כָּתְבוּ לִי שֶׁלִּפְנֵי מִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים הָיוּ לָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף גְּבָרִים שֶׁהָיוּ בְּנֵי לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה. וְכַיּוֹם אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ כַּמִּנְיָן הַזֶּה, שֶׁהֵם שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וּמָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט הושע תקיח) מַה יְּצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא, כֵּן לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא. וּבְסֵפֶר 'קוֹל הַתּוֹר' (פ"ה) מוּבָא בְּשֵׁם הַגְּרָ"א שֶׁבְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ יִהְיוּ שִׁשִּׁים רִיבּוֹא בָּאֵזוֹר שֶׁנִּקְרָא שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, בְּרַדְיוּס שֶׁל 27 אֶלֶף אַמָּה סְבִיב הָעִיר הָעֲתִּיקָה, [ 13.5 קִילוֹמֶטֶר] וְזֶה כּוֹלֵל אֱזוֹר מַעֲלֶה אֱדוּמִים גִבְעַת זְאֵב וְכוּ'. וְנִרְמָז בַּכָּתוּב (ישעי' ב, ה) "בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר הוי"ה". הָר"ת שֶׁל הַפָּסוּק בְּגִימַטְרִיָּא 60 , הַמִּלָּה "בְּאוֹר", אוֹתִיּוֹת רִבּוֹא. הָאוֹתִיּוֹת הַשְּׁנִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא צִיּוֹן, וְהַס"ת בְּגִימַטְרִיָּא לֵב יְרוּשָׁלַםִ. וּמְבָאֵר הַגְּרָ"א שֶׁמְּרֻמָּז כָּאן כְּשֶׁיִּהְיוּ 60 רִבּוֹא בְּצִיּוֹן בְּלֵב יְרוּשָׁלַםִ, יָבֹא מָשִׁיחַ. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (הקדמה א:) "יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ". הָכִי אוֹמֵינָא לָךְ דְּלָא אֵיעוֹל אֲנָא לְעֵילָא עַד דְּיֵעֲלוּן בָּךְ אֻכְלוֹסָךְ לְתַתָּא. רוֹאִים שֶׁה' נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ אוּכְלֻסָא, [שִׁשִּׁים רִיבּוֹא] בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' לֵייבְּל דָּוִידוֹבִיץ שליט"א שֶׁבֶּאֱמֶת רוֹאִים שֶׁבָּנוּ גֶּדֶר הַפְרָדָה כְּמוֹ חוֹמָה סְבִיב כָּל הַשְּׁכוּנוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם כּוֹלֵל מַעֲלֶה אֱדוּמִים וְגִבְעַת זְאֵב, וְזֶה מַכְלִיל אֶת כָּל מַה שֶּׁבִּפְנִים לְעִיר אַחַת מֻקֶּפֶת חוֹמָה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' ד' לֵב שליט"א שֶׁהַכָּתוּב (ישעי' ס, כב) "בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט"א שֶׁבְּהַלְוָיַת מָרָן הגר"ע יוֹסֵף זצ"ל הָיוּ יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם.
כָּתוּב (תהילים מו) "לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח עַל עֲלָמוֹת שִׁיר: אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד: עַל כֵּן לֹא
נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּים: יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה: נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר
אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן: אֱלֹהִים בְּקִרְבָּהּ בַּל תִּמּוֹט יַעְזְרֶהָ אֱלֹהִים לִפְנוֹת בֹּקֶר: הָמוּ גוֹיִם מָטוּ מַמְלָכוֹת נָתַן
בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָרֶץ: ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה". וּמְפָרֵשׁ הַ'מְּצוּדַת דָּוִד' "בְּהָמִיר אָרֶץ" כְּשֶׁתֵּחָלֵף
הָאָרֶץ מֵהַשְּׁקֶט לָרַעַד, וְכַאֲשֶׁר יָנוּעוּ הֶהָרִים לִיפּוֹל בְּעֹמֶק הַיָּם, וְהוּא מָשָׁל עַל מַפָּלַת גּוֹג. "יֶהֱמוּ", מֵי הַיָּם יֶהֱמוּ
בְּרֹב גַּלָּיו וִיגָרְשׁוּ רֶפֶשׁ וָטִיט, וְהֶהָרִים יִרְעֲשׁוּ לָעוֹלָם בְּגֵאוּת ה', וּמִכָּל זֶה לֹא נִירָא. "נָהָר פְּלָגָיו", פַּלְגֵי הַנָהָר הַיּוֹצֵא
מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְהִנֵּה מַיִם יוֹצְאִים", הַמַּיִם הָהֵם יְשַׂמְחוּ יוֹשְׁבֵי עִיר אֱלֹהִים שֶׁהוּא מָקוֹם קָדוֹשׁ אֲשֶׁר
שָׁם מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן. "אֱלֹהִים בְּקִרְבָּהּ" ה' יִשְׁכֹּן בְּקֶרֶב יְרוּשָׁלַיִם, לָכֵן לֹא תִּמּוֹט. "לְכוּ" אַתָּה גּוֹג וַחֲבֵרֶיךָ אֲשֶׁר אִתְּךָ,
לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה שְׁמָמָה בָּאָרֶץ. רוֹאִים שֶׁמַּפָּלַת גּוֹג תִּהְיֶה "לִפְנוֹת בֹּקֶר" עַל יְדֵי צוּנָאמִי וּרְעִידוֹת אֲדָמָה
וְכוּ'. וַה' יִשְׁכֹּן בְּקֶרֶב יְרוּשָׁלַיִם לְהַצִּילָהּ בִּזְכוּת פַּלְגֵי הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא הַנָּהָר שֶׁל הַחָכְמָה שֶׁיֵּצֵא לֶעָתִיד לָבֹא מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּמְרַמֵּז עַל פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה כַּיָּדוּעַ. וּמִכָּאן רְאָיָה לְדִבְרֵי הַזֹּהַר שֶׁפְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה תָּגֵן עַל עַם יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה שֶׁתָּבֹא בְּרַחֲמִים. וְכֵן שְׁנַת תשע"ג מְרֻמֶּזֶת ב' פְּעָמִים בַּכָּתוּב (תהילים יח, ח) "וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ". וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יוֹסֵף שֵׁינְבֶּרְגֶּר שליט"א (תהילים קמד, ה) שֶׁהַכָּתוּב "ה' הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד "גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ" בְּגִימַטְרִיָּא תשע"ג. וְנִרְאֶה לְבָאֵר מַדּוּעַ בִּיאַת מָשִׁיחַ כְּרוּכָה בְּצוּנַאמִי וּרְעִידוֹת אֲדָמָה. דְּמָצִינוּ בְּזֹּהַר חָדָשׁ (שה"ש עה.) כְּשֵׁם שֶׁלָּאִשָּׁה יֵשׁ צִירִים וַחֲבָלִים בִּשְׁעַת הַלֵּדָה, כֵּן כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹצִיא הָאָרֶץ לְאוֹר הָעוֹלָם, הָיוּ הַמַּיִם עוֹלִים וְיוֹרְדִים, יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹצִיא מִן הַקַּרְקַע רְעָמִים וּזְוָעוֹת, וְנָסוּ הַמַּיִם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "מִן גַּעֲרָתְךְ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךְ יֵחָפֵזוּן", וְיָצְאָה הָאָרֶץ, וְנִשְׁאֲרָה נְמוּכָה וּמְלֻכְלֶכֶת, כַּוָּלָד הַזֶּה שֶׁיּוֹצֵא נָמוּךְ כַּמֵּת וּמְלֻכְלָךְ מֵהַלֵּדָה. רוֹאִים שֶׁלֵּדַת הָאָרֶץ הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת, כְּרוּכָה בִּרְעָמִים וּזְוָעוֹת, שֶׁהֵם סוּפוֹת וּרְעִידוֹת אֲדָמָה, הַמְסַמְּלוֹת אֶת לֵדַת הַמַּלְכוּת וִיצִיאָתָהּ הַחוּצָה. וְכֵיוָן שֶׁבִּיאַת הַמָּשִׁיחַ הִיא בְּחִינַת לֵדַת הַמַּלְכוּת, הִיא כְּרוּכָה בִּרְעִידוֹת אֲדָמָה כְּדִלְעֵיל.
מוּבָא בִּ'מְגַלֵּה עֲמֻקּוֹת' (קפא) וְהָיָה סַנְחֵרִיב מַמָּשׁ נִמְרוֹד. וְהוּא בְּעַצְמוֹ לֶעָתִיד לָבֹא גּוֹג וּמָגוֹג. וּמָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ב"ר
מב, ד) ג' שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ כּוּשׁ וְנִמְרוֹד וְאַמְרָפֶל, כּוּשׁ שֶׁהָיָה כּוּשִׁי וַדַּאי, וְכוּ'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא אִם
רָאִיתָ מַלְכֻיּוֹת מִתְגָּרוֹת אֵלּוּ בְּאֵלּוּ צַפֵּה לְרַגְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ תֵּדַע שֶׁכֵּן שֶׁהֲרֵי בִּימֵי אַבְרָהָם עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּרוּ
הַמַּלְכֻיּוֹת אֵלּוּ בְּאֵלּוּ בָּאָה הַגְּאֻלָּה לְאַבְרָהָם. וְרוֹאִים שֶׁגּוֹג הוּא גִּלְגּוּל נִמְרוֹד שֶׁהָיָה כּוּשִׁי. וְכֵן רוֹאִים שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַבְרָהָם
נִצֵּחַ אֶת נִמְרוֹד וְאֶת שְׁאַר הַמְּלָכִים, כָּךְ לֶעָתִיד לָבֹא הַמָּשִׁיחַ יְנַצֵּחַ אֶת גּוֹג וּשְׁאַר הַמְּלָכִים שֶׁיִּהְיוּ אִתּוֹ. וּכְפִי שֶׁמּוּבָא שָׁם
בְּפֵרוּשׁ 'יְפֵה תֹאַר', וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לְאַבְרָהָם יִקְרֶה לְבָנָיו. וְכֵן בְּפָרָשַׁת 'לֵךְ לְךָ' בָּהּ מְסֻפָּר עַל מִלְחֶמֶת אַבְרָהָם עִם נִמְרוֹד, נִבְחַר אוֹבָּמָה לָרִאשׁוֹנָה לְנָשִׂיא. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא אֵיךְ מְרֻמָּז בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה מֶלֶ"ךְ אוֹבָּמָ"ה בַּפָּסוּק (בראשית יב, ג) "וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" הָר"ת אוֹבָּמָ"ה הֵם כְּסִדְרָן, כַּאֲשֶׁר תֵּבַת "כֹּל" בָּאֶמְצַע, מִצְטָרֶפֶת לִהְיוֹת אוֹתִיּוֹת מֶלֶ"ךְ, [כַּלֵ"ם]. כִּי הוּא הַמֶּלֶךְ עַל "כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה". וְעָלָיו נֶאֱמַר "וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר". וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁאַבְרָהָם נִלְחַם בַּמְּלָכִים כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת לוֹט שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵא מָשִׁיחַ, וְאוֹבָּמָה שַׁיָּךְ לִקְלִפַּת מוֹאָב שֶׁיָּצְאָה מִלּוֹט וּמִתְנַגֶּדֶת לַמָּשִׁיחַ. וְכֵן נִמְרוֹד עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא בָּרָק עִם הָאוֹתִיּוֹת. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מֹשֶה לֶוִינְגֶּר שליט"א שֶׁאוֹתִיּוֹת חֻסֵין נִמְצָאוֹת בְּסַנְחֵרִיב.
וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַבְרָהָם פֶלְדְּמַן שליט"א שֶׁבְּאוֹבָּאמָה יֵשׁ בִּפְנִים אוֹתִיּוֹת מוֹאָב, שֶׁהִיא הַקְּלִפָּה שֶׁמִּמֶּנָּה יָצָא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כֵּיוָן שֶׁהִיא מַלְבִּישָׁה עָלָיו. וְכֵן הַכָּתוּב (דברים יב, י) "וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הוי"ה אֱלֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח" ס"ת מִלְחָמָ"ה וְר"ת מוֹאָ"ב אוֹ אוֹבָּמָ"א כַּאֲשֶׁר הָאוֹת א' מְשַׁמֶּשֶׁת פַּעֲמַיִם.
מוּבָא בְּסֵפֶר 'קַרְנַיִם' שֶׁבְּהֵיכָלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ יֵשׁ תשע"ד חַלּוֹנוֹת, שֶׁהֵם בְּסוֹד הַשֵּׁמוֹת מצפ"ץ עד"ת, שֶׁמֵּהֶם תִּתְעוֹרֵר בִּיאַת
הַמָּשִׁיחַ לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל. וְהַגר"ש מֵאוֹסְטְרוֹפְּלִי מוֹסִיף שָׁם שֶׁתשע"ד בְּגִימַטְרִיָּא קֶרֶן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְכֵן מוּבָא בְּכִתְבֵי הַגרמ"מ מִשִּׁקְלוֹב זצ"ל תשע"ד, כְּמִנְיַן שַׁעֲרֵ"י צֶדֶ"ק, שֶׁהֵן עֲנָוָ"ה וְיִרְאַ"ת הֲוָיָ"ה, שֶׁהֵן גִּימַטְרִיָא עֵדֶ"ן כְּשֶׁתַּחְשֹׁב הַנּוּ"ן ז'
מֵאוֹת. וְכֵן תשע"ד בְּגִימַטְרִיָּא רוּחַ מַלְכֵּנוּ מְשִׁיחֵנוּ. וְכֵן תשע"ד ר"ת הַכָּתוּב שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר (תהילים נא, י) "תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ". וְהוֹסִיף הרה"ג ר' צִיּוֹן סִיבּוֹנִי שליט"א שֶׁתשע"ד נוֹטָרִיקוֹן תְּשֻׁעַת דָּוִד, אוֹ תָּשׁוּבוּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ. אוֹ תְהֵא שְׁנַת עַבְדִּי דָּוִד. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מֹשֶׁה שליט"א שֶׁיְשׁוּעָה לְמָשִׁיחַ בְּגִימַטְרִיָּא התשע"ד. וְכֵן הַכָּתוּב שֶׁנֶּאֱמַר עַל מְשִׁיחַת דָּוִד עַל יְדֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא (ש"א טז, יג) "וַתִּצְלַח רוּחַ הוי"ה" בְּגִימַטְרִיָּא תשע"ד. וְכֵן עַל הַמָּשִׁיחַ נֶאֱמַר (ישעי' יא, ב) "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ הוי"ה". וְכֵן אֵלִיָּהוּ הַתִּישְׁבִּי בְּגִימַטְרִיָּא התשע"ד. וְכֵן הַכָּתוּב (שמות כח, ג) "מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה" בְּגִימַטְרִיָּא תשע"ד. מוּבָא בַּ'מְגַלֵּה עֲמֻקּוֹת' (פרשת תולדות) שֶׁיַּעֲקֹב יִקַּח בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה אֶת הָאוֹת ו' מֵעֵשָׂו, וְיַהֲפֹךְ לְעָשׁ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "עָשׁ יֹאכְלֵם". וְכֵן מוּבָא בְּ'עֵץ חַיִּים' לְהָאֲרִיזַ"ל (שער יג ח"א ע' רא) שֶׁאָדָם שֶׁחוֹטֵא גּוֹרֵם פְּגָם בִּלְבוּשֵׁי הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ, וּמַעֲלֶה בָּהֶם עָשׁ. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט"א שֶׁזֶּה יִקְרֶה בִּשְׁנוֹת הָע"ש שֶׁהֵן הַשָּׁנִים הָאֵלּוּ תשע"ד אוֹ תשע"ה. וּנְנַסֶּה לְבָאֵר אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא לְפִי הַמַּהֲרַ"ל עִם הַמְּצִיאוּת שֶׁל יָמֵינוּ (סנהדרין צז.) תָּנוּ רַבָּנָן, שָׁבוּעַ שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בּוֹ, שָׁנָה רִאשׁוֹנָה [תשס"ט] מִתְקַיֵּם מִקְרָא זֶה, "וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר". [בְּשָׁנָה זוֹ הִתְחִיל מַשְׁבֵּר כַּלְכָּלִי בְּכָל הָעוֹלָם חוּץ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל]. שְׁנִיָּה [תש"ע] חִצֵּי רָעָב מִשְׁתַּלְּחִין. [הַמַּשְׁבֵּר הַכַּלְכָּלִי מַחֲרִיף]. שְׁלִישִׁית [תשע"א] רָעָב גָּדוֹל, וּמֵתִים חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. [לְצַעֲרֵנוּ נִפְטָרִים הַרְבֵּה גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל היל"ת. וְזֶה גַּם בְּסוֹד הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁאוֹמְרִים בִּתְחִלַּת תְּפִלַּת מִנְחָה]. בָּרְבִיעִית [תשע"ב] שֹׂבַע וְאֵינוֹ שֹׂבַע. [מַתְחִילָה הֲוָיַת הַגְּאֻלָּה כְּדִבְרֵי הַמַּהֲרַ"ל]. בַּחֲמִישִׁית שֹׂבַע גָּדוֹל, וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, וְתוֹרָה חוֹזֶרֶת לְלוֹמְדֶיהָ. בַּשִּׁשִּׁית קוֹלוֹת. מְבָאֵר רַשִּׁ"י קוֹלוֹת שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, וְכֵן תשע"ד אוֹתִיּוֹת שֶׁתֵּדַע, שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא. (התקבל מהרה"ג ר' דוד ללוש שליט"א). וּבַשְּׁבִיעִית מִלְחָמוֹת. בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית בֶּן דָּוִד בָּא. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁבְּמוֹצָאֵי שְׁנַת הַשְּׁמִיטָה תשס"א הָיְתָה בְּארה"ב שְׁמִיטַת קַרְקָעוֹת [נְפִילַת מִגְדְּלֵי הַתְּאוֹמִים], וּבְמוֹצָאֵי שְׁנַת הַשְּׁמִיטָה תשס"ח הָיְתָה שְׁמִיטַת כְּסָפִים, שֶׁאָז בְּסוֹף הַשָּׁנָה מַמָּשׁ הִתְחִילָה הַנְּפִילָה הַכַּלְכָּלִית בְּארה"ב. וְעַכְשָׁיו אָנוּ מְצַפִּים לְמוֹצָאֵי הַשְּׁמִיטָה הַבָּאָה תשע"ה, שֶׁאָז יִגָּמֵר בֵּרוּר הַטּוֹב מֵהָרַע כְּדִבְרֵי הָאֲרִיזַ"ל שֶׁנָּבִיא לְקַמָּן. וְכֵן בְּמוֹצָאֵי שְׁנַת תשע"ה אָנוּ נִכְנָסִים לִשְׁנַת ה' אֲלָפִים תשע"ו שֶׁהִיא שָׁנָה שֶׁחוֹזֶרֶת לַשֹּׁרֶשׁ, הַיְינוּ שֶׁמִּתְחַלֶּקֶת לְאוֹתוֹ מִסְפָּר [ 76 כָּפוּל 76 ] דָּבָר נָדִיר שֶׁקָּרָה בַּפַּעַם שֶׁעָבְרָה בִּשְׁנַת תרכ"ה, וְיִקְרֶה בַּפַּעַם הַבָּאָה בִּשְׁנַת תתקכ"ט. וְכֵן אִם מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית תשע"ה הוּא סִיּוּם זְמַן הַגָּלוּת, אָז יְמֵי הַגָּלוּת הֵם בְּדִיּוּק כְּמוֹ מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד שֶׁנּוֹלַד אַבְרָהָם, שֶׁהוּא אֶלֶף תתקמ"ח שָׁנִים, כִּי בְּתִשְׁעָה בְּאָב תשע"ה נַעֲשָׂה בְּדִיּוּק אֶלֶף תתקמ"ח שָׁנִים יְמֵי גָּלוּת. וּכְשֵׁם שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְנָטַל שְׂכַר כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנָיו, כָּךְ יָבֹאוּ בְּנֵי דּוֹר הַגְּאֻלָּה וְיִטְלוּ שְׂכַר כָּל יְמֵי הַגָּלוּת. וְכֵן מוּבָא בְּ'שַׁעַר
הַכַּוָּנוֹת' לְהָאֲרִיזַ"ל (הקדמה לברכות השחר) שֶׁבֵּרוּרֵי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנִּבְרְרוּ מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד אַבְרָהָם אָבִינוּ, הֵם אוֹתוֹ סוֹד שֶׁל בֵּרוּרֵי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנִּבְרָרוֹת בִּזְמַנֵּי הַגָּלוּת. וְנָבִיא מֵהָאֲרִיזַ"ל שֶׁבִּשְׁנַת תשע"ה יִסְתַּיְּמוּ כָּל הַבֵּרוּרִים. וְכֵן הַכָּתוּב (דברים טו, א) "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה" אוֹתִיּוֹת תשע"ה שֶׁתִּהְיֶה שְׁנַת הַשְּׁמִיטָה הַבעל"ט. וְכֵן ר"ת וְס"ת בְּמוֹצָאֵי שְׁבִעִת בֶּן דָּוִד בָּא בְּגִימַטְרִיָּא תשע"ה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' א. ח. א. שליט"א שֶׁה'תשע"ו בְּגִימַטְרִיָּא הַפָּסוּק (דברים ל, ג) "וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים". וְהוֹסִיף הרה"ג ר' שְׁמוּאֵל גְּרוֹס שליט"א שֶׁנֹּסַח הַתְּפִלָּה "וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ" בְּגִימַטְרִיָּא תשע"ו. וְכֵן שְׁנַת תשע"ה מְרֻמֶּזֶת בַּכָּתוּב (תהילים לו, ז) "אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יְהוָ"ה". וְלִפְנֵי זֶה יֵשׁ אוֹת ה', הַמְרַמֶּזֶת עַל ה' אֲלָפִים. וְכֵן תשע"ה ר"ת הַפָּסוּק הַמְדַבֵּר עַל גָּלוּת מִצְרַיִם, (שמות ה, ח) "וְאֶת מַתְכּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשׁם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ". וְכֵן תשע"ה בְּגִימַטְרִיָּא נֹסַח הַתְּפִלָּה זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' צ' ח' שליט"א שֶׁתשע"ה מְרֻמֶּזֶת בְּנֹסַח הַתְּפִלָּה: יָ'ה דִּמְעַת פְּנֵיהֶם תִּשְׁעֶה. וְתֶאֱסֹף עֵדֶר תּוֹעֶה. וְתָקִים לְךָ רוֹעֶה. וּפְקֹד בְּטוֹב צֹאנֶךָ. וְכֵן תשע"ו בְּגִימַטְרִיָּא הַיְשׁוּעָה הַשְּׁלֵמָה.
וְנָבִיא טַבְלָה מֵהרה"ג ר' מַתִּתְיָהוּ גְּלָזֶרְסוֹן שליט"א בָּהּ רוֹאִים אֶת הַמִּלִּים מֶמְשֶׁלֶ"ת מִינוּ"ת נְתַנְיָה"וּ לַפִּי"ד בֶּנֶ"ט: וְהַכֹּל
בְּתוֹךְ פָּרָשַׁת 'כִּי תִשָּׂא' בָּהּ הִסְכִּימוּ עַל הַמֶּמְשָׁלָה הַזֹּאת. [נְתַנְיָה"וּ לַפִּי"ד בֶּנֶ"ט ר"ת לָבָ"ן שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל. וְכֵן שִׁיוְיוֹן בַּנֵּטֶל עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא סִטְרָא אַחֲרָא, עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַכּוֹלֵל. וְכֵן בַּנֵּטֶל מְרַמֵּז עַל בֶּנֶט לַפִּיד. וְכֵן יָאִיר עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא קְלִיפָּה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יוֹסֵף שֵׁינְבֶּרְגֶּר שליט"א שֶׁיָאִיר לַפִּיד עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא אַרְמִילוּס, הַקְּלִפָּה שֶׁמִּתְנַגֶּדֶת לַמָּשִׁיחַ. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט"א שֶׁאֶמְצַע אוֹתִיּוֹת אַרְמִילוּס ר"ת יָאִיר לַפִּיד. וְגַם הֶסְכֶּמֵי אֹסְלוֹ שֶׁבָּאוּ לְעַכֵּב אֶת הַגְּאֻלָּה, אוֹתִיּוֹת אַמִילוּס.
מכתב מאת הרה"ג ר' מתתיהו גלזרסון שליט"א בענין הקשר בין מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל לבין להבדיל בין חיים לחיים, מרן פאר הדור והדרו רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל. לכבוד עורך העלון 'סוד החשמל' וכו'.
אני שולח טבלה מעניינת על מרן פאר הדור והדרו רבנו עובדיה יוסף זצ"ל שהוא משורש משיח בן יוסף.
פורסם רבות הקשר בין מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל לבין מרן פאר הדור רבנו עובדיה יוסף זצ"ל
שניהם ישבו יחד שנים רבות בבית הדין הגדול במדינת ישראל, כפי שבארתם שמשיח בן יוסף פועל דרך המלכות דקליפה שהוקמה במדינת ישראל. כשם שהוכחתם מראיות רבות שמרן הגרי"ש זצ"ל היה משורש משיח בן יוסף, כך אין שום ספק שגם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל שגם הוא שמו יוסף, הוא משורש משיח בן יוסף. וכן ראו עד היום שהשתלשל בגשמיות שמדינת ישראל נשענת בעיקר על מרן זצ"ל, ובלי תמיכתו כמעט לא קמה שום ממשלה, מלבד מה שהיה רב ראשי וכו'. הממצאים בטבלה: משיחי"ם, ר"ב עובדי"ה, יוס"ף, אלישו"ב, תשע"ב, אליה"ו, שיל"ה,
מנח"ם. ובנוסף רואים תור"ה יוס"ף קאר"ו ארבעה טורים
הוספות
וכן פורסם כבר לפני שנים בשם הגר"מ מזוז שליט"א שאמר על מרן הרב עובדיה זצ"ל שהוא משיח בן יוסף. דברים מעין אלו פורסמו גם בשם הגרב"צ אבא שאול זצ"ל. וכן יום הברית של מרן הרב עובדיה זצ"ל היתה בסוכות ביום האושפיזין של יוסף, ולכן נקרא שמו יוסף. ודבר פלא שביום האושפיזין של יוסף בשנת ה'תשע"ד הוסיפו לו את השם חיים, בסוד הכתוב שנאמר על משיח בן יוסף "חיים שאל ממך נתת לו". וכפי שמובא ב'אור החיים' [דברים טו, ז] שמשיח שמו חיים. וכן מרן זצ"ל דבק כל חייו בספר 'בית יוסף', ומובא בספר על הג"ר יצחק כדורי זצ"ל שאמר על מרן שהוא גלגול ה'בית יוסף'. וכן מרן זצ"ל היה רב ראשי במצרים, במקום שיוסף הצדיק היה מלך. וכן מובא ב'ספר הלקוטים' להאריז"ל [תהילים ע' תמ] שמצרים נקראת בפסוק "ערות הארץ", כי היא בחינת היסוד שבארץ. ושמו של אביו של מרן היה יעקב, בבחינת יעקב אבינו שהיה אביו של יוסף הצדיק. וכן מרן זצ"ל נבחר לראשון לציון בארץ ישראל בחורף שנת תשל"ג, והנהיג דרך חיבור למדינת ישראל במשך 40 שנה עד לממשלת הזדון שהוקמה בחורף שנת תשע"ג והוציאה את ש"ס מההנהגה של המדינה. ועל משיח בן יוסף נאמר בחז"ל שינהיג את עם ישראל במשך 40 שנה. ואחר כך ינהיג יחד עם משיח בן דוד, אם נתפלל לאריכות ימיו. וכן פורסם שמו"ר הגרח"פ שינברג זצ"ל אמר למקורביו לפני שנכנס לפגישה עם מרן זצ"ל שהוא הולך ללחוץ את ידיו של משיח.
וכן אמר הג"ר בן ציון מוצפי שליט"א בהספדו על מרן, שאביו הצדיק המקובל רבי סלמאן מוצפי זצ"ל אמר לו לפני 50
שנה: 'האיש הזה היה צריך להיות משיח בן יוסף, ואם היה לנו זכות הוא היה מביא לנו את משיח בן דוד. וזו הסיבה שקוראים לו יוסף. וזו הסיבה שקנאו בו כמו ביוסף הצדיק. וזו הסיבה שהוא ירד למצרים לאסוף ניצוצות של קדושה להעלות משם'. ועוד סיפר על פועלו במצרים ושעזר למוסד להעלות יהודים לארץ. ושהכניסו אותו פעם לכלא במצרים ליום אחד כמו יוסף. וכמו שיוסף הוליד שני בנים במצרים כך למרן היו שני בנים במצרים, הג"ר יעקב זצ"ל שנולד לפני הירידה למצרים, ולהבחל"ח הג"ר אברהם שליט"א שנולד במצרים. [במצרים נולדו למרן בן ובת].
וכמו שיוסף יצא מהבור במצרים בגיל שלושים שנה כמו שכתוב [בראשית מא, מו] "ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה". כך מרן יצא ממצרים בהיותו בגיל שלושים. וכן סיפר העיתונאי ר' ישראל קצובר הי"ו [עיתון מרכז הענינים י"א חשון תשע"ד], שמרן אמר לו פעם בדרך הלצה, שיוסף הצדיק במצרים חשד באחיו שהם מרגלים והכניס אותם לכלא, ומצרים חשדו בו [ביוסף] שהוא מרגל והכניסו אותו לכלא. ועוד סיפר שמרן אמר שבשליחותו במצרים הגיע להבנה שתפקידו להחזיר עטרה ליושנה. [היינו שהתנוצץ אצלו תפקיד המלכות, כמו אצל יוסף במצרים]. ועוד סיפר שזכה להתלוות למרן בביקורו השני במצרים, כשהגיע לאחר שנים לפי הזמנתו של נשיא מצרים מובארק, וכך כותב קצובר: משהו דחף את הנשיא מובארק לנקוט במהלך שמקורביו הבהירו שהוא לא עשה עם אף מלך או נשיא שהגיעו אליו, הוא פשוט יצא את ארמונו ואץ לקבל את פני מרן כבר בשולי מכוניתו, עמד והצדיע כשידו על ליבו ונראה כתלמיד בפני רבו, 'אני חש אהבה רבה לאיש הזה' אמר מובארק לסובבים אותו, 'זיו מבטו וחכמתו בשיחותיו עמי, וידיעותיו הרחבות קנו אותי'. עד כאן דברי קצובר. [נביא בהמשך את צילום הכתבה מהעתון]. והדברים מדהימים איך ההסטוריה חוזרת על עצמה... קישור לשיעור של הגרב"צ מוצפי שליט"א.
וכן בספרו של מרן 'יביע אומר' שהוציא לאור בשנת תשי"ד הוא כתב שנת "וירם קרן משיחו", וכן כתב הג"ר פנחס
עפשטיין זצ"ל בהסכמתו לספר שם שנת "וירם קרן משיחו". וכן הגאון ר' הרצוג זצ"ל בהסכמתו שם אמר עליו את
הפסוק שנאמר על משיח, "ירום ונישא וגבה מאד". וכן שיטת לימודו של מרן שנהג לצטט הרבה מקורות וספרים
מסמלת את ספירת היסוד שמקבלת מכל הספירות – ספרים.
כמו כן מרן ידוע באופן כללי כמיקל בפסקיו, מלבד עניני צניעות האשה ששייכים למידת היסוד של יוסף, שמרן מחמיר בהם יותר מאחרים. וכן המסר של מרן כל השנים להחזיר עטרה ליושנה, מרמז על עטרת היסוד, שהיא בחינת משיח בן יוסף, בחינת מלכות שהיא עטרה, ביסוד שהוא יוסף. וכן מפלגתו של מרן ש"ס בגימטריא שכ"ם. מקומו של יוסף. וכן מובא ב'שער הכונות' להאריז"ל [תפילין דרוש ד'] שש"ס בגימטריא שי"ן. ואות שי"ן היא הסמל של שלימות היסוד עם כל הג' קוין שנכללין בו, כמובא בזהר [ויקהל רד.]. וכן רבנו חיים עובדיה יוסף זצ"ל ר"ת בגימטריא רפ"ח. ועיקר תפקידו של משיח בן יוסף, הוא לגמור את בירור הרפ"ח ניצוצין כדי לסיים את תקופת הגלות. ולכן עטרה עם האותיות בגימטריא רפ"ח, כמובא בספר 'דרך פיקודיך' [פ"ו]. וכן מובא בספר 'החזיונות' לרבי חיים ויטאל [ח"ב אות כ"ג] לכוין בר"ת של רופא חולי עמו ישראל, גימטריא רפ"ח. וזה בדיוק הר"ת של רבנו חיים עובדיה יוסף לפי אותו סדר.
וכן משי"ח עבד ה' נרמז במרן חיים עבדיה יוסף שליט"א. וכן הר"ת של הרב חיים עובדיה יוסף שליט"א הוא ר"ת על
חומתיך ירושלם הפקדתי שומרים. וכן השתלשל בגשמיות מקום מגוריו של מרן בשכונת 'הר נוף' ונוף מסמל את היסוד, כמובא בזהר חדש (תיקונים קל.) "יפה נוף" דא צדיק. רואים שבית המקדש נקרא נוף, כי נוף מסמל את היסוד. וכן מובא ברש"י על הכתוב שם שנוף הוא מלשון נוף של אילן, ואילן מסמל את היסוד. וכן הר מסמל את היסוד כמובא בזהר (השמטות רנו.). וכן השתלשל שם הרחוב של מרן, רחוב הקבלן, בגימטריא יעקב שמשפיע ליוסף, ומספר הבית 45 שהוא מספר של מידת התפארת של יעקב שנרמזת בשם מ"ה. וכן הקבלן אותיות קבלה נ', סוד הגאולה שנלמד קבלה שבאה משער הנ'. וכן פטירתו של מרן בחודש חשון בגימטריא משיח ו' בסוד משיח בן יוסף ששייך לאות ו', וכן מר חשון מרמז על משיח שנקרא מר, [אימתי קאתי מר]. וזה גם החודש של חנוכת בית המקדש השלישי. והוסיף הרה"ג ר' ציון דוד סיבוני שליט"א שמקום קבורתו בבית העלמין סנהדריה בגימטריא רחל אמנו האמא של יוסף. וכן השבעה של מרן הסתיימה ביום ההילולא של רחל אמנו.
וכן הנביא עובדיה, ניבא על מפלת אדום לעתיד לבא, והוא בחינת יוסף שהוא שטנו של אדום, כמובא ברש"י [שם ל,
כה]. וכן מצינו במדרש [ב"ר סג, ח] שהנקמה באדום תהיה בזכות משיח בן יוסף שעליו נאמר הכתוב "ראשון לציון הנה הנם". ומקשר את הענין לחג הסוכות. ונביא קיצור דבריו: אמר רבי חגי בשם ר' יצחק בזכות "ולקחתם לכם ביום
הראשון" אני פורע לכם מן הראשון זה עשו, דכתיב "ויצא הראשון אדמוני", ואביא לכם ראשון זה מלך
המשיח דכתיב ביה "ראשון לציון הנה הנם". וכן רבי חגי שאומר את המדרש, מרמז בשמו על חג הסוכות, הזמן שה'
ינקום באדום במלחמת גוג ומגוג. וראינו בעונותינו הרבים שמרן נחלה מאד בחג הסכות תשע"ד. וכן מובא ב'מגלה
עמוקות' על התורה [ברכה] "ולקחתם לכם ביום ראשון" וכו', ויבא משיח שנקרא "ראשון לציון הנה הנם" זה
יוסף משיח בן יוסף. ויפרע מן עשו וכו'. וכן מובא ב'ספר הלקוטים' להאריז"ל על הנקמה באדום: [תהילים תלו] "גער
חית קנה", כי ידוע שיש שני בחינות, סטרא דמסאבא הנקרא חמץ, וסטרא דקדושה הנקרא מצה, וכשיחתך
רגל זו החי"ת, תשאר ה'. וכשיחתך רגל זו הק' של קנ"ה, ישאר הנ"ה, בסוד "ראשון לציון הנה הנם". וזהו גער
חי"ת [חי"ת], וק' דקנ"ה, וחתכם ועשה אותם ההי"ן, ויעשו מחמץ מצה, ומקנה הנ"ה. רואים שהנקמה באדום
בזמן הגאולה תהיה להפוך את הקנה שלהם, ל"ראשון לציון הנה הנם". וכן הר"ת של רבנו חיים עובדיה יוסף נמצא בתוך המילים "גער חית". וכן מרן מסמל את היציאה מכל הגלויות. היה במצרים ועלה משם, נולד בבבל ועלה משם, היה רבה של תל אביב המסמלת את גלות יון, ועלה משם לירושלים, ובקרוב ימליץ טוב עלינו להוציאנו מגלות עשו שאנו בעיצומה, וכפי שהתבטא מרן בשיעור על אובמה: 'עבדים משלו בנו'. והוסיף הרה"ג ר' ציון דוד סיבוני שליט"א שברק חוסיין אובאמה ס"ת קנ"ה. וכן מובא בספר 'תורת נתן' שהר"ת של משיח בן יוסף, הוא הר"ת של הגליות בבל מדי יון. צירוף האותיות עובדי"ה הוא נדיר מאד בתנ"ך [רק 11 פעמים בר"ת, ופעם אחת בס"ת, וכן בדלוגים מ 1 עד 7 יש רק 1 שנאריך עליו לקמן בטבלאות.] והנה מצאנו שהשם עובדי"ה מופיע פעמיים בר"ת בחיבור של יוסף ואחיו [בראשית מג, יז] "וַיַּעַשׂ הָאִישׁ כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף: וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף וַיּאמְרוּ עַל דְּבַר הַכֶּסֶף". ועוד פעם אחת בחיבור של שאול ודוד שהם בסוד חיבור משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. [ש"א יז, נח] "וַיּאמֶר אֵלָיו שָׁאוּל בֶּן מִי אַתָּה הַנָּעַר וַיּאמֶר דָּוִד בֶּן עַבְדְּךָ יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי". וכן חיים עובדיה יוסף בן גורגיה בגימטריא 600 המרמז על משיח בן יוסף ששייך למספר שש, וזה גם המספר של תבת שש. וזה גם המספר של יוסף הצדיק בן יעקב. וכן חיים עובדיה יוסף בן יעקב עם האותיות, בגימטריא משיח בן יוסף עם האותיות. והוסיף הרה"ג ר' דוד כץ שליט"א שזה גם המספר של משיח בן יוסף בא"ת ב"ש. והוסיף הרה"ג ר' ציון דוד סיבוני שליט"א שהאותיות הפנימיות בעבדיה הם ר"ת דוד בן ישי, והאותיות בחוץ הם ע"ה. לרמז על תפקידו להכין את ביאת משיח בן דוד בשנת תשע"ה. ולכן היו בהלויתו כ 850 אלף יהודים, כמנין בעתה אחישנה. וכמנין פורת יוסף עם האותיות. וכן עובד היה הסבא של דוד בן ישי. וכן על המשיח נאמר "הנה ישכיל עבדי". והוסיף הרה"ג ר' ד' הנה שליט"א שהכתוב [תהילים קלב, יז] "שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי" אותיות כתר ע"י, היינו כתר עובדיה יוסף מכין את הנר למשיח בן דוד. ואם מרן הסתלק מעמנו זה מראה שתקופת ההכנה הסתיימה ועתה אנו מצפים לביאת משיח בן דוד במהרה ברחמים.
והוסיף הרה"ג ר' ד. לב שליט"א שהרב עובדיה הרב אלישיב בגימטריא שיבת ציון. והוסיף הרה"ג ר' מסעוד
אבוחצירא שליט"א שהוספת השם חיים היתה בסכות תשע"ד, לרמז שמרן זצ"ל הוא בחינת חוט השדרה של כלל ישראל, בסוד לולב שנמשל לשדרה, והוא בגימטריא חיים. וכשם שהלולב הוא סמל לצדיק יסוד שמשפיע את החיים לכל העולם, בבחינת חוט שדרה רוחני שסיומו ביסוד כידוע. כך מרן זצ"ל סבל יסורים בגב במקום חוט השדרה, לסמל שהצדיק [שדרה] סובל עונותיהם של ישראל. וכן השתילו למרן קוצב לב בחג הסוכות תשע"ד, והלולב אותיות לו לב, וכן בשמיני עצרת מסיימים ומתחילים את התורה שמסיימת ומתחילה באותיות ל"ב. והוסיף הרה"ג ר' ציון דוד סיבוני שליט"א שהרב חיים עובדיה יוסף בן גורגיה ס"ת בגימטריא 180 בסוד ח"י חוליות שבשדרה, וח"י נענועים שבלולב וכו'. וכן הר"ת של חיים עובדיה יוסף, הוא אותו ר"ת של הפסוק [בראשית מה, כו] "עוד יוסף חי". וכן חיים עבדיה יוסף בגימטריא הכתוב [בראשית מה, כח] "עוד יוסף בני חי".
מובא ב'מגלה עמוקות' [ואתחנן רנב] לעתיד לבא יבא משיח בן אפרים מן יהושע, והגאולה תלויה בסוד טל חרמון שהם אותיות יו"ד ה"א וא"ו, שיש ביוסף שנקרא יהוסף, וכן יהושע יש לו גם כן ג' אותיות יהו. ובקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח שיש לו גם כן ג' אותיות יהו, רק שנסתמה ם' של "לםרבה המשרה", שהוא אות של משיח. וגם בשם עובדי"ה יש אותיות יה"ו. והוא אותיות עב"ד יה"ו.
ונביא עוד טבלה בה רואים בתוך הפרק של נסיון יוסף עם אשת פוטיפר, את צופן המילים, מר"ן רבנ"ו גאו"ן
ראש"ל חכ"ם ר"ב חיי"ם עבדי"ה יוס"ף, משי"ח ב"ן יוס"ף, תשע"ה. וגם המילים עב"ד ה'
ברי"א. וכן השם עבדי"ה שמשמעותו עבד ה' מופיע במילים שיוסף עמד בנסיון עם אשת פוטיפר [בראשית לט,
יב] "וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה". וישנם 6 אותיות בין אות לאות, כי מספר 6 מסמל את היסוד, ואת העמידה בנסיון היסוד. וכן האות ח' של חכ"ם, היא האות ח' של חיי"ם. חשוב לציין שצירוף
האותיות עבדי"ה שנמצא בעמידה של יוסף בנסיון עם אשת פוטיפר, ועליו הבאנו את שלשת הטבלאות לקמן, הוא
צירוף יחיד בכל התנ"ך בדילוג של עד 7 אותיות.
ועוד רואים ממצאים מדהימים באותה טבלה שגם תיבת מל"ך מופיע פעמיים, פעם אחת בדיוק מעל תיבת עבדי"ה
בדילוג 5 אותיות. ופעם נוספת בדילוג 3 אותיות, כשביניהם נמצאים אותיות אחישנ"ו. המדהים הוא, שכאשר
מסתיימת תיבת מל"ך בדילוג 3. מקבלים אחרי 90 אותיות כמנין מל"ך, את האותיות מושי"ע שמופיעות בדילוג
90 אותיות כמנין מל"ך. והאות האחרונה של מושי"ע שייכת לתיבת ישמעא"ל. כלומר מלך מושיע
מישמעאל. וכן מושי"ע ר"ת מורינו ורבינו עובדיה יוסף שליט"א ועוד רואים שכל אות של תיבת מושי"ע
נופלת בתוך מילה משמעותית, כדלהלן: האות מ' נופלת באותיות אמ"ת. האות ו' נופלת באותיות תו"ם, המסמלת
קץ. האות ש' נופלת באותיות ישרא"ל האות י' נופלת בשם הוי"ה. האות ע' כנזכר לעיל נופלת בתיבת
ישמעא"ל. כמובן שהדברים שנגלו בצופן נאמרו על תנאי שנתפלל מאוד לרפואתו של מרן, כיון שחייו של משיח בן
יוסף תלוים בתפילות. ובפרט לכוין עליו בברכת 'ירושלים' בעמידה, כפי שכתוב באריז"ל.
ועוד רואים ממצאים מדהימים באותה טבלה, מופיעים פעמיים שמות ספריו של מרן זצ"ל, ספ"ר שו"ת יבי"ע
אומ"ר, יחו"ה דע"ת, תור"ה מאו"ר גדו"ל. ורואים דבר פלא ששמות הספרים של מרן, יבי"ע אומר,
יחו"ה דעת. מופיעים בתוך השם עבדי"ה. ובתוך יבי"ע אומ"ר מופיע "בידי יוסף".
פורסם ב'המודיע' [עש"ק פ' לך לך] שמרן זצ"ל התבטא על גזרת הגיוס שהיא דוקרת אותו כמו מחטים. ו'דקירה' היא צורת הריגת משיח בן יוסף. כמו שכתוב [זכריה יב, י] "ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד". לא כתוב בפסוק שהוא נדקר, רק כתוב שיביטו ויתבוננו מהו הדבר אשר דקר אותו. וכן אמר הגרב"מ אזרחי שליט"א בהספדו בשבעה על יד הציון, שגזרת הגיוס 'חרתה למרן עד מות'. וכן פורסם בשם הגר"מ מאיה שליט"א שהדבר ברור שמרן זצ"ל נפטר מחמת רוב דאגתו על גזירת הגיוס. והנה כבר הבאנו שיאיר לפיד עם המלים בגימטריא ארמילוס, ואמצע אותיות ארמילוס ר"ת יאיר לפיד. ויוצא שבחינת ארמילוס קירב את מיתת משיח בן יוסף. ועל קליפת ארמילוס נאמר שהיא תהרוג את משיח בן יוסף. וכן ההלויה וההספד הגדול שהיו על מרן, מרמזים על ההספד הגדול שנאמר על משיח בן יוסף בכתוב [זכריה יב, יא] "ביום ההוא יגדל המספד בירושלים". ["בירושלים" עם האותיות בגימטריא ג' מר חשון]. וראה זה פלא באותו צופן שהבאנו את 3 הטבלאות, מצינו גם את המילה אֲבֵדָ"ה בדילוגים של 6 כמו הדילוג של עבדי"ה בדיוק במקום שהיה כתוב עב"ד ה' ברי"א, כלומר הכל היה תלוי בתפילות ויש שני אפשריות בצופן, או עבד ה' בריא, או אבדה. וכן מופיע אֲבֵדָ"ה בדילוג 88 כמנין 'גדול מאד', כלומר אבידה גדולה מאוד, ובאותו מספר דילוג מופיעים המילים בכי"ה, גיו"ס. וליד גיוס מופיע לפי"ד. ארבעת האותיות לפי"ד עוברות על ארבעת המילים: ל'א יוס'ף, אי'ן לאד'ני". ומופיע גם כן המילה הספ"ד, שמסתיימת במילה המ"ר, כלומר הספד המר, ונפגשת פעמיים עם המילה יוס"ף. וכן מצינו את המילה איננ"ו נפגשת עם המילה יוסף, על דרך הכתוב "יוסף איננו". וכן לוי"ה מופיע מפורש פעמיים, פעם אחת ליד המילה הספ"ד, ועוד פעם נפגשת עם המילה גדו"ל כלומר לויה גדולה.
ונביא עוד טבלה מהרה"ג ר' מתתיהו גלזרסון שליט"א בה אנו רואים את הצופן: ארמילו"ס לפי"ד אוי"ב ער"ב
ר"ב משיחי"ם. עוד טבלה בה אנו רואים ממש מתחת למילה עבדי"ה שסביבה הראנו את כל הטבלאות, וממש באותו דילוג של 6 אותיות בין אות לאות, מופיע המילה נח"ם. אם ממשיכים באותו דילוג לצד אחד, מופיע אות ה' נחמ"ה, ואם ממשיכים לצד שני מופיע י' ינח"ם. תיבות אלו מופיעות מתחת לפסוק "ויבוא אליהם יוסף בבוקר" דבר שיכול לסמל תחיית המתים של משיח בן יוסף אשר כידוע יהיה הראשון לחזור לתחיה. וכמו כן, סמוך לשם . עבדי"ה נמצא נח"ם עם הדילוג 88 הידוע. וכן תחי"ה עם דילוג כמעט דומה: 87…
ונביא עוד טבלה מהרה"ג ר' מתתיהו גלזרסון שליט"א בה אנו רואים את הצופן: רח"ל אמנ"ו חשו"ן יוס"ף
משי"ח הגאל"ה.
מכתב
מאת הרה"ג ר' מסעוד אבוחצירא שליט"א בענין הקשר בין מרן פאר הדור והדרו
רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, לפרשת 'לך לך' שבה נפטר מרן זצוק"ל.
לכבוד עורך העלון 'סוד החשמל' וכו'.
גזרה קשה נפלה על עם ישראל השבוע עם הסתלק מורנו ורבנו ועטרת ראשנו נזר ישראל ותפארתו רבנו עובדיה יוסף זצוקללה"ה וזיע"א. נביא כמה רמזים מפרשת השבוע למרן זצוק"ל. נאמר בפרשה על אברהם אבינו, "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך", הנה אברהם אבינו ע"ה יצא מאור כשדים לארץ ישראל, וגם מורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף זיע"א יצא מאור כשדים שם נולד, ובגיל ארבע עלה לארץ ישראל.
אברהם אבינו ע"ה לאחר שעלה ובא לארץ ישראל ירד למצרים מפני הרעב. גם מורנו ורבנו הרב עובדיה יוסף זיע"א לאחר שעלה לארץ ישראל ירד למצרים מפני הרעב הרוחני שהיה שם, והיה רבה של מצרים במשך ארבע שנים וקירב הרבה יהודים לאביהם שבשמים. נאמר בפרשה על אברהם אבינו "ואת הנפש אשר עשו בחרן" ופירש רש"י שהכניסן תחת כנפי השכינה אברם מגייר את האנשים ושרי מגיירת הנשים, ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאום. וגם מורנו ורבנו עובדיה יוסף זיע"א הכניס רבבות יהודים תחת כנפי השכינה, טיפל בכל נושא הגיור וממש טרח בזה מאוד, טיפל בכל הענין של יהודי אתיופיה שבזכות פסיקתו העלו אותם לארץ ישראל, התיר עגונות של מלחמת יום הכיפורים, פתח תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות, וכו', כתת את רגליו במשך שנים רבות לכל מיני מדינות בעולם על מנת להביא את דבר ה' ולקרב את היהודים לאביהם שבשמים, וכו'.
הפסוק המסיים את עליית שני שהם כנגד יום שני שבו נפטר הרב, נאמר: "אל מקום המזבח אשר עשה שם
בראשנה ויקרא שם אברם בשם ה'", והיינו שהצדיק עלה לגנזי מרומים למזבח של מעלה להיות כפרה על עם
ישראל. וכן מובא בשם הרה"ג ר' ניסים דיין שליט"א שהכתוב שנאמר על יוסף [בראשית מה, ה] "כי למחיה שלחני אלהים". ר"ת ספריו של מרן, לווית חן, מאור ישראל, חזון עובדיה, יביע אומר [או יחוה דעת], הליכות עולם. בפסוקי שני בפרשה, שהם כנגד יום שני שבו נפטר הרב, נאמר: "וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי". והנה "הע"י" ר"ת הרב עובדיה יוסף. כי הפסוק מרמז על תהליך הנשמה בעולם הזה עד פטירתה, "וילך למסעיו מנגב" היינו שהנשמה יורדת לעולם הזה שמשול לנגב שמנוגב מכל טובה, ועל כל אחד לטרוח בלימוד התורה והמצוות כדי להגיע ל"בית אל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה", היינו עד אשר מגיעה הנשמה אל מקום מחצבתה מתחת כסא הכבוד. וכן ע"י בגימטריא יסוד. וכן "העי" בגימטריא פ"ה רמז לשכינה הקדושה שנקראת 'מלכות פה'. והוסיף הרה"ג ר' ציון דוד סיבוני שליט"א שרבנו עובדיה יוסף ס"ת פ"ה. ובגימטריא מצות מילה שאברהם נצטווה בפרשת לך לך. וכן רבנו עובדיה יוסף בגימטריא אברהם עם האותיות. וכן ביום פטירתו ג' חשון אומרים את פרק יט׳ בתהילים ששם מופיע הפסוק עם שמות ספריו של מרן: "יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה דעת: אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם: בכל הארץ יצא קום [מרמז על הפצת תורתו], ובקצה תבל מליהם לשמש שם אהל בהם: והוא כחתן יצא מחפתו [מרמז על פטירת צדיקים], ישיש כגבור לרוץ ארח: מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם ואין נסתר מחמתו: תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי: פקודי ה' ישרים משמחי לב מצות ה' ברה מאירת עינים: יראת ה' טהורה עומדת לעד משפטי ה' אמת צדקו יחדו: הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים: גם עבדך [רמז על שמו עובדיה], נזהר בהם בשמרם עקב רב" ובהמשך התהילים ליום ג' חשון בפרק כ"א נאמר: ״ה' בעזך ישמח מלך [עזך בגימטריא עובדיה] ובישועתך מה יגל מאד: תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה: כי תקדמנו ברכות טוב תשית לראשו עטרת פז [להחזיר עטרה ליושנה]: חיים שאל ממך נתתה לו ארך ימים עולם ועד".
