מדוע צריך ללמוד גמרא?

פסחמן, אינני סבור שמישהו עמד וחשב והמציא את הדעה הזו.
רוב ככל גדולי ישראל כיבדו אנשים עובדים, ובמקרים רבים שלחו אנשים לעבוד.
הדברים ידועים.

לדעתי המצב הזה נוצר מאליו, מהשטח, זה קרה מלחץ חברתי שנוצר ע"י הפניית מאמצים מצד המחנכים וראשי הישיבות להרבות תורה. אח"כ זה גם קיבל צידוק אידיאולוגי ע"י אנשי עיתון חדש מסוים. אבל זו תופעה חדשה.

יש משל שאני מספר אותו לפעמים, והוא מדגים את הסיבה להתפרצות הבעיה בשנים האחרונות.
מעשה בכת בארה"ב שמייסדה היה אדם מוסרי מאוד, והאידיאולוגיה שלו הייתה שכיון שכולם צריכים לנהוג ע"פ החוק, יש להשקיע את מירב המאמצים בתחום המשפט.
הוא חינך את ילדיו להיות משפטנים. עשרה ילדים היו לו, חמישה נהיו עו"ד וחמישה התמנו לשופטים.
האמת היא שהיה לו ילד אחד שהיה מוכשר מאוד במוטוריקה עדינה ורצה להתפתח בכיוון של נגרות מעוצבת, אבל הוא קיבל חינוך טוב והוא היה ילד טוב. הוא גדל להיות עו"ד ואת הכישורים שלו שמר לשעות הפנאי, כשאף אחד לא רואה.
אח"כ התקבצו סביבו חסידים, גם המשפחה גדלה, וכולם הלכו להיות משפטנים. עו"ד, מרצים למשפט, מנהלי עמותות משפטיות, שופטים וכו'.
כשהכת עמדה על אלף מאמינים, היו בערך מאה איש שהעדיפו עבודות אחרות. היו כמה שנמשכו לחקלאות, היו כמה שרצו להיות כלכלנים, כמה רואי חשבון, וכמה רופאים. אבל הם עשו מאמץ להיות משפטנים, כי הרי המשפט הוא הדבר החשוב ביותר. הם קיבלו חינוך טוב. אז נכון, הם היו משפטנים לא הכי מוצלחים, וגם לא היה להם סיפוק גדול מהעבודה, אז בשעות הפנאי החקלאי הפוטנציאלי טיפח גינה קטנה, הרופא הפוטנציאלי התדנב מעט בשירותי החירום בעירו, הכלכלן היה עושה ספקולציות בנושאי כלכלה למרות שהוא לא הרויח מזה שקל, וכו' וכו'.
אבל הכת בלעה"ר התרבתה ופרחה, וכעת היא אוחזת בחצי מליון איש! שכולם מקבלים חינוך להיות משפטנים!
גם אם נחמול על אנשי הכת המדומינת הזו, ונניח שרק 10% מהם לא מתאימים להיות משפטנים, מדובר ב-50,000 איש שמקבלים חינוך שלא מתאים לאופים.
אני משער שבשלב זה החבר'ה התחילו למרוד. למה רק משפט זה חשוב? מה, כלכלה זה כלום? ורפואה? ואמנות? נכון, החוק הוא דבר עיקרי, אבל בכל זאת העולם לא מורכב רק מחוק וחוק וחוק. יש עוד תחומי עניין שחלק מהאנשים מתאימים לעסוק בהם!
ואז פרץ המרד. לא כל ה-50,000 העזו למרוד. אבל היו איזה 20,000 שמרדו והחליטו לעזוב את הפקולטה למשפטים למען התמחות בתחומים שונים. מה שלא קרה שם... פשקווילים, כרזות, חרמות. קראו להם "המשפטנים החדשים"...
אקיצר, היה שם איש זקן, ממש מזקני הכת שעוד היה מקורב למייסדים, שאמנם לא היה לו אומץ לעשות את השינוי ולשלוח חלק מילדי הכת לחינוך לא משפטי, אבל הוא הבין לליבם. והוא הבין עוד משהו, שאם לא יתנו להם לגיטימציה לעסוק ולהתפתח בתחומים שמעניינים אותם ומתאימים לאופיים, הם, המשפטנים החדשים, יבעטו לגמרי בכת, הם יעזבו את הכת ויעזבו גם את העיקרון המקודש של החוק. הם, חלילה חלילה, יעברו ממש על החוק...
אז הוא החליט לתת להם הכרה. הוא אמר להם: תדעו לכם, כל עוד אתם שומרים על החוק ורקואים אותו כדבר עקרוני וחשוב, אתם כשרים וישרים גם אם אתם לא ממש משפטנים.
היו כמובן מזקני הכת שהתנגדו אליו בחריפות. עמלק, הם קראו לו בחימה שפוכה. האם חשבת כמה נערים מבינים עכשיו שאפשר להיות חבר בכת גם בלי ללמוד משפטים? האם חשבת כמה עו"ד אנחנו מפסידים?
כן, השיב להם הישיש, חשבתי על כל זה. נראה לי, כך הוא הרהר בביתו הדל עם הטיח המתקלף, שגם מייסד הכת זצללה"ה לא התכוון שמי שממש לא מתאים להיות משפטן יהיה כזה. הוא התכוון שצריך לעשות מאמץ שיהיו כמה שיותר משפטנים, אבל עכשיו יש לנו כבר 450,000 משפטנים שמחזיקים את החוק ושומרים עליו. כעת, חשב הזקן ואולי אף אמר, מותר שיהיו גם כמה רופאים...
זקני הכת האחרים כמובן רגשו וסערו. הייתכן?! בטח, הם התלחשו, בשנים הצעירות שהה הישיש הנ"ל מחוץ לכת, שם אולי הוא קיבל את ההשקפות האלו. מי יודע אצל מי הוא למד שם...
ובינתיים, קהל המשפטנים החדשים גדל, התפתח, הקים קהילות נאמנות לעיקרון החוק והמשפט, אבל לא הכריח את כל החניכים ללמוד משפטים. העיקר שתדעו שחוק זה דבר חשוב, הם אמרו.

ולנו לא נותר אלא לברר, מי היה אותו זקן???

בספר גליון הש"ס השלם בעמוד הראשון יש הדרכה בלימוד מהגרעק"א שעונה על השאלה, וזה תוכן דבריו בערך,[אני לא זוכר בדיוק את הלשון ועל כן תמחלו לי על כל טעות],שעדיף להשקיע בלימוד העיון יותר מאשר בקיאות כי אין העת מספקת על שניהם, ואז על ידי זה ממלאים יותר את מטרת מצוות תלמוד תורה שהיא ליישר סברתינו לסברת התורה ,שכשישאלו אותנו שאלה על דבר שלא למדנו עדיין אף פעם לא יקרה שנגיד סברה הפוכה מהגמרה תוספות וראשונים כי ההיפך מדבריהם הוא תכלית העקמומיות. [ומזה מגיע המושג שהרבה אנשים לא מצליחים להבין שנקרא דעת תורה דהיינו שעל ידי ישור סברתינו לסברת התורה אנחנו משנים את השכל שלנו ומרוממים אותו וממילא את עצמינו, [כי כל האישיות של האדם משתלשלת ממחשבותיו כידוע,] 'ועל ידי זה אנחנו יודעים תמיד מה רצון השם שנעשה כי העלינו את שכלינו לשכל התורה שהוא כביכול שכל הקב"ה],אני חושב שמה שכתבתי פה לא נקרא מיסטיקה [שאת זה אמרתם שאתם לא רוצים]כי מיסטיקה עניינה דבר מוסתר,ואילו מה שכתבתי נראה לי דבר פשוט ורציונלי.

קראתי את ההודעות הראשונות ודעתי היא כדלהלן:

הגמרא היא יסוד המו"מ ההלכתי ולדעת הלכות פסוקות ללא גמרא זה לא שווה כלום. כי כל תורה שאין לה בית אב אינ תורה כדאי' בירושלמי פאה פ"א ה"א. וע"ע סוטה דכ"ב מבלי עולם וכו'.

פורום עכצ"ח שורצים בו מינים ואפיקורסים המכירים את בוראם ומתכוונים למרוד בו (עי' שבת דקכ"ב) ושומר נפשו ירחק ממנו. 

מעניין שלא ציינו לב"מ דף ל"ג ע"א, וברש"י שם.

היה אביו ורבו נושאין משאוי וכו':

תנו רבנן רבו שאמרו רבו שלמדו חכמה ולא רבו שלמדו מקרא ומשנה דברי ר"מ. שלמדו חכמה - סברת טעמי המשנה ולהבין שלא יהו סותרות זו את זו וטעמי איסור והיתר והחיוב והפטור והוא נקרא גמרא.

...ת"ר העוסקין במקרא, מדה ואינה מדה. ואינה מדה - שהמשנה וגמרא יפים ממנה מפני שתלוין בגירסא ומשתכחים שבימיהם לא היה גמרא בכתב וגם לא היה ניתן לכתוב אלא לפי שנתמעטו הלבבות התחילו דורות [אחרונים] לכתבו. במשנה: מדה ונוטלין עליה שכר. גמרא: אין לך מדה גדולה מזו. גמרא - כבר פירשתי למעלה שהוא לתת לב להבין סתימות טעמי המשנה מה הם וכששתים סותרות זו את זו יבין לתרץ שיהיו שתיהן קיימות או לדעת דברי התנאים החלוקים בדבר ונימא הא מני פלוני חכם הוא.

 ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן גמרא. הא גופא קשיא! אמרת: בגמרא אין לך מדה גדולה מזו. והדר אמרת: ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא? אמר רבי יוחנן: בימי רבי נשנית משנה זו בימי רבי נשנית משנה זו - הא דקתני תלמוד אין לך מדה גדולה מזו לפי שמשרבו תלמידי שמאי והלל שהיו לפניו שלשה דורות רבו מחלוקות בתורה ונעשית כשתי תורות מתוך עול שעבוד מלכיות וגזירות שהיו גוזרין עליהן ומתוך כך לא היו יכולים לתת לב לברר דברי החולקים עד ימיו של רבי שנתן הקב"ה לו חן בעיני אנטונינוס מלך רומי כדאמרינן בעבודה זרה (דף י.) ונחו מצרה ושלח וקבץ כל תלמידי ארץ ישראל ועד ימיו לא היו מסכתות סדורות אלא כל תלמיד ששמע דבר מפי גדול הימנו גרסה ונתן סימנים הלכה פלונית ופלונית שמעתי משם פלוני וכשנתקבצו אמר כל אחד מה ששמע ונתנו לב לברר טעמי המחלוקת דברי מי ראוין לקיים וסידרו המסכתות דברי נזיקין לבדם ודברי יבמות לבדם ודברי קדשים לבדם וסתם נמי במשנה דברי יחידים שראה רבי את דבריהם ושנאן סתם כדי לקבוע הלכה כמותם לפיכך אמרו בגמרא אין לך מדה גדולה מזו שיתנו לב לטעמי המשנה:
 שבקו כולא עלמא מתניתין שבקו כולי עלמא מתני' - מלחזור על גרסת משנתם. ואזלו בתר גמרא. ואזלו בתר תלמודא - לחשוב בסברא.  הדר דרש להו הדר דרש להו הוי רץ למשנה - לפי שירא פן ישתכחו המשניות ויחליפו שמות החכמים ובמקום חיוב יאמרו פטור ובמקום אסור יאמרו מותר. ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא.