לא קם נביא כמשה

שרה פ

אולי כדאי שגם בעלך יגיע לכאן ולא ישאיר רק לך לנהל עבורו את הדיון?

לגבי הודעתך האחרונה, חוששני שלא הבנתי את דבריך אלא חלקית.

ועם חלק ממה שהבנתי לא הסכמתי. כלומר, עד כמה שידוע לי יש דברים להוסיף, לתקן, לדייק.

אציין מה שאני יכול:

זה נכון שהפילוסופים בימי הבינים, כלומר בתקופת הראשונים, ראו בדרך כלל סתירה בין התערבות אלוקית בעולם שמחייבת לפי הנחות היסוד שלהם שינוי באלוקות, לבין הטרנצנדנטיות של האלוקים (היותו נעלה מכל מאפיין ושינוי).

אבל גם לפי תפיסות אלו, עדיין תיתכן נבואה ועדיין תיתכן נבואה ייחודית למשה.

אם נבחן את שיטת הרמב"ם, לפי אחת התפיסות שלה, הנבואה של משה (ושל כל נביא) לא היתה גילוי מיוחד של אלוקים אלא התחברות לתכני הידע שה' העמיד לרשות הנבראים. כל אדם באשר יתעלה, יוכל להתחבר. ולפי העילוי כך ההשגה. משה התעלה מעל לכל אדם אחר, באופן שלא יתכן לשאר בני אדם, ולכן נבואתו ייחודית.

כמובן על הרמב"ם ניתן לשאול האם לא ניתן יהיה לשחזר את ההישג, ועד כמה שידוע לי בדברי הרמב"ם אין ממש תשובה לשאלה זו. יש לו תשובה חלקית שה' מונע נבואה ממי שאינו ראוי לה, לכאורה על ידי התערבות, בדרך השלילה, אבל תשובה זו סותרת לעקרונות אחרים של הרמב"ם. יש גם ביאורים מעמיקים יותר לסתירה, ואחד מהם הוא שאכן ניתן לנסות להגיע לדרגתו של משה, והייחוד שבו לא היה בהשגותיו אלא בתפקיד ההיסטורי שמילא (כמדומה שזו גם דעתו של פרופסור יעקב לוינגר ע"ה, אבל לא עסקתי בלימודו זה זמן רב).

ירידת הדורות שהזכרת יכולה לנבוע מסיבות שונות ולא רק מהתערבות אלוקית.

כמדומה שאת מציבה דיכוטומיה, כלומר מצב של "או או", באופן חד מדי. לא רק לפי תפיסותינו הפילוסופיות של היום, אלא אפילו ביחס לאותם פילוסופים ראשונים מגדולי ישראל שלשיטתם אני מבין שאת שואלת.

מסוף דבריך ניתן היה להבין שהשאלות שאת מציגה הן לפי הפרשנות של מיכה גודמן בספרו על הרמב"ם. לצערי טרם קראתי את הספר הזה ולא יהיה לי זמן עבורו בעתיד הקרוב. אבל אם תצייני ביתר פירוט מה התפיסה שאת לוקחת מהספר ומה הקושי שאת מוצאת בה, רצוי עם מראה מקומות (גודמן עצמו מקפיד להפנות למראי מקומות לדבריו, כפי שראיתי בספר על הכוזרי), אפשר יהיה לבדוק את הדברים במקומם.

[quote]שרה פ

אולי כדאי שגם בעלך יגיע לכאן ולא ישאיר רק לך לנהל עבורו את הדיון?


בעלי?? כשהיקים אומרים בדיחות על יקעס הם מתכוונים לבעלי, אני מעריצה אותו על השמרנות הקנאית שלו אפילו שלא תמיד זה מסתדר לי,  האמונה שלו הדוקה וסדורה (בשונה ממני), ואין מצב לשינויים או דיונים.

לגופן של דברים, לא השקעתי יותר מידי מאמץ בלהבין את מה שקראתי, זה היה חומר שהיה עלי לעבור מבלי שיזמתי את זה בעצמי פילוסופיה מעולם לא ענינה אותי, השאלות צצו לי והעליתי אותם כאן, זה נשמע מרתק ואני צריכה זמן אמיתי בשביל להבין את הדברים.

אתה אומר שהפילוסופים ראו סתירה בין התערבות האלוקים במעשי בני האדם לבין היות האלוקים אלוקים,

אוקיי, אך השאלה שלי אם הפילוסופים לא יכולים אפילו להסביר איך גוש בשר מסוגל לקום לתחייה, לדבר, להבדיל בין סטייק טוב לסטייק גרוע, לצחוק מבדיחה טובה או לגחך מבדיחה גרועה, והרבה מעבר לכך להיעלב, לשמוח, להיות עצובים, לתכנן טיול, להתגבר על מחלה כשיש חתונה או לתת למחלה להתגבר עליך כשיש עבודה, אז איך בדיוק הם חושבים להסביר את הא-ל????
לדעתי זה מטופש להתיימר ולומר מה הוא מסוגל ומה לא, ולקבוע שאנחנו מבינים שהוא לא עושה כלום, כי אם הוא כן עושה אז הוא א-ל קטן, אני חושבת שככל שהא-ל גדול יותר הוא מסוגל ליותר אפילו שזה לא מסתדר לפילוסוף בראש.   

שרה פ.

סבורני שיש להבדיל בין הטענה שאת מעלה, שהאלוקים "ככל שהוא גדול כך הוא מסוגל יותר אפילו שזה לא מסתדר לפילוסוף בראש" לבין הראיה שלך מחוסר היכולת של הפילוסוף להסביר תופעות שאמורות להיות קלות יותר להבנה.

אסביר מדוע.

א. לגבי האדם ויכולותיו. ראשית, זו שאלה קשה, כפי שהתבאר באשכולות אחרים. האם האדם ניתן להסברה על סמך תיאוריה מטריאליסטית, כלומר תיאוריה שמסתפקת בהנחות מתחום החומר, הפיזיקה, אטומים וחלקיקיהם? בעבר ציטטתי והפניתי לישעיהו לייבוביץ שעמד בצורה בהירה מאד על הבעייתיות, וכן ציינתי שיש חולקים.

ב. שוב לגבי האדם ויכולותיו: לא ברור שזו שאלה פילוסופית. נכון שפעם עסקו בכך פילוסופים, אבל רק מפני שהפילוסופיה היתה אם המדעים. כל פעם שהתפתח מדע עם מתודולוגיה עצמאית, הוא זכה לשם משלו ונפרד מן הפילוסופיה. כך היה עם הפיזיקה והכימיה, כך עם הפסיכולוגיה (שיש לבדוק באיזו מידה היא מדעית ובאיזו מידה היא אוסף תיאוריות...) וכך עם מדעים חדשים שמעמדם טרם נקבע ברור.

ג. המונח "להסביר" השתנה. בימי אריסטו ואפלטון, "להבין" או "להסביר" נתפס באופן אחד, והיום אחרת. אפלטון (ולמעשה סוקרטס רבו) חיפש תשובות באונטולוגיה. למשל, מה זה "סוס", התשובה היא שסוסים הם העתק של האידיאה של הסוס. לתיאוריה הזו יש תג מחיר (יש דבר כזה, אידיאה) והיא זקוקה לניתוח פילוסופי. אבל כך נוצר דגם. הידיעה היא לומר משפטים מהסוג של "X הוא סוג של כך וכך". תשובה מדעית עונה על השאלה "מה זה" או "מה זה באמת". כך סברו פעם. ההתקדמות הגדולה של המדע היתה כאשר הפסיקו לשאול "מה זה" אלא רק "איך זה מתנהל". במקום לחפש "הסבר פנימי" חיפשו קשר סיבתי. "כאשר Y יש X".

איני אומר שאין במדע תשובות מהסוג של "X הוא בעצם Z". יש. אבל זה לא הכרחי כדי לקבל מדע. וזה לא חסרון של אנשי מדע ופילוסופיה שהם לא ידעו לענות על השאלה "מה זה בעצם באמת X".

כלומר, די לנו שX הוא X ואנו רק יודעים איך הוא מתפקד ולמה ניתן לצפות ממנו. אין אנו זקוקים לדעת "למה" אדם מתפקד בצורות אלו ואחרות. די לנו שאנו יודעים למה אפשר לצפות ממנו.

אנו מסתפקים בפחות תיאוריה ומקבלים יותר יכולת מעשית.

עד כאן לגבי הציפיה שלנו ממדען או פילוסוף שידע "להסביר".

מדוע אצלנו, החרדים, עדיין יש ציפיה כזו? מפני שאין אנו לומדים מדעים ולא פילוסופיה של המדע. אנו כן לומדים ספרים שנכתבו בתקופה שבה השפעתו של אריסטו היתה גדולה, והציפיה היתה לספק ולקבל תשובות מהדגם שהמדע והפילוסופיה המאוחרת ויתרו עליו. לכן יכול חרדי בזמננו לצאת נגד המדע שאינו יודע להשיב על "מה זה" בלי לדעת שהשאלה הזו כבר לא משמעותית.

עד כאן לגבי הציפיות מהמדע והפילוסופיה.

עתה לגבי מה ניתן לומר לגבי אלוקים. בזה אני מסכים איתך. מאד. הפילוסופים, כמו הרמב"ם, הגישו רשימת דרישות. מה ניתן לומר לגבי האלוקים. בין מפני שזה נכון לגביו, בין מפני שכל שימוש בשפה מחייב מסקנות אלו ואחרות. היום יש לנו פחות דרישות מהשפה. אנו מוכנים, כלומר חלקנו ובמידה מסויימת, לקבל מה שנראה כסתירות, שימוש מטאפורי (מילים לא כפשוטן אלא באופן של משמעות חלקית) ועוד. זה מה שטענתי באשכול שלי שנקרא "לך דומיה תהלה" (תוכלי למצאו אם תחפשי את הכותרת הזו בחלון החיפוש בעמוד הראשון של הפורום).

לכן אני מסכים עם רוח דבריך, אבל, כאמור, לא עם השאר, כפי שניסיתי לבאר.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");