על המבט - פוסט בקול חי

עם התינוק שלי עבדתי הרבה על יצירת קשר עין. היום, כשהוא בן שנה, אנחנו מתקשרים המון באמצעות מבט עין. כל גילוי של שמחה ושל שאלה, כל מבט תוכחה והצבת גבולות  נרכש על ידי מבט עין, וזה משמח אותי מאד.
דווקא משום שפעם היה לי קשה כל כך למקד מבט וליצור איתו תקשורת.
בעייני, מבט זה סוג של מגע. אינטימי, מקשר,  אמיתי מאד. וזה לא קל, אבל מרחיב את הלב.

תודה על תגובותיכם המאירות

לשאלותיך תסמכו-  כל אדם והמצוקה שלו אך כפי שאנו עשויים להבין אדם שאינו מישיר מבט לשני באופן קבוע  עשוי ללמד על מצוקה בתחום האינטימיות, הקושי להתחבר (מגע עיניים), החשש להיחשף (רואה את תוכי), החשש להיפתח (העיניים חלון לפנים) הסתרת סוד או טראומות בתחום האינטימיות. ועוד

לגבי השפעת הסביבה על אדם מבוגר,  ההשפעה היא לרוב מצבית ולא התפתחותית. המונח התפתחותי מתייחס לרוב לזמן הילדות ועד הבגרות שאז מתפתחת עיקר האישיות , לאחר מכן האישיות משתנה לרוב מעבודה פנימית ולא כל כל חיצונית. אם ההשפעה על שינוי יסודי באישיות זה ככל הנראה היה קיים קודם באדם הקולט אבל אם מדובר על אישיות ביסוד שמחה ובריאה ההשפעה יכולה להיות מצבית וחולפת ובעיקר יהיה ניתן לראות התמודדות יותר מאתגרת וצומחת. אפשר לראות מהדוגמאות שניתנו פה על ידי החברים כמו תצמה שסיפר על גדולת אשתו לצד מחלתו. ועוד

בשורות טובות לכל עם ישראל

_________________