| נשלח ב-5/4/2013 14:03 |
 |
| |
ספירת העומר - השוני
כתוב בתורה וספרתם לכם ממחרת השבת שבע שבתות תמימות תהיינה וגו' .
מצוות ספירת העומר שונה מכל שאר המצוות שלא נצטוינו לספור כמו היום יום ראשון של פסח או סוכות וכדומה .
והשאלה היא מה הייחודיות והשוני במצוה זו לעומת שאר המצוות ובעיקר מה המטרה הנעלית והנכספת בספירה זו .
יש המפרשים את הענין שהספירה כאן היא כהכנה למתן תורה שזה בעצם מייחד אותנו כעם השם ומבדילה ביננו לשאר אומות ובכדי להעצים את החשיבות בדבר אנו עושים כאן משהו שונה להראות את ציפיתינו ליום הנכסף על ידי ספירה של הימים הקודמים לזה .
אך עדיין יש צורך לברר למה דווקא באופן הזה אנו עושים זאת ועוד יש לבדוק מדוע דווקא חמישים יום ?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2013 14:47 |
|
| |
סופרים יום אחד- כדי להוציא מליבם של צדוקים שזה לא יום ראשון בשבת.
חמישים יום כי טכנית אלו מספר הימים מיום גאולת הגוף עד יום גאולת הנפש.
אבל אוסיף שאלה- סופרים כזכר למקדש- ואומרים יהי רצון,
אז למה באמת לא עושים זכר לקצירת העומר. הרי בתורה עיקר המצווה היא קציר העומר.סופרים רק לאחר הקציר.
ב"ה העם יושב על אדמתו, ואפשר בהחלט לקצור עומר. בכל אופן בצורה סמלית. הרי אין חיוב לקצור במקום מסוים,
כל מקום בא"י כשר לקצירה- אפילו הצריפין.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2013 21:08 |
|
| |
| אייזין כתב: |  | ועוד יש לבדוק מדוע דווקא חמישים יום ? |
|
ובכן:בבני ברק, ידוע, לומדים קצת גמרא קצת פוסקים, קצת משנה, קצת יחזקאל ורות. אך תורת החשבון לליב"ה היא צריכה, ושם מגלים הם חופניים בורות.
יפשוט כל אחד במחילה את ידו
לכשייאספו חרדים למניין (לפשוט את היד הן זאת נוי לאברך, ואיכא דאמרי חרש וקטן). מניין חרדים - הרי זאת עשרה. וביד חרדי - יש חמש אצבעות. אם לא עבודה, אז ספירת חמישים יסכונו ידיים בטלות זאת למנות.
תוקן על ידי מקק_חרד ב- 05/04/2013 21:11:17
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2013 08:02 |
|
| |
מקק לא הבנתי את זלזולך ואולי שמך נאה לך .
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2013 08:10 |
|
| |
לא הבנתי את זלזולך,
ואולי שמך נאה לך.
רגע! זעיר בינתי
את העומר ספור הלכה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2013 09:17 |
|
| |
סופרים שבעה שבועות ואז חוגגים 'חג שבועות'. -
הספירה 'אוספת' את תוכן כל השבועות ואז חוגגים אותם כ'חג שבועות'.
השאלה היא מה תוכן חג השבועות, חג הקציר, או חג מתן תורה.
חג הקציר -היות שתקופה זו היא תקופת תחילת הקציר, ע"י הספירה מצרפים את 7 שבועות הקציר ואז חוגגים אותם בשתי הלחם. [ראה רמבן שכתב שכל התקופה שמפסח לשבועות הוא -כחולו של מועד]
חג מתן תורה - ע"פ חזל חוגגים את מתן תורה,ואז הספירה היא התרוממות מצטברת של הכנה או תיקון ה'מידות' הקבלי.
(הסבר אפשרי לקשר בין ה'קציר' שזה ה'אוכל' למתן תורה, היות שתכלית הקציר והשמחה בו היא בגלל שע"י יש לנו כסף ואוכל שתכליתם תורה?)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2013 09:56 |
|
| |
זאב
עד מתי אתה מעוות פשט פסוק מהתורה. קצירת העומר היא ראשית הקציר- הביכורים ראשית הבציר וסוכות סיום האסיף.
התורה ציינה את החגים האלה כחגים חקלאיים, חקלאיים ושום דבר אחר. כל השכר על קיום המצוות הם שכר חקלאי. כל העונשים הם על החקלאות.
כל היתר הם מהרהורי ליבם של אנשים ששנאו לעבוד את עבודת האדמה. וסילפו את כוונות התורה .
כל מה שכתבת הם דברים מאד לגיטיימים- אבל אין להם כל קשר לתורה הכתובה וכונותיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2013 10:09 |
|
| |
ר' ירחם השם,
לא הבנתי האם אתה מסכים שהרעיון [של התורה!] ב'ספירה' הינה שע"י הספירה מצטרפים כל 'שבעות הקציר' לקבוצה אחת ע"מ לחגוג אותם? [ראה ירמיהו ה, כח]
רעיון זה לא שונה בחז"ל. ראה דרשה בסיפרי שהיה הוו"א שבשמיטה לא יהיה חג הקציר.
הם רק הוסיפו לתפילה 'זמן מתן תורה'.
כך גם בקריאת התורה.
איפה מצאת לתקוף על שינוי חזלי כאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2013 10:53 |
|
| |
זאב
אני מסכים שזה רעיונם של חז"ל. אבל זה לא רעיונה של התורה.
רעיון התורה כפי שהיא כתבה גם ביתר החגים הם ציונים חקלאים,
לאחר חורבן הבית כשפסקה החקלאות כמעט בארץ, חיפשו חז"ל משמעות לחגים.
הבאת פשט לפי הפשט הנכון אינה תקיפה. אלא העמדת דברי תורה על דיוקם, ואין זה בא לשחול תקנות חז"ל
איני יודע לאיזה פסוק בירמיהו כוונתך בפ'ה.אין כל איזכור לרעיונך.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 07/04/2013 10:57:34
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2013 11:20 |
|
| |
ירוחם
הבאתי מירמיהו שם שהכינוי המקובל היה 'שבועות קציר'. [כנראה היות שאת השמחה מיבול החדש נהיה רק כעבור שבועות של קציר מצטבר, לכן חגגו אותו לאחר 7שבועות]
מנין לך התאוריה ש"לאחר חורבן הבית כשפסקה החקלאות כמעט בארץ, חיפשו חז"ל משמעות לחגים".
אולי חיפוש המשמעות החלה מיד עם קבלת התורה, אז ביקשו חכמים (אולי אפילו משה ויהושוע) משמעות עמוקה יותרמחג חקלאי [ראה למשל,באור החיים בפר' הביכורים שכותב שזה רומז לתורה שהיא תוכן חיינו וע"כ מודים]??
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2013 11:30 |
|
| |
בעניין שמחת הקציר- ראה נא משנה במנחות- על הטכס בקצירה וחשיבותה הגדולה- הקצירה הראשונה כמובן, חג כל כך חשוב שמחללים על הקצירה את השבתצ ברוב עם. ולא רק הקוצר מחלל את השבת אלא כל העם מסביב. הדבר מפורט יותר ברמב"ם.
אולי חיפשו? בשביל מה לחפש, כשהתורה נותנת משמעות, אם משה היה מחפש משמעות הוא היה כותב אותה בתורה, הוא ידעה לכתוב,
מתן תורה במקרה במקרה חל בשבועות בחג הביכורים, ראה ולמד את הגמרא בנושא.
אבל אני יודע כי יש אנשים שהעובדות לא ישנו את דעתם, מה שהם משערים-ואולי- תמיד יותר חזק אצלם ממה שכתוב מפורשות.
עיינתי שוב בירמיהו- ולא מצאתי זכר לדבריך
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2013 11:59 |
|
| |
ירוחם,
כתבת "אולי חיפשו? בשביל מה לחפש, כשהתורה נותנת משמעות,"
מקובל שמי שקובע קביעה ("לאחר חורבן הבית כשפסקה החקלאות כמעט בארץ, חיפשו חז"ל משמעות לחגים") צריך למצוא לה ביסוס והוכחה. כאשר עלי מוטל לשאול מנין שכך.
כתבת, "אם משה היה מחפש משמעות הוא היה כותב אותה בתורה, הוא ידעה לכתוב"
ע"פמסורת חזלנו, משה כתב רק מה שקיבל מסיני כתורה שבכתב, ואילו הלכות למ"מ לא נכתב למרות כשרונו הספרותי.
כך גם דרשות חז"ל שדרש ותקנות שתיקן לא כתב בלא שנתנבא שיכתב.
כך בכל אופן המסורת היהודית שידועה לי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2013 12:11 |
|
| |
הרי הסכמתי מיד שזו תקנת חז"ל. על מה הויכוח.
חז"ל משנים פעמים רבות את משמעות הפסוקים, זכותם.
אני עמדתי על משמעות פסוקי התורה המקוריים- זכותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2013 18:40 |
|
| |
שבע שבתות .
לא ?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2013 20:08 |
|
| |
| אישציפור כתב: | | שבע שבתות .
לא ?
|
|
מה לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2013 09:44 |
|
| |
לגבי החמישים יום, הסברתי שהסיבה היא 7 שבתות.
ביחס לספירה , אפשר להשוות את זה לספירות אחרות בתורה. (בעניני זב וזבה , או שמיטה ויובלות)
|
|
|
|
|
