|
|
| נשלח ב-26/4/2013 11:56 |
 |
| |
בעלבעמיו, שים לב היטב למילת המפתח בטקס הזה: 'אנחנו לא נראה העולם בכללו, ו [אנחנו] לא נחקור עליו בשלמותו, אבל [אנחנו] נשאל בו...' כלומר, מדובר בקטגוריה של תבונה אנושית – רואה, חוקרת, שואלת. בקצרה, מדובר האינטרס של תבונת האדם, אשר, על פי האינטרס שלו, מפרש את המציאות. והמשכיל צריך לדעת כי אין זאת המציאות עצמה. עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2013 11:57 |
|
| |
אבל זה מה שיש לנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2013 13:16 |
|
| |
עודד
תכעס אם אומר שלא הבנתי מילה מתשובתך אלי (צא מההנחה שעברית אני יודע)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2013 13:57 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: |  | עודד
תכעס אם אומר שלא הבנתי מילה מתשובתך אלי (צא מההנחה שעברית אני יודע) |
|
גם אני מצטרף לאמור לעיל
תוקן על ידי דייר ב- 26/04/2013 13:58:15
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2013 15:11 |
|
| |
עודד
שוב ,בוא נגדיר על מה אנחנו דנים ,
הזכרתי לעיל את גלגל השכל הפועל ,
הגבת שמדובר בסוג של בדיעבד לפיתרון השאלה של הא-ל הבלתי משתנה וכמעט המצאה,
ציטטתי את אפלטון ,הגבת שיש אידאה ולאחר מכן הא-ל ,לכאורה היינו הך,
אתה פשוט מניח על תורת משה תוית עם שם של המצאה ומאז צריך לחפש פתרונות במקום שנעשה את ההיפך,
לא מזמן ייבאו את המפץ הגדול ששוב לא מסתדר אם הא-ל הבלתי משתנה,
אם הפסח חפשת בכרתים אשמח לעידכון על החוויה,
תוקן על ידי ביליצר ב- 26/04/2013 15:17:37
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2013 18:20 |
|
| |
בעל בעמיו, אמרת 'אבל זה מה שיש לנו'. זו הכרה גדולה וחשובה מאד, לא כאן המקום לפתח אותה. תלמידטועה, ראשית, אינני כעסן ואינני כועס. גם אני לא תמיד מבין מה שאני כותב J. אני מקווה שהשיחה והויכוח נערכים מתוך ידידות וכבוד הדדי. הרעיונות היווניים בדבר ה'אחד', נותנים לנו בסיס למחשבה עיונית פורה על האל ואפשרויות תפיסתו. הרעיונות המסורתיים נותנים לנו הכרות על הצרכים של האנשים הפשוטים, המבקשים מן האלהים לספק להם את הצרכים האלו. סע ביום ראשון למרון ותלמד על האנשים ההם והצרכים שלהם. זה מאד מעניין, אבל אין לזה שום קשר עם אלהים. דייר, אתה צריך לצאת ממסגרת מחשבתית מסוימת, שהיא לעצמה חשובה ובעלת ערך קיים, ולהכיר מסגרות חשיבה אחרות ותכנים חדשים זרים לך. זה לא קל אולי גם מפחיד אותך, אבל אם תרצה תוכל. אין בהם דבר המאיים באמת על אמונותיך. עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2013 18:37 |
|
| |
לא התכוונתי לא-ל שייעודו לפתןר בעיות (גם אם הוא יכול לעשות כן ואינו מנוע מכך לפי חלק מפילוסופי יוון). הם הוציאו את הא-ל לפנסיה ולפי החשיבה היום הפנסיה הזו מוקדמת
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2013 22:36 |
|
| |
ביליצר, אין כאן עניין של המצאות או טריקים, אלא נסיונות לבנות שיטות מגובשות שעונות על בעיות מסוימות ונותנות תמונת עולם שנראת בעלת טעם. התפיסה של היש האחד אצל היוונים, והאיכויות שיש לאותו 'אחד', נובעת מתפיסות פיזיקליות, מתמטיות, ועקרונות מחשבתיים שהיו מאד מבוססים ועקיבים ונתנו תשובות טובות. חלקם עדיין תקפים עד היום. אנחנו, הישראלים, באים ממקום אחר לגמרי. לנו יש 'אבינו מלכנו', והדיון שלנו נסוב על הזיקה שיש לאדם משלנו עם האל שלו. שני המישורים, זה שלנו, וזה היווני [שמכיל בתוכו הרבה מאד דעות ותורות שונות], - שני המישורים האלו אין להם מכנה משותף. כשנוצרת פגישה, צריך לנסות לבנות מכנה משותף כזה, ויש לכך התנגדות רבה אצלנו. בעניין התרחקותו של האל, והצורך בגורם אחר להשגחת העולם, קרא בדיאלוג ' טימאיוס' של אפלטון, את הקטע המסביר יפה את הענין הזה. [כתבי אפלטון, תרג. ליבס, הוצ. שוקן כרך ג ע' 542 למטה עד 545 למטה]. דבריך על אפלטון אינם נכונים. אין אידאה ואחר כך אל, ושני אלו כלל אינם היינו הך. יש מערכת של אידאות, ויש לאידאות תכונות מסוימות. יש אל יוצר שהוא בבחינת רשות הפרדת המתבוננת באידאות [מכאן בא המאמר אצלנו לפיו הקב'ה הביט בתורה וברא את העולם]. ויש עולם אותו יצר האל היוצר בהתאם לאידאות. [זה אולי נראה לך, במבט ראשון, איזה סיפור מיתולוגי, אבל הדבר רחוק מזה מאד מאד. זו אחת התאוריות הרציניות ביותר בתולדות המחשבה, והיא משפיעה השפעה עצומה, בכל מיני גלגולים, עד היום]. אינני מניח שום תוית של המצאה על תורת משה, כבר הערתי למעלה שהיא באה ממשור מחשבתי מסוים, אבל קימים משורי מחשבה אחרים שהמחשבה אינה יכולה להתעלם מהם. [כמובן, יש האומר אינני רוצה לחשוב בכיוון זה, אבל אמירה זו היא בעיתית מאד]. אינני יודע מה הקשר בין השיחה שלנו לבין המפץ הגדול שהוא תאוריה קוסמולוגית. עודד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2013 22:42 |
|
| |
תלמידטועה, איזה אל יצא לפנסיה? מי הוציא אותו? לא הבנתי כוונת דבריך. עודד
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2013 23:47 |
|
| |
עודד,
אתה שוב עונה לפי נקודות הנחה קודמות,כשיש מציאות ונותנים עליו פרשנות בכדי להתאימו למתבונן באותה מציאות מדובר על פרשנות גרידה ולא על פתרונה של בעיה,
בעיית אריסטו עם תורתו של אפלטון כשהניח אידאה שממנו השראת והשתוקקות הא-ל היא בעיית המשתנה והבלתי משתנה ולכן חלק על רבו,
המפץ הגדול למאמיני הא-ל שוב מהוה סתירה לבלתי משתנה אי לאו פרשנויות אפלטוניות אם תרצה,
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2013 00:22 |
|
| |
ברוח פרשת השבוע שנוגעת במישרין לנושא האשכול.
"אמור אל הכהנים עולי המטוס לאמור.
לנפש לא יטמא בעמיו כי אם בנילון נצמד יעטוף למען אשר ישמרו את משמרתי והיו קודש"
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2013 08:46 |
|
| |
עודד הם הכירו בא-ל חסר יכולת וזה על סמך שיקולים שכיום נראים יותר ממופרכים
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2013 10:15 |
|
| |
תלמידטועה, מדובר באל שלם, לא בחסר יכולת. שלמות ויכולת הן מושגים סותרים. ביליצר, רצונך לברא עולמות משלך בהתאם לשאיפותיך, עשה. וכי חסרים חולמים? הרוב עוסק בנסיון להבין את המציאות, וזה עניין קשה מאד מאד. ושוב, המפץ הגדול הוא עניין קוסמולוגי, אין לו שום הקשר לאלהים ואין צורך בדבר הזה. יש משהו פחות כבוד בנסיון להאחז באיזה מושג 'מפץ גדול' ולתת לו מובנים שלא מן העניין כדי שיאשש אמונה. באשר לאפלטון, אריסטו, פרמנידס, דמוקריטס ועוד ועוד, לא ראוי לקפוץ על איזה משפט כמוצא שלל רב. מדובר בהוגי דעות רציניים שצריך לשבת וללמוד אותם, להבין את התורות שלהם, לדעת מה נפסל עם הזמן, - הרבה, - ומה נותר, - הרבה מאד. בלתי אפשרי להשיב על סתם משפט שהונח על השולחן. עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2013 11:15 |
|
| |
האם אין מדובר במשחקי הגדרות? אולי מי שאינו יכול להגיב אינו שלם?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2013 12:50 |
|
| |
הרב שפסק עשה את שלו מבחינה הלכתית. יתכן והייתה דרך יצירתית אחרת שבה לא יגרום אדם לאחרים להבין אותו בצורה לעגנית...
בכל מקרה, יתכן והאדם אשם היות והיה צריך לחשוב על הנושא הנ"ל.
אמנם בדיעבד, לאחר שהדברים התרחשו ודאי שהוא צריך לנהוג כהלכה ואף אם הדבר יצור לעג אצל אחרים. לעומת זאת כאשר מדובר בדברים שאינם מעיקר הדין ויוצרים לעג אצל אחרים כבר הורו הפוסקים שאין לנהוג אותם (דוגמא לדבר: לצעוק בקדיש אמן בקול רם עד שכולם צוחקים עליו וכדו').
כל השאלה הזאת נובעת מתוך הרגשת נחיתות כלפי הציבור הכללי. שהרי אף שהדבר נראה תמוה, הוא מיוסד בחוק היהודי וא"כ מה טעם יש ללעג? באותה מידה ניתן לצחוק על חוקים חילוניים למיניהם שנוהגים ברחבי הארץ אמנם היות ויודעים את הביאור לחוקים, או שהחוקים הללו הן נחלת הכלל, אף אחד מעולם לא התבייש בהם...
|
|
|
|
|
