|
|
| נשלח ב-25/8/2013 21:55 |
 |
| |
בקשת ה-TRANSFER התקבלה.
דברים קשורים מתוך גיליון סוד החשמל פרשת השבוע כי תבא
'אָץ קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ. קְצוּצַי לְקַצֵּץ'. ביוצר לפרשת זכור נאמר על המן 'אָץ קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ. קְצוּצַי לְקַצֵּץ. בְּדִבּוּר מְפוֹצֵץ. רְצוּצַי לְרַצֵּץ'. והביאור על פי המדרש (ילקוט אסתר תתרנט) "ויתלו את המן", קרא הקב"ה לעצים אמר מי ראוי מכם שיתלה המן עליו. תאנה אמר ממני היו מביאים בכורים ונמשלו בי ישראל שנאמר "כבכורה בתאנה". גפן אמר "גפן ממצרים". רמון אמר "כפלח הרמון". אגוז אמר "אל גנת אגוז". אתרוג וכל ארבעה מינים אמרו "ולקחתם לכם". תפוח אמר "כתפוח בעצי היער", ארז אמר "כארז בלבנון ישגה". באותה שעה קפץ קוץ לפני הקב"ה אמר רבון העולמים כל מה שבראת בעולמך לכבודך בראת ואלו כלם כבר מצאו להם זכות שלא לחנם נבראו, ואני למה אני בעולמך, אלא יתלה קוצץ בן קוצץ על הקוץ, יבא מין אצל מינו, דכתיב "והיו עמים משרפות סיד", וכתיב "וּבְלִיַּעַל כְּקוֹץ מֻנָד כֻּלָּהַם" מיד קבל ממנו הקב"ה ותלאוהו עליו ובניו עמו. מיד עמד והחריב אכסדרה שלו ונטלו קוץ מונד משם והביאוהו. רואים רמז מבהיל במדרש שהקב"ה גזר על המן שיחריב את הבית שלו בשביל לקחת קוץ לתלות את עצמו עליו, כדי שיתלה קוצץ בן קוצץ על הקוץ. וזה בדיוק מה שקורה בימינו שלטון הערב רב של עמלק מכלה את עצמו, היינו מחריבים את האכסדרה שלהם, על ידי לפיד בן לפיד, שהוא ואביו מקצצים, בסוד קוצץ בן קוצץ, והם לא מבינים שהם מכינים לעצמם את הקוץ שעליו הם יתלו. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט"א שֶׁקִצּוּץ קִצְבָאוֹת מְרַמֵּז שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַקֵּץ. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' ש. רֵייְסְקִין שליט"א שֶׁקִצּוּץ בַּקִצְבָאוֹת עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא אַתְחַלְתָּא דִּגְאוּלָה. לְהַלָּן נָבִיא טַבְלַת דִּלּוּג אוֹתִיּוֹת בָּהּ רוֹאִים אֶת הַמִּלִּים בֶּ"ן יְשִׁיבָ"ה חוֹצִים אֶת הַפָּסוּק "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים", וּבְסָמוּךְ יֵשׁ לַפִּי"ד בַּמִּלִּים "כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" שֶׁהֵבִיא אֱלִיעֶזֶר לְרִבְקָה, וְלָבָ"ן חָמַד לָקַחַת לְעַצְמוֹ וְכֵן הַכָּתוּב (ישעי' סב, א) "לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַםִ לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר" בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עִם הַמִּלִּים. וְכֵן "יִבְעָר" מְרַמֵּז עַל הָרָעָב בִּזְמַן הָעֶרֶב. וְכֵן מוּבָא בְּשֵׁם הרה"ג ר' יִצְחָק גִּנְזְבּוּרְג שליט"א שֶׁהַכָּתוּב (חבקוק א, יג) "לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ" בְּגִימַטְרִיָּא תשע"ד.
הַהַפְגָּנוֹת וְהַהֶרֶג בְּמִלְחֶמֶת הָאַחִים בְּמִצְרַיִם בְּכִכַּר רַעַמְסֵס
וּמְרֻמָּז בַּכָּתוּב (שמות יב, לז) "וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף". וְרוֹאִים שֶׁיְּצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה מֵרַעַמְסֵס וְשָׁם נִשְׁאָר הָרְשִׁימוּ שֶׁל גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, לָכֵן מִשָּׁם נָסְעוּ סֻכֹּתָה, לְרַמֵּז שֶׁמֵּהָרְשִׁימוּ הַזֶּה נַגִּיעַ לַנִּצָּחוֹן עַל גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּחַג הַסֻּכּוֹת. כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (תה י ל ים תתפח) "סַכּוֹתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק". אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר בּוֹן "בְּיוֹם נָשֶׁק" זֶה נִשְׁקוֹ שֶׁל גּוֹג. וְרוֹאִים בִּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת אֶת הַלָּשׁוֹן דוֹמָה, "סֻכֹּתָה" "סַכּוֹתָה". לָשׁוֹן זוֹ מָצִינוּ בְּכָל הַתַּנַּ"ךְ בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת נוֹסָפִים; כְּשֶׁנִּפְרַד יַעֲקֹב מֵעֵשָׂו כָּתוּב (בראשית לג, טז) "וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה: וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה". דְּמִצְוַת סֻכָּה מְקַשֶּׁרֶת לְדָוִד הַמֶּלֶךְ, סֻכַּת דָּוִד, וּבְכֹּחָהּ מְנַצְּחִים אֶת עֵשָׂו בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג. וְכֵן בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁנּוֹלַד מָשִׁיחַ, כָּתוּב (איכה ג, מג) "סַכֹּתָה בָאַף וַתִּרְדְּפֵנוּ הָרַגְתָּ לֹא חָמָלְתָּ: סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה". וְכֵן הִשְׁתַּלְשְׁלוּ בְּגַשְׁמִיּוּת הַהַפְגָּנוֹת וְהַהֶרֶג בְּמִלְחֶמֶת הָאַחִים בְּמִצְרַיִם בְּכִכַּר רַעַמְסֵס, וְהַכֹּל סְבִיב הַמַּנְהִיגִים מוֹרְסִי וְסִיסִי שֶׁהֵם מִשֹּׁרֶשׁ רַעַמְסֵס. וְכֵן מוּבָא בְּלִקּוּטֵי הַשַּׁ"ס לְהָאֲרִיזַ"ל (פסחים) יַתּוּשׁ שֶׁבְּאַרְצֵנוּ הַיְינוּ קְלִפּוֹת נֹגַהּ, אֲשֶׁר כְּנִיסָה יֵשׁ לָהּ וִיצִיאָה אֵין לָהּ, כִּי אֵינָהּ מַשְׁפַּעַת לַזּוּלָת רַק מַחֲזִיק הַשֶּׁפַע בַּגּוֹלָה לְעַצְמָהּ, וְהוּא אָחוּז בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר הִיא הַנּוּקְבָא, וְיֵשׁ לוֹ גַם כֵּן שִׁשִּׁים רִבּוֹא קְלִפּוֹת בָּהֶמְסֵס שֶׁלּוֹ דְּהַיְינוּ מְקוֹם הַבֵּרוּרִים בְּסוֹד רַעַמְסֵס. רוֹאִים שֶׁרַעַמְסֵס מְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בַּגּוֹלָה מְלֻבֶּשֶׁת בִּקְלִפַּת נֹגַהּ. וְכֵן רַעַמְסֵס בְּגִימַטְרִיָּא נֶפֶשׁ הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מַתִּתְיָהוּ גְּלָזֶרְסוֹן שליט"א שֶׁבָּרָק חוּסֵיין אוֹבָּאמָה בְּגִימַטְרִיָּא חַג הַסֻּכּוֹת שֶׁהוּא זְמַן מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג. וּכְפִי שֶׁרוֹאִים בַּטַּבְלָה אֶת הַמִּלִּים מָשִׁי"חַ בְּחַ"ג הַמַּצּוֹ"ת, גּוֹ"ג וּמָגוֹ"ג בְּחַ"ג הַסֻּכּוֹ"ת, אוֹבָּמָ"ה נְתַנְיָה"וּ. וְנִרְאֶה לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי הַ'חֲזוֹן אִישׁ' זצ"ל מַדּוּעַ תְּקוּפַת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף הָיְתָה עִם אֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים חֲזָקָה, וְהַיְרֵאִים נֶאֶלְצוּ לְהִתְכּוֹפֵף תַּחַת הָרְשָׁעִים בְּאֹפֶן נוֹרָא כָּל כָּךְ. כֵּיוָן שֶׁהַתְּקוּפָה הִיא תְּקוּפַת עִבּוּר שֶׁל 72 שָׁנָה עַד לֵדַת מָשִׁיחַ כְּדִלְעֵיל. וּזְמַן עִבּוּר הוּא זְמַן שֶׁל אֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים, שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לָרְשָׁעִים וְאֵין לְהִתְגָּרוֹת בָּהֶם. כַּמּוּבָא בְּ'שַׁעַר הַהַקְדָּמוֹת' לְהָאֲרִיזַ"ל (ע' קלב) שֶׁהֵרָיוֹן הוּא בִּבְחִינַת רַע, דְּיֵשׁ בַּהֵרָיוֹן רַ"ע יָמִים. וְכֵן הֵרָיוֹן בְּגִימַטְרִיָּא רַע. וְכֵן מוּבָא בְּ'אוֹצְרוֹת חַיִּים' לְהָאֲרִיזַ"ל (אורות ניצוצות וכלים פ"ב) שֶׁעִבּוּר מְסַמֵּל אֶת בֵּרוּר הָרפ"ח נִיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּתוֹךְ הָרַע, וְכֵן מוּבָא בְּ'סֵפֶר הַבָּהִיר' (קצח) שֶׁיְסוֹד הַמַּלְכוּת שֶׁשָּׁם מְקוֹם הַהֵרָיוֹן הוּא בִּבְחִינַת סֶדֶק. וְאוֹתִיּוֹת סֶדֶ"ק סְמוּכוֹת לְאוֹתִיּוֹת הָרַ"ע, לְרַמֵּז שֶׁהָרַע הוּא סָדוּק וְרָעוּעַ הָעוֹמֵד לְהִסְתַּיֵּם. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (נדה לא.) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לְמָה וָלָד דּוֹמֶה בִמְעֵי אִמּוֹ, לְאֶגוֹז מוּנָּח בְּסֵפֶל שֶׁל מַיִם, אָדָם נוֹתֵן אֶצְבָּעוֹ עָלֶיהָ שׁוֹקֵעַ לְכָאן וּלְכָאן. וֶאֱגוֹז בְּגִימַטְרִיָּא חֵטְא, וּמְסַמֵּל אֶת הַקְּלִפּוֹת הַמִּתְלַבְּשׁוֹת עַל הַקְּדֻשָּׁה. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (ברכות כט:) מַאי "פָּרָשַׁת הָעִבּוּר", אָמַר רַב חִסְדָּא, אָמַר מַר עוּקְבָא, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם עֶבְרָה כְּאִשָּׁה עֻבָּרָה יִהְיוּ כָּל צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ. אִיכָּא דְּאַמְרֵי אָמַר רַב חִסְדָּא, אָמַר מַר עוּקְבָא, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה יִהְיוּ כָּל צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ. וְרוֹאִים שֶׁשֵּׁם וּמַהוּת הָעִבּוּר מְסַמֵּל עֲבֵרוֹת, אוֹ עֶבְרָה וָכַעַס שֶׁל ה', כְּפִי שֶׁאוֹמֵר הָאֲרִיזַ"ל שֶׁמַּהוּת הָעִבּוּר הִיא מַצָּב שֶׁיֵּשׁ אֲחִיזָה לָרָע, עַד הַלֵּדָה שֶׁעוֹשָׂה אֶת הַבֵּרוּר. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַבְרָהָם פֶלְדְּמַן שליט"א שֶׁעִבּוּר אוֹתִיּוֹת בְּעוֹר, שֶׁמְּסַמֵּל אֶת קְלִפַּת לָבָן וּבִלְעָם שֶׁמְּנַסִּים לְהַחְטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. וּכְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּזֹּהַר (תשא קצא.) שֶׁבָּנָיו שֶׁל בִּלְעָם יוֹנוּ"ס וְיוֹמְבְּרוּ"ס הָיוּ רָאשֵׁי הָעֵרֶב רַב שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל. וּמוּבָא בְּ'שַׁעַר הַפְּסוּקִים' לְהָאֲרִיזַ"ל (קנד) שֶׁהָעֵגֶל הָיָה אוֹכֵל עֵשֶׂב, כִּי נִכְנְסָה בוֹ נֶפֶשׁ בְּעוֹר אָבִיו שֶׁל בִּלְעָם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּעוֹר הוּא לָבָן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא בֶּן לָבָן. וְכֵן הָעִבּוּר וְהַלֵּדָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּבֵית לָבָן הָאֲרָמִי, שָׁם נוֹלְדוּ י"א מִתּוֹךְ י"ב שִׁבְטֵי יָ'הּ. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'בָּאתִי לְאַרְמוֹנִי' שֶׁדַּי בְּגִימַטְרִיָּא דָּוִד. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יוֹסֵף סוֹפֵר שליט"א שֶׁאוֹתִיּוֹת דַּ"י סְמוּכוֹת לְאוֹתִיּוֹת כ"ה. וּמָצִינוּ בַּזֹּהַר (בלק ריב:) שֶׁתְּחִילַת הַתַּהֲלִיךְ שֶׁל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה בְּיוֹם כ"ה בֶּאֱלוּל שֶׁהוּא יוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט"א שֶׁהַזְּעָקָה עַד מָתַי, ס"ת דַּ"י. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'דַּרְכֵי אִישׁ' מֵהרה"ג ר' רְפָאֵל כֹּהֵן שליט"א רְאָיָ'ה מֵהַגְּמָרָא שֶׁאַגָּדוֹת חֲזַ"ל גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר מִמִּשְׁנָה וְתַלְמוּד וַהֲלָכָה. (ב"ב ח.) רַבִּי פָּתַח אוֹצָרוֹת בִּשְׁנֵי בַּצּוֹרֶת, וְאָמַר, יִכָּנְסוּ בַעֲלֵי מִקְרָא, בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, בַּעֲלֵי תַּלְמוּד, בַּעֲלֵי הֲלָכָה, בַּעֲלֵי הַגָּדוֹת. וְרוֹאִים שֶׁלִּמּוּד הָאַגָּדָה הוּא הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, וְנִלְמָד אַחֲרֵי שֶׁיּוֹדְעִים מִקְרָא מִשְׁנָה וְתַלְמוּד. מַשֶּׁה"וּ, ר"ת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם
מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (רות צג.) הַהִיא נְקוּדָא [נְקֻדַּת צִיּוֹן] הִיא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וּמִשָּׁם נִתְפַּשְּׁטָה הָאָרֶץ לְכָל רוּחָתֵיהּ. נִרְאֶה לְבָאֵר דְּלָכֵן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, דְּבֶאֱמֶת לֹא שַׁיָּךְ כְּלָל לוֹמַר שֵׁם מָקוֹם בָּעוֹלָם, דְּמָקוֹם מַשְׁמַע לִכְאוֹרָה כְּאִלּוּ דָּבָר נִפְרָד מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבֶאֱמֶת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", וְ"אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָצָה שֶׁתִּהְיֶה מְצִיאוּת שֶׁל מָקוֹם בָּעוֹלָם שֶׁיֵּרָאֶה כְּאִלּוּ דָּבָר נִפְרָד מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַחַר כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בָּעוֹלָם וִיגַלֶּה שֶׁ"מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וְעַל כָּךְ אוֹמֵר הַזֹּהַר שֶׁהַמָּקוֹם הַיָּחִיד עָלָיו אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶת הַשֵּׁם מָקוֹם, זֶהוּ מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם מִתְגַּלָּה הַשְּׁכִינָה וְזֶהוּ הַמָּקוֹם הָאֲמִתִּי. וּשְׁאָר כָּל הַמְּקוֹמוֹת בָּעוֹלָם רַק מִתְפַּשְּׁטִים מִשָּׁם. וְאֵין לָהֶם שֵׁם מָקוֹם בִּפְנֵי עַצְמָם. וּבָזֶה שֶׁהַשְּׁכִינָה מִתְגַּלָּה בִּמְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ, הִיא מְגַלָּה שֶׁכָּל הַמְּקוֹמוֹת בָּעוֹלָם שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים מִמְּקוֹם הַמִּקְדָּשׁ, אֵינָם נִפְרָדִים מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּ"מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וְכֵן הַר הַמּוֹרִיָּה בְּגִימַטְרִיָּא קַרְקַע, דְּקַרְקַע זוֹ הִיא הַקַּרְקַע הָאֲמִתִּית שֶׁל הָעוֹלָם. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהָרה"ג ר' יוֹסֵף סוֹפֵר שליט"א שֶׁקַו מְרֻמָּז בְּתֵבַת מָקוֹם, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הוּא מְקוֹם הַשְׁפָּעַת הַקַּו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא נִקְרָא מָקוֹם. וְכֵן מוּבָא בַּמַּהֲרָ"ל (ח"א שבת קמה) שֶׁמְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם פֵּרוּשׁוֹ מְקַיְּמוֹ שֶל עוֹלָם, שֶׁמִּשָּׁם בָּא הַשֶּׁפֶע לְכָל הָעוֹלָם. דָּבָר דּוֹמֶה לָזֶה מוּבָא בְּשֵׁם הרה"ג ר' יִצְחָק גִּנְזְבּוּרְג שליט"א שֶׁמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם ר"ת מַשֶּׁה"וּ, דְּמַשֶּׁהוּ הַיָּחִיד שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הוּא הַבּוֹרֵא, וְכָל הַשְּׁאָר הוּא רַק הִתְפַּשְּׁטוּת מִמֶּנּוּ. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יַעֲקֹב לִיבֶּרְמַן שליט"א שֶׁמָּצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט ויקרא תס) "אִשֵּׁה" לְשֵׁם אִישִׁים. "לַה'" לְשֵׁם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. מִכָּאן אָמְרוּ לְשֵׁם שִׁשָּׁה דְבָרִים הַזֶּבַח נִזְבָּח; לְשֵׁם זֶבַח, לְשֵׁם זוֹבֵחַ, לְשֵׁם שֵׁם, לְשֵׁם אִשֵׁה, לְשֵׁם רֵיחַ, לְשֵׁם נִיחוֹחַ. וְרוֹאִים שֶׁפֵּרוּשׁ הַמִּלָּה שֵׁם, הוּא לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מֹשֶה גְּנוּט שליט"א שֶׁאִם נְחַשֵּׁב 1 וְעוֹד 2 וְעוֹד 3 עַד 26 , נְקַבֵּל מִנְיַן מַשֶּׁה"וּ. דְּמַשֶּׁה"וּ מְסַמֵּל אֶת שֵׁם הֲוָיָ"ה שֶׁנִּרְמָז בְּמִסְפַּר 26 . וְאִם כָּל אֶחָד כְּשֶׁאוֹמֵר מַשֶּׁהוּ, יַחְשֹׁב עַל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, יַרְוִיחַ אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה (ברכות נד.) הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2013 12:03 |
|
| |
מתוך הגיליון של סוד החשמל לפרשת השבוע. [בוטלה אזהרת צפייה לבעלי לב ספרדי].
מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סנהדרין צז.) שְׁלֹשָׁה בָּאִין בְּהֶסַּח הַדַּעַת, אֵלּוּ הֵן, מָשִׁיחַ, מְצִיאָה וְעַקְרָב. וּמְבָאֵר הַמהרש"א שֶׁכְּשֶׁהַמָּשִׁיחַ יָבֹא, לְחֵלֶק מֵהָאֲנָשִׁים תִּהְיֶה בִּיאָתוֹ בְּחִינַת מְצִיאָה שֶׁיָּבִיא לָהֶם שִׂמְחָה. וּלְחֵלֶק מֵהָאֲנָשִׁים תִּהְיֶה בְּחִינַת נְשִׁיכַת עַקְרָב. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' דָּוִד לַלּוּשׁ שליט"א שֶׁעַקְרָב מְרַמֵּז עַל הַדִּין שֶׁל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁע' אֻמּוֹת יַעֲשׂוּ קְרָב עַל יְרוּשָׁלַיִם, וְלָכֵן גּוֹג וּמָגוֹג בְּגִימַטְרִיָּא ע'. מָצִינוּ בַּזֹּהַר (נשא קכד:) וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי, וְיִתְקַיֵּם בְּהוֹן "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר". וְאִילָנָא דְּטוֹב וְרָע דְּאִיהוּ אִסּוּר וְהֶיתֵּר טוּמְאָה וְטָהֳרָה לָא שָׁלְטָא עַל יִשְׂרָאֵל יַתִּיר דְּהָא פַּרְנָסָה דִּילָן לָא לֵיהֱוֵי אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּלֵית תְּמַן לָא קַשְׁיָא מִסִּטְרָא דְּרָע וְלֹא מַחֲלֹקֶת מֵרוּחַ הַטּוּמְאָה, דִּכְתִיב "וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ" דְּלָא יִתְפַּרְנְסוּן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּטוֹב וְלֹא מֵעֶרֶב רַב וְכוּ'. [הֲרֵי שֶׁקִּצּוּץ הַקִּצְבָאוֹת הוּא מַמָּשׁ בִּבְחִינַת כְּרִיתַת חִיּוּתָם שֶׁל הָעֶרֶב רַב, וּבְמִדָּה שֶׁיִּתְבַּדְּלוּ הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִמָּמוֹנָם, וְיִהְיוּ בִּבְחִינַת "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר", כֵּן יִפְקוּן מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, וְתִקְרַב הַגְּאֻלָּה בְּנִיחוּתָא מְהֵרָה.] וּמַחֲרִימִין עֶרֶב רַב בֵּינֵייהוּ, וְלָא יְהָבִין לוֹן בְּאַתְרִין סַגִּיאִין אֶלָּא דָּבָר קָצוּב. [שֶׁעוֹשִׂין חֵרֶם עַל הַחֲרֵדִים בָּהֶסְכֵּמִים הַקּוֹאַלִצְיוֹנִים שֶׁלָּהֶם, וְלֹא נוֹתְנִים לָהֶם אֶלָּא דָּבָר קָצוּב, הַיְינוּ מְקַצְּצִים בַּקִּצְבָאוֹת.] דְּלָא יְהֵא תְקוּמָה לַנְּפִילוּ דִּלְהוֹן וַאֲפִלּוּ חַיֵּי שָׁעָה, [פֵּרוּשׁ, שֶׁהַנְּתִינָה כָּל כָּךְ מוּעֶטֶת כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים לָקוּם וְלַעֲמֹד עַל רַגְלֵיהֶם, וְלָכֵן אֵין בַּנְּתִינָה שֶׁל הַדָּבָר הַקָּצוּב אֲפִלּוּ כְּדֵי חַיֵּי שָׁעָה.] וְכָל חֲכָמִים וְאַנְשֵׁי חַיִל וְיִרְאֵי חֵטְא בְּצַעֲרָא בְּדוּחְקָא בִּיגוֹנָא חֲשִׁיבִין כִּכְלָבִים, [כִּי בְּעֵינֵי הָעֶרֶב רַב 'פְּנֵי הַדּוֹר' הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֵמָּה חֲשׁוּבִים 'כִּפְנֵי הַכֶּלֶב']. וְאִינוּן עֶרֶב רַב אִינוּן עֲתִירִין בְּשַׁלְוָה בְּחֶדְוָוא בְּלָא צַעֲרָא בְּלָא יְגוֹנָא כְּלָל גַּזְלָנִין מָארֵי שֹׁחַד דְּאִינוּן דַּיָּנִין רֵישֵׁי עַמָּא, [פֵּרוּשׁ: הָעֶרֶב רַב הֵם ב' מִינִים: אוֹ 'דַּיָּנִין' הַשּׁוֹפְטִים בג"ץ וְכַדּוֹמֶה, כְּלַפֵּיהֶם אָמַר הַנָּבִיא: 'וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיךְִכְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיךְִ כְּבַתְּחִלָּה'. וְהֵם גַּם 'רֵישֵׁי עַמָּא' רָאשֵׁי הַמֶּמְשָׁלָה שָׂרֵיהֶם וּפְקִידֵיהֶם הַגְּבוֹהִים. שָׁלַח הרה"ג ר' א. צ. א. שליט"א שֶׁהַפָּסוּק הַשָּׁלֵם הַיָּחִיד בַּתנ"ך שֶׁעוֹלֶה 5773 הוּא (ירמיהו כג, כז) "הַחֹשְׁבִים לְהַשְׁכִּיחַ אֶת עַמִּי שְׁמִי בַּחֲלוֹמֹתָם אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ כַּאֲשֶׁר שָׁכְחוּ אֲבוֹתָם אֶת שְׁמִי בַּבָּעַל". וְהַפָּסוּק הַיָּחִיד בַּתנ"ך שֶׁעוֹלֶה 5774 הוּא (שמואל ב' ז, י) "וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה". וְאֶחָד מִשְּׁנֵי הַפְּסוּקִים הַיְחִידִים בַּתנ"ך שֶׁעוֹלִים 5775 מְדַבֵּר עַל חִפּוּשׂ דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּסוֹד "וּבִקְּשׁוּ אֶת דָּוִד מַלְכָּם". (שמואל א, כג, כג) "וּרְאוּ וּדְעוּ מִכֹּל הַמַּחֲבֹאִים אֲשֶׁר יִתְחַבֵּא שָׁם וְשַׁבְתֶּם אֵלַי אֶל נָכוֹן וְהָלַכְתִּי אִתְּכֶם וְהָיָה אִם יֶשְׁנוֹ אַלְפֵי יְהוּדָה". וְהוֹסִיף הרה"ג ר' צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט"א שֶׁמִּפְלֶגֶת הָרֶשַׁע יֵשׁ עָתִיד אוֹתִיּוֹת י"י תשע"ד. הַיְינוּ שֶׁהֵם הַמַּקֵּל שֶׁל ה' בִּשְׁנַת תשע"ד כְּדֵי לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְכֵן יֵשׁ עָתִיד עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא הַכָּתוּב (תהילים קב, יד) "כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד". וְכֵן אֵשׁ לַפִּיד בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְכֵן הַכָּתוּב (ישעי' סב, א) "לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַםִ לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר" בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עִם הַמִּלִּים. וְכֵן "יִבְעָר" מְרַמֵּז עַל הָרָעָב בִּזְמַן הָעֶרֶב. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מַסְעוּד אַבּוּחֲצִירָא שליט"א שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז גַּם עַל הַיְשׁוּעָה שֶׁתָּבֹא בִּשְׁנַת תשע"ה "וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר".
מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סנהדרין צז.) תָּנוּ רַבָּנָן, שָׁבוּעַ שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בּוֹ, שָׁנָה רִאשׁוֹנָה [תשס"ט] מִתְקַיֵּם מִקְרָא זֶה, "וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר". [בְּשָׁנָה זוֹ הִתְחִיל מַשְׁבֵּר כַּלְכָּלִי בְּכָל הָעוֹלָם חוּץ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל]. שְׁנִיָּה [תש"ע] חִצֵּי רָעָב מִשְׁתַּלְּחִין. [הַמַּשְׁבֵּר הַכַּלְכָּלִי מַחֲרִיף]. שְׁלִישִׁית [תשע"א] רָעָב גָּדוֹל, וּמֵתִים חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. [לְצַעֲרֵנוּ נִפְטָרִים הַרְבֵּה גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל היל"ת. וְזֶה גַּם בְּסוֹד הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁאוֹמְרִים בִּתְחִלַּת תְּפִלַּת מִנְחָה]. בָּרְבִיעִית [תשע"ב] שֹׂבַע וְאֵינוֹ שֹׂבַע. [מַתְחִילָה הֲוָיַת הַגְּאֻלָּה כְּדִבְרֵי הַמַּהֲרַ"ל]. בַּחֲמִישִׁית שֹׂבַע גָּדוֹל, וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, וְתוֹרָה חוֹזֶרֶת לְלוֹמְדֶיהָ. בַּשִּׁשִּׁית קוֹלוֹת. מְבָאֵר רַשִּׁ"י קוֹלוֹת שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, וְכֵן תשע"ד אוֹתִיּוֹת שֶׁתֵּדַע, שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא. (התקבל מהרה"ג ר' דוד ללוש שליט"א).
וּבַשְּׁבִיעִית מִלְחָמוֹת. בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית בֶּן דָּוִד בָּא. וְזֶה לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ (אוצר מדרשים אייזנשטיין מדרש רשב"י עמוד 556 ) בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה מָטָר, וּבַשְּׁנִיָּה חִצֵּי רָעָב מִשְׁתַּלְּחִין, וּבַשְּׁלִישִׁית רָעָב גָּדוֹל, וּבָרְבִיעִית לֹא רָעָב וְלֹא שֹׂבַע, וּבַחֲמִישִׁית שֹׂבַע גָדוֹל, בַּשִּׁשִּׁית יִצְמַח כּוֹכָב אֶחָד בַּמִּזְרָח וּבְרֹאשׁוֹ שֵׁבֶט, וְהוּא כּוֹכָב שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאָז יִצְמַח מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְזֶה לְךָ הָאוֹת כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁנָּפַל נִירוֹן מִזְרָחִי שֶׁבְּדַמֶּשֶׂק, נָפְלָה מַלְכוּת בְּנֵי מִזְרָח, [יִשְׁמָעֵאל] וְאָז תִּצְמַח הַיְשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַבְרָהָם פֶלְדְּמַן שליט"א שֶׁנִרוֹן מִזְרָחִי בְּגִימַטְרִיָּא בַּשַׁאר אַסַאד עִם הַמִּלִּים. וְכֵן הַשִּׁלְטוֹן בְּדַמֶּשֶׂק שַׁיָּךְ לְמִפְלֶגֶת הַבַּעְתְּ שֶׁמְּרַמֶּזֶת עַל גְּאֻלַּת בְּעִתָּהּ. וְכֵן מוּבָא בְּ'לִקּוּטֵי מוֹהֲרָ"ן' (נז) שַׁעַר אֲרָם, זֶה בְּחִינַת שַׁעַר דְּסִטְרָא אָחֳרָא. וּכְשֶׁיִּפֹּל נְפִילָה אַחַר נְפִילָה, אָז יָבוֹא בֶּן דָּוִד, וְיִבְנֶה שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'אֱמוּנַת עִתֶּיךָ' שֶׁכּוֹ״ס חֲמִשִּׁ״י הַמְסַמֵּל אֶת הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, בְּגִימַטְרִיָּא דַּמֶּשֶׂ״ק. סִפֵּר לִי אַבְרֵךְ שֶׁשָּׁאַל אֶת הַגר"א גֶּנִיחוֹבְסְקִי זצ"ל הַאִם רוּחוֹת הַמִּלְחָמָה בֵּין אִירָאן, לְארה"ב וְאֵירוֹפָא, עֲלֵיהֶם דִּבֵּר הַמִּדְרָשׁ (ילקוט ישעי' תצט) אָמַר רַבִּי יִצְחָק שָׁנָה שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נִגְלָה בּוֹ, כָּל מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְגָּרִים זֶה בָּזֶה, וְכוּ'. וְחוֹזֵר מֶלֶךְ פָּרַס וּמַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְיִשְׂרָאֵל מִתְרַעֲשִׁים וּמִתְבַּהֲלִים וְאוֹמֵר לְהֵיכָן נָבֹא וְנֵלֵךְ, לְהֵיכָן נָבֹא וְנֵלֵךְ, וְאוֹמֵר לָהֶם בָּנַי אַל תִּתְיָרְאוּ כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי לֹא עָשִׂיתִי אֶלָּא בִּשְׁבִילְכֶם מִפְּנֵי מָה אַתֶּם מִתְיָרְאִים אַל תִּירָאוּ עֲנָוִים הִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלַּתְכֶם. וְאָמַר לוֹ שֶׁאָכֵן הַחֵצִי הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַמִּדְרָשׁ כְּבָר מִתְקַיֵּם, וְעַכְשָׁו מְצַפִּים רַק לַחֵצִי הַשֵּׁנִי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִזְעַק אֶל ה' וִיבַקֵּשׁ אֶת הַגְּאֻלָּה. וְכֵן עֲנָוִים בְּגִימַטְרִיָּא ה' תשע"ב.אִם מְחַשְּׁבִים אֶת הַמֶּ"ם סוֹפִית גַּם בְּמִסְפַּר שֵׁשׁ מֵאוֹת, וְגַם בְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים, כְּפִי שֶׁמְּחַשֵּׁב הַסֵּפֶר 'כְּתֹנֶת תַּשְבֵּץ' עַל מִדְרַשׁ פְּלִיאָה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יוֹסֵף שֵׁינְבֶּרְגֶר שליט"א שֶׁתשע"ג ר"ת תְּהֵא שְׁנַת גְּאֻלַּת עֲנָוִים. וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הרה"ג ר' בָּרוּךְ כַּהֲנָא שליט"א אִירַ"ן ר"ת נֹסַח הַתְּפִלָּה 'רַחֶם נָא הוי"ה אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ'. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' דָּוִד לַלּוּשׁ שליט"א שֶׁמִלְחֶמֶת אִירַן בְּגִימַטְרִיָּא ה'תשע"ד. וּבְאֹפֶן אַחֵר מִלְחֶמֶת אִירַאן בְּגִימַטְרִיָּא ה'תשע"ה.
מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שמו"ר נא, ו) מִשֶּׁנִּגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן אָמַר לָהֶם מֹשֶה בּוֹאוּ וַאֲנִי עוֹשֶׂה לִפְנֵיכֶם חֶשְׁבּוֹן, עַד שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וּמְחַשֵּׁב שָׁכַח בְּאֶלֶף וְשִׁבְעָה מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל מַה שֶּׁעָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים, הִתְחִיל יוֹשֵׁב וּמַתְמִיהַּ אָמַר עַכְשָׁיו יִשְׂרָאֵל מוֹצְאִין יְדֵיהֶם לֵאמֹר מֹשֶה נְטָלָן, מֶה עָשָׂה הֵאִיר הקב"ה עֵינָיו וְרָאָה אוֹתָם עֲשׂוּיִים וָוִים לָעַמּוּדִים, אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְפַּיְּסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. רוֹאִים שֶׁהָיוּ לְמֹשֶה יִסּוּרִים מִ 1775 שֶׁקֶל שֶׁשָּׁכַח מַה נַּעֲשָׂה בַכֶּסֶף, וְזֶה הָיָה סֵמֶל לְיִסּוּרֵי הַגָּלוּת שֶׁנִּרְמָזִים בַּמִּסְפָּר הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ נִזְכַּר מֵהַוָּוִים וְנִתְפַּיְּסוּ יִשְׂרָאֵל, לְרַמֵּז עַל הַפִּיּוּס וְהַנְּחָמָה שֶׁתִּהְיֶה אַחַר הַשָּׁנִים הָאֵלּוּ כְּשֶׁתָּבֹא הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה. וְכֵן מוּבָא בַּ'חֲתַם סוֹפֵר' (פקודי) שֶׁיֵּשׁ שִׁשִּׁים רִבּוֹא שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעוֹד 1775 שָׁרְשֵׁי נְשָׁמוֹת שֶׁהֵם מִקְּלִפַּת נֹגַהּ וּמְעֹרָבִים בְּיִשְׂרָאֵל. וּמֹשֶה לֹא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת אִתָּם, לָכֵן עֲשָׂאָם וָוִים לָעַמּוּדִים, שֶׁיִּהְיוּ תּוֹמְכִים וּמְסַיְּעִים לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עַמּוּדֵי הָעוֹלָם. וְרוֹאִים שֶׁהַ 1775 הֵם כְּנֶגֶד הַנְּשָׁמוֹת שֶׁצְּרִיכוֹת בֵּרוּר, בְּסוֹד עֲבוֹדַת הַבֵּרוּרִים שֶׁל תְּקוּפַת הַגָּלוּת.
מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (כי תבוא עג:) שֶׁחֲכָמִים שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי מַדּוּעַ בַּתּוֹכֵחָה שֶׁל חֻמָּשׁ וַיִּקְרָא שֶׁהִיא כְּנֶגֶד גָּלוּת בֵּית רִאשׁוֹן יֵשׁ אַחֲרֶיהָ נְחָמוֹת "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי וְגוֹ'", וְאִלּוּ בַּתּוֹכֵחָה שֶׁל חֻמָּשׁ דְּבָרִים שֶׁהִיא כְּנֶגֶד הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה אֵין אַחֲרֶיהָ נְחָמוֹת. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן עָנָה לָהֶם שֶׁקֵּץ הַגְּאֻלָּה נִרְמָז בַּפָּסוּק הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר שֶׁבַּתּוֹכֵחָה. (דברים כח, סו) "וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ: "בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב". וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז עַל הַ"לַיְלָה וְיוֹמָם"; יוֹמָם, כְּנֶגֶד הָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי וְלַיְלָה כְּנֶגֶד הַ 500 שָׁנִים בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וַעֲדַיִן לֹא תָּבֹא הַגְּאֻלָּה עַד הָעֶרֶב, כְּפִי שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַכָּתוּב "בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב". וְכֵן "מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם" בְּגִימַטְרִיָּא תשע"ב. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'מַטְבֵּעַ שֶׁל אַבְרָהָם' שֶׁהַכָּתוּב הַזֶּה הוּא מִסְפָּר ה' אֲלָפִים תרע"ד מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, וּלְפִי הַ'מַּעֲשֵׂה רוֹקֵחַ' שֶׁמִּנְיַן פְּסוּקֵי הַתּוֹרָה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד מִנְיַן שְׁנוֹת עוֹלָם, הַכָּתוּב הַזֶּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד שְׁנַת ה'תרע"ד בָּהּ פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁעָלֶיהָ אָמַר הֶ'חָפֵץ חַיִּים' שֶׁהִיא הָרִאשׁוֹנָה מִתּוֹךְ ג' מִלְחָמוֹת שֶׁל גּוֹג וּמָגוֹג כְּדִלְקַמָּן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2013 14:32 |
|
| |
תודה תופון.
יש פה כמה פנינים נחמדים אפילו לטעמי.
רק חבל שיש כ"כ הרבה מספרים ו"רבנים גאונים"
שלפעמים קצת מסתירים אותם.. 
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2013 04:34 |
|
| |
חידוש תויירה - שלי שלי שלי!
בוקר אור לכל בית ישראל! להלן החידוש שהתחדש לי הבוקר הבוקר:
לפי שיטת ספירת מניין השנים השנייה לפיע אנו כעת בשנת תשע"ג, מלחמת יום כיפור הראשונה אירעה בשנת תשל"ג ויום כיפור הבא עליה לטובה הוא בשנת תשע"ג. שימו-לב לשני פרטים: (א) ארבעים שנה מדויק; (ב) מעבר משנת 'שלג' לשנת 'געש' (אש). אומר הפסוק (תהלים צה): "א לְכוּ נְרַנְּנָה לַיהוָה נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ. ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ. ג כִּי אֵל גָּדוֹל יְהוָה וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל-כָּל-אֱלֹהִים. ד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי-אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ. ה אֲשֶׁר-לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ. ו בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי-יְהוָה עֹשֵׂנוּ. ז כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם-בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ. ח אַל-תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר. ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם-רָאוּ פָעֳלִי. י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא-יָדְעוּ דְרָכָי. יא אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם-יְבֹאוּן אֶל-מְנוּחָתִי".
ניתוח: האם אפשר לפרש ש"ארבעים שנה אקוט בדור" מתייחס ל-40 שנה מדויק ממעבר משלב א' לשלב ב' בקשר למועדים הללו?; ידועים דברי חז"ל שכל מ"ב מסעות ב-40 שנה במדבר הם חוזרים בכל דור ודור - הן ברמת הכלל והן ברמת הפרט, ולאחר שנעבור את המ"ב מסעות ב-40 שנה נעבור לשלב הבא. מתי הוא אותו שלב הבא? מסיים הפסוק: אם יבואון אל מנוחתי. אִם בגימטריה 41 [היינו השנה ה-41] ומנוקד בחיריק המרמז על ספירת הנצח [מציאות הנהגת הבורא - אKיK - שלא תשתנה לעולם].
מסקנה לכאורית: האם יום כיפור הקרוב הוא גם יום רוחני היסטורי בו עם ישראל מסיים את המ"ב מסעות ונכנס לשנה ה-41 גימטריה אֵם? האם החל מהיום ה-41 האמא - היא כנסת ישראל והיא השכינה הקדושה - נקראת אֵם ויתקיים בנו מקרא שכתוב - יביאון למנוחתי? תשובה בקרוב.
בוקר טוב לכולכם, תופאי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2013 04:46 |
|
| |
לאור השפנפנות של אובמבה ונסיגתו על פניה של התקיפה בסוריה מוכרח אני לסיים בבדיחותא.
שאלה למבינים בקונדיטוריה: מה זה עוגת אובמה?
תשובה: כמו עוגת נפוליאון רק בלי הביצים!
ושוב, בוקר טוב!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2013 08:24 |
|
| |
קבל שאפו ענק על החידוש הבהחלט מיוחד כמו גם על העריכה היפה והמסוגננת
ובאשר לחיווי דעה..
דעתי ידועה - אין לי דעה על חידושים מן הסוג הזה.
מצטער. 
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2013 09:11 |
|
| |
לשמחתי עולם כמנהגו נוהג . . .. 
והפורום שוב נכנס לסחרור ואף להזדקרות 
הכל הכל דרך אותה הקונדיטוריה וקרטון הביצים החסר של נפוליאון בעוגת או-בהיימה וכמובן ,ואיך אפשר שלא?...בהנחייתו שולחת הרסן של מעצב השריטה האנושית הלא הוא תופון ובניצוחו נטול הרסן של רב הפורום שהוסיף והגדיל והפך את המוסד המסוכן הזה הקרוי "אחרית הימים כאן ועכשיו" להיכל השן ושם דבר בכל האמור ל:"מי בעצם יודע מה הולך פה?!?!" שבפירוש, שני אלה, הלבינו את שיניי בפרהסיה ולעיניי כל, וגרמו לי ממש להיראות כבוכה ולהזיל דמעות עד כאבי בטן - אמן כן יהי רצון שכה יוסיף וייתן להם ה' כמעלתם וגדולתם
תוקן על ידי danmash ב- 10/09/2013 09:14:02
מֵאֵת ה', הָיְתָה זֹּאת; הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ.
זֶה-הַיּוֹם, עָשָׂה ה'; נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2013 11:37 |
|
| |
גיליון סוד החשמל לפרשת נח.
וכן פורסם כבר לפני שנים בשם הגר"מ מזוז שליט"א שאמר על מרן הרב עובדיה שליט"א שהוא משיח בן יוסף. דברים מעין אלו פורסמו גם בשם הגרב"צ אבא שאול זצ"ל. וכן יום הברית של מרן הרב עובדיה שליט"א היתה בסוכות ביום האושפיזין של יוסף, ולכן נקרא שמו יוסף. ודבר פלא שביום האושפיזין של יוסף בשנת ה'תשע"ד הוסיפו לו את השם חיים, בסוד הכתוב שנאמר על משיח בן יוסף "חיים שאל ממך נתת לו". וכפי שמובא ב'אור החיים' [דברים טו, ז] שמשיח שמו חיים. וכן מרן שליט"א דבק כל חייו בספר 'בית יוסף', ומובא בספר על הג"ר יצחק כדורי זצ"ל שאמר על מרן שהוא גלגול ה'בית יוסף'. וכן מרן שליט"א היה רב ראשי במצרים, במקום שיוסף הצדיק היה מלך. ושמו של אביו של מרן היה יעקב, בבחינת יעקב אבינו שהיה אביו של יוסף הצדיק. וכן מרן שליט"א נבחר לראשון לציון בארץ ישראל בחורף שנת תשל"ג, והנהיג דרך חיבור למדינת ישראל במשך 40 שנה עד לממשלת הזדון שהוקמה בחורף שנת תשע"ג והוציאה את ש"ס מההנהגה של המדינה. ועל משיח בן יוסף נאמר בחז"ל שינהיג את עם ישראל במשך 40 שנה. ואחר כך ינהיג יחד עם משיח בן דוד, אם נתפלל לאריכות ימיו. וכן פורסם שמו"ר הגרח"פ שינברג זצ"ל אמר למקורביו לפני שנכנס לפגישה עם מרן שליט"א שהוא הולך ללחוץ את ידיו של משיח. כמו כן מרן ידוע באופן כללי כמיקל בפסקיו, מלבד עניני צניעות האשה ששייכים למידת היסוד של יוסף שמרן מחמיר בהם יותר מאחרים. וכן המסר של מרן כל השנים להחזיר עטרה ליושנה, מרמז על עטרת היסוד, שהיא בחינת משיח בן יוסף, בחינת מלכות שהיא עטרה, ביסוד שהוא יוסף. וכן מפלגתו של מרן ש"ס בגימטריא שכ"ם. מקומו של יוסף. וכן מובא ב'שער הכונות' להאריז"ל [תפילין דרוש ד'] שש"ס בגימטריא שי"ן. ואות שי"ן היא הסמל של שלימות היסוד עם כל הג' קוין שנכללין בו, כמובא בזהר [ויקהל רד.]. וכן רבנו חיים עובדיה יוסף שליט"א ר"ת בגימטריא רפ"ח. ועיקר תפקידו של משיח בן יוסף, הוא לגמור את בירור הרפ"ח ניצוצין כדי לסיים את תקופת הגלות. ולכן עטרה עם האותיות בגימטריא רפ"ח, כמובא בספר 'דרך פיקודיך' [פ"ו]. וכן מובא בספר 'החזיונות' לרבי חיים ויטאל [ח"ב אות כ"ג] לכוין בר"ת של רופא חולי עמו ישראל, גימטריא רפ"ח. וזה בדיוק הר"ת של רבנו חיים עובדיה יוסף לפי אותו סדר. וכן משי"ח עבד ה' נרמז במרן חיים עבדיה יוסף שליט"א. וכן הר"ת של הרב חיים עובדיה יוסף שליט"א הוא ר"ת על חומתיך ירושלם הפקדתי שומרים. וכן הנביא עובדיה, ניבא על מפלת אדום לעתיד לבא, והוא בחינת יוסף שהוא שטנו של אדום, כמובא ברש"י [שם ל, כה]. וכן מצינו במדרש [ב"ר סג, ח] שהנקמה באדום תהיה בזכות משיח בן יוסף שעליו נאמר הכתוב "ראשון לציון הנה הנם". ומקשר את הענין לחג הסוכות. ונביא קיצור דבריו: אמר רבי חגי בשם ר' יצחק בזכות "ולקחתם לכם ביום הראשון" אני פורע לכם מן הראשון זה עשו, דכתיב "ויצא הראשון אדמוני", ואביא לכם ראשון זה מלך המשיח דכתיב ביה "ראשון לציון הנה הנם". וכן רבי חגי שאומר את המדרש, מרמז בשמו על חג הסוכות, הזמן שה' ינקום באדום במלחמת גוג ומגוג. וראינו בעונותינו הרבים שמרן נחלה מאד בחג הסכות תשע"ד. וכן מובא ב'מגלה עמוקות' על התורה [ברכה] "ולקחתם לכם ביום ראשון" וכו', ויבא משיח שנקרא "ראשון לציון הנה הנם" זה יוסף משיח בן יוסף. ויפרע מן עשו וכו'. וכן מובא ב'ספר הלקוטים' להאריז"ל על הנקמה באדום: [תהילים תלו] "גער חית קנה", כי ידוע שיש שני בחינות, סטרא דמסאבא הנקרא חמץ, וסטרא דקדושה הנקרא מצה, וכשיחתך רגל זו החי"ת, תשאר ה'. וכשיחתך רגל זו הק' של קנ"ה, ישאר הנ"ה, בסוד "ראשון לציון הנה הנם". וזהו גער חי"ת [חי"ת], וק' דקנ"ה, וחתכם ועשה אותם ההי"ן, ויעשו מחמץ מצה, ומקנה הנ"ה. רואים שהנקמה באדום בזמן הגאולה תהיה להפוך את הקנה שלהם, ל"ראשון לציון הנה הנם". וכן הר"ת של רבנו חיים עובדיה יוסף נמצא בתוך המילים "גער חית". וכן מרן מסמל את היציאה מכל הגלויות. היה במצרים ועלה משם, נולד בבבל ועלה משם, היה רבה של תל אביב המסמלת את גלות יון, ועלה משם לירושלים, ובקרוב יעלה מגלות עשו שאנו בעיצומה, וכפי שהתבטא מרן בשיעור על אובמה: 'עבדים משלו בנו'. וכן מובא בספר 'תורת נתן' שהר"ת של משיח בן יוסף, הוא הר"ת של הגליות בבל מדי יון. צירוף האותיות עובדי"ה הוא נדיר מאד בתנ"ך [רק 11 פעמים בר"ת, ופעם אחת בס"ת, וכן בדלוגים מ 1 עד 7 יש רק 1.] והנה מצאנו שהשם עובדי"ה מופיע פעמיים בר"ת בחיבור של יוסף ואחיו [בראשית מג, יז] "וַיַּעַשׂ הָאִישׁ כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף: וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף וַיּאמְרוּ עַל דְּבַר הַכֶּסֶף". ועוד פעם אחת בחיבור של שאול ודוד שהם בסוד חיבור משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. [ש"א יז, נח] "וַיּאמֶר אֵלָיו שָׁאוּל בֶּן מִי אַתָּה הַנָּעַר וַיּאמֶר דָּוִד בֶּן עַבְדְּךָ יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי". וכן חיים עובדיה יוסף בן גורגיה בגימטריא 600 המרמז על משיח בן יוסף ששייך למספר שש, וזה גם המספר של תבת שש. וזה גם המספר של יוסף הצדיק בן יעקב. וכן חיים עובדיה יוסף בן יעקב עם האותיות, בגימטריא משיח בן יוסף עם האותיות. והוסיף הרה"ג ר' ד. לב שליט"א שהרב עובדיה הרב אלישיב בגימטריא שיבת ציון. והוסיף הרה"ג ר' מסעוד אבוחצירא שליט"א שהוספת השם חיים היתה בסכות תשע"ד, לרמז שמרן שליט"א הוא בחינת חוט השדרה של כלל ישראל, בסוד לולב שנמשל לשדרה, והוא בגימטריא חיים. וכשם שהלולב הוא סמל לצדיק יסוד שמשפיע את החיים לכל העולם, בבחינת חוט שדרה רוחני שסיומו ביסוד כידוע. כך מרן שליט"א סבל יסורים בגב במקום חוט השדרה, לסמל שהצדיק [שדרה] סובל עונותיהם של ישראל. וכן השתילו למרן קוצב לב בחג הסוכות תשע"ד, והלולב אותיות לו לב, וכן בשמיני עצרת מסיימים ומתחילים את התורה שמסיימת ומתחילה באותיות ל"ב. והוסיף הרה"ג ר' ציון דוד סיבוני שליט"א שהרב חיים עובדיה יוסף בן גורגיה ס"ת בגימטריא 180 בסוד ח"י חוליות שבשדרה, וח"י נענועים שבלולב וכו'. וכן הר"ת של חיים עובדיה יוסף, הוא אותו ר"ת של הפסוק [בראשית מה, כו] "עוד יוסף חי". וכן חיים עבדיה יוסף בגימטריא הכתוב [בראשית מה, כח] "עוד יוסף בני חי". ונביא עוד טבלה בה רואים בתוך הפרק של נסיון יוסף עם אשת פוטיפר, את צופן המילים, מר"ן רבנ"ו גאו"ן ראש"ל חכ"ם ר"ב חיי"ם עבדי"ה יוס"ף, משי"ח ב"ן יוס"ף, תשע"ה. וגם המילים עב"ד ה' ברי"א. וכן השם עבדי"ה שמשמעותו עבד ה' מופיע במילים שיוסף עמד בנסיון עם אשת פוטיפר [בראשית לט, יב] "וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה". וישנם 6 אותיות בין אות לאות, כי מספר 6 מסמל את היסוד, ואת העמידה בנסיון היסוד. וכן האות ח' של חכ"ם, היא האות ח' של חיי"ם.
ועוד רואים ממצאים מדהימים באותה טבלה שגם תיבת מל"ך מופיע פעמיים, פעם אחת בדיוק מעל תיבת עבדי"ה בדילוג 5 אותיות. ופעם נוספת בדילוג 3 אותיות, כשביניהם נמצאים אותיות אחישנ"ו. המדהים הוא, שכאשר מסתיימת תיבת מל"ך בדילוג 3. מקבלים אחרי 90 אותיות כמנין מל"ך, את האותיות מושי"ע שמופיעות בדילוג 90 אותיות כמנין מל"ך. והאות האחרונה של מושי"ע שייכת לתיבת ישמעא"ל. כלומר מלך מושיע מישמעאל. וכן מושי"ע ר"ת מורינו ורבינו עובדיה יוסף שליט"א ועוד רואים שכל אות של תיבת מושי"ע נופלת בתוך מילה משמעותית, כדלהלן: האות מ' נופלת באותיות אמ"ת. האות ו' נופלת באותיות תו"ם, המסמלת קץ. האות ש' נופלת באותיות ישרא"ל האות י' נופלת בשם הוי"ה. האות ע' כנזכר לעיל נופלת בתיבת ישמעא"ל. כמובן שהדברים שנגלו בצופן נאמרו על תנאי שנתפלל מאוד לרפואתו של מרן, כיון שחייו של משיח בן יוסף תלוים בתפילות. ובפרט לכוין עליו בברכת 'ירושלים' בעמידה, כפי שכתוב באריז"ל.
ועוד רואים ממצאים מדהימים באותה טבלה, מופיעים פעמיים שמות ספריו של מרן שליט"א, ספ"ר שו"ת יבי"ע אומ"ר, יחו"ה דע"ת, תור"ה מאו"ר גדו"ל. ורואים דבר פלא ששמות הספרים של מרן, יבי"ע אומר, יחו"ה דעת. מופיעים בתוך השם עבדי"ה. ובתוך יבי"ע אומ"ר מופיע "בידי יוסף".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2013 09:03 |
|
| |
"הנייר סובל הכל" אמרו הקדמונים
ואם על הנייר הקלאסי אמרו זאת כמה ק"ו יש להוסיף על הנייר הוירטואלי שלנו
שאינו מורכב אלא ממקלדת ועכבר מעבדה עלוב..
החבר'ה האלו של 'סוד החשמל' לקחו את סוגיית הגאולה ועשו ממנה חוכא ואטלולא
בצורה שלא תאמן. מי שיודע כמה שטויות הם מביאים במאמרים שלהם או מתפוצץ
מזעם או נקרע מצחוק. תלוי באיזה מצב רוח הוא קורא אותם.
הפכו את התורה לגימטריות ומשחקי מילים ומספרים. לא יאומן כי יסופר.
זו הגלות עצמה! זה שלטון השקר בעצמו!
כאשר הטפל שולט על העיקר כאשר הגוף החיצוני שולט על הנשמה הפנימית
כאשר הפרפראות והקינוח מנסים לבוא במקום הסלטים הבשר והדגים.
לקחו את הרב עובדיה והכתירו אותו בתואר מב"י. למה? כי בשמו יש את השם יוסף.
לקחו את גדול הדור את שר התורה ועמוד ההלכה והורידו אותו לדרגה של מנהיג מדיני וחומרי.
בושה וחרפה להם לא יסולח להם על ביזיון התורה וחרפת הגאולה.
כי מה גורם הדבר הזה.. שאנשים יאמרו "אם כך נראה מב"י אז דמיין לעצמך איך ייראה מב"ד!! וואוו!!"
וככה המון העם וקלי הדעת וחסרי המדע גדלים ומתחנכים על שקר ודימיונות וכאשר מגיע המשיח
האמיתי בו בחר ה' אותו הם כלל לא מכירים, הם ירצו לרגום אותו באבנים! "אתה משיח אתה?! תתביש לך!"
בקיצור שומר נפשו ירחק מהם או לפחות ירחיק אותם מאיתנו.
תוקן על ידי המיייחל ב- 03/10/2013 09:05:41
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2013 09:35 |
|
| |
תגובה אנושית למייחל.
המייחל בוקר טוב ומבורך!
ניכר כמה אתה כועס בשם התורה ובכבודהּ ! אז דבר ראשון אני מצדיע לך !
יחד עם זאת, קשה אף לבעל מוחין דקטנות שכמותי לקבל את הדברים הללו במלואם ואף בחלקם.
תורת הרמז הינה חלק מהפרד"ס וזה חלק מהתורה, היינו חלק מפרד"ס התורה שמתגלה רק בעת הזו של אחרית הימים, וזה טבעי שיש אנשים שנמשכים יותר לרובד מסוים של התורה וכאלה שסולדים מחלק מסוים.
מהותית - אני כלל לא חושב שאלו שטויות ! סוף כל סוף הרמזים הללו הם בבחינת התגשמות של סודות האותיות - הכלים של האור הפנימי - לעולם שלנו הגשמי. וזה כלל לא בבחינת קינוח לעומת הבשר והדגים שהרי לדוגמה: הילדים שלי, שיהיו בריאים, רוצים ישר ת'קינוח. מבחינתם, עזוב ת'בשר ותן עוגה! תן ת'שקדים ועזוב ת'מרק. אתה מבין ת'משל? בדור שלנו רוב הנשמות לא מקבלות את אור התורה כהווייתו - הבשר והדגים - והמתיקות שלהם היא דווקא מהקינוח אפילו שע"פ האמת הרמזים הללו הם בבחינת ינקותא וקינוח. אבל מה לעשות שזו המציאות וזה מה שיש והרמזים הללו מושכים את הנשמות הללו לאבא שבשמיים.
נ.ב: לגבי השיעור שמתעכב ונדחה מעת מעת אולי תנסה לשנות את שמו במקום שיעור אצל המייחל תקרא לו פיסגה P4 ותוסיף הגרלת פרסים ואז ההיענות תהיה מירבית.
נ.ב.ב:
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2013 09:54 |
|
| |
קיבלתי את דבריך אחי ורעי
אבל האמן לי שאני מודע להם עוד הרבה לפני ההודעה הזאת והקודמת.
דא עקא שהקצף יוצא על ניסיון האיוולת ללמוד סוגייא בכלים שאינם מתאימים!
מה היית אומר לחשמלאי שהזמנת לתקן לך בעיה בלוח ופתאום אתה רואה אותו
פותח את ארגז הכלים שהביא שולף משם כלי עבודה של גנן כמו מגרפה מספריים לגיזום
ומסור חשמלי ועם כל אלה ניגש לארון החשמל שלך.. היית זורק אותו מכל המדרגות!
זה בדיוק מה שהחבר"ה האלה עושים כאשר הם משתמשים בכלי הגימטריות והפרפראות
בבואם להבין משהו מסוגיות הגאולה והקורה בה.
כבר אמרתי לך שיש לי חבר כזה שמומחה בגימטריות מספרים וכל זה.
הבנאדם מחדש חידושים שמצליחים להדהים אפילו אותי!
במידה מסויימת אנחנו משלימים אחד את השני, אני מגלה לו כל מיני דברים עמוקים ומהותיים
מתוך ידיעתי התורנית הרחבה והשגתי העמוקה והוא מוצא לזה תימוכין בגימטריות ר"ת וס"ת.
אני מגלה לו רעיון עמוק והוא מוצא היכן זה רמוז!
אתה הבנת את זה ברוך? קלטת איך העסק צריך לעבוד?
יש פה מלך ומשנה למלך, בוס ומשרת. אבל כאשר זה הפוך אז זה שפחה כי תירש גבירתה.
נזכרתי בעוד דבר:
מדוע אין אדם דן גזירה שווה מעצמו?
אתה יודע למה?
התשובה לזה היא ההסבר למדוע לא ניגשים ללמוד סוגייא (בטח לא מורכבת)
עם כלי הגימטריא ועולם המספרים. אם הבנת טוב אם לא ארחיב בהזדמנות
עכשיו תם זמני.
תוקן על ידי המיייחל ב- 03/10/2013 09:57:55
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2013 14:43 |
|
| |
חברים אפשר לנחות לקרקע ... שני הרי עולם מתווכחים מה יש לנו לחפש... הלוואי שנבין את רש"י...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2013 14:56 |
|
| |
הלוואי שנבין אותך - על מי אתה מדבר?!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2013 15:11 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2013 16:15 |
|
| |
עברתם לדבר בקודים??
מה זה הדיבורים האלה.
נשלח מהאנדרואיד שלו !!
|
|
|
|
|
