| עברי_מאמין כתב: |  | העברית התנ"כית ניתנת להבנה לרוב הישראלים. אוצר המילים ברובו מוכר לנו ואת השאר ניתן ללמוד מההקשר. הסגנון מעט שונה אך גם לא זר לגמרי, ומתרגלים אליו. יש לנו את האפשרות לקרוא את ספר הספרים של העם שלנו ויצירת המופת של התרבות העברית העתיקה בעיניים חדשות ואובייקטיביות ולהבין אותו בהתאם לנקודת הזמן והמבט שלנו, ללא סינון. |
|
בפירוש המשנה לרמב"ם מסכת תרומות פרק א "אמרם בכל המשנה תרם ותורם ויתרום מקשים עליו הבלשנים החדשים, ואומרים שהעיקר הרים ומרים וירים. ואינו קשה באמת, כיון שהעיקר בכל לשון חוזר למה שדברו בו בעלי אותו הלשון ונשמע מהם, ואלו בלי ספק עבריים בארצם כלומר בארץ ישראל..." אבל צריך לזכור שהעברית המחודשת היא לא תמיד לשון הקודש. בשנים האחרונות [למעלה מ10, כמדומני] הנטוריי קרתא' בירושלים מוציאים עלון שבועי אנטי ציוני בו יש מדור לשון בשם 'לשון כלביך' שם הביאו במשך הזמן אלפי דוגמאות של מילים משובשות ומסורסות בשפת ה'איברייש'. כך שיש לעברית מגרעת גדולה ושבשתא כיון דעל-על. לדוגמא: שיבוש זדוני : חשמל –נראה ברור שיש כאן כונת מכונת לשבש וללעוג למלאך החשמל המובא בנביא. משכנע - הפועל המצוי בתלמוד 'סבר וקיבל' או 'וישמע משה ויטב בעיניו' ואילו אצל בן יהודה היה זה ענין כוחני של 'הכנעת היריב'. עגבניה – מל' עגבים ... חלל – בעברית הכוונה 'למקום ריק'. ואויר הוא החמצן שאנו נושמים. ואילו בחז"ל 'אויר' זה 'מקום ריק' וחלל' זה מת. אדמדם ירקרק –בחז"ל (ע"פ זכרוני) אדום שבאדום ירוק שבירוק. אילו בעברית זה בדיוק הפוך. אדום חלש וירוק חלשלש. כך שיש לעברית המתחדשת 2 פנים, וצריך לשים לב.
|
