פסח זה על שום מה?

שמות פרק יב

(לט) וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם:
שנתיים ימים מדבר משה אל העם ,על התכנית הגדולה ליציאת מצריים, חודש קודם הפך התאריך כמעט לממשי.
והנה בשעת היציאה, העם לא  מוכן,  כאילו כלום, העם לא האמין -או העם לא רצה לצאת, בשני המקרים הבושה היא גדולה מאד.
העם באינסטינקט בריא ,רצה להשכיח את הפאשלה ולכן קרא לחג חג הפסח.
חז"ל תיקנו לקרא במגילת שיר השירים בחג. לכאורה בגלל חג האביב. אבל למגילת שיר השירים יש את המסר הגדול על החמצות, מחמיצים הזדמנויות, ענו היטב ותגלו זאת החמצה היא הרבה יותר מודגשת מהאביב.

אבל דווקא אלה שמקפידים לקרא שיר השירים כל שבוע,  הם המחמיצים הגדולים ביותר.