| נשלח ב-19/4/2013 15:22 |
 |
| |
בחירה באהבה עצמית
שאלה א]כשאדם אומר א נ י אוהב את ע צ מ י האם מדובר בשני ישויות ?
שאלה ב] נדושה וחוזר וניעור כחדשה,
אנו רגילים לחשוב ולטפוח על שכמינו על מעשים טובים או הישגים מוערכים שעשינו או השגנום,
הכצעקתה?היעלה על הדעת שאדם יעשה ויפעל משהו שמנוגד לרצונותיו הנאותיו ותפוקתו ?
היעלה על הדעת שאדם יפעל לפי פקודות או חוקים של זולתו ללא חשבון פשוט של הישג מול הפסד?
בטחון ודימוי עצמי רב תועלתי השגתי ממחשבה זו שכולנו גדול כקטן דומים אחד לאחד בתפוקה מעצמינו לפי הנתונים ,
ובכל זאת הפרדוקס מול דת משה מייסרת ,
אם יש למאן דהו משנה ברורה בנושא אודה לו אם יעלהו לעולה על מזבח דפוס הוירטואלי,[גם לך מיכי בנימוס רב]
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2013 15:29 |
|
| |
קצת בלשנות לא תזיק
בערבית מדוברת אומרים
אנא בחיבק --> הואה אינתה בחיבק,אנא בחיבק ,דו,דו בנדורה-שו דו בנדורה-> בנדורה לון אחמר.
וון שוף אינתה פיל בנדורה -שו אינתה בחקי-אנתה בחקי פיל בנדורה.
אנתה בחקי ערבי?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2013 15:36 |
|
| |
א. ודאי שלא. זו רק התייחסות עצמית. גם כשאדם חוקר את צורת החשיבה שלו עצמו יש בזה התייחסות עצמית (המוח/שכל שלו חושב על המוח/שכל שלו). התייחסות עצמית אינה פרדוכס בד"כ (אם כי לפעמים היא מעוררת פרדוכסים). לכן איני רואה בעייה מיוחדת באהבה של אדם את עצמו, בלי להניח שיש כאן שתי יישויות.
מעניין כאן להפנות לספרו המאלף של רון אהרוני, "החתול שאיננו שם", שמהווה כתב ביקורת חריף על הפילוסופיה. טענתו העיקרית שם היא שהפילוסופיה כולה (בכל סוגיא וסוגיא שלה) נכשלת באותו כשל עצמו (שבעצם מגדיר את הפילוסופיה): חוסר הבחנה בין סובייקט לאובייקט. אני לא מסכים לטענתו זו ולתפיסתו בכלל, אבל הספר ממש מרתק ועמוק. בין היתר הוא עומד שם על העובדה שכשאנחנו מתייחסים לעצמנו, 'אנחנו' מופיעים כאן בשני תפקידים שאין לבלבל ביניהם. הבלבול הזה הוא יסוד לרוב ככל הטעויות של הפילוסופיה לטענתו (פילוסופיה = בלבול בין אובייקט לסובייקט). בכל אופן, הוא מדבר על כך שאלו שני תפקידים שממלא אותו אובייקט, אבל ודאי שלא מדובר בשני יישים שונים.
ב. השאלה השנייה נוגעת בסוגיית חולשת הרצון, שנשתברו עליה קולמוסים רבים בפילוסופיה אנליטית, והיא כבר עלתה כאן בעבר. האם כשאדם אוכל משהו משמין ונכשל בשמירת הדיאטה שקיבל על עצמו (ברצון), הוא עשה מה שהוא רצה או שהוא פעל נגד רצון עצמו? וכן לגבי מי שנכשל בחטא, מוסרי או דתי. תחושת הכישלון משדרת לו שהוא עשה משהו שלא רצה בו (או לא חשב שהוא נכון).
תוקן על ידי mdabraham ב- 19/04/2013 15:40:07
תוקן על ידי mdabraham ב- 19/04/2013 15:42:31
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2013 15:54 |
|
| |
יש ימים בחיי מתבגר חרדי,
הראש קצת כואב, הלב מרגיש רע.
נמאס כבר לחזור על פסוקי הסידור,
שלא לדבר על דפי הגמרא.
זה לא מעוור או מצמיח שיער,
ואין שום סיבה לחשש המצמית.
חיזרו אל החדר באין רב רואה,
בחרו בחיאת לאהוב קצת עצמית.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2013 15:54 |
|
| |
לגבי נקודה ב'-האם לאדם יש רצון אחד?מדובר בהתנגשות בין רצונות-הרצון ליהנות מהחיים כאן ועכשו מצד אחד לבין הרצון הבסיסי להיות בן אדם טוב.(שמשותף לרוב האנשים )(אצל המאמינים מדובר ברצון לקיים דבר ה') המלחמה בין הרצונות השונים והבחירה ביניהם היא ענין יום יומי.אז מה בעצם השאלה כאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2013 16:20 |
|
| |
אתרם לך מה כתוב
אני אוהב אותך-->את מי אתה אוהב,אני אוהב דו,דו עגבניה,מה דו עגבניה-עגבניה בצבע אדום.
כשאתה מסתכל בעגבניה,על מה אתה מדבר,אתה מדבר בעגבניה.
----------
פירוש הדבר
עגבניה לקוחה מלשון עגיבה-בין שני אנשים.
דו-זה התו הראשון בצלילים
דו משמעו דודאים-ההפך מעגבניה
פסיפלורה היא פרי גן עדן
דו-הוא קיצור של דאוד בערבית
דודאים הם הפסיפלורה.
משמע
עגבניה אינה אהבה עצמית.
:-)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2013 16:28 |
|
| |
אפרים, זה לא מדויק. אני מניח שהוא מדבר על השורה התחתונה. אם אדן רוצה ליהנות וגם רוצה להיות מוסרי, זה לפעמים מתנגש, כמו באכילת חזיר. כעת על האדם להחליט איזה רצון גובר מבחינתו (מה יותר חשוב לו). נניח שהוא החליט ליהנות ולא לעבוד את ה', כלומר לאכול את החזיר. האם ניתן לומר שהוא עשה משהו שהוא לא רצה? בשורה התחתונה זה מה שהוא רצה. אז מדוע תחושת הכישלון? הרי תחושת כישלון פירושה שנהגתי לא כפי שאני עצמי הייתי רוצה. אם זה מה שרציתי אז אין כאן כישלון אלא סולם ערכים שונה. תחושת כישלון מתפרשת בד"כ כאילו עשיתי משהו שלא רציתי בו, כלומר רצוני היה חלש מדיי. השאלה האם הסבר כזה הוא קביל? אם הייתי אנוס אז אין כאן כישלון. אם לא הייתי אנוס אז מדוע באמת עשיתי זאת? כנראה שהרצון ליהנות חזק אצלי יתר מהרצון לעבוד את ה'. ובכל זאת, רוב ככל האנשים חשים שיש דבר כזה כישלון (בכל מיני תחומים: מוסרי, דתי, דיאטה וכדומה). זוהי בעיית חולשת הרצון אותה הזכרתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2013 16:55 |
|
| |
אין כאן חולשת רצון שהרי אין רצון אחד ,אלא רצונות מנוגדים . בכל בחירה יש התנגשות רצונות.פעם רצון אחד גובר ופעם אחרת רצון אחר גובר. ברור שיש תחושת כישלון, כאשר אדם בוחר לממש את הרצון המנוגד לדבר ה'.כלומר-בהחלט אין סתירה בין מילוי רצון לבין תחושת כישלון. אדם יכול לבצע את רצונו ולחוש גרוע מאד.זה קורה יום יום לשומרי דיאטה. ברגע שהעוגה הנחשקת נגמרת בצלחת מתחילה תחושת הכישלון.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2013 21:16 |
|
| |
שבוע טוב
הרב מיכי,
לגבי שאלה א,
א,]שכל האדם הבודק חשיבת עצמו בודק אותו לפי נתונים ופעולות שכבר יצאו אל הפועל ,לדוגמה אחד שחישבן והסיק חשבון מתמטי ועכשיו הוא רוצה לנתח איך עשאו ואיך הגיע למסקנה בודק אותו על פי הנתונים שכבר יצאו מן הכח אל הפועל דהיינו כמו ששכלו בודק את זולתו,
כשאני אומר אני אוהב את עצמי אנחנו הרי לכאורה מדברים על דבר אחד והיאך היא תיתכן,
התשובה האמיתית לשאלה היא ש א נ י הוא בסך הכול המודעות והקיום של עצמו,כשהוא אוהב את עצמו הוא בעצם לא אוהב את מודעותו אלא את אישיותו ,מידותיו ,השיגיו,פעולותיו ,מראתו,
שאלה ב,
אדם שמפר החלטה של דיאטה הוא בעצם נלחם בין שתי רצונות ,כמובן שבאותו רגע נתון כשרואה את הגלידה ומאידך מחשב את הנולד שלא ירזה או ישמין ,פיתויו של הגלידה עלול לעורר רצון שיגבר,
דבר אחד בטוח ,עשיתי את מה שהכי רציתי באותו רגע ,
אפרים,
הרצון הבסיסי לעשות טוב?על הרצונות הבסיסיים תוכל ללמוד אצל תינוקות,
תוקן על ידי ביליצר ב- 20/04/2013 21:19:42
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2013 21:50 |
|
| |
אפרים,
שאלתי היתה: אם זה מה שהוא רוצה, אז מה משמעותה של תחושת הכישלון? הוא לא רצה לעבוד את ה' אז הוא לא עבד אותו. אתה לא עונה על השאלה הזאת.
בילי,
א. האם לדעתך מחקר של צורת החשיבה שלי אינו רלוונטי לחשיבה העכשווית (החשיבה הזאת עצמה)? האם לדעתך בהכרח אני חושב כעת אחרת ממה שחשבתי בעבר?
ובאופן כללי, לא הסברת מה הבעיה הלוגית באהבת עצמו. אכן יש כלשהו יכול לאהוב את עצמו, ואין בכך שום בעייה. אני יכול לאהוב את האהבות שלי, ואין שום צורך להיזקק לחילוק שלך.
ב. אם בעיניך זה בטוח (כתבת "מה שבטוח". מה שבעיניי פשוט לא נכון), אז מה השאלה ב שלך. הרי שאלת משהו בפתיחת האשכול, לא?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2013 22:12 |
|
| |
הרב מיכי כתב:
שאלתי היתה: אם זה מה שהוא רוצה, אז מה משמעותה של תחושת הכישלון? הוא לא רצה לעבוד את ה' אז הוא לא עבד אותו.
תחושות הכישלון הן לפי רצונותיו עכשיו לאחר מעשה, ובדרך כלל הם רצונותיו הכלליות כשהדחפים שהוא רואה בהם רגעיות חולפים.
בכלל הרגשות ודחפים הם לא דבר שאפשר לשחזר לאחר שהם נעלמים, ולכן לאחר שרק האידיאל נשאר ההרגשה היא קשה.
לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2013 22:15 |
|
| |
"שאלתי היתה: אם זה מה שהוא רוצה, אז מה משמעותה של תחושת הכישלון? הוא לא רצה לעבוד את ה' אז הוא לא עבד אותו. אתה לא עונה על השאלה הזאת."
הוא לא רצה לעבוד את ה',הוא רצה לחטוא ולאחר מעשה הוא התחרט ובד בבד עם החרטה הגיעה תחושת הכישלון. מה הבעיה פה?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2013 22:21 |
|
| |
לאמר ואפרים,
כישלון פירושו פעולה בניגוד לערכים שאני מאמין בהם ברגע הפעולה. אם אני חוזר בתשובה ומשנה את ערכיי זה בסדר גמור, אבל לא נכון לקרוא למעשיי בעבר כישלון. אולי שגיאה אבל לא כישלון.
אתם יכולים כמובן להכחיש את קיומם של כישלונות. אבל אם יש כישלונות (כלומר אם תחושת הכישלון מוצדקת), פירוש הדבר הוא שיש מצבים שאדם פועל בניגוד לאמונותיו ורצונותיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2013 22:26 |
|
| |
הרב מיכי ,
א,החשיבה יכולה להשאר דומה ,כשאני מנסה לנתח את צורת החשיבה שלי אני בעצם בודק אותה לפי נתונים חיצוניים דהיינו לקחת מסקנא של סברא או חשבון שעשיתי בעבר ולנתח איך הגעתי אליו ,באיזו מהירות ואיך הוא לעומת חשיבה של חברי,
אני יכול לאהוב את האהבות שלי ,אני בעצם אומר שאני אוהב את היד שלי דהיינו משהו שהוא חיצוני מעצמותי,
ב]כמובן שהתנסחתי במה שאני בטוח בו ,זה לא אומר שאין לערער עליהם,
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2013 22:47 |
|
| |
אם יש שגיאה יש תחושת כישלון. זה היינו הך.זה בא ביחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2013 23:08 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  | לאמר ואפרים,
כישלון פירושו פעולה בניגוד לערכים שאני מאמין בהם ברגע הפעולה. אם אני חוזר בתשובה ומשנה את ערכיי זה בסדר גמור, אבל לא נכון לקרוא למעשיי בעבר כישלון. אולי שגיאה אבל לא כישלון.
אתם יכולים כמובן להכחיש את קיומם של כישלונות. אבל אם יש כישלונות (כלומר אם תחושת הכישלון מוצדקת), פירוש הדבר הוא שיש מצבים שאדם פועל בניגוד לאמונותיו ורצונותיו.
|
|
כישלון מוזכר בפרשתינו,
לפני עיור לא תיתן מכשול,שם הכונה כישלון של העיור שהוא בעצם שגג בו ולא הזיד בו כלומר לא היתה לא צד אחר לבחור בו,
אחד שנכשל במבחן אחרי שעשה את כל ההשתדלויות ,
המילה כשלון היא מושאלת ובאה לידי שימוש בכל מיני וריאציות ,
אחרי מות קדושים אמור דוגמה מצוינת לכך,דהיינו בשעת מעשה הרצון הראשון גבר ועל הרצון השני שהם הציפיות של אלוקים או ערכי
ויתרתי ולאחר מעשה המצפון של למה לא התגברתי על חולשותיי הבהמיות הרי אענש עליהם ולא אקבל עליהם שכר וגם לא הקפדתי על ערכי מה שמוריד לי את האגו והייתי צריך לבחור אחרת ,
להבדיל רח"ל אחד שמאמין בחינוך מסוים ונכשל ,גם הוא אחרי הכשלון מתייסר ואומר הייתי צריך לעשות אחרת למרות שבשעת מעשה האמין אחרת,
הוי אומר עצם הדבר שהיתה לי אפשרות לעשות אחרת והיא היתה בידי כמו אותו מחנך שמתייסר לאחר שנכשל היא זאת שמייסרת למרות שזה רק בדיעבד כי בשעת מעשה ר צי ת י אחרת,
תוקן על ידי ביליצר ב- 20/04/2013 23:10:47
|
|
|
|
|
