אל תשכחו את "בטלנים", שיש שמשמעותה היתה אנשים שעוסקים בתורה כל היום, ויש שמשמעותה היתה אנשים שאינם עושים שום מלאכה מועילה וסתם מהווים נטל מעיק מעצבן ויקר על החברה, והיום התאחדו שתי המשמעויות. אולי יקרה כן לשאר המושגים כאן.
תוקן על ידי מקק_חרד ב- 16/04/2013 12:52:15
נשלח ב-16/4/2013 13:44
whatsin כתב:
כולנו חכמים כולנו נבונים וכולנו מכירים את השב"ם הזה. אבל מצווה בכל להזכיר- כי פשט הראשונים על התורה, אינה נכונה בלשון המעטה.
רשב"ם בראשית פרק לז פסוק ב
...
, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום. ועתה יראו המשכילים מה שפירשו הראשונים:
מה זה "הפשטות המתחדשים בכל יום"? מישהו מבין?
חג עצמאות שמח
הפשטות המתחדשים כל יום. , כל יום מתחדש המידע שבידי האדם. כל יום וים יש תובנה אחרת לפרושי חז"ל.
ידידו של הרשב"ם ושל ר"ת הראב"ע כותב על כמה מהם בפרושו על התורה. וכן הרמב"ן וכד'
בעיקר בדורנו הגב' נחמה ליבוביץ הרב בואיר- הרב אלוןן הרב בן נון הרב סאמט- וכן רבים וטובים אחרים, המגלים את הפשט הנכון, אשר כאמור חז"ל פירשו מחוסר ספרים- ומחוסר ידע בעברית (ראה גמר' ר"ה)
יצר הנגחנות והשנאה של נטורי קרתא כה גדולה, המעבירה אותם על דעתם, שפה שמתחילה לחיות מחדש כשפה מדוברת
אחת דעתה להתחדש,
כך קרה בזמן רבי, שחידש את השפה העברית והוסיף לה מילים חדשות ולא מוכרות, שינה וסירס מילים רבות בשפה.
נשלח ב-16/4/2013 14:14
יום עצמאות שמח ותודה להתיחסותך.
לא ברור לי כל-כך, מהו המידע שמתחדש לאדם שיכול לעזור בביאור פשט של טכסט כל-שהוא, פרט אכן לידע בשפה. ומכאן ועד "מתחדשים בכל יום"? - לא ברור לי.
האם תוכל בבקשה להפנות בצורה יותר ממוקדת למקורות שכתבת בציון מקום כללי? (ראב"ע, רמב"ן, ה"כדומה" שכתבת - מהו והיכן)
במיוחד אשמח לדעת לאיזו גמ' בר"ה כוונתך.
שאלה נוספת: מהו הידע בעברית הנוסף בדורנו? מחקר השפה העברית? אשמח מאוד לקבל דוגמאות.
תודה רבה.
[לגבי הדיון על השפה התחדשת המשנה משמעויות. כל מה שנראה לי שרצה מי שהזכיר זאת לדיוננו הוא להזהיר מפני טעות בפרשנות העלולה לבוא מפני שינוי משמעות של מילה בדורנו. לא שיש בדיבור החדש פגם כשלעצמו, רק שצריך להיות מודעים לכך שהשפה שאנחנו משתמשים בה כיום אינה בהכרח נאמנה תמיד לצורת השימוש בה בתקופות מוקדמות יותר.]
נשלח ב-16/4/2013 15:01
ראה אתה דורש עבודה קשה-אתן לך דוגמאות מספר מהזכרון- הרשב"ם מסביראת מכירת יוסף בצורה שונה ומהפכנית, הוא מפרש את ויבא יעקב עיר שלם- שהיתה עיר בשם שלם ליד שכם-(עד היוםיש שם כפר בשם שלם) ומלכי צדק היה מלכה. ראב"ע מסביר את המצאותם של עצי השיטים- הרמב"ן כותב על -כברת הדרך אפרתה- כי הוא נאלץ לשנות את פירושו לאחר שהגיע לא"י וראה בעייניו את המרחקים. הרב סאמט מסביר בפשט יפה את התמיה מדוע אליעזר עבד אברהם לא עזר לרבקה כשהשקתה את גמל
ראש השנה דף כו
לא הוו ידעי רבנן מאי סירוגין. שמעוה לאמתא דבי רבי דחזתנהו רבנן דהוו עיילי פסקי, פסקי. אמרה להו: עד מתי אתם נכנסין סירוגין סירוגין! לא הוו ידעי רבנן מאי חלוגלוגות. יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דחזית לההוא גברא דקא מבדר פרפחיניה, אמרה ליה: עד מתי אתה מפזר חלוגלוגך? לא הוו ידעי רבנן מאי +משלי ד+ סלסלה ותרוממך. יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לההוא גברא דהוה קא מהפך בשעריה, אמרה ליה: עד מתי אתה מסלסל בשערך? לא הוו ידעי רבנן מאי +ישעיהו יד+ וטאטאתיה במטאטא השמד. יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לחבירתה: שקולי טאטיתא וטאטי ביתא. לא הוו ידעי רבנן מאי +תהלים נה+ השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך. אמר רבה בר בר חנה: יומא חד הוה אזלינא בהדי ההוא טייעא, הוה דרינא טונא, ואמר לי: שקול יהביך ושדי אגמלאי.
שפה מתה כפי שהיתה העברית- שאפילו בתקופת בית שני כי לא דברו בה. בלי שפה פעילה אי אפשר לנהך חיים נורמלים,
רבי היה כאמור צריך להפכה לשפה שימושית, שאפשר יהיה להשתמש בה בחיי היום יום. ולא רק בתפילה ובקריאת התורה. הוא הפך למשל את ה ש ל ס בהרבה מקומות. למשל סחיטה במקום שחיטה. (-- רבי היה הנשיא של עם ישראל באוטונומיה מצוקמקת- אפרופו יום העצמאות , בגלל אוטונומיה זו הוא רצה לבטל את ט באב, והוא טבל בבריכת מים בפרסיא ב יז בתמוז בציפורי - ),
בן יהודה החל והרבה אחרים המשיכו והפכו את השפה העברית לשפה חיה ובועטת, שימושית הן בהלכה הן בפרשנות התורה בטכניקה וברפואה בספרות וכד' קיבוץ הגלויות ושפה עברית מדוברת על ידי מיליוני אנשים. הם סימנים לגאולה.
נשלח ב-16/4/2013 15:54
לא דרשתי, רק ביקשתי. תודה רבה!
נשלח ב-16/4/2013 16:27
"שפת הגניזה"
Zeev,
השפה(גם שפאת הקוידש) אינה ענטיקה שיושבת במוזיאוןמאחורי חלון ראווה. היא ודאי לא נהנית מכל מיני פילפולים של בני אדם. השפה היא, עצם דינמי שחי ומשתכלל עם הזמן. צר לי לנפץ לך את האשלייה, חז"ל הכניסו מילים זרות לשפה, ואף שינו מילים ממקורן האמיתי. בקישור שאלנקלק לך, תוכל לראות איך השפה התפתחה ואלו מילים עבריות חדרו ממדינות ותרביות שונות.
חלל; מובא במקרא "לא יחל דברו", "להבדיל בין הקדש ובין החול", במשפטים הללו יש משמעות של העדר משהו.
אויר; קיבלה את משמעותה המודרנית מהפילוסופים היוונים, כאחד מ4 היסודות. הראשונים בספרד ואחריהם בארצות המזרח, השתמשו במילה אויר במובן הזה בכל ספריהם המשובחים. מה תאמר על המימרא, "אוירא דארץ ישראל מחכים" (ריקנותא של ארץ ישראל מבערה....תלוי באיזה ציבור)
פרע; "וירא משה את העם כי פרע הוא, כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם", "גדל פרע שער ראשו", "את ראשו לא יפרע", "ופרע את ראש האשה." ב4 פסוקים הללו רואים שהמילה פרע מקבלת משמעות של גידול שער ולפעמים פריקה ואי סדר, חז"ל בארו שלפרוע את ראש האשה זה להוריד את המטפחת, אך לפי פשוטו משמע לסתור את הקליעה.
שכנוע; אינה מוזכרת בתורה, לדעתי היא מורכבת משתי המילים הללו:
הֵנִיא – שיכנע מישהו שלא לבצע את זממו. לרוב במובן של מניעת מעשה שלילי.
הניעַ – גרם למישהו לעשות פעולה (באנגלית: motivated).
אדמדם; מהפסוק, "והנה נגע לבן אדמדם", פירוש לפי הפשט, נגע לבן שנוטה לצבע אדום במקצת.
חשמל;
מצודת דוד
"כעין החשמלה" - הוא הזך והנקי מן האש אשר מעט ישיגנו הראות.
ועכשיו כמה דגימות לעיוותים בשפה:
לפי חז"ל, הביטוי "והגית בו יומם ולילה", מחייב דיבור בפה. ואילו לפי פשוטו של מקרא, השרש ה.ג.ה. אינה אלא מחשבה כמו, "והגית בכל פעליך", "יהגה לענות", "יהגה אימה", "והגה מלב", והושאל אחר כך למלה הגיון.
המלה ממזר, במשמעותה המקורית, היא עם בשם ממזר, לא נוטריקון וכיוצא בו..
אני ממליץ לך להסתכל בספר השורשים לרד"ק ובמילונים שנכתבו אחריו, השפה תמיד היתה בתנועה.
תוקן על ידי אשאכלה ב- 16/04/2013 16:29:51
תוקן על ידי אשאכלה ב- 16/04/2013 16:34:17
נשלח ב-16/4/2013 20:24
מקק,
מה עם "כמה בטלני איכא בשוקא"? גם שם הכוונה ללומדים? הלא מתוך הסוגיה מוכח שהכוונה למובטלים מעבודה.
כפי שכבר ציינו, חלל בל' חז"ל לא מתייחס רק למת (שזו ל' מקרא), אלא ל"חללו של עולם", שבו אין עוד מלבדו.
נשלח ב-16/4/2013 20:54
חלל; מובא במקרא "לא יחל דברו", "להבדיל בין הקדש ובין החול", במשפטים הללו יש משמעות של העדר משהו. לא יחל לא יהפוך את דברו לחול- חולין. יחל התחלה מחדש, ישמור על מוצא פיו
עשרה בטלנים - אלו עשרה אנשים העוסקים בצרכי הקודש של העיר. שדואגים ומשלימים את המנינים, הרב השוחט החזן הקברן השמש בתוכם. כאמור אסור לגור בעיר שאין בה עשרה בטלנים
ומה דינו של עיר שכולם בה בטלנים חוץ מעשרה המפרנסים אותם, האם מותר לגור בה?
נשלח ב-16/4/2013 22:37
אשאכלה כתב:
Zeev,
המלה ממזר, במשמעותה המקורית, היא עם בשם ממזר, לא נוטריקון וכיוצא בו..
יש לך מקורות לזה שמדובר בשם של עם? ולמה לא מוזכר כלום על אותו עם ולמה הוא נאסר לבוא בקהל בניגוד לעמונים ולמואבים.
נשלח ב-16/4/2013 22:46
דייר
פעמיים בתנ"ך מופיע השם ממזר, ובשניהם בהקשר לעם. אין כל זכר בתורה או בנביא. לממזר לפי המובן היום
מעמוס היה עם עז שבא ממדינות הים. - כנראה מכרתים מכרתים- לאחר רעש האדמה שהיתה במקום והחריבה את ערי כרתים. העם הזה כנראה זינב בבני ישראל כמו העמלקים. מקור השם לפי המובן היום היא פרשנותם של חז"ל.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 16/04/2013 22:58:01
נשלח ב-16/4/2013 22:49
תוקן על ידי מקק_חרד ב- 16/04/2013 23:08:52
נשלח ב-17/4/2013 00:24
whatsin
לפי הבנתי את כוונת הרשב"ם, פשטות המתחדשים בכל יום הכוונה שאיננו כבולים לפרשנות מוקדמת כשלהי (הרשב"ם מתייחס שם במפורש לפרשנות לא הלכתית בלבד), אלא יש לנו רשות - ואף חובה - לפרש את המקרא כפי דעתנו. אין הכוונה שבכל יום היה לרשב"ם פירוש שונה למקראות, אלא שאין "יום" שבו הסתיימה היכולת לפרש את המקרא, ובכל יום - לפני אלפיים שנה, לפני אלף, לפני מאה, שלשום, מחר ובעוד שלוש מאות שנה - יכול אדם לפרש את המקרא לפי מה שנראה לו.
