בית פורומים עצור כאן חושבים

בין פורמליזציה לרפורמה. בהלכה ובאגדה.

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-25/3/2013 01:44 לינק ישיר 

יהי אור

יש להוסיף על דבריך בביאור שיטתי:

יש להבדיל בין ההלכה כפי שהיא נתונה לנו במסורת - לבין האופן שבו היא יכולה להיקבע.

אם אקצין את הדברים, כל הלכה והלכה בפועל נפסקת בנקודת מפגש בין שתי רמות פסיקה: הרמה המטא הלכתית, ששואלת, בסגנון וטו (ורבו הרב מילר): מה המתאים ביותר כאן? או, בנוסח הרמב"ם: מה התועלתני ביותר כדי להשיג את המטרות החינוכיות של התורה? והרמה של המסורת, שכבר מכילה תשובה לשאלה, אך תשובה זו אפשר שהיא תועלתנית ואפשר שלא, אך קיומה מתנה את יכולתו של הפוסק לענות תשובה. הוא חייב להתאים את תשובתו למקורות ולמסורת או להימלט מהם על ידי אחד האמצעים שהמסורת מעמידה לרשותו, כגון פרשנות, אוקימתות, סברות, דיעבד, הערמה, בחירת צד במחלוקת פוסקים ועוד ועוד.

זאת בתנאי שהשאלה אכן מגיעה לפני פוסק שאינו רק טכנאי הלכתי ומבין שתפקידו, יכולתו, זכותו וחובתו להענות לצרכים המטא הלכתיים.

גישה זו שלי היא בוודאי מחודשת אצלי ואני מודה שאפשר לטעון שהיא אין היא אורתודוכסית במובן הרגיל של המילה. לדעתי אין היא אלא האמת המסתתרת מאחורי המסורת שלנו, לא רק בבחינת מצוי אלא בבחינת הראוי.

וכמובן כל דברי מסתמכים על שרשרת הנחות שחוששני שרק מעטים במסורתנו יסכימו עם כולן.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/3/2013 07:21 לינק ישיר 

יהי
אתה מערב בין פרשנות המלל לרעיון המצווה. הפרשנות יש לה מרחב (מוגבל אמנם). רעיונות - אין להן קצבה והם אינם משהו שניתן לפיו לקבוע הלכה, ולא בכדי הגישה בהלכה לקבוע הלכה לפי טעמא דקרא נדירה ביותר



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/3/2013 10:53 לינק ישיר 


מיימוני כתב:

לא הבנתי את טענתך וחבל שלא סיכמת יותר ברור. אולי תוכל לעשות זאת?

אני מבין שאתה רוצה לטעון שחובת כיסוי ראש אינה משום צניעות אלא: בתור עונש לאשה או גזירה בלא טעם.

הרעיון הראשון הוא מעניין וכדאי לבדוק את ההיסטוריה שלו. בעיני קשה להסכים שה' יתן עונש לאשה לדורות בתור מצוה. יש כמובן לבאר את הנחות היסוד של כל זה.

אשר לגזירה בלא טעם, אני מאמין שאין כזה דבר. כמובן, יש שמבינים בדיוק כמוך, בין בנושא זה, בין בנושאים אחרים. אמנם לדעתי שלי, כל מה שנראה לנו כגזירה בלא טעם הרי זה בגלל שאיננו מכירים את הנסיבות שבהן הדברים מאד מאד עם טעם

ראשית, ברוך הנמצא.

טענתי היא לא "טענתי" אלא טענת אותם גדולי עולם שהזכרתי, שכתבו כי מצוות כיסוי הראש היא גזירת הכתוב, וכמשתמע גם מרש"י בכתובות ע"ב.

הענין שכיסוי ראש הוא עונש לאשה, הובא בעירובין דף ק. זוהי ממש אינה "טענתי"...

שנית, כתבת שקשה לך להסכים שה' יתן עונש לדורות בתור מצווה. האם בכלל יש "מצווה" של כיסוי הראש? אין זה נכלל במצוות עשה, וגם במצוות לא תעשה, אפשר שזה איסור דאורייתא כמו "חצי שיעור" (כ"כ בשו"ת תבואות שמש להגר"ש משאש), ואפשר שזה בכלל איסור דרבנן - כמו שהבינו פוסקים מסויימים, וכמו שהבין "תרומת הדשן" בסימן רמ"ב בדעת הרמב"ם (וקרא אסמכתא בעלמא).

שלישית, איך אתה מסתדר עם כל עבודות האדמה, שקללה הם שנתקלל אדם הראשון בעבור חטאו, וכתוצאה מכך יש לנו מצוות רבות כמו לקט ושכחה?

באשר לגזירה בלא טעם, אני מסכים עמך שיש טעם כמוס בזה, ובוודאי שאין הכוונה שהקב"ה קבע דברים ללא טעם. "גזירת הכתוב בלא טעם" פירוש הדבר בלא טעם הנגלה לעינינו.

כך כתב הגאון רבי אהרן וירמש זצ"ל, רב ואב"ד בעיר מיץ, מתלמידיו הגדולים של בעל "שאגת אריה", בספרו "מאורי אור" (חלק "קן טהור" למסכת נדרים דף ל', נדפס בשנת תקע"ט):

"וגם החוש מכחיש, דשיער אינו הרהור כגילוי שוק וקול זמר. והלא לא אסרו לקרות כנגד פנים יפות. אלא על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה, ואינו תימהון דוקא במחובר. וכמו בשיער אשה מונח לפניו, אינו כלום. וכמה דברים שלא נגלו טעמם... אלא טעמם ונימוקם עמם".



תוקן על ידי משבירלצרחן ב- 25/03/2013 11:01:27




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/3/2013 10:56 לינק ישיר 

דה_וינצי2 כתב:
משביר לצרחן.
כאשר אני נתקל בהודעות ארוכות המוכרבות מציטוטים עם מילות קישור אוחזת אותי דיסלקטיה מועטת + חוסר סבלנות מרובה.
הייתי שמח אם כבודו יועיל לגמול איתי חסד ו'ללחוץ על הנקודה'.
בתודה מראש.


אני מבין אותך.

בקצרה, הנקודה היא שכיסוי הראש אינו משום צניעות, אלא כך היא גזירת הכתוב, ויש הטוענים שמדובר באיסור דרבנן מחמת שכך נהגו ישראל מימים ימימה. אי לכך, אין מקום לקושיה כיצד שיער מכסה שיער, כי הענין הוא שהשיער יהיה מכוסה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/3/2013 11:00 לינק ישיר 

יהיאור כתב:
[משביר אינו אלא גלגולו של טרול ידוע שהכניס את הגיגיו וציטוטיו הארוכים בכל מקום שמוזכר ענין פאה נכרית בפורומים, חבל על הטירחה לענות]


טרול ("טרוליזם") - לפי עולם המינוחים האינטרנטי (בסלנג האינטרנט), זהו גולש אשר מפיק הנאה מפעולות שלהוב (Flaming), והתחזות לגולשים אחרים ברשת.

הטרול הטיפוסי עסוק בחרחור ריב ומדון. על פי רוב הוא יעשה זאת על ידי הכנסת תוכן שגוי או תוכן שיעורר אנטגוניזם בקרב הגולשים.

כך ע"פ עורכי ויקיפדיה, על כל פנים...

מטרתי בכתיבת התגובה היתה לענות באופן קונקטרטי על דבריו של דה וינצ'י, לא באתי לשלהב אף אחד, או להתחזות למאן דהו, לחרחר ריב ומדון או להכניס תוכן שגוי. גם אנטוגניזם אינני מעורר כי אני סבור שרוב הגולשים כאן אינם מתנגדים לעצם לבישת הפאה (ומכל מקום, פותח השרשור הצהיר על כך).

אדון 'יהיאור' הנכבד: אינני חייב להגיב על דבריי, אך גם אין טעם להגיב בצורה כזאת. והאמת והשלום אהבו.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/3/2013 11:06 לינק ישיר 

יהיאור כתב:
תלמיד
רציתי לבאר בכך למה הגישה האורת' לא רואה בעיה כלל בטריקים פורמליים דוגמת פאה נכרית והיתר עיסקא. איך אתה מבאר את זה? לכאורה פשוט שהיתרים אלו אינם תואמים לרעיון המצוות הללו. יש לך לכאורה רק שתי אופציות: או לטעון שמקרים אלו כן תואמים לרעיון או שאין להלכות אלו רעיון מכריע מספיק להחמיר באלו, או טענת מיכי שבגלל שהרעיון כבר לא אקטואלי ניתן לשחק משחקי פורמליסטיקה.

כמו שכתבת בעצמך, הטוען שרעיון כיסוי הראש אינו תואם לפאה, עליו להוכיח כי "הרעיון" בכיסוי הראש הוא הצנעת יופי השיער (ולענות על הקושיות: מדוע לרווקה מותר, מדוע לאשה זקנה עם שיער מכוער אסור לגלות השיער), ורק אח"כ להקשות מדוע הגישה האורתודוכסית אינה רואה פסול בטריק כדוגמת פאה נכרית.

שנית, היהדות מאז ומעולם השתמשה ב"קומבינות" הלכתיות, ולא ראתה בכך פסול. הרבה דברים לכאורה "עוקפים" את כוונת התורה לאסור דבר מסויים. ולדוגמא:

כעין זה מצינו בענין טלטול בשבת, שע"י עירוב מטלטלים בכל העיר, ו"עוקפים" לכאורה את איסור התורה.

וקונים בשביעית פירות שגדלו בקרקע יהודי, ע"י היתר מכירה, ועוקפים את איסור התורה.

וגובים חוב ממוני לאחר השביעית, ע"י פרוזבול, ועוקפים את איסור התורה.

ומחזיקים חמץ בבית בפסח, ע"י מכירה לגוי, ועוקפים את איסור התורה. ולוקחים שכר על עבודה בשבת, ע"י עשיית דבר קטן לפני השבת והבלעת השכר באופן זה, ועוקפים את האיסור.

ומפעילים מוצרי חשמל בשבת (כמו פלטה ומזגן וכדומה) ע"י שעון שבת, ועוקפים את איסור התורה.

ומדליקים את האור בשבת ע"י גוי של שבת, (ברמיזה ע"י סיפור דברים), ועוקפים את איסור התורה.

ומגלחים במכונה או בסם את שערות הזקן, ועוקפים את איסור התורה (לדעת רבינו בחיי, הטעם הוא שזכר לא יהיה נדמה כנקבה).




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/3/2013 13:43 לינק ישיר 

לאור דברי יהיאור והמסתעף אנסה להציג נוסחה. [שאולי הוצגה בסיכום של יהיאור את דבריהם של הרבנים מיכי ומיימוני. מה זה בדיוק אשכול סמוך??? איך מגיעים אליו?].

בנוסחה זו אפתח גם פתח לדיון בנושא הנ"ל בעולם האגדה.

כל מצווה\איסור מורכב משני מימדים:
א] הגות. זה יכול להקרות גם- רוח\אגדה\נשמת ההלכה [לא מטא-הלכה].
ב] הלכה. זה יכול להקרות גם - חוק\פורמליסטיקה. [במימד זה ישנו מקום לדיוני מטא-הלכה].

לענ"ד אין הלכה בלי הגות. אין חוק בלי נשמה מאחוריו.
אין שום סיבה להניח שהקב"ה צווה דברים לא הגיוניים. צלמנו כצלמו. צלמנו זה הגיוננו [עי' ריש מו"נ]. ההגיון הכפוי עלינו אומר שאין דברים לא הגיוניים.
לא תמיד אנו מגיעים אל הההגות שמאחורי ההלכה. אין זה אומר שהיא איננה.

עד כאן הקדמה פשוטה. 

להלן אשתמש במונחים: הלכה מול הגות. כוונתי תהיה להלכה מול שורשה.

כעת ניגש לנושא הנידון כאן. מה מקומם של פתרונות פורמליים בעולמה של הלכה [אורתודוקסית].
עולם ההלכה לדעתי חייב להיות אוסף של חוקים יבשים נטולים כל מימד הגותי. זה כל תוקפה.
עולם ההגות אמור לחלוק על פורמליזציה. ומדוייק יותר, אין לו, כעולם הגותי, יכולת 'להכיל' פורמליות.
הם שני עולמות נפרדים בתכלית. במקרה הם נפגשים באותם פעולות של אכילת מצה. או איסור חמץ. אך אין שום קשר בינהם.
לכן כאשר בכיסוי ראש ישנו רק עולם הלכתי ללא כל שמץ הגותי. השימוש בפורמליות הוא לכתחי'. כנ"ל היתר עיסקא.

נ.ב. לשם הגילוי הנאות.
אני אישית נע על הציר ההלכתי של סולוביצ'יק (בריסק) -לייבוביץ'.
ועל הציר ההגותי של האורתודקסיה המודרנית. סולבייצ'יק (בוסטון) - רש"ר הירש וכיו"ב.


תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 25/03/2013 13:44:18




תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 25/03/2013 13:54:10




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/3/2013 13:43 לינק ישיר 

המשביר

איקון ירוק (שכוייח בשפת הפורום). יפה ענית ועוד יותר יפה סגנונך המאופק והברור.

אשר לראיותיך שכיסוי ראש משום עונש, זה ראוי לאשכול עצמאי. המקורות שהבאת מחייבים בירור, וחבל להוציא את האשכול הזה מכוונתו. אמנם איני יודע אם אספיק היום, ערב פסח, לעשות זאת, אבל אני כותב בחוה"מ בפורום (אם יש זמן) ובמחשב אז אשתדל אז.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/3/2013 14:06 לינק ישיר 

המשביר.
ראשית מה זאת אומרת גזיה"כ? הקב"ה אמר דבר לא הגיוני. אני יכול לקבל שאנו לא יודעים אותו. עי' הודעתי הקודמת.
אבל אין בכל מה שאמרת מחלוקת על יסוד דברי. אולי אמרת שמעולם לא הייתה נשמה להלכה של כיסוי ראש השוללת פאה אך גם אתה מסכים שהיום זה בסדר. לכן עדיין לא הבנתי מה כוונתך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/3/2013 14:50 לינק ישיר 

בוודאי שאני מסכים שהיום זה בסדר, ולא באתי לחלוק עליך בענין הזה. אדרבה, חיזקתי את טענתך בציטוט מדברי הפוסקים- שבימינו, לולא גזירת הכתוב, היה ניתן להתיר גילוי הראש לגמרי, שהרי אין הרהור בראיית שיער.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/3/2013 18:24 לינק ישיר 

לדה וינצי
אשכול סמוך כוונתי לאשכול אודות ברכת שחלק מכבודו על נשיא, שנגע בנקודות אלו עיי''ש.
עיקר דבריך אכן נראים מתאימים למה שסיכמתי בדעת מיכי.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/3/2013 19:49 לינק ישיר 

יהי.
תודה לך. שבתי ועיינתי ברפרוף באשכול הנ"ל ואכן ראיתי שהרב מיכי קדמני בעצם האבחנה.
אמנם חושבני שיש להעמיד דבר נוסף על דיוקו. שהתפתח באשכול שם הקשור לנושא כאן.
בהודעה הבאה אסקור בקצרה את הנושא הנידון שם והנקודות הראויות לדיון בענין כאן.
[חושבני שזה קצת יבטל את החלוקה שעשית בין מיימוני למיכי בענין הנידון כאן].



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/3/2013 20:00 לינק ישיר 

ברכת 'שחלק מכבודו' נוהגת בנשיא אובמה?

ישנם שתי סיבות לחשוב שלא. אחת מהן נידונה באשכול כאן.
א] מושגי הכבוד שאנו משתמשים בהם שונים ממושגי הכבוד שהשתמשו בדורות עברו. ייתכן ואם חז"ל היו בזמננו היו מחייבים לנהוג כבוד באובמה ע"י הקצאת כותרות ראשיות בתקשורת. [מה שנהגו במדינתנו בהידור רב מידי].

רק שסיבה זו היא סיבה מהותית-הגותית שעדיין לא שוללת את הקיום הפורמלי. זה הנידון שהיה עד כאן.

ב] מושגי המלכות שאנו משתמשים בהם שונים ממושגי המלכות שנהגו בדורות עברו. בטל מוסד המלוכה. בטלו נתיניו.
לבעיה זו אני לא כ"כ רואה פתרון פורמלי.
אם אנסח זאת בצורה "למדנית" הרי שכאן בטל ה'חפצא דמצווה'. זה כמו שאין לולב.
ליבוביץ' דיבר בענין זה לגבי מעמד האשה. הוא הדגים זאת על זה שאשה פסולה לדון מפני שאין דרכה של אשה להיות בבי"ד. הוא אומר שעל אשה שדרכה להיות מצויה חז"ל פשוט לא דברו. ויש לעיין ולשים לב לדקות ההבדל שבין טענה זו לבין טענת הקונסרבטיבים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/3/2013 01:40 לינק ישיר 

צדה את עיני כותרת לכתבה שהתפרסמה ב'בחדרי' אודות שו"ת עם הרב שטיינמן אודות ליל הסדר. [השאלות טרחניות ומטופשות, אך נהנתי מהתשובות המתובלות בציניות].
בשולי השו"ת הובאה השאלה הבאה ותשובתה בצידה. אני מצטט:

"עוד נשאל הגראי"ל, מה יעשה מי שיש לו הרבה בנים שצריכין להסב, וכיצד יסתדר שיוכלו כולם להסב על כרים וכסתות כדבעי". עכ"ל השואל.
לא כ"כ הבנתי מדוע הוא שואל את הרב שטיינמן כזו שאלה וכי הרב שטיינמן 'מהנדס הסיבה'? נו, אבל הוא שאל [שזה עצמו ענין הצ"ת במקומו].

וכך הגראי"ל השיב: "יכול האב לומר שאינו מרשה להם להסב, ואז אינם צריכים להסב".
חושבני שזו דוגמא נוספת לנתיב פורמלי עוקף הלכה.
נראה שפשוט שבדורות ראשונים שהסיבה אכן הייתה דרך חירות לא היה אף אמורא מורה על פטנט כזה. רק בדורנו שדרך חירות היא בישיבה זקופה עם סכין ומזלג, כמו שצויין באחת ההודעות הראשונות, מצא הרב שטיינמן 'פטנט'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/3/2013 20:42 לינק ישיר 

איך ייתכן שהאב ירצה להפקיע את בניו ממצווה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > בין פורמליזציה לרפורמה. בהלכה ובאגדה.
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.