בתוך מרתון של עבודה -בית ומטלות לימודיות בשרשרת...
חשבתי שאספיק לקחת לעצמי יותר מכמה דקות של פורקן.לכתוב..
אם הייתי מחכה עד שהאידיליה תנחת לי מהשמים על מגש של זהב,כנראה,שהטור הזה לא היה נכתב לעולם.
אז פשוט הסתערתי על המקלדת ,עם עוד אלף מחשבות ובלאגן בראש
והרי לפניכם שברירי הקטעים שיצאו.
איך למדו אותי בגן ובביה"ס ובכל מקום אפשרי? טוב מעט מלא כלום.
אז כנראה שעדיף להעלות את זה כך,גם אם לא הצלחתי להעביר את כל הדיאגנוזות,הפרשנויות והמסקנות באופן מדויק.
מיאמי 36 : סיקור -סיכום קצרצר
לא הספקתי כמובן לצפות בכל הסרטונים.
אז למי ולמה שכן ראיתי,אקדיש את השורות הבאות.
שואווווו.אחרי כזאת הקדמה ארוכה באמת הגיע הזמן לכתוב כמה מילים שקשורות לנושא.
חלק א' - הבוגרים (בתקווה שאזכה להשלים גם את חלק ב'... :)
לראות אותם ,אחרי שנים ,עומדים כך.יחד,בשורות,ממש כמו אז.מחייכים ושרים.
חלום ישן ועמוק של כל אוהד ,שקם.ובלילה אחד ,הפך והיה למציאות חיה.
מימד הזמן,שמקבל משמעות אחרת.שנשכח ונעלם.
מין תחושה של קיבוץ גלויות.של גאולה.של אור - - -
- - - - - - -
את הכבוד הראשון אני מוכרחה לפרגן ל.....
בנג'י אלסן .אני חושבת שאין מי שחולק עלי,שהוא מהווה תגלית המילניום,העשור,השנה והמופע!!!!!!
ירחמיאל החזיר עטרה ליושנה.בעצם,לא היתה כאן עטרה בכלל.
אם לא הייחוס של שאול,מסתבר,שלא היינו יודעים שהיה כזה ילד במקהלה.
"אז תגידו,מי זה הברסלבר הזה?"
חזות חריגה בנוף של העומדים על הבמה ללא ספק,
שגורמת לכולנו לגירוי עז בתאי הזכרון ,'מאיפה למען ה' ,הוא קשור לארוע..?'
מההההה?בנג'י אלסןןן??????? .הלם.
משום מקום צונח בחור לא מוכר,
עם קול עשיר ומשובח,יכולות מוזיקליות מרשימות וחיוך כובש.
את הזרימה הוא כנראה סחב מאותו מקום על הגלובוס,שהוביל אותו לגדל את הפאות והזקן...
בטוח בעצמו,משוחרר ומפגין הופעת במה נהדרת..
שאלתי את עצמי האם ההדים שעורר,הם בגלל הכישורים שהתגלו פתאום
או שללא המראה השונה והבולט,היה הולך עוד כשרון לאבדון....
אני כבר בונה על הדיסק.
ובמעבר חד ומנוגד -
שאולי.התום והאצילות שלא ניזוקו כהוא זה מפגעי הזמן...
כמו תלמיד צייתן הוא מסתכל על ירחמיאל,בלי לפספס אף הוראה.
לא מעז לעשות תנועה מיותרת בלי שתכנן אותה קודם.
ו.....הקול -
נו,טוב.היה ברור לי שלא אתאכזב ,למרות שהיו כמה שניסו להניא אותי מציפיותי הגבוהות.
אבל אני מוכרחה לומר שהופתעתי.
עוצמות בלי גבול ורגש שנשפך.וממלא.וממיס את הלב.
בכל מקרה,אי אפשר לטעות ולחשוב שמשהו אחר שר את זה.
נותרו שרידים משמעותיים מהעבר המפואר.
שאולי -יש לך את זה.היית ונשארת כוכב.
אני רק תוהה איך זה שאדם מתבגר והופך לביישן עוד יותר... (האמת,יש לכך הסברים פסיכולוגיים,אבל נניח לזה..)
ועל כך שהסולואים היו קצרים למדי ולא ממצים. - (הגיתי פרשנות,שלפחות בחלקה נכונה.)
אבל דיינו.
נ.ב.ההצתה המאוחרת של ירחמיאל והחיווי הנרגש בסיום הקטע miles apart,(פתיחת מחרוזת אנגלית,19)
מצליחים להעלות חיוך על שפתי,כל פעם מחדש. כנראה שלכשרונות אגדיים שכאלה,יש מקום בלב,לנצח - - -
דניאל מוצ'ניק .זחוח במקצת,כאילו הוא באיזו הצגה.
את הסולו שלו הוא שר בצורה חובבנית משהו,לטעמי.בלי להתכחש לקול שמוצלח ביסודו,אך לא יזיק לו שיוף קל.
יושי. לא השתנה הרבה,מאז שראינו אותו פעם אחרונה על הבמה,נמרץ ומוביל.
אישית,לקול שלו מעולם לא היתה לי סימפטיה.
ג'ורדן.צמח הבחור,מכל הבחינות.קול עדין וטוב
ואותן תנועות אינסטינקטיביות מימי הילדות.
מהו פרץ הנדיבות שנח על ירחמיאל? כזו כמות של סולואים
הוא לא נתן לו,כמדומני, מאז שנכנס בשערי המקהלה.
אייזיק בנישי - טוב,אההההה... לא יודעת.קשה לי להגדיר את הסיפור שלו... ,כבר לא מהיום.סוג של אופוריה מוגזמת ומוזרה..
עזבתי.אני שמה את המילים בצד.
למרות,שאין ספק שהקול שלו איכותי ויש לו ביצועים מרשימים בהחלט.
האחים אברמוביץ מגיע להם מקום של כבוד.
ביצוע יפהיפה ל"אני מאמין",עם גוון אישי ומיוחד .
רק אני נבהלתי מהקול של רבינא? אבאל'ה איך קורה כזה דבר... ?
וחנינא,תפס פיקוד רציני על העסק ...איזו דומיננטיות.לא הכרתי את הצד הזה שלו.
בקליפים של המכביטס,נראה שהוא בוחר להדחק לשולים.
ומי שלא הזכרתי,שלא יקח את זה אישי.הוא לא פחות חשוב.
עד כאן בינתיים.
ועוד כמה הרהורים קטנים......
שיר ההמנון של ההופעה,לא הלהיב אותי במיוחד.המקהלה ידעה שירים טובים יותר.
באחת המחרוזות יש קטע שמבצבצת לירחמיאל הציצית (כרגיל :)
לרגע,זה היה נראה לי כמו זנב של סוס לבן צוהל...
תאמינו לי,שאצל המחמירים הגדולים לא ראיתי כזה דבר.
מה אומר?מרגש.
באופן כללי,התנועות של הילדים במקהלה פשוט מחרידות.אין שם ילד אחד שיודע להוריד הופעת במה כמו שצריך.
מצד אחד,הם יותר משוחררים מבעבר.כנראה שהיועץ הארגוני של המקהלה,(הלא הוא ירחמיאל חובש אינספור הכובעים),החליט שהגיע הזמן להלחיץ אותם פחות.
אבל לעניות דעתי,יש לכך השפעה שלילית ולא אפקטיבית.
לי היתה התחושה שהילדים לא מאד רציניים,פחות לוקחים אחריות על התוצאות.
גם השירה פחות מקצועית .
איה הקולות העוצמתיים,הכובשים של פעם????? התאמצתי מאד למצוא את הסטארים .
אבל נוכחתי לגלות,שההסטוריה לא מצליחה לשחזר את עצמה.כמו שלא קמו עוד אינשטיין או מוצרט.
נגמר העידן,למי שלא הבין.
ולסיום.
לירחמיאל ,
שעמד מאחורי הכל ביד רמה,
עשית משהו גדול.המשך לעשות חיל.
