בכל מאמרי חסידות, שכל בקר אומרים מיד בהשכמה "אלהי נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחתה וכו'". תמיד שואלים – מי אומר את המשפט הזה? לא כתוב בנוסח שזה "חלק אלוה ממעל ממש", אבל כתוב "טהורה היא", שעל פי פשט, על פי נגלה, אפשר לפרש את זה בכל מיני צורות. לפי הקבלה, לפי הפנימיות, טהורה זה לשון טהירו – טהירו זה אור (כלשון הפסוק "כעצם השמים לטהר"), אור אין סוף, ויש בקבלה טהירו תתאה (האור שנשאר לאחר הצמצום הראשון) וטהירו עילאה (אוא"ס שלפני הצמצום הראשון). אפילו ש"טהורה היא" הולך על טהירו עילאה, אוא"ס שלפנה"צ, זה גם חידוש, אף שפחות מ"חלק אלוה ממעל ממש". בכל אופן, ברור מהנוסח הזה שזה לא אני, בגלל שאני אומר "נשמה שנתת בי טהורה היא וכו'". "בראתה... יצרתה... נפחתה..." זה מבנה ברור של בריאה-יצירה-עשיה ("ויפח באפיו נשמת חיים" זה כבר כאן למטה, כשזה נכנס לתוך הגוף שלי – "בראתה... יצרתה" זה לפני זה). זאת אומרת ש"טהורה" זה אצילות לפי המבנה כאן – אצילות זה עולם שכולו אלקות, שאין מודעות עצמית, אין אני נפרד מה', וזה נקרא יהודי טהור (זה הפשט הכי פשוט, שטהור זה שאיני חושב על עצמי, שאין 'אני' נפרד, שהאני לא משחק, יש דעת טהורה – יש אלקות, יש תורה, זה מה יש). אז הנשמה היא טהורה, אבל היא יורדת דרך עולמות עד שהיא נכנסת לגוף. ושוב, מי זה המודעות שאומרת "בי"? בתוך מי זה? מי זה האני הזה? סימן שהאני זה לא הנשמה הטהורה כו'.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2013 18:43 |
|
| |
לשותה קולה
אתה אומר דבר והיפוכו. אתה טועם שהמציאות אינה דמיון (כלומר אמיתית )ולאחר מכן כותב "יחד עם זאת, המציאות הזו איננה אמיתית:
למה אתה מתכוון בכך שאינה אמיתית?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2013 19:25 |
|
| |
אני לא טוען כלום
שאלת מהי שיטת חבד בעניין מציאות העולם, ועניתי לך על פי מקור ואף הבאתי קישור. עיינת שם?
אם לאחר העיון יהיו לך שאלות - אשתדל בל"נ להסביר ככל שידי משגת.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2013 19:58 |
|
| |
לשותה קולה
עיינתי שם כן.
האם כשאתה מתכוון לאינה אמיתית , כוונתך לפרוש המילה אמיתי על פי הרמב"ם?
עלומר הדבר היחיד שניתן לומר על שהוא אמיתי הוא השם ולכן העולם "איננו אמיתי"?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2013 20:19 |
|
| |
אכן, כפי שמביא בעצמו במאמר שם לשון הרמב"ם, הכוונה שאינו אמיתי כי רק מציאותו של הקב"ה אמת.
בהמשך המאמר מביא שמכך שהעולמות עשויים להיות בטלים בשלב כלשהו זה מוכיח שגם כעת מציאותם איננה מציאות אמיתית , כמו נהרות המכזבין שפסולין משום שמתבטלין אחת לשבע שנים, וזה מוכיח שגם כשקיימים קיומם אינו אמיתי
לכללות העניין של מציאות אמיתית יש לעיין גם בספר דרך מצוותיך (להצ"צ) מצוות האמנת אלוקות ששם מגדיר מה זה מציאות. על רגל אחת - מציאות אמיתית זה משהו שאינו תלוי בשום גורם אחר. כל מה שתלוי - זה לא מציאות אמיתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2013 10:11 |
|
| |
| itayitay כתב: | | מתוך " http://www.malchuty.org/2009-06-07-12-59-05/2009-06-07-12-57-52/49--12---q.html?start=1
" נשמה שנתת בי טהורה היא" – מי אומר? לא כתוב בתניא, אבל כתוב בכל מאמרי חסידות, שכל בקר אומרים מיד בהשכמה "אלהי נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחתה וכו'". תמיד שואלים – מי אומר את המשפט הזה? לא כתוב בנוסח שזה "חלק אלוה ממעל ממש", אבל כתוב "טהורה היא", שעל פי פשט, על פי נגלה, אפשר לפרש את זה בכל מיני צורות. לפי הקבלה, לפי הפנימיות, טהורה זה לשון טהירו – טהירו זה אור (כלשון הפסוק "כעצם השמים לטהר"), אור אין סוף, ויש בקבלה טהירו תתאה (האור שנשאר לאחר הצמצום הראשון) וטהירו עילאה (אוא"ס שלפני הצמצום הראשון). אפילו ש"טהורה היא" הולך על טהירו עילאה, אוא"ס שלפנה"צ, זה גם חידוש, אף שפחות מ"חלק אלוה ממעל ממש". בכל אופן, ברור מהנוסח הזה שזה לא אני, בגלל שאני אומר "נשמה שנתת בי טהורה היא וכו'". "בראתה... יצרתה... נפחתה..." זה מבנה ברור של בריאה-יצירה-עשיה ("ויפח באפיו נשמת חיים" זה כבר כאן למטה, כשזה נכנס לתוך הגוף שלי – "בראתה... יצרתה" זה לפני זה). זאת אומרת ש"טהורה" זה אצילות לפי המבנה כאן – אצילות זה עולם שכולו אלקות, שאין מודעות עצמית, אין אני נפרד מה', וזה נקרא יהודי טהור (זה הפשט הכי פשוט, שטהור זה שאיני חושב על עצמי, שאין 'אני' נפרד, שהאני לא משחק, יש דעת טהורה – יש אלקות, יש תורה, זה מה יש). אז הנשמה היא טהורה, אבל היא יורדת דרך עולמות עד שהיא נכנסת לגוף. ושוב, מי זה המודעות שאומרת "בי"? בתוך מי זה? מי זה האני הזה? סימן שהאני זה לא הנשמה הטהורה כו'. |
|
איתי,
לא הבנתי את השאלה. האם אתה מתכוין לשאול אותה כלפי חב"ד. מהי דעתם , מיהו ה'אני'. או לשאול באופן כללי? [כי הטקסקט הזה "נשמה שנתת בי" הוא מברכת אלוקי נשמה).
אני בהחלט יכול להבין את הרעיון שיש רבדים ודרגות בתוך האדם. כך שאני יבין ביטוי של הרגשה כמו ש'הרעיון שמנצנץ בי' או הרגשה מסויימת שתוקפת אותי' -זה כאילו 'משהו מבחוץ' נכנס בי וזה לא ה'אני' בעצמו.
תוקן על ידי Zeev_w ב- 10/04/2013 10:21:09
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2013 10:14 |
|
| |
העורך של הטקסטים לא עובד אצלי. האם למישהו יש פתרון לכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2013 15:52 |
|
| |
| ספרן כתב: | |
ירוחם,
אפשר בהחלט לחלוק על דברי גודמן כפירוש לרמב"ם, אולם דבריו כשלעצמם ברורים. שמא תיאות להסביר יותר מה לא מובן לך. |
|
ספרן
סליחה על האיחור בתגובה- לא ראיתי אותה כנרא בזמנו--
הדברים אכן ברורים, לא אמרתי שהם לא מובנים לי., מה שכתבתי שהדברים מופרכים,
יש לפעמים דעות שאני חולק עליהם, ואני מתיחס אליהם. אבל דעתו של גוטמן במחילה- מופרכת בעייני- ואינה ראויה בעייני להתיחסות.
מספרים על חסיד אלכסנדר שהתפקר ועשה את כל מצוות ה' אשר לא תעשינה.
אבל מצווה אחת הוא המשיך לקיים בדבקות- הוא שנאה שנאת מוות את חסידי גור.
|
|
|
|
|
