| נשלח ב-3/4/2013 16:18 |
 |
| |
יהי,  זאב, המדינה אינה פיאודל, וזכויות אזרח מגיעות לכולם, אבל בתנאי שהם מקיימים את חובותיהם. אם המדינה באופן שוויוני לא נותנת מימון למי שלא לומד לימודי ליב"ה אין כאן שום פגיעה בשוויון. רק אם היא לא מממנת חרדים בגלל שהם חרדים זו פגיעה בשוויון. אתה מבין שאם אדם יעמוד על צוק ויקפוץ ממנו כל הזמן, הוא לא יכול להתלונן שלא שולחים משלחות להציל אותו בשם השוויון הקדוש. האמירה של הרב אלי בן דהן אינה הזויה כלל ועיקר. זו לא דרישה לתואר רב אלא לכהונה ברבנות הראשית לישראל. הדרישה להזדהות עם המדינה היא בסיסית. זה לא קשור לשוויון זכויות, כמו שלא שמים ערבים בועדות משנה של ועדת חוץ ובטחון. והברית של בנט ולפיד אינה נבזית בכלל, אלא בעלת היגיון פוליטי ואידאי מאד ברור וטהור לענ"ד. אגב, לטובת כולם (למעט כעשרים הפוליטיקאים החרדים).
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 16:18 |
|
| |
לא רק טעינו!
חטאנו!. אשמנו. בגדנו. גזלנו. דברנו דופי. העוינו. והרשענו. זדנו. חמסנו. טפלנו שקר. יעצנו רע. כזבנו. לצנו. מרדנו. ניאצנו. סררנו. עוינו. פשענו. צררנו. קישינו עורף. רשענו. שיחתנו. תעינו. תיעבנו. תעתענו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 16:21 |
|
| |
ירוחם
אשמנו או אשמתם?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 16:55 |
|
| |
המאמר של דוינצ'י נחמד ונעים, והזכיר לי סיפור (שאני מבקש מחרדים אדוקים לוותר עליו..) שפעם מישהו אמר לי ש'אם הרב שך היה חי, הציבור החרדי היה מגובש ורציני יותר', ועניתי לא שכך היה גם ברוסיא אם סטלין היה חי. השאלה היא אם האיחוד הזה נכון [כלומר צורת וסיבת היווצרות האיחוד], והאם המטרה שלשמה התייחדו טובה?
אבל בהזדמנות זו אני מוכרח לשאול שאלה שמציקה לי שנים רבות: "מי הוא חרדי?", כלומר: האם החרדי אינו דתי? או שהוא יותר מהדתי, מה שאומר שהדת אינה מספיקה?כיצד יוכל החרדי לשכנע את עצמו שטוב לעזוב את ה'דת' ולקבל ע"ע דברי 'חרדיות'? (מה גם שיש הנלחמים על התואר חרדי, כגון 'העדה החרדית', שבמאמריהם הם נוהגים להדגיש שכביכול הם החרדיים האמיתיים וכו')
התשובה שעניתי לעצמי ע"פ הוכחות מסויימות שהגדרת החרדיות היא קבלת הדת היהודית בצורה אנוכית. כלומר שהדת בשביל החרדי היא נושא לביצוע בכל אופן ובכל זמן לפי מסוגלותו האישית [או כיום, הקולקטיבית] בלבד. אבל אני מאוד חפץ לשמוע חוות דעת אחרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 18:16 |
|
| |
לדעתיהחרדיות היא חברה שהמאחד הבסיסי שלה היא קבלת עול מלכות שמים והתבדלות מפריקת עול.
לפני כל ערך אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 18:37 |
|
| |
| 932woland כתב: |  | ביום ... בשעה ... נסגרו השערים בגדרות, המעבר אסור. מדינת ישראל נחלקה בדרכי שלום לשתי מדינות. האחת שומרת על השם ישראל וממשיכה בדרכה. האחרת 'קדשי יהודה' שמה, מדינת חרדים, מנוהלת על ידי מועצת גדולי התורה.
האם המדינה החרדית היא ברת קיום?
עודד
|
|
עודד החביב
ברוך הבא לכדור הארץ
מדינת קדשי יהודה שורדת כבר 3325 שנים
מדינת ישראל 60
נכון שהמצב הפיזי של מדינת קדשי יהודה לא היה שפיר בחלק גדול מהתקופה הארוכה הנ"ל
אבל היא שרדה
מה שלא נכון לגבי הרבה מדינות חזקות ויפות ונחמדות שהחזיקו 60 שנים ויותר
לכן מי שרוצה להישאר בצד ששורד רעיונית יגור בקדשי יהודה
ומי שרוצה רק שפע, וזה מה שחשוב לו, יגור במדינת השפע
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 18:42 |
|
| |
| אפריםבן כתב: | | | עודד,כמו בטבע -טפילים לא יכולים לחיות לבד בלי פונדקאי.לכן אפילו כתרגיל מחשבתי דמיוני זה לא מתקבל על הדעת. |
|
את לא הטיפשה הראשונה בטבע, קדם לך יל"ג שכתב:
"היהיה גוי כזה? וכי יהיה היעמוד יום או יומיים?"
יל"ג ואפרים בן ודומיהם הם הטפילים האמיתיים, שאת החלק החשוב ביותר בחיים - הנכסים הרוחניים - שואבים מעמים 'נאורים' ואין להם שום דעה עצמית מלבד מה שמשדרים להם הפונדקאים, הסנדקים הרוחניים שלהם
סוד הקיום היהודי הוא עצמאות רוחנית, זה מה שמעמיד את עם ישראל בפועל "יום או יומיים" וגם אלפיים.
הקבוצות הילגיו"ת אפרימבניות הם אלו שלא תעמודנה יותר מדי זמן
כי באיזה שהוא שלב הן תתחברנה באופן בלתי נפרד לפונדקאי שלהם
כשם שבני המשכילים התנצרו והתגרמנו
במדינת ישראל המנותקת מן הדת יהפכו ל'כל אזרחיה' משהו שייטמע מהר מאד מבחינה היסטורית ויהפוך לאבק חולף
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 18:43 |
|
| |
| ד_ר_ל_צ כתב: | | הקבוצות הילגיו"ת אפרימבניות הם אלו שלא תעמודנה יותר מדי זמן
|
|
אוי ואבוי, צ"ל "הן אלו"
כמעט והקפצתי את אפרימה על שגיאת דקדוק, אבוי ואוי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 19:21 |
|
| |
בעב א. אם שלשת הנקודות הן אחת זה אומר שלא יתכן צבור שיש בו רק את חלקן. האם? ב. האם בארה"ב ובאירופה אין דגם חרדיות שונה? האם פעם לא היה? מיכי א. אם החרדים לא יכירו במדינה לא ילמדו ליבה ולא ולא..., וגם יוותרו על כל שקל מהמדינה ובנוסף ישלמו מס גולגולת (לכסוי הוצאות התשתיות הכלליות שלא ניתן לגבות עליהן) – תהיה מוכן לקבלם כקבוצה נפרדת? ב. איך אתה מביט על יהודי צפון קוריאני המנצל את המדינה כחרדי כאן? אם בהבנה מסויימת מדה ההבדל? וכי בגלל שכולנו יהודים אין צבור מסויים רשאי לפרוש על רקע ערכי ולהתנהג כיהודי בקוריאה? ג. כבר העירו חכמים כי רבנות שסמכותה מואצלת מהשלטון יכולה להיות משרד מצויין, אבל לא רבנות במובנה הרוחני (לא שאני חושב שיש צל של רוחניות ברבנו בלבושה הנוכחי)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 20:26 |
|
| |
| דה_וינצי2 כתב: | |
לשמחתי הרבה אני זוכה להמנות על הציבור החרדי הנפלא. מגזר נעלה ואיכותי. מגזר שמקדש את החיים הערכיים במגוון רחב של תחומים. |
|
ובכל שאר המאמר אתה טוען בדיוק ההיפך.
זה לא תרתי דסתרי?
או שני כתובים המכחישים זה את זה?
תוקן על ידי דייר ב- 03/04/2013 20:26:56
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 20:43 |
|
| |
מה כל הרעש הגדול ? או שהפריץ ימות או שהכלב ימות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 21:12 |
|
| |
חשבתי קצת על הדברים. כמו"כ חשבתי קצת על התגובות.
אם ניתן לסכם את הנושא העיקרי שראיתי לדיון זה האם הביקורות שהצגתי בתחילת האשכול מרוקנות את החרדיות מכל תוכנה.
בכדי לדון אם זה אכן כך ראוי גם לדון מהי חרדיות?
הייתי רוצה להבחין בין שני מישורים שונים של מה שאני רואה כחרדיות.
המישור האחד הוא החרדיות האידאלית. או החרדיות הרומנטית.
המישור השני הוא החרדיות הריאלית. או החרדיות האמפירית.
החרדיות האידאלית בעיני היא התמסרות לחיים ערכיים אוניברסליים שפסגתם היא עמידה מול הא-ל ועבודתו. התמדה בחיים אלו מובילה להתקדמות עד כדי הקצנה חיובית, [הקצנה כהפך הבינוניות, ב'שביל הזהב' ללכת עד הסוף, לא הקצנה הבוחרת שביל קיצוני] באותה הקצנה חיובית אזהה את החרדיות.
החרדיות האמפירית או הריאלית היא לא כזו. הדגש הוא על האסור ולא על הרצוי. הדגש הוא על החרדה. אכן אם אדרוש מהחרדיות הריאלית להתמודד עם הטענות שהעלתי בתחילת האשכול תוכנה יתרוקן. אמנם נראה לי שכל אדם חושב יזהה בבסיס החרדיות את אותה רומנטיקה דתית שהצגתי קודם.
יש שיאמרו שזה ההבדל בין החרדים לדת"ל. דתיות ריאלית מול דתיות רומנטית. אני סבור שלא כך. לשם הגילוי הנאות אני שייך לבימ"ד של המשגיח הרב וולבה שיש אכן שראו בו בו כמי שאינו מייצג את היהדות החרדית הקלאסית. רק שהמציאות החרדית הלטאית אצל בעלי מוסר נוספים הייתה דומה יותר לגישת הרב וולבה מגישת הרב שך. ע"ע הסבא מסלבודקא. חכמי ישיבת סלבודקא בכללותה. ר' ירוחם. חכמי ישיבת מיר בכללותה. ר' מאיר חדש. ועוד ועוד. הזכרתי את אותם שיש לי היכרות אישית עם משנתם אבל לא נראה שהם היו חריגים בנוף המוסרי. ר' חצ'קל היה חריג לא הם.
קריאתי-זעקתי הייתה: הבה נחזור לחרדיות האידאלית. הבה נחזור לחרדיות שהדגש בחינוכה הוא סביב ה'מה כן לעשות' ולא סביב ה'מה לא לעשות'. לחרדיות של ערכים חיוביים. לא חרדיות של ערכים שליליים-חרדתיים.
זו קריאה המרוקנת את החרדיות הריאלית.
זו קריאה המעצימה את החרדיות האידאלית.
במשך האשכול טענו כאן שאם הביקורות שטענתי יתקבלו הרי אין כאן חרדיות. נכון אני קורא לתיקונה של החרדיות המתקיימת בשטח לאור החרדיות השורשית.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 21:14 |
|
| |
דייר.
עיין הודעה קודמת ותבין על מה אני שמח וגאה בהשתייכותי החרדית.
או אז, שום כתוב לא יכחיש את משנהו.
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 03/04/2013 21:16:18
|
|
|
|
|
