תודה, רונית, אילו ברכות יפות! שיהיה חג שיביא בתוכנו אביב ופרוחה, ויוציא אותנו מהמיצרים. פתאום הבנתי, שאפילו את העבדות חובה עלינו לזכור. אי אפשר להתעלם ולשכוח את הכאב. הוא נשלח אלינו לשם מטרה מרבונו של עולם. אנחנו חוגגים כדי להודות על נס ההצלה והפדות, אבל גם נזכרים במיצרים, בכאב, בכווץ, שהיינו, שעודנו. זה תנאי הכרחי כדי לצאת באמת. מה דעתכם?
|
|